בשביל הבקעה - מגזין מועצה אזורית בקעת הירדן - גיליון 78 - תשרי תשפ"ג פברואר 2023

באים לטוב, עושים טוב החום בא מהאנשים מרכז קהילתי

הזה. אני לא מאמינה שאחרי כל כך הרבה שנים שלימדתי, שיש את העניין של השמחה עדיין.” “התלמידים של תוכנית היל”ה נתרמים מעבודה אחד על אחד, וזה משהו שלא עשיתי בעבר, לימדתי ועמדתי מול כיתות, ציבור ואנשים רבים, והיום להגיע למקום ולעבוד עם ילד אחד מולי, זה נהדר, מרגיע ונותן הרבה סיפוק. אני מקווה שיהיה לזה המשך, כי אני מרגישה שיש לזה המון חשיבות!” נאווה משתפת שכמנהלת חינוך, היא והקב”סית ניסו הרבה שנים להביא את התוכנית לבקעה, אך “לשמחתנו וגם לצערנו, לא היו מספיק ילדים”. “הבנתי, שבעקבות משבר הקורונה, התגבר הצורך בפתיחת התוכנית. תוכנית היל”ה שנפתחה השנה, הוא פתרון מבורך בבקעה להשלמת השכלה לתלמידים הזקוקים ללמידה אחרת, שיש מענה כאן בבית לכל בני הנוער בבקעה, ובעיניי זו החשיבות הגדולה”. “כשפניתי ושאלתי את אחד התלמידים שלי על ההגעה שלי,” היא משתפת בהתרגשות, הוא השיב: “כל כך טוב ולי ואני כל כך מאושר מזה. אני הכי הכי אוהב את השיחות בין הלימודים, ואת כל מה שנוצר מסביב. זה שימח אותי, יצירת הקשר. לא הנושא המסוים שלמדנו ועבדנו עליו אלא האינטרקציה והקשר שנוצר.” “ילד נוסף שהתקשה מאוד להגיע, היה לו כן חשוב להגיע ביום שאני מגיעה.” ברגעים האלו אני מבינה שנגעתי בהם וזה מאוד נוגע ומשמעותי עבורי, החיבור כאן קורה וזה הדדי.” ביקשתי לשמוע עוד על הבחירה להתנדב, ונאווה שיתפה בשמחה: “רציתי להתנדב במקום שהרגשתי שאני יכולה לתרום ולכן בחרתי להתנדב במערכת החינוך- כי זה מה שאני יודעת לעשות, וזה מה שהייתי ממליצה גם למי שבוחר

יותר, ידעתי שאני הולכת להתנדב כי זה משהו שתמיד רציתי לעשות, אך לא הייתה לי הפניות לפני כן”. “יש צורך לאנשים בגילינו שפרשו, לתת משמעות לחיים שלהם. אמנם כיף לשבת בבית, לקרוא, לבלות, לצפות בתוכניות טלוויזיה ולהיפגש עם חברים אבל צריכים גם משהו מעבר לזה”. ואכן, בשלושת השנים האחרונות מאז הקורונה, נאווה מתנדבת עם פסיה בן שאול, בארכיון המועצה (אותו מנהלת אורית גפני). ומרגישה בו הנאה, עשיה ומשמעות. “אנו שתינו סוג של ‘הזיכרון הארגוני’, מתבוננות בתמונות ונזכרות במה שהיה פעם, ותוך כדי גם עושות שם סדר. זה ממש מחזיר את הזמן לאחור, אל כל הרגעים הטובים והזיכרונות... אנו מזהות את האנשים והילדים המופיעים בתמונות, ומוצאות את הסיפורים העומדים מאחוריהן, אם אנחנו לא בטוחות, אנחנו מתקשרות ומבררות, כך לגבי כל תמונה ותמונה. הכל מתוך מאות תמונות שיש שם! אני מאמינה, כי לכל תמונה יש ערך וביום מן הימים כשהנכדים שלנו ושלכם יחפשו לברר על דברים שקרו בעברם הם יוכלו למצוא תשובות. למדתי היסטוריה והעבר מאוד משמעותי עבורי, ומרגיש לי עכשיו שגם לי יש את המקום בתוך ההיסטוריה של בקעת הירדן, זה המקום שלי לתת עבור דבר שאני כל כך מעריכה ואוהבת כמו היסטוריה.” כשמערכת החינוך חזרה לשגרה, היא פנתה לבדוק מספר אופציות ולבסוף הגיעה לתוכנית היל”ה, בו היא מתנדבת כיום. “כשאמרתי לאחד התלמידים שלי, שאני מאוד נהנית הוא הסתכל עליי בפליאה, ואמרתי לו – כן אני נהנית יותר ממך נראה לי! גם אני צריכה להיזכר וללמוד שוב הכל מחדש, פותחת שוב ספרים ומחברות וזה פשוט מתגמל ונותן משמעות והנאה, אני מחכה ומצפה ליום

“באים לטוב” - הינה תוכנית לאומית להתנדבות אזרחים ותיקים, אשר נועדה לקדם את תרומתם של אזרחים ותיקים לחברה. התוכנית, מופעלת בכל רחבי הארץ וגם כאן אצלנו, בבקעת הירדן, על ידי המתנ”ס. הזמנתי את נאווה כהן הלל, ממתנדבות התוכנית על מנת שתשתף אותנו בתחושותיה. אני פוגשת את נאווה כהן הלל בשעת בוקר מוקדמת, אחרי נסיעה ארוכה, אך לא ניכר עליה כלל. מולי אישה אלגנטית, מוקפדת ומאוד נינוחה. אנחנו מתחילות את השיחה וכבר מוצאות נושאים משותפים לשוחח עליהם. מאוד קל וכיף לשוחח עימה, האווירה נעימה והשיחה קולחת ואני מקשיבה לדבריה. לטובת אילו שלא הספיקו להכיר את נאווה, נספר שהיא תושבת מושב בקעות, ומאז 1981 אליו הגיעה מתל אביב בשנת היא שם. היא נשואה כיום למומי, יחדיו ילדים ועשרה נכדים, שלושה 5 יש להם מהם גרים בבקעה, “לשמחתנו הרבה”, היא מציינת. מאז הגעתה לבקעה ועד שנים!) היא עבדה 40 (כ- 2019 לשנת במערכות החינוך בבקעה. בתחילה כמורה ברגב במושב חמרה, לאחר מכן כמורה וכמנהלת חטיבת הביניים גפנים, משם קיבלה את ניהול מחלקת החינוך במועצה האזורית בקעת הירדן. תפקיד שנים, וממנו יצאה 15 אותו מילאה כ- שנים, רגע לפני פרוץ 3 לגמלאות לפני כ- הקורנה. שנים של עשייה חינוכית, 40 אחרי כ- משמעותית ומהנה ועם זאת אינטנסיבית ,24/7 ובעלת אחריות עצומה, שהתנהלה היא פרשה לתוך דממה, שקט מוחלט ואפס תעסוקה. “התפניתי לחוגים, לנכדים, למשפחה ולעצמי, וזה היה מהנה, אבל בנוסף חיפשתי גם לעשות משהו משמעותי

24 בשביל הבקעה