סוד החיים - המפתח שלי להתמודדות עם מצבים קשים בחיים ולהשגת חיים טובים יותר - כתב ג'וני ירושלים

ה תמדה בטיפול התרופתי – בטיפול הרפואי " בבקשה דוקטור מוזס, יש לי בקשה קטנה אחת אליך, תעשה בבקשה שזה יהיה מעט כדורים, בבקשה שלא יהיה מלאן כדורים, גם ככה זה נראה מפחיד " כן, אלה היו המילים הראשונות שאמרתי שיצאתי לעולם האיידס ביום בו הרופא שלי אמר לי את בשורת האיוב שאני חולה איידס. ישבנו אמא ואני אצלו, הוא היה חמור סבר אבל נראה בתוך תוכו כאדם מאד רגיש. ביקשתי אולי אפילו אגיד טון של רחמנות, שקו לי גם כך היה חלש ואני חלשלוש טוטאלי וביקשתי ממנו שימצא את הפתרון שיכלול מעט כדורים. כן, המילה קוקטייל הייתה בשבילי מפלצת רב ראשית שאמרה – אמא זה הולך להיות חתיכת כמות של כדורים וזה מפחיד. לא חשבתי על דברים אחרים, רק התחנונים השקטים שלי, מעט כדורים. הרופא א מר שהוא צריך לבצ ע לי מספר בדיקות דם שאחריהן יידע מה השילוב המנצח שיעלה אותי לדרך הנכונה. באיידס כידוע לכם או לא, אין מרפא, אבל יש הגעה למצב בריאותי טוב יותר. האחות נכנסה, עגלה עם מלה מבחנות, לקחה לי דם אולי 20 מבחנות, מכל הסוגים, מכל הצבעים ומסתבר לעשרות ס וגים של בדיקות ד ם מכל סוג שלא נעלה אפילו על הדעת, כל זה כדי לקבל את מצבי ויותר מזה מה השילוב המנצח שיצעיד אותי קדימה. הרופא הסביר לי כי באיידס אין משחקים בתרופות, צריך לקחת אותן בלי לפספס אפילו מנה אחת, חייבת להיות התמדה טוטאלית כי אחרת אפספס את הטיפול ואז התרופות לא יתאי מו לי יותר ואאלץ להחליפן ולהתמודד עם תופעות לוואי חדשות ואולי גם עם תרופות שלא יתנו פתרון יעיל כמו התרופות הקודמות. הוא נתן לי מרשם, עם התרופות שאני צריך לקבל, ולשמחתי זה בהתחלה לא היה הרבה, 2 כדורים בבוקר, 3 כדורים בערב, כן, אפשר לשרוד עם זה, יותר נכון, א פשר לחיות עם זה. מכאן התהליך היה קצר, קיבלתי את התרופות בבית המרקחת, אמא קנתה קופסה שבה כל שבוע סידרתי את התרופות שלי, כל כדור ביום המתאים, 2 קופסאות, אחת לבוקר, אחת לערב, כך הייתי יודע כל הזמן שאני לוקח את התרופות בצורה מסודרת ולא מפספס.