בשביל הבקעה - מגזין מועצה אזורית בקעת הירדן - גיליון 80 - שבט תשפ"ד ינואר 2024

אומרים שגיורים זה נשמות יהודיות שהלכו באופן זמני לאיבוד, איך אני אסביר את מה שחשתי בתוך ילד קטן וכיום כמבוגר בשנת 60 בשנות ה- , רוקד ונהנה בפני היוצר והבורא 2023 שלי ברחובותיו, בעירו באמצע מלחמה. ושום טקס חתונה מפואר ואולם יוקרתי יכול להתחרות במה שהיה לנו. תכל’ס- אנחנו קוראים לאלוהים אבינו מלכנו מסיבה ברורה, הוא האבא שלנו לפני הכל והוא גם המלך שלנו. כמה שהוא עסוק בלתפעל ולנהל את היקום כולל מלחמות, הוא שם את תשומת ליבו בפרטים הקטנים ביותר שלהם זקוקים ילדיו כמו לעשות את יומם של חתן וכלה ליום שלעולם הם לא ישכחו. אנחנו בידיים הכי טובות. מי ייתן ונמצא את הכוחות לסיים את העבודה ולמחוק את כל זיכרון עמלק. כל מה שצריך לעשות זה לעמוד ולהופיע בפניו, להאמין בו והוא ידאג לשאר . הפרטים הקטנים

וכולי הייתי בהודיה לאלוהים על חתונה מיוחדת שאף פעם לא תשכח. ואז זה 33:10-11 היכה בירמיהו ּכֹ֣ה׀ ָאמַ֣ר ה’ עֹוד י ִּׁשָמַ֣ע ּב ַּמָקֹום־הַּזֶה א ֲׁשֶר א ַּתֶ֣ם אֹֽמְרִ֔ים חָרֵ֣ב הּ֔וא מֵאֵ֥ין ָאדָ֖ם ּומֵאֵ֣ין ּבְהֵמָ֑ה ּבְעָרֵ֤י יְהּודָה ּובְחֻצֹ֣ות יְרּוׁשָלַ֔ים הַֽנְׁשַּמֹ֗ות מֵאֵ֥ין ָאדָ֛ם ּומֵאֵ֥ין יֹוׁשֵ֖ב ּומֵאֵ֥ין ּבְהֵמָֽה׃ קֹ֣ול ׂש ָׂשֹ֞ון וְקֹ֣ול ׂשִמְחָ֗ה קֹ֣ול חָתָן וְקֹ֣ול ּכ ַּלָה קֹ֣ול אֹמְרִ֡ים הֹודּו אֶת־ה’ צְבָאֹ֜ות ּכִי־טֹ֤וב יְהֹוָה ּכִֽי־לְעֹולָ֣ם חַסְּדֹ֔ו מְבִאִ֥ים ּתֹודָ֖ה ּבֵ֣ית ה’ ּכִֽי־אָׁשִ֧יב אֶת־ׁשְבּות־הָאָ֛רֶץ ּכְבָרִאׁשֹנָ֖ה ָאמַ֥ר ה’׃ אלוהים אפשר למשפחתי להתגייר ולהיכנס ולהיות חלק מהספר. כמובן שהיו חתונות נוספות ברחובות ירושלים אבל החוויה שלנו, החתונה של ביתי והשמחה למרות הניסיון של האויבים שלנו למחוק אותנו זה היה כמו “בפרצוף שלך עמלק” האק! הבחורים שלנו בעזה מטפלים בכם ובזמן הזה קמה משפחה חדשה בישראל.

אנרגיה של שמחה, אור, אהבה ונתינה ובשלב הזה החתונה עברה מהחצר הקטנה של הרבנות לרחו הראשי, והריקודים גם. אנשים יצאו מהבתים הסמוכים למרפסות ויצאו מהחנויות, שמחו, רקדו, שרקו ומחאו כפיים, כולם שמחו איתנו בשמחתנו. אישה אחת שנהגה ברכב, עצרה נכנסה לחנות קרובה קנתה מתנות מחנות סמוכה והביאה לביתי הכלה- מבלי להכיר אותה בכלל. אני לא צעיר כפי שהייתי בעבר אבל עמדתי מאחורי הרכב של החבר’ה מברסלב והתבוננתי בהם רוקדים על הרכב וקופצים עליו, המבט שלי נפגש עם עיניה של אשתי, התבוננתי בעיניים שלה וקיבלתי את אישורה, היא ידעה שאני לא רוצה להחמיץ את ההזדמנות הזאת – טיפסתי על גג הרכב הצבעוני של ברסלב ורקדתי עם חתני לפני אלוהים ולפני כל האורחים. עידן צעיר, הוא יכול לרקוד ואני לא יכול, אבל לא אכפת לי ! כשרקדתי הבטתי לשמים

35 בשביל הבקעה