חיל האויר בקרב - 70 שנות עליונות אוירית 1948-2018

בין מלחמות: המאבק על דמותו של חיל האויר

הישראלים לוקחים פיקוד סיום מלחמת העצמאות חשף בפני העולם חיל אויר בעל פיקוד מקצועי, יכולת מבצעית גבוהה, ונחישות להתמודד גם עם מעצ ו מות גדולות. עתה היה צורך לארגן את היכולת הזו ולנתב אותה לפעילות שגרתית מסודרת. המשימות הראשונות בפניהן עמד פיקוד חיל האויר היו הצו ו רך להכשיר בתוך זמן טייסים מקצועיים. אנשי המח"ל אשר תרמו רבות למלחמה, עזבו לאיטם את הארץ ורק קומץ טייסים ומדריכים, אשר ראו את הצורך החיוני בהכשרת הדור החדש של טייסים ישראלים, נשארו כדי להעביר את הידע שלהם לפרחי הטיס החדשים. הטייסות דרשו מכונאים, חשמלאים ובעלי מקצועות אחרים, והיה צורך להקים את בית הספר הטכני ולה ו כשירם. חלק מן המכונאים נשלח לקורסים בבתי ספר מקצועיים בחו"ל. נדרשו אנשי מודיעין, מינהל ולוגיסטיקה. מפקדי חיל האויר נדרשו לארגן את הבסיסים השונים ולהכניסם לשגרה מבצעית פעילה. שידוד מערכות מבצעי טייסת הקרב הראשונה, אשר הפעילה בתוך פחות מחצי שנה את 1949 שלושה סוגים של מטוסי קרב, הוציאה משרות עד יוני והחלה בהעברת מטוסי הספיטפייר לטייסת S -199 מטוסי האויה

המוסקיטו שלא נטל חלק משמעותי במלחמת העצמאות עתיד להיות חוט השדרה ההתקפי של חיל האויר עד מלחמת קדש

והפכה לימים לטייסת 101 חדשה, אשר הוקמה כגף הדרכה של . שינויים חלו גם בטייסות המפציצים אשר פעלו ברמת דוד. 105 בעוד מטוסי הבופייטר מוצאים משרות, לא ויתר חיל האויר על 35 שלושת "המבצרים המעופפים". מטוסי הנורסמן של טייסת בעקרון הוצאו משרות ומטוסי ההרברד הועברו למקומם הטבעי כמטוסי הדרכה. שתי טייסות התובלה שפעלו ברמת דוד, אוחדו , שהפעילה מטוסי דקוטה, עם הוצאת מטוסי 103 , לטייסת אחת הקומנדו משרות והעברתם לחברות אזרחיות. חיל האויר הפעיל גם עשרות מטוסים קלים, שהיו מסוגים שונים. חלק גדול מהם הוצא משרות. טייסת הנגב וטייסת הגליל חזרו לטייסת האם בתל שפעלה ליד מפקדת חיל האויר 100 אביב ואוחדו במסגרת טייסת ברמלה. מטוסי האוסטר, כמו מטוסים אחרים אשר רשמו פרק חשוב בתולדות חיל האויר, הוצאו משרות. חיל האויר פעל מרמת דוד בצפון, עקרון במרכז הארץ ובסיס חצור אשר הוחזר לחיל האויר, לאחר תקופה בה לא ניתן היה להפעילו משיקולים תקציביים. כמו כן אורגן מערך ההגנה שכלל את הג"א, מערך הנ"מ, מערך הבקרה, ואף הוקמה יחידה קצרת

106