קשר עין - גליון 235 - ינואר 2014

רו ֵ ב ֲ ח ַ ם ל ָ ד ָ ין א ֵ ב ֹ

ֹ

ים ִ מּוֹר ַ י ה ֵ גּוּנ ְ ר ִ ם א ִ ן ע ָ תּ ַ א וּמ ָ ׂ שּ ַ ל מ ָ כ ְ י בּ ִ ר כּ ָ אוֹצ ָ י ה ֵ ר ָ שׂ ְ ינוּ ל ִ מ ֱ א ֶ לֹא ה ב. ֵ לּ ַ ד בּ ָ ח ֶ א ְ ה ו ֶ פּ ַ ד בּ ָ ח ֶ א ְ ם כּ ֶ ה ֵ ד מ ָ ח ֶ ל א ָ ט כּ ַ ע ְ מ ִ ה כּ ָ לּ ַ גּ ְ ת ִ נ

תוֹ ָ טוֹב ְ ה ל ָ אשׁוֹנ ִ ר ָ ראשׁ וּב ָ ג בּ ֵ ד דּוֹא ָ ח ֶ ל א ָ כּ = מוֹ ְ צ ַ ל ע ֶ צ ֵ רוֹב א ָ ם ק ָ ד ָ א לּוֹ. ֶ תוֹ שׁ ָ ח ְ ו ַ ר ְ וּל י ֵ ד ְ ר ְ שׂ ִ מ ְ יּוֹת וּב ִ קוֹמ ְ מּ ַ יּוֹת ה ֻ שׁ ָ ר ָ בּוּר בּ ִ צּ ַ י ה ֵ ר ֲ ח ְ ב ִ נּ ִ ים מ ִ בּ ַ י, ר ִ ר ֲ ע ַ צ ְ ה: ל ָ מ ְ ג ֻ דּ ם - ָ מ ְ צ ַ ע ְ זור ל ֲ ע ַ ד ל ַ יצ ֵ ה כּ ָ אשׁוֹנ ִ ר ָ אשׁ וּב ֹ ר ָ ים בּ ִ שׂ ְ פּ ַ ח ְ ים מ ִ וֹנ ׁ שּ ַ ה ה ָ ל ָ שׁ ְ מ ֶ מּ ַ ה מוֹ". ְ צ ַ ל ע ֶ צ ֵ רוֹב א ָ ם ק ָ ד ָ " א נוּת ֵ ר כּ ֶ ס ֹ ח ְ ן בּ ֵ יּ ַ ט ְ צ ִ מּ ֶ ם שׁ ָ ד ָ א = רוֹ ָ ב ְ ין תּוֹכוֹ כּ ֵ א = ב ֵ לּ ַ ד בּ ָ ח ֶ א ְ ה ו ֶ פּ ַ ד בּ ָ ח ֶ א ה] ָ נ ֵ הּ כּ ָ ינ ֵ ן, א ֵ ינוֹ כּ ֵ [א ה ָ ינ ִ ד ְ מּ ַ ל ה ֶ הּ שׁ ָ יּוּמ ִ נוֹת ק ְ ל שׁ ָ ךְ כּ ֶ שׁ ֶ מ ְ ה בּ ָ א ָ הוֹר ַ י ה ֵ ד ְ עוֹב ֵ ים מ ִ בּ ַ ה: ר ָ מ ְ ג ֻ דּ

קשר למורים שלנו 41

ה ָ מ ָ ח ְ ל ִ מּ ַ גוֹר ה ֲ ת ח ֶ ר א ֵ חוֹג ֶ י שׁ ִ מ ְ ל לוֹ ל ַ א = ַ ח ֵ תּ ַ פ ְ מ ִ ר כּ ֵ ל חוֹג ֵ לּ ַ ה ְ ת ִ ל י ַ א ַ ח ֵ צּ ַ נ ְ ר מ ַ ז ָ ר ח ָ ב ְ לּוּ כּ ִ א ְ חוֹנוֹ, כּ ְ צ ִ נ ְ אשׁ בּ ֹ ר ֵ ל מ ֵ לּ ַ ה ְ ת ִ ה ְ ה ל ָ מ ָ ח ְ ל ִ מּ ַ אתוֹ ל ֵ צ ְ בּ גוֹר. ֲ ח ַ ת ה ֶ יר] א ִ תּ ַ מ =[ ַ ח ֵ תּ ַ פ ְ הוּא מ ְ ו ירוֹת ִ ח ְ בּ ַ ה בּ ֶ כּ ְ ז ִ ר" תּ ֶ ק ֶ ת "שׁ ַ ימ ִ שׁ ְ י ר ִ ר כּ ֵ א ָ פּ ְ ת ִ אי ה ַ יק ִ יט ִ פּוֹל ַ ה: ה ָ מ ְ ג ֻ דּ . ַ ח ֵ תּ ַ פ ְ מ ִ ר כּ ֵ ל חוֹג ֵ לּ ַ ה ְ ת ִ ל י ַ יבוּ לוֹ: א ִ שׁ ֵ יו ה ָ יב ִ ר ְ ת. י ֶ ס ֶ נ ְ כּ ַ ל

NIVON.CO.IL ועורך אתר הניבים העבריים "ניבונכון" ליקט: נעמן אופיר - חבר הנהלת העמותה הפדגוגית

מוטב להיות עשיר נחמה תורגמן רות ְ פ ִ ס ּ

י גורל בשני סיפורים של ש"י עגנון ֵ נ ַ פערים מש

מזל בגלל עוניו. הוריה של לאה, הנערה החולנית, נותנים אותה למינץ העשיר כדי שהוא יוכל לדאוג לריפויה באמצעות כספו. נישואים אלה שוברים את לבה ומדכאים את יצר החיים שלה. נותר לה רק להסתכל רוב הזמן בעד החלון החוצה, והיא מתה בדמי ימיה. בתה, תרצה, המושפעת מקורות אהבתה של אמה, מנסה לעשות תיקון למשגה זה, ונישאת לעקביא מזל בדמי ימיה. זוהי, כמובן, שגיאת חייה כי היא הרי איננה אמה. בדברים אלה מפנה הסופר ש"י עגנון ביקורת כלפי החברה היהודית, והחברה האנושית, בכלל, המחשיבה את העושר ובזה לעוני בבחינת "עני חשוב כמת". הדמויות העניות מורחקות ונדחות בידי המשפחות העשירות ונורמה חברתית זו גורמת סבל עד כדי שיגעון ומוות לכל הנוגעים בדבר. תופעת העוני בכתבי עגנון עדיין לא נחקרה במלוא היקפה.

הכול מכירים בנכונות הפתגם: טוב להיות עשיר, צעיר ובריא יותר מאשר עני זקן וחולה. גם הסופר ש"י עגנון היה סבור כך, ובסיפוריו "בדמי ימיה" ו"סיפור פשוט" גורם הפער המעמדי בין עשירים לעניים לשברון לב ולשינוי גורלי של חיי הדמויות. בשני הסיפורים מדובר בשני דורות המוכים ע"י הפערים. ב"סיפור פשוט" נכתב: "חיים נאכט אביה של בלומה נשא לאישה את מירל שהיתה מיועדת תחילה לברוך מאיר קרובה. כסף וזהב שהיו לה לצירל סימאו את עיניו של ברוך מאיר והניח את קרובתו ונשא את צירל". אחרי מות הוריה, שעוניים קירב את מותם, מגיעה בלומה אל בית קרוביה העשירים. בנם, הירשל, מתאהב בבלומה, אך ההורים העשירים משיאים אותו למינה, שגם היא בת עשירים. אף על פי שהירשל נכנע להוריו, הוא ממשיך לאהוב את בלומה והקונפליקט גורם לו לשיגעון. בסיפור "בדמי ימיה" לא ממומשת אהבת לאה לעקביא

תמונה: לע"מ | ש"י עגנון

מורים המעוניינים לפרסם במדור הפנאי (תמונות, מתכונים, ביקורות וכו') "למורים שלנו" מוזמנים לשלוח למייל: i r g u n _ p i c @h o t ma i l . c om

למוֹרים שלנוּ