קשר עין גיליון 334 יולי-אוגוסט 2026

ההשתלמות שאנו יוזמים מבקשת להעניק למורים כלים מקצועיים שיסייעו להם להתמודד עם אחת התופעות המורכבות ביותר שפוגשות היום את מערכת החינוך: החרם, הנידוי החברתי, האלימות, השיימינג וההשפלה של תלמידים שחווים הדרה

חברתיים, שמתחילה לעיתים בניצוץ קטן ועלולה להתפשט במהירות אם אינה זוכה למענה. אין בכך כדי לגרוע מחשיבות עבודתם של היועצים. להפך. דווקא מפני שעבודתם חיונית כל כך, נכון שגם המחנך יהיה מצויד בארגז כלים מקצועי שיאפשר לו לפעול בביטחון, לזהות מוקדם יותר את סימני האזהרה ולשתף את אנשי המקצוע בזמן הנכון. המורים לא עומדים מן הצד. הם פועלים, מתערבים, משוחחים, משתפים את ההורים, נעזרים ביועצים ומלווים את תלמידיהם גם ברגעים הקשים. ההשתלמות שאנו יוזמים לא באה להוסיף על כתפיהם עוד משימה, אלא לחזק אותם. היא מבקשת להעניק להם כלים מקצועיים שיסייעו להם להתמודד עם אחת התופעות המורכבות ביותר שפוגשות היום את מערכת החינוך: החרם, הנידוי החברתי, האלימות, השיימינג וההשפלה של תלמידים שחווים הדרה. ההשתלמות הזו אינה רק קורס טכני נוסף. היא מבטאת תפיסה חינוכית. המטרה היא לחזק את המחנך כסוכן שינוי בתוך הכיתה, מתוך ההבנה שהוא המבוגר המשמעותי שפוגש את תלמידיו מדי יום, מכיר את הדינמיקה הכיתתית ויכול לזהות את אותם סימנים ראשונים של מצוקה חברתית. ארגז כלים מקצועי מעניק למחנך את הביטחון לפעול, מבלי להחליף את עבודתם החשובה של היועצים ואנשי המקצוע, אלא כחלק ממעטפת חינוכית משותפת. הרציונל הפדגוגי: הדימוי העצמי כקו ההגנה הראשון הרציונל העומד בבסיס הסילבוס של ההשתלמות נשען על

והמסוגלות של הילדים, לצד בניית תרבות כיתתית שאינה נותנת מקום להשפלה ולהדרה. הדימוי העצמי כחיסון

אפשר לראות בדימוי העצמי מעין קו הגנה ראשון, ואפילו “חיסון אנושי”, מול הרעילות הקבוצתית. לא חיסון מוחלט, ולא כזה שמבטיח שילד לא ייפגע, שכן חרם עלול לפגוע בכל ילד ובכל ילדה. חרם הוא תופעה חברתית מורכבת, ולעולם לא אשמתו של מי שנפגע. ובכל זאת, ילד או מתבגר בעל דימוי עצמי יציב ומגובש, המרגיש בעל ערך ומשמעות בתוך המסגרת, ניחן בחוסן פנימי המסייע לו לזהות גבולות. הוא לא זקוק לאישור החברתי המעוות של “להיות בצד החזק” באמצעות השתתפות בנידוי של ילד אחר. עבורו, השתתפות בחרם עומדת בסתירה לערכיו הפנימיים. במובן הזה, חיזוק הדימוי העצמי עשוי להיות חלק מאותו “חיסון אנושי” מול הרעילות הקבוצתית. הדימוי העצמי של הנפגע מן העבר האחר, ילד שנפגע מחרם או משיימינג עלול להפנים את המסרים השליליים המופנים כלפיו. גם ילד שהיה בטוח בעצמו עלול למצוא את עצמו מטיל ספק בערכו כאשר הוא עומד לאורך זמן מול הדרה, לעג והשפלה. מסלול חייו עלול להתעוות בצורה דרמטית אם לא יפגוש בזמן מבוגר שרואה אותו, מקשיב לו ופועל יחד עם אנשי המקצוע. זו בדיוק הסיבה שההשתלמות מלמדת את המחנך לזהות את ה”סדקים” הראשוניים בתחושת הביטחון והשייכות של תלמידיו, עוד לפני שהמצוקה מתורגמת לחרם

הבנה פסיכו־חברתית של תופעת החרם והשיימינג. הנחת היסוד שלנו היא שתופעות חברתיות רעילות לא נגרמות רק מהיעדר תקנון, אלא גם מהיעדר חוסן אישי וקבוצתי. מכאן שהמפתח למניעה אינו טמון רק בכללים ובאכיפה, אלא גם בחיזוק תחושת הערך, השייכות

גלוי. לא כדי לאבחן, לא כדי לטפל במקום אנשי המקצוע, אלא כדי לזהות, להיות קשוב, לפתוח דלת ולהפעיל בזמן את המעטפת החינוכית המתאימה.

27