קשר עין - גליון 235 - ינואר 2014

קשר 37 עין

בסביבות המאה הארבע עשרה לפני הספירה, מתואר “הר הארזים“. רוב החוקרים סבורים שמדובר בהרי הלבנון. בכל מקרה ברור שהארזים מלווים את מקום ) בדק Hansman( מקדש האלים. חוקר ושמו הנסמן את הרקע הלשוני של המינוח באכדית למיני מחטניים שונים, את פנתיאון האלים בעילם באותה תקופה ואת ההיסטוריהשל כריתתהעציםבארצותשמסביב לשומר, והגיע למסקנה המפתיעה שהעץ המתואר בעלילות גילגמש, בפרשה זו, אינו ארז אלא ערער ברושי וכי אין המדובר בלבנון אלא בעילם (כיום בדרום-מערב אירן). ידוּ, ידידו של גילגמש, מבין גילגמש ִ כּ ְ נ ֶ לאחר מותו של א שבבוא היום ייאלץ גם הוא לעזוב את העולם הזה. ים (בן דמותו האכדי ִ תּ ׁ ְ יש ִ פּ ָ נ ְ הוא מחליט להגיע אל אוּת ח) אשר קיבל מידי האלים חיי נצח, בתקווה שגם ֹ של נ הוא יוכל לזכות בחיים שכאלה. בדרכו לשם הוא מגיע לגן של עצי האלים. מבחר הצמחים המתואר בהקשר זה, בעלילות גילגמש, הוא מפתיע ביותר: שני מיני עצים ם“ ו“עץ הספיר“, ברוש, ארז, שיטה, תמר ֶ ד ֹ פלאיים “עץ הא ודולב (שלושה מהם מצוינים, כפי שראינו, גם בתיאורו של יחזקאל), הידועים כעצים מקודשים ברחבי המזרח התיכון, ועליהם נוספו: חלבלוב הים, צלף וחרוב (נציין כי בין החוקרים יש מחלוקות בנוגע לזיהוי צמחים אלו בטקסט השומרי; למשל, לא ברור אם השומרים הכירו את החרוב בכלל). על פי הסבריהם של המתרגמים, גן האלים הוא האי בחריין – מקום אגדי שנחשב, במיתוסים השומריים, כגן עדן של האלים.

ענפי העץ. מעניין לציין את הדמיון לתיאור הארז בספר יחזקאל: בשני המקורות מודגשת קומתו הרבה של העץ לו. ִ וכמות הציפורים הרבות שחסו בצ Castanea( השם “ערמון“ שמור כיום לערמון התרבותי ) שאת פירותיו הקלויים אוכלים בחורף. זהו עץ sativa שמקורו בטורקיה ובאירופה ואינו גדל בר בארץ. על פי רוב הפרשנים, הערמון המקראי הוא הדולב המזרחי ), וזאת בהסתמך על תרגום Platanus orientalis( השבעים. שלושת מיני העצים האלה, המוזכרים בספר יחזקאל, ארז, ברוש וערמון, הם עצים נישאים העשויים להגיע לממדים ניכרים ונחשבים לעצים מקודשים ברחבי המזרח התיכון הקדום והמודרני כאחד. ה“שילוש“ הזה של אותם מיני עצים נישאים מופיע גם במשלי בן סירא: “כארז התרוממתי בלבנון וכברוש בהרי חרמון, כתומר התרוממתי בעין גדי וכשתילי ורד ביריחו, כזית מפואר בשפלה וכערמון עלי מים התרוממתי“ (כ“ד, י“ג-י“ד, תרגום שמואל הרטום). זיהוי בית הגידול של הערמון כבית גידול לח, “עלי מים התרוממתי“, מחזק את הזיהוי של הערמון המקראי עם הדולב של היום. הארז הוא עץ “מכובד ונשוא ימים“, הן משום קומתו הרבה, הן על שום בית גידולו, בראשי ההרים בלבנון. קדושתם של ארזי הלבנון ידועה משחר ההיסטוריה, ועד היום הם נערצים ומשום כך שרדו רבים מהם עד ימינו. בעלילות גילגמש, מלך העיר ארך בתחילת האלף השלישי לפני הספירה, אשר עלילותיו הועלו על הכתב