סוד החיים - המפתח שלי להתמודדות עם מצבים קשים בחיים ולהשגת חיים טובים יותר - כתב ג'וני ירושלים

גרם לי להתאבדות. הייתי רגע לפני לשים קץ לחיי ואז נשא אחר גילה לי שהתרופה שאני לוקח היא הגורם לדיכאון. הוא הציע לי לגשת לרופאים ולבקש להחליף תרופה. למחרת עשיתי כך ופניתי לרופא ותשובת הרופא היית ה לא החלטי. הוא טען כי הדיכאון זה בגלל השיפור שקרה לי כלכך מהר והוא לא מוכן להחליף את התרופה. הפצרתי בו, הפצרתי בעובדת הסוציאלית והם לא הסכימו. איימתי שאני אפסיק לקחת טיפול תרופתי ואז הם איימו עלי בטון שאני צריך ללכת לפסיכיאטר. לא הסכמתי בהתחלה כי ידעתי שד בר אחד בטוח אני לא – לא פסיכי. הרופא עמד על שלו שהוא לא מחליף ל י תרופה ואני הודעתי לו ולעובדת הסוציאלית כי אני מפסיק לטפל בכלל בתרופות ורוצה למות שפוי. היה ויכוח גדול, דיונים בהדסה ובסופו של דבר נפלה הסכמה שאני אלך לפסיכיאטר בבית החולים הדסה הר הצופים ביום למחרת ואחרי זה במידה והכל יסתדר הוא יחליף לי את התרופה. ויכוח גדול היה ביני לבין הרופא המטפל. הלכתי לפסיכיאטר, פגשתי אדם נוח ונעים, סיפרתי לו הכל ושפכתי את כל אשר על ליבי ואת אשר אני יודע. השורה האחרונה – שלו הייתה להחליף את התרופה ואין שום צורך בטיפול פס יכיאטרי או אחר. הוא הציע לי שאם אזדקק יש לו תרופות קלות לסיוע א בל מאמין שאין צורך בכלום. שיצאתי ממנו התקשרתי לרופא שלי כאשר אני מאושר ושמח, והוא היה מופתע לגמרי מטון דיבורי, קבענו מפגש אחרי שלוש שעות בהדסה והוא נתן לי מרשם לתרופה אחרת. עברו שבועיים שלושה, הדיכאון חלף והכל הסתדר. כן כל זה קרה כי עמדתי על שלי והוצאתי המ ון אנרגיות על כך שזו הזכות שלי לחיות בשפיות. קרב מוציא אנרגיות שגם ככה היו לי חסרות אבל בקרה הה ניצחתי ולא סתם – זה דוגמה לקרב שכן עשיתי בתחילת הדרך שהשאיר אותי בחיים. אינני אומר שתמיד צריך לוותר ולהקל את החיים ולא תמיד צריך להיות בובה אבל צריך תמי ד לנסות למצוא דרך שחוסכת מלחמות והוצאת אנרגיות שליליות. כתוצאה מהמלחמה שלי עם הרופא הנושא בבית חולים הדסה השתנה ומאז הם יותר קשובים לדעות החולים על כל מיני טרדות ולא מקלים ראש ומנסים למצוא פתרו ן קל.

שכמעט

בגדול.

אחד המשאבים הכי חשובים בחיינו בעת משברים הוא אנרגיות חיו ביות. אחד המשאבים הכי נחוצים לנו על מנת להתקיים ולחיות יותר טוב הם