קשר עין - גליון 234 - דצמבר 2013

קשר כתבה 26

ל, אבל ֹ ּ כ ַ ת ה ּ זו ָ "אמנם התנ"ך אינו ח ים, ִּ י ַ ץ ח ֵ התנ"ך הוא השורש, ממנו גדל ע ם" ִ י ָ י מ ֵ ג ְ ל ַּ ל פ ַ ל ע ּ תו ָ ׁ ש

אולי אין תשובה. דורנו הוא דור שמחפש תוכן, זהות ומשמעות. אל לנו לשפוט לפי השטחיות שמקרין הנוער ברובד החיצוני והנראה לעין. יעידו על הטיעון שלי, שיש לנו דור צמא למשמעות וזהות, גם מגוון ההיצעים שקמו כדי לענות לביקוש ולצימאון זה, כמו: מסלולים רבים לחוזרים בתשובה ובתי מדרש לחילונים. וכמאמר הנביא ב ָ ע ָ ץ, לֹא ר ֶ ר ָ א ָ ב בּ ָ ע ָ י ר ִ תּ ְ ח ַ ל ְ שׁ ִ ה ְ ים... ו ִ א ָ ים בּ ִ מ ָ ה י ֵ נּ ִ עמוס: ‘ה י ה'.' הצורך ֵ ר ְ ב ִ ת דּ ֵ א ַ ע ֹ מ ְ שׁ ִ ם ל ִ י א ִ ם, כּ ִ י ַ מּ ַ א ל ָ מ ָ לֹא צ ְ ם, ו ֶ ח ֶ לּ ַ ל לקשור את הזהות הלאומית של העם היהודי, כיום, אל המקורות העתיקים – הוא צורך שהיטיבו לבטא אותו אישים אשר מרחק הזמן ביניהם הוא יותר מאלף שנים: רבי סעדיה גאון, במאה העשירית: ‘אין אומתנו אומה כי ר בן זמננו: ‘יהא המקרא ֵ אם בתורותיה'. ועמוס עוז, הסוֹפ מקור להשראה, גם בעבור אלה שחדל המקרא להיות להם מקור לסמכות'. ח"נ ביאליק, בשירו ‘המתמיד', ת ַ מ ְ שׁ ִ נ ְ ר ל ֵ יּוֹצ ַ ית ה ֵ הגדיר את מקורות העתיקים שלנו ‘בּ ה' “. ָ מּ ֻ א ָ ה מה היה לך הדבר הכי חשוב בהוצאת הספר לאור? זוֹן שלי הוא שהספר יהיה כלי עבודה בכל בית ועל ָ “הח ר למקרא. בן לוויה. חבר לחיים ַ ה ֹ כל שולחן. אני רואה בו צ ולא מונומנט בארון. ביקשתי לערוך ספר שיאפשר לקיים א בּו'. ֵ רוּץ קוֹר ָ ן י ַ ע ַ מ ְ את הפסוק של הנביא חבקוק - ‘ל התנ"ך הוא גשר להתחדשות הזהות היהודית, וה'נגיעות' הן סוג של גשר לתנ"ך". מהלכה למעשה “שני בניי למדו בבית הספר הריאלי," מספר שחר, ומתאר את השתלשלות הדברים: “וכאשר חשבתי שהספר גמור, טבעי היה בעיניי לפנות אל גדעון טרן, סגנו של רון כתרי - מנכ"ל הריאלי. נתתי לו טיוטה שהפקתי במדפסת ביתית ואמרתי: ‘עיינו ועשו בספר כל שימוש שיעלה על לבכם'. רון חזר אליי אישית כעבור חודשים מספר וביקש

ם'. ֶ ה ָ י בּ ַ ח ָ את חששותיי. חמש פעמים נאמר במקרא ‘ו צא מפנינה ֵ המקרא נועד לכך שנשתמש בו. מה טוב י הּ ָ ין ל ֵ א ׁ ֶ ן ש ֶ ב ֶ א ְּ חבויה במעמקי האוקיאנוס אשר היא כ תּוֹךְ שׁלּא ִ ין? מה חטא יש באוסף ציטוטים?! ומּ ִ כ ְ הוֹפ ה - להתחיל בנגיעה בפסוקים ולסיים ָ מ ְ שׁ ִ א ל ָ ה בּ ָ מ ְ שׁ ִ ל בתנ"ך השלם. גם ל'שולחן ערוך', המונומנט ההלכתי מהמאה ה- 51, חובר ‘קיצור שולחן ערוך' במאה ה- 91". שחר ניגש למשימה כשלנגד עיניו ארבע מטרות: להטיל ילוֹת ִ ל ֲ אור על הסיפורת של התנ"ך ולהציג את הע החבויות בין דפיו, שרובן מרתקות, מציתות דמיון ומלאות י ֵ ר ְ ב ִ ל; להבליט את המורשת ולגולל את דּ ֵ כּ ְ שׂ ַ ר ה ַ במוּס ל; להציג את ערכי המקרא, ערכים ֵ א ָ ר ְ שׂ ִ ם י ַ ים של ע ִ מ ָ יּ ַ ה שהיו בסיס לכינון האומה וראויים לכל עת ולכל אדם; וכמובן, להציג את הלשון המקראית במלוא הדרה ועושרה הלשוני. במה לדעתך תהיה תרומתו הגדולה של הספר – בסיפורת? במורשת? בערכים? בלשון? ד יוֹם. מכל מקום, אני ֶ ל ֵ ה יּ ַ יעוּ מ ִ ד ֹ ים י ִ נ ָ ב שׁ ֹ ר ְ רוּ ו ֵ בּ ַ ד ְ ים י ִ מ ָ “י הּ בהתחדשות הזהות ָ ינּ ִ ן פּ ֶ ב ֶ סבור שהתנ"ך צריך להיות א ינוּ ֵ מ ָ שׁ י ֵ דּ ַ יּוֹם לקיים הכתוב ‘ח ַ ה ַ יע ִ גּ ִ ת וה ֵ ע ָ אה ה ָ היהודית. בּ ם'. ברוח זו, הספר ‘לגעת בפסוקים' הוא אמצעי ֶ ד ֶ ק ְ כּ ר ָ ב ָ להשגת המטרה של התקרבות לתנ"ך, ולכן הוא ד תּוֹ. זהו מפעל שיכול לגרום שינוי תרבותי. את התנ"ך ִ ע ְ בּ צריך ללמוד, ואת הספר הזה ניתן לקרוא בכיף". התנ"ך כחבר יף" בספר שלך. ֵ אתה מייחל לכך שהקוראים “יקראו בכּ עד כמה אתה מאמין באמת שזה יקרה בעידן שבו אנשים קוראים ספרים פחות מבעבר ולעומת זאת מתמכרים יותר לתוכניות ריאליטי? “אני מאמין. כאמור, לדעתי, שאלת הזהות היהודית היא שאלת דורנו. השאלות רבות, ותשובות קשה לתת.

“הדור הצעיר אכן זקוק להכוונה כדי שהתנ"ך יהיה אבן פינה בתרבות שלנו"