קשר עין גיליון 334 יולי-אוגוסט 2026

משום שכמה ערכים ראויים דורשים מענה בעת ובעונה אחת, וכל החלטה עלולה לגבות מחיר מדבר חשוב אחר. כאן נמצא גם מקומה של הלמידה החברתית־רגשית. היא אינה מספקת תשובה מוכנה לדילמה, אלא מפתחת את היכולת לווסת תגובה, לזהות נקודות מבט שונות, לשאת מתח בין ערכים ולפעול מייד כשצריך - בלי למהר לקבוע הכרעה סופית לפני שהתמונה מתבהרת. שלוש שכבות של בדידות בסיפורי השדה חזרו שלושה ממדים שהפכו את ההכרעה של המורה לחוויה של בדידות: נוצרת כאשר ההחלטה נדרשת עכשיו: בדידות הרגע: • הסרטון כבר מצולם, הכיתה סוערת והצלצול עומד להישמע. גם מערכת תומכת אינה יכולה לבטל את הרגעים האלה, אך השאלה היא אם המורה מגיע אליהם כשהוא מתחיל לחשוב מאפס, או כשהוא מצויד בעקרונות משותפים, בכתובת להיוועצות ובידיעה שהמערכת תישא עימו בתוצאות. לעיתים חובה לפעול מייד רק כדי להגן ולייצב את המצב, בלי לקבוע באותה שנייה את מלוא משמעות האירוע. מופיעה כאשר אין בחירה פשוטה בין נכון בדידות הערכים: • לשגוי, ואיש החינוך נדרש להחליט לאיזה ערך לתת קדימות. גם רגשות כמו כעס, דאגה או אשמה אינם בהכרח הפרעה לשיקול הדעת, ולעיתים מאותתים שמשהו חשוב עומד להיפגע. אלא שעל איש החינוך להבחין בין רגש שמסייע לו לראות את המקרה לבין רגש שעלול לנהל את תגובתו. מתעוררת כאשר השאלה ״מה נכון לעשות?״ בדידות הגיבוי: • מתערבבת בשאלה ״מי יעמוד מאחוריי לאחר שאעשה זאת?״. הבעיה מתחילה כאשר המערכת מעניקה למורה מרחב שיקול

דעת, אינה מכינה אותו להכרעה, ומפריטה אליו את מלוא האחריות למחירה. הכללים נשארים כלליים, המקרה נשאר מורכב, והמחיר נעשה אישי. התלבטותם של אנשי החינוך מעידה שהם מבינים היטב את כוחן של החלטות קטנות לעצב את תחושת השייכות והביטחון של תלמידים. מורה שפועלת מייד כדי להגן אך אינה ממהרת לשפוט, אינה מורה חלשה; היא מפעילה את אחת היכולות המקצועיות הגבוהות ביותר: שיקול דעת בתוך מציאות שאין בה תשובה מושלמת. מן הרגע הבודד אל המערכת שמסביבו Ecosystems ,2026 במאי OECD דוח חדש שפרסם ה־ , מסביר תופעה זו Approach to Curriculum Change ברמת המערכת. בדידות שיקול הדעת אינה בהכרח בעיה אישית, אלא עשויה להיות תוצאה של האופן שבו המערכת נבנתה סביב רגעי ההכרעה. בין ההחלטה הרשמית לבין המתרחש בכיתה פועל אקוסיסטם חינוכי שבמרכזו נמצא המורה, הנדרש לתרגם רעיונות כלליים למציאות אנושית שאי teacher agency זוהי OECD אפשר לחזות מראש. במונחי ה־ - יכולתו של המורה לפעול מתוך מומחיות ושיקול דעת, ולא רק לבצע הוראות. אך כאן גם מתגלה הסיכון. כאשר המערכת מוסיפה לעבודת המורה עוד ועוד ציפיות: הכלה, שונות, אוריינות דיגיטלית ושימוש אחראי בבינה מלאכותית – בלי שנבנים הכשרה מתאימה ומנגנוני גיבוי – נוצר פער בין החזון לתנאי המימוש. לכן מוכנותם של המורים אינה רק באחריותם האישית. לצד - יכולת פעולה משותפת. co-agency דרושה גם agency ה חינוך אינו אמור להישען על מורה־גיבור שפותר לבדו כל

32