קשר עין גיליון 330 נובמבר-דצמבר 2025

מרצה בכיר במחלקה למנהיגות ומדיניות בחינוך באוניברסיטת חיפה ועמית מחקר בפורום ארלוזורוב | ד”ר אייל בר-חיים חוקרת בפורום ארלוזורוב | ד”ר יעל נבון

קנס המורים שכר המורים היחסי בישראל לאורך שנים שכר המורים נמוך לא רק ביחס לשכר הממוצע במגזר הפרטי, אלא אף ביחס לשכרם של עמיתיהם במגזר הציבורי. האם המורים שווים פחות?

א חת הבעיות הבוערות במערכת החינוך הישראלית היא המחסור במורים. אל מול טיעונים, בעיקר של משרד האוצר, על פיהם אין מחסור אמיתי במורים, בפועל כולנו עדים לתופעה של מנהלי בתי ספר שבחודשי הקיץ, עד הרגע האחרון, עוסקים בהיקף ניכר באיתור ובגיוס מועמדים ובמציאת פתרונות “פלסטר”, כמו שיבוץ מורים שלא בהתאם להכשרתם או הקצאת מחנך משותף לכמה כיתות. כך, בסקר ממנהלי בתי הספר כי המחסור 50% האחרון דיווחו TALIS במורים פוגע באיכות ההוראה. המחסור במורים נובע מדחיקה החוצה של מורים ושל מי שיכלו להיות מורים, כבר בשלב ההכשרה. מעל לשליש מהסטודנטים להוראה אינם עובדים כמורים לאחר קבלת תעודת ההוראה. מחקרים מצביעים על כך שמתוך אלו שהתחילו לעבוד ) עוזבים לפני תום חמש השנים 22% כמורים, מעל חמישית (כ- ) לא 86% הראשונות. נוסף לכך רובם המוחלט של המורים ( נשארים במערכת עד גיל הפרישה הפורמלי. מטבע הדברים, אחת התוצאות של המחסור היא עומס נוסף על המורים הקיימים, שמתבטא בריבוי תפקידים ואחריות ובהוראה בכיתות גדולות במיוחד: ממוצע התלמידים בכיתה במדינות 20.1 , לעומת 26.4 בחינוך הציבורי בישראל הוא . העומס הנוסף, ללא פיצוי, מוביל לשחיקה ולהיפלטות OECD ה מהמערכת, והינה – מעגל קסמים שאינו נעצר. לאורך שנים ניסתה המדינה להתמודד עם בעיית המחסור במורים, אך לא הייתה מוכנה לבצע את ההשקעה הכלכלית הכרוכה בהפיכת שכר המורים לתחרותי, ולכן ניסתה פתרונות שעוקפים את נושא השכר. כך, נעשו ניסיונות לקצר את תקופת ההכשרה להוראה כדי להגדיל את האטרקטיביות של המקצוע; הגבירו את גיוס המורים בתקופות של משברים כלכליים בעיסוקים אחרים (“הסבת הייטקיסטים להוראה”) ואף הכניסו

עובדים ללא כל הכשרה להוראה בכיתות. לא רק שפתרונות אלו אינם בני-קיימא, אלא שהם גם פגעו ביוקרת המורים ובהערכה אליהם, שכן, אם מבחינת המדינה כל בעל הכשרה מינימלית יכול להיות מורה, מדוע הכשרת המורים חשובה? ובכלל, מדוע המורים כאנשי מקצוע חשובים? קשה לשים את האצבע על סיבה אחת ויחידה למחסור במורים, אולם אין ספק שתנאי העבודה, הכוללים לחץ, שחיקה ושכר נמוך, תורמים לקושי בגיוס ובאיוש תקנים. על אלה יש להוסיף את היוקרה הנמוכה וההערכה הנמוכה להן זוכים המורים בישראל. לפי סקרים בינלאומיים, יוקרת המורים בישראל היא דורגה 2018 מהנמוכות בעולם. במחקר בינלאומי שנערך בשנת מדינות, לאחר ששיפרה 34 ישראל במקום השני מהסוף מבין , שבו 2013 מעט את מיקומה ביחס למחקר דומה שנערך ב ניצבה במקום האחרון. ההערכה הציבורית למורים, במיוחד במערכת החינוך הממלכתית והממלכתית-דתית (העבריות), נמוכה במיוחד. לאור מעמד ציבורי זה אך טבעי כי רווחת בציבור ההנחה שמורים משתכרים שכר הוגן ודרישותיהם להעלאות שכר אינן מוצדקות. אומנם בשנים האחרונות, בעקבות רפורמות “אופק חדש” ו”עוז לתמורה”, שכר המורים עלה באופן משמעותי, אבל האם העליות הללו מצליחות לייצר שכר אטרקטיבי? ממצאי מחקר שנערך בפורום ארלוזורוב ע”י ד”ר אייל בר חיים מצביעים על כך ששכר המורים עדיין רחוק מלהיות תחרותי, ויכול להסביר את היעדר המוטיבציה של צעירים להצטרף לשורות המורים הוותיקים. הממצאים מצביעים על כך שהמורים מרוויחים פחות מעובדים אחרים במשק בעלי מאפיינים דומים. כלומר, אם אדם בוחר להיות מורה, הוא ירוויח משמעותית פחות ממה שהיה מרוויח אילו בחר לעסוק במקצוע אחר הדורש השכלה אקדמית בהיקף דומה, זהו

30