חיל האויר בקרב - 70 שנות עליונות אוירית 1948-2018

מוסקיטו הזרוע הארוכה של חיל האויר

אחרי מלחמת העצמאות הלך והתגבש מבנה מבצעי, אשר התאים לטווחי הפעולה ולמשימות שנדרשו מחיל האויר. מפקדי החיל שאפו לבנות את מערך הלחימה על שתי מש ו פחות של מטוסים: מטוסי קרב חד-מנועיים זריזים ולצידם מטוסי קרב דו-מנועיים ארוכי-טווח. תפיסה מבצעית זו, הנמשכת עד היום, באה לידי ביטוי לראשונה מיד לאחר י � , הספ S -199 מלחמת העצמאות. אותה עת יצגו מטוסי ה - טפייר והמוסטנג את המטוסים החד-מנועיים, בעוד מטוסי המוסקיטו והבופייטר את המשפחה השניה. אולם המוסקיטו לא רשם פעילות משמעותית במלחמת העצמאות. מטוס מוסקיטו ראשון נמצא חבול בבסיס עקרון לאחר יציאת הבריטים. כמתואר למעלה, היה זה מטוס צילום שהושמש אולם בשל בעיות תחזוקה כמעט ולא הופעל מבצעית. שני מטוסים אחרים נרכשו והוברחו מאנגליה. אחד מהם הגיע לישראל וראה שרות קצר באחת מטייסות החיל. המטוס השני, נחבל עת היה בשדה תעופה באיטליה בדרכו לארץ והושמד. מטוסי הבופייטר פעלו רבות במלחמה ומיעוט מספרם הביא להוצאתם המשרות מיד אחריה. לאחר מלחמת העצמאות, עם כניסת מטוסי מוסקיטו רבים יותר לשרות, קיבלה יכולת חיל האויר הישראלי מימדים איסטרטגיים: המוסקיטו היה מטוס גמיש ורב-תכליתי. הוא היה יכול בדגמיו השונים להפציץ מטרות רחוקות בכל רחבי המזרח התיכון, להכנס לקרב בחימוש משמעותי נגד מטוסים אחרים, או לת ו קוף מטרות קרקע. מטוסי הצילום היו מסוגלים לטוס מרחק רב ולהביא צילומים באיכות גבוהה, בעוד מטוסי הלחימה הליליים נועדו לפעול נגד מטוסי הפצצה של האויב. רכש המטוסים המהפיכה ביכולת האיסטרטגית של חיל האויר החלה בשנת . אנשי הרכש הישראלים גילו בצרפת מספר רב של מטוסי 1951 מוסקיטו, פליטי מלחמת האויר בהודו-סין. המטוסים, שהיו מדגמים שונים, היו במצב טכני גרוﬠ, וחנו בשדה שאטודן ואחרים בצרפת. מחוסר מקורות אחרים לרכש מטוסי קרב, החליט משרד הביטחון לפתוח במגﬠים ﬠם הצרפתים לרכישת המטוסים, ואלה היו אך שמחים להיפטר מן הגרוטאות. מטוסי 67 בפברואר נחתמה הﬠסקה, בה רכש חיל-האויר 17- ב 40 , לאימון T.III מדגם 3 מוסקיטו מארבﬠה דגמים שונים, בהם 20- לצילום וסיור ו PR.XVI מדגם 4 , לקרב הפצצה FB.VI מדגם לקרב לילה. הודות למחיר הנמוך שדרשו הצרפתים NF .30 מדגם