קשר עין גיליון 330 נובמבר-דצמבר 2025

ההסתכלות על בעלי החיים והתנהגויותיהם במרחב הפתוח מעוררת סקרנות רבה ומזמנת הפותחים ערוצי תובנה חדשים בילדים עצמם ובמי שמטפלים בהם גם יחד, ומובילה להתקרבות ולחיזוק תחושת השיתוף גם עם בני אדם מצבים השלכתיים רבים של הזדהות,

תמונת אילוסטרציה

הנפש למגמות בנייה והרכבה של נרטיב חיים חיובי. למותר לציין את השפעת המקום גם על המורים והמטפלים העובדים בו: “מה עושה לי העבודה כאן?” שואלת ט’, מנהלת התחום הטיפולי, ועונה: “אני קמה בכל בוקר בחמש ויוצאת לבית הספר בשש וחצי, ובדרך, במכונית, אני שרה בלי הפסקה. אני מגיעה לבית הספר בתשוקה, באהבה. אני שרה כל הדרך כי אני אוהבת את מה שאני עושה...” מה ניתן להקרין מכל המתואר על מערכת החינוך הכללית? לצורך תשובה לשאלה מורכבת זו ניתן להמשיך ישירות בדבריה של ט’: “מה החזון שלי בגדול? שכל מערכת החינוך תתנהל, מחשבתית ומעשית, באופן דומה להתנהלותה כאן... שההתייחסות לילד למיטב ידיעתי ואמונתי, בן אדם ולא כאל תלמיד. תהיה כאל יהיה אפשר אז להגיע איתו לכל מקום, לכל הישג”. בתקווה זו ולמען מטרה זו החלטנו, שאול אלבלק, עובד סוציאלי ופסיכותרפיסט (ותלמידי לשעבר), ואני, לקחת על עצמנו את משימת עריכתו של המחקר האיכותני הנוכחי, זאת על מנת להנגיש שכותרתו “ללמוד עם קרנף בחצר”. למעיין בממצאיו – הורה, מורה, מטפל, חוקר והוגה דעות, באמצעות ניתוחים תאורטיים וסיפורי חוויות מרגשים של אנשי צוות ותלמידים בוגרים גם יחד הכלולים בו, כיווני חשיבה ועבודה העשויים לשנות חיים. ציפייתנו היא שלמצער חלק מהדברים יהדהדו בעורקיהם הרגשיים של חלק מהקוראים, בעקרונות הפילוסופיה החינוכית שלהם ובהשלכות המעשיות על עיסוקיהם.

השפעתו הדומיננטית של הספארי על ההתרחשות החינוכית-טיפולית בבית הספר המפגש המיוחד בין התלמידים לבין בעלי החיים שאינם נמנים עם חיות המחמד בהן נעזרים בדרך כלל במערכות חינוך אחרות, יוצרים קשרים מיוחדים בין אדם לחיה שבאמצעותם מפתחים התלמידים יכולות רגשיות, חברתיות וקוגניטיביות שמשפיעות באופן משמעותי על חייהם: “אצל חיה אין מניפולציות בעניין הצורך בקשר: היא פשוט רוצה קשר. ילדים מרגישים בזה ומרגישים גם, אולי בפעם הראשונה בחייהם, שאפשר ליצור קשר בלי מילים ובלי קונפליקטים - רק על ידי נתינה ומגע” (דנדן בולוטין). דבר אחר הוא ההסתכלות על בעלי החיים והתנהגויותיהם במרחב הפתוח, המעוררת סקרנות רבה ומזמנת מצבים השלכתיים רבים של הזדהות, הפותחים ערוצי תובנה חדשים בילדים עצמם ובמי שמטפלים בהם גם יחד, ומובילה להתקרבות ולחיזוק תחושת השיתוף גם עם בני אדם. דבר נוסף בעל חשיבות רבה, הנובע ממקומו של בית הספר בצמוד לשטחי הספארי, הוא תחושת המרחב הפתוח, תרתי משמע, המאפשר הליכה נינוחה בליווי מטפל/מורה ושיחות חופשיות איתו, המשחררות מהרגשת הכליאה הקיימת בין ארבעת הקירות של המבנה הכיתתי ונושאי הלמידה המוכתבים שממלאים את חללם. כתוצאה משני התהליכים המתוארים, הפועלים במקביל בעבודת הצוות ובמקומו המיוחד של בית הספר, נוצרת בקרב התלמידים, על פי סיכום דבריהם בראיונות, דינמיקה כוללת של השתנות: מהפניית תסכולי הכישלונות הלימודיים הקודמים לכיוונים של כעס, תוקפנות, התנגדות והרסנות - לארגון כוחות

36