קשר עין גיליון 331 ינואר-פברואר 2026

פיזית וחברתית. תהליך השיקום התמקד לא רק בבנייה מחדש של מבנים, אלא גם ביצירת מערכת חדשה שתשלב פיוס חברתי ותחזק את הסולידריות. התלמידים בקוסובו לא נתפסו כקורבנות, אלא כסוכני שינוי. הם קיבלו כלים להשתתף בתהליכי פיוס חברתי, דבר שחיזק את תחושת השייכות שלהם ויכולתם להתמודד, וסדנאות פסיכו-חינוכיות שבועיות סיפקו להם מרחב בטוח לעבד טראומה. המורים נדרשו להיות יותר ממחנכים. הם עברו הכשרה מיוחדת, שכללה גישות רב-תרבותיות ופסיכו-חינוכיות, והפכו למובילים של תהליכי פיוס וגישור בין קבוצות אתניות שונות בתוך הכיתה. הקהילה כולה, כולל הממשלה וארגונים בינלאומיים, פעלו כרשת ביטחון, ותקצוב החינוך וקדימותו היו בסדר עדיפויות עליון. ) Kirk , 2008( מודל פקיסטן: בטיחות וטיפול בטראומה הרסה עשרות אלפי בתי 2005 רעידת האדמה בפקיסטן ב ספר. תהליך השיקום התמקד בבנייה מחדש של תשתיות בטיחותיות ועמידות, יחד עם התייחסות לממד הנפשי של האסון. התלמידים נאלצו להתמודד עם אובדן וחרדה. הקמת בתי ספר זמניים העניקה להם תחושת שגרה וחוסן, והשיח הפתוח בכיתות על רגשותיהם נתן תוקף לחוויה הטראומטית שלהם. המורים בפקיסטן קיבלו הכשרה לטפל בטראומה. תפקידם הפך להיות קריטי במתן מענה רגשי ראשוני לתלמידים, לצד הוראת תכנים לימודיים.

ביותר, הם עמוקים ומורכבים. הם מתבטאים בירידה ברמת הידע, אובדן מיומנויות בסיסיות ופגיעה בעצמאות הלימודית של התלמידים. למעשה, עבור רבים, רצפת הכיתה נשמטה .)2024 תחת רגליהם (בן סימון וקונסטנטינוב, מעבר לכך, קיימים אתגרים תשתיתיים וניהוליים שאינם פחותים בחשיבותם. בתי ספר רבים סובלים מנזקי מלחמה, המחסור במורים ובתומכי הוראה החמיר, והקושי לתפקד בסביבה לא יציבה הוא יומיומי. בשנתיים האחרונות נמצאה עלייה בשיעור הנשירה מלימודים, ובשכיחות תופעת ההיעדרויות של מורות, .)2022 בעיה שהחמירה בעקבות משברים מצטברים (ויננגר, על כן חיוני להתמודד עם פערים אלו באמצעות תגבור לימודי ממוקד, תוכניות חונכות, ושיטות הוראה גמישות המותאמות לצרכים המשתנים של התלמידים והצוותים. המערכת צריכה להתמקד במקצועות הליבה, ולייצר מסלולי למידה חדשניים, שיאפשרו לתלמידים להתקדם בקצב המתאים להם, ולא לכפות עליהם חזרה מהירה לדרישות שאינן מתאימות למצבם הנוכחי. לבנות מחדש קהילה – מבט על ההיבט החברתי השיקום אינו רק רגשי או לימודי, הוא גם חברתי-קהילתי. בתקופת המלחמה, הקהילה הבית-ספרית התפזרה, והקשרים החברתיים נחלשו והתנתקו. בית הספר חייב לשמש שוב מרכז חברתי, מקום של שייכות וחיבור. עליו ליצור הזדמנויות לשיח משותף בין תלמידים, מורים והורים, על מנת לעבד את החוויות, לחזק את הקשרים שנפגעו, ולבנות מחדש את הרקמה החברתית.

בתי הספר צריכים להפוך ל"מרחבי עוגן" - מקומות בהם תלמידים ומורים יכולים לעבד את החוויות הטראומטיות, לשוחח עליהן בחופשיות, ולקבל תמיכה; שיתוף פעולה בין הנהלת בית הספר, מורים, יועצים, הורים ומתנדבים הוא הכרחי כדי ליצור מעטפת תמיכה אמיתית ומלאה

שיתוף הקהילה הרחבה - מתנדבים, תנועות נוער וארגונים אזרחיים - הוא מרכיב קריטי בתהליך זה. נוכחותם של אנשים מבחוץ המלווים את התלמידים והצוותים יכולה להעניק תחושת תמיכה והשראה. מחקרים וניסיון עבר מראים שפעילות קהילתית משותפת, כמו פרויקטים חברתיים או קבוצות תמיכה, מסייעת לאחות את הקרעים ולחזק את תחושת השייכות והסולידריות. צריך לעודד ולמנף שיתופי פעולה אלו כחלק בלתי נפרד מתהליך השיקום. מבט גלובלי: חזרה לשגרת למידה אחרי משבר בקוסובו, בפקיסטן ובניו אורלינס Mitra , 2023;( מודל קוסובו: שיקום הוליסטי ופיוס חברתי ) Nelles , 2005 לאחר מלחמת קוסובו, מערכת החינוך בה הייתה הרוסה

הקהילות באזורים שנפגעו היו שותפות פעילות בהקמת בתי ספר ארעיים ובשמירה על רצף לימודי. הרשויות המקומיות, ההורים ומשרד החינוך שילבו זרועות והקימו מרחבי למידה. מעורבות זו העניקה להם תחושת שליטה על מצב הכאוס והאי-ודאות. Beabout ( מודל ניו אורלינס: חדשנות ארגונית וגמישות ) et al ., 2008 , מערכת החינוך בניו אורלינס 2005 לאחר הוריקן "קתרינה" ב נהרסה כליל. במקום לשקמה במודל המסורתי, הממשלה עודדה הקמת רשת של בתי ספר עצמאיים. התלמידים הפכו לחלק אינטגרלי מהקהילה. בתי הספר החדשים נועדו לא רק לתת להם חינוך, אלא גם לשמש מרכזי

30