חיל האויר בקרב - 70 שנות עליונות אוירית 1948-2018

שנות עליונות אוירית 70 חיל האויר בקרב-

לפתע עמדה האימפריה הבריטית, אשר אך סיימה את מלחמת העולם כמעצמה מנצחת, כשהיא מושפלת עד עפר על ידי טייסים של חיל אויר שאך זה נולד. הרבה מפקדים בכירים זועמים היו באותו יום בחיל האויר המלכותי הבריטי, ובחדרי המבצעים הכינו מסעי נקם נגד חיל האויר הישראלי, בסיסיו ומטוסיו. הפלת המטוסים הבריטיים עוררה סערה בפרלמנט ובדעת הקהל בבריטניה. אולם הפוליטיקאים היו נבונים יותר מהמפקדים במצרים, והבינו כי עברו את גבול ההתגרות. הממשלה הואשמה בהסגת גבול ובהתערבות מיותרת באירועים בין ישראל למדינות ערב. בעקבות הביקורת הזועמת בבריטניה ובארה"ב החליטו

הבחין בסמלים הבריטיים רק לאחר שהספיט הבריטי החל לירות לעברו. ארמדה אוירית מאיימת על ישראל בבסיס האויר 208 היתה זו כבר שעת צהריים, כאשר אנשי טייסת בפאיד, המתינו לשובם של ארבעת מטוסיהם. אולם הספיטים הבריטיים לא חזרו לנחיתה. מפקד הטייסת החליט לשלוח מבנה נוסף של מטוסי ספיטפייר, כדי לאתר את המטוסים הנעדרים. הפעם הוא ביקש חיפוי של מטוסים אחרים. בבסיס היו מטוסי שאך 213 ומטוסים דומים של טייסת 6 טמפסט של טייסת מספר חזרו מטיסה. הוא הצליח לשכנע את מפקדיו ואלה הורו לטייסות במבצע החיפוש אחר המטוסים 208 השכנות ללוות את מטוסי הנעדרים. אסף את הטייסים שנועדו לצאת לדרך, ותדרך 208 מפקד טייסת כבר המריאה הארמדה האוירית 15:00 אותם בקצרה. בשעה מטוסי קרב. המבנה היה בהחלט 19- לאויר. היו בה לא פחות מ 208 מרשים ומאיים: ארבעת המטוסים הראשונים של טייסת רגל, שבעה 500 (אותם הוביל מפקד הטייסת מורגן) טסו בגובה (אותם הוביל גרופ קפטן א. אף. 213 מטוסי טמפסט של טייסת בה פעלו הטייסות) טסו בגובה של 324 אנדרסן, שהיה מפקד כנף רגל; עוד שמונה מטוסי טמפסט (אותם הוביל מפקד טייסת 6000 רגל. 10,000 דניס קראולי מילינג) טסו בחיפוי העליון בגובה 6 כולם נעו במבנה קרבי פתוח, בחיפוי הדדי, כמיטב המסורת של חיל האויר המלכותי הבריטי. בישראל לא היו מודעים לכוונות או להיערכות של המטוסים הב ו ריטיים, אולם במפקדת חיל האויר העריכו כי עלול להתפתח קרב נוסף עם המצרים, ויש להוציא פטרול חמוש לאיזור. מבנה של יצא אותה עת לסייר מעל איזור הקרב. מוביל המבנה, 101 טייסת עזר ויצמן, הבחין במטוסים המתקרבים מאיזור התעלה והורה להכנס איתם לקרב. הספיטפיריים הישראלים תקפו את מבנה המטוסים שטסו בגובה בינוני, אותם הוביל אנדרסון. המפקד הב ו ריטי הבחין במטוסים הישראלים והורה לשאר המבנים לשבור. מטוסי הטמפסט שברו מיד, אולם לא יכלו לפתוח באש. האגדות הבריטיות מספרות כי הם לא יכלו לפתוח באש היות ותותחי המטוסים לא היו דרוכים... עזר ויצמן, מפקד גף של הטייסת, לא נרתע מן המטוסים הבריטיים שמילאו את האויר. עמו היו סנדי ,)2018 ג'ייקובס כמספר שתיים, ביל שרדר מספר שלוש (ספיט וקאיזר דנגוט מספר ארבע. ביל שרדר פנה לעבר אחד ממטוסי הטמפסט אותו הטיס פילוט-אופיסר דוד טטרבטוספילד מטייסת . ביל תקף מכיוון השמש ופגע במטוס הבריטי. הטייס נהרג 213 ככל הנראה מיד, היות ומטוסו צלל לקרקע ללא נסיון התחמ ו קות. קאולי מיליינג אשר שמע את ההתרעה של אנדרסן, התכוון לשחרר את מיכלי הדלק הנתיקים שלו ולצלול לעבר המטוסים הישראלים. עזר ויצמן הצליח לפגוע באחד ממטוסי הטמפסט , אולם זה חזר ונחת בבסיסו. 6 מטייסת העימות הטראגי הסתיים. בסיומו של יום, היו חמישה מטוסים בריטים טמונים עמוק בחולות סיני ושני טייסים בריטיים הרוגים. הבריטים היו נבוכים.

76