בשביל הבקעה - מגזין מועצה אזורית בקעת הירדן - גיליון 80 - שבט תשפ"ד ינואר 2024

בשביל הבקעה

2024 ינואר ו שבט תשפ”ד עיתון מועצה אזורית בקעת הירדן 80 ' גליון מס

מזכירות המועצה

2023 דגשים לסיום שנת 2024 ולקראת שנת

התאפיינה בישראל בחוסר ודאות בתחומי החיים השונים ובנוסף: עליה גבוהה 2023 שנת של הריבית במשק ובאוקטובר פרצה מלחמת חרבות ברזל.

מועצה אזורית בקעת הירדן

בעקבות המלחמה והגיוס הנרחב למילואים, נדחו הבחירות לרשויות המקומיות מיום .2024 בפברואר 27 ל- 30.10.23 ובוודאי 2024 כל אלו משפיעים על תחומי חיינו, ומצב חוסר הודאות מתמשך גם לשנת שישפיע על החלטות המועצה. :2023 להלן מספר נתונים לסיכום שנת צמיחה דמוגרפית ישראל היא מדינה בעלת קצב גידול אוכלוסין המהיר ביותר מבין המדינות המפותחות נפש בשנה. 2.3% ועומד על עומד 2023 לשנת 2022 בבקעת הירדן נתוני צמיחה דמוגרפית בשנה האחרונה משנת .2023 נפש נכון לדצמבר 7432 ל- 2022 נפש בשנת 7072 נפש. צמחנו מ- 5.09% על נפש בממוצע לשנה. רצ”ב גרף 5.13% שנים אחורה המועצה צומחת ב- 10 ובמבט של צמיחה דמוגרפית.

שבט תשפ”ד 2024 ינואר

80 גליון מס’

מו"ל: לי מויאל, מנהלת מחלקת דוברות וקשרי ציבור וחוץ, מועצה אזורית בקעת הירדן

חברי המערכת: לי מויאל ואורית ארציאלי

עיצוב גרפי: הסטודיו של עדי 052-3115433

צמיחה דמוגרפית בקעת הירדן 2005-2023 2005-

8,000

7,432

7,072

7,000

6,763

הדפסה: דפוס גלגל

6,240

6,007

6,000

5,713

5,447

5,203

לכתבות ופרסומים ניתן לפנות למייל: dovrut@jordanvalley.org.il 02-9946617 או לטלפון:

5,042

5,000

4,770

4,509

4,343

4,261

4,171

4,003

3,898

3,841

4,000

3,795

3,689

3,000

צילום תמונת השער: רות בן יוסף

2,000

1,000

1208 מוקד המועצה 02-9943320 או בטלפון

-

2023

2022

2021

2020

2019

2018

2017

2016

2015

2014

2013

2012

2011

2010

2009

2008

2007

2006

2005

הגידול באוכלוסייה בבקעת הירדן מיצג את המטרה שהצבנו, לצמוח ולגדול כדי להכפיל את אוכלוסיית בקעת הירדן.

צמיחה כלכלית הסתימה 2022 בשנים האחרונות תקציב המועצה יציב ונמצא במגמת עליה מתונה, שנת 120 הוא בביצוע כ- 2023 . הצפי לסיום שנת ₪ מיליון 106,771 בביצוע כספי מבוקר בסך . רצ”ב גרף צמיחה כלכלי. ₪ מיליון

בשנים האחרונות המועצה נמצאת בתנופת פיתוח מואצת של פיתוח תשתיות מגרשי

בשביל הבקעה

2

גרף צמיחה כלכלי 2005-2022

120,000

106,771

103,820 103,047

100,000

86,957 87,362

80,182

80,000

69,252

65,231 64,782 65,080

61,553

57,769

60,000

56,681

52,949

48,062 49,264 46,641

37,106

40,000

20,000

-

2005 2006 2007 2008 2009 2010 2011 2012 2013 2014 2015 2016 2017 2018 2019 2020 2021 2022

יחלו בבניה של מרכז חנויות במפגש הכולל גם בית מלון. ועוד היד נטויה. אורית ארציאלי מזכיר / גזבר

מגורים ביישובים, אישור תב”ע תכנון להגדלת היישובים. פרוייקטים ציבוריים גדולים כמו: בנית בית מרקחת, בנית ישיבה תיכונית בגבעת סלעית, בנית מרכז מבקרים במו”פ, בנית מרכז מבקרים במפגש הבקעה, בניה של בית לגיל השלישי, ובקרוב

בשביל הבקעה

3

2022 תמצית הדוחות הכספיים לשנת דוח לתושב

מועצה אזורית ערבות הירדן )בקעת הירדן( )באלפי ש"ח( 2022 תמצית הדוחות הכספיים לשנת

6,720 1,614 6,556

מספר תושבים שנה קודמת מספר תושבים * מספר משקי בית

( שטח שיפוט )דונם דירוג סוציואקונומי

860,000

6

מאזן

נתוני ביצוע התקציב הרגיל

2021

2022 4,238

נכסים

%

2021 ביצוע

%

2022 ביצוע

2022 תקציב

הכנסות

15,977 40,325

30.52% רכוש שוטף 31.99% השקעות

31,448 29.16% 32,968 39.16%

31,132 41,809

32,920 38,421

הכנסות עצמיות

42,654

השתת' משרד החינוך השתת' משרד הרווחה

2,986 2.69% 2.90% השקעות לכיסוי קרנות מתוקצבות ואחרות 1,542

2,870

3,693

1,542

השתת' משרדי ממשלה אחרים הכנסות עצמיות מארנונה

6.24%

6,430 5.30%

5,654

5,792

28.35%

29,215 23.70% 103,047 100.00%

25,306 106,771

19,872 100,698

מענקים ומלוות

1,975

22,215 70,649

100.00% גרעונות זמניים נטו בתב"ר

סה"כ

59,819

סה"כ

%

2021 ביצוע

%

2022 ביצוע

2022 תקציב

הוצאות

2021

2022

התחייבויות

8.54%

8,802 8.58% 47,559 42.81% 9,171 9.02% 28,701 32.54% 1,270 1.32% 2,701 2.77% 225 0.25% 4,606 2.71% 103,035 100.00%

8,910

9,789

משכורות ושכר כללי

17,177

22,745

46.16% התחייבויות שוטפות

44,457

35,182 10,245 34,062

פעולות אחרות

8.90%

9,365

שכר חינוך

40,325

42,654

27.86% קרן לעבודות פיתוח ואחרות

33,793

פעולות חינוך

1,542

1,542 3,708

1.23% קרנות מתוקצבות

1,366 2,881

1,400 4,058

שכר רווחה

775

2.62% עודף מצטבר בתקציב הרגיל

פעולות רווחה

0.22% 4.47%

256

250

מימון

59,819

70,649

סה"כ

2,810

5,712

פרעון מלוות

100.00%

103,838

100,698

סה"כ

2021

2022

15,592

13,878

עומס מלוות לסוף שנה

12

2,933

עודף בשנת הדוח

דוח גביה וחייבים - ארנונה

2021

2022

2021 4,787

2022 2,453

יתרת חוב לתחילת השנה

18,951 (1,453)

20,527 (1,304)

חיוב השנה

15.13% 16.67% 15,716

13.00% 21.30% 15,452

% עומס המלוות מההכנסה סך ההתחייבויות מההכנסה הוצאה ממוצעת לנפש בש"ח

הנחות ופטורים שניתנו

העברה לחובות מסופקים וחובות למחיקה (134)

22,285 19,832

21,542 17,903

סך לגביה

120

117

מספר משרות ממוצע

גביה בשנת הדוח

2,453 1,628 4,081

3,639 2,021

יתרת חוב לסוף השנה

חובות מסופקים וחובות למחיקה

כ יתרות לסוף שנה כולל חובות מסופקים סה" 5,660

נתוני ביצוע התקציב הבלתי רגיל

68% 94% 89%

30% 90% 83%

(*) אחוז גביה מהפיגורים (*) אחוז גביה מהשוטף (*) יחס הגביה לחוב הכולל ממוצע ארנונה למגורים למ"ר

2021

2022

(8,189) 46,861

(1,975) 30,418 50,658 (22,215)

)גרעון( זמני לתחילת השנה תקבולים במהלך השנה תשלומים במהלך השנה ף )גרעון( זמני לסוף השנה

36

37

40,647 . השיעורים מחושבים ללא חובות מסופקים וחובות למחיקה (*)

(1,975)

תקציב הרשות אושר על ידי משרד הפנים

2022 *נכון לחודש דצמבר

בשביל הבקעה

4

לזכרם

בקעת הירדן נפרדה מארבעה בנים יקרים שנפלו במלחמת “חרבות הברזל”. אלחנן קליין, יהודה כהן ונערן אשחר ז”ל מהיישוב שדמות מחולה. .10.7 שובל יעקב ז”ל מהישוב מחולה נרצח במסיבה ברעים ב יהי זכרם ברוך.

שלוש פרידות מנשמות גדולות ואהובות, שנפרדנו מהן מדי מוקדם. הרבה יותר מדי מוקדם. שלושה חללים עצומים בלב, וכאב אינסופי על כל שהם עצמם החמיצו, על כל שהחמצנו אנחנו. כמשפחה, כקהילה, כעם. על חיוכים שלא נראה עוד, על הניגונים שלא נשמע, ועל החסד הגדול שנקטע. שלוש פרידות - שהן גם שליחות גדולה המוטלת על כולנו יחד: להיות ראויים לקרבן הגדול של כל הצעירים הגיבורים שלנו - בשדמות ובכלל. להוכיח להם, לילדינו ולעצמנו כי ספגנו ולו משהו מן הדרך המופלאה שלהם בעולם: מן הנתינה, מן הערכים, מן הקהילתיות הכל כך ברוכה שהייתה שלוש פרידות כואבות בארבעה ימים

שובל יעקב כ״ו בתשרי, 01/11 בוקר יום רביעי התבשרנו על מותו של חברנו ויקירנו, שובל יעקב, שנרצח בדם קר בידי בני עוולה במסיבה ברעים. שובל היה משחקניה הבולטים של מחולה בליגת הכדורסל של הבקעה. בן אדם נהדר, קורן, עם הרבה שמחת חיים במגרש ומחוצה לו. תמיד הגיע לאולם הכדורסל חצי שעה לפני כל שאר הקבוצה, ספורטאי ואתלט בכל רמ”ח אבריו עם אנרגיות, רוח לחימה ומנהיגות שתמיד אפיינה רק את שובל. קשה לדבר עליך בזמן עבר, היד מתקשה להקליד והראש לא מעכל… שובל היה עמוד התווך של הקבוצה והליגה עם המון מנהיגות ואחריות. אנו בטוחים שכך היית מחוץ למגרש וכך נהגת ברגעיך האחרונים. ליגת הכדורסל, מחלקת הספורט ומתנ״ס בקעת הירדן מרכינים את ראשם בלב דואב וכואב על הרצחו בורדו על הגב הי”ד. 3 ’ של שובל יעקב, מס ספי בן שמואל

בהם. מן הנכונות לשים את צרכי הכלל לפני צרכינו אנו, ולפזר אור סביבנו - בכל מקום, בכל צורה, בלי להתעייף. כך הם עצמם חיו, וכך ראוי שנמשיך את דרכם אחריהם. גם עכשיו מובטחים ומאמינים אנו שמידתו הטובה של הקב”ה גדולה ממידת הפורענות. שהאור שיש בנו ובעם כולו, יסלק מהרה את החושך הגדול שנדמה לעתים שעוטף אותנו. שנעמוד באתגרי הזמן והמקום ונוכל להם. שכוחות ותעצומות הנפש המשותפות לכולנו - והזוכות לכל כך הרבה ביטויים סביבנו, במדינה כולה - יובילו אותנו לזמנים טובים ואמיתיים יותר, של אור, של יצירה, של תקווה, של צמיחה ושל זיכרון. ראובן גפני

בשביל הבקעה

5

חינוך

“האור שבלב”

"מעט מן האור

פרויקט “האור שבלב” נולד לפני שנים רבות כשהייתי גננת בחמדת. הגן שלנו אימץ משפחה מהבקעה ושימחנו אותם עם חבילות מפנקות בחנוכה ובפורים. מאז הפרויקט התרחב וכיום כל גני הבקעה שותפים לנתינה החשובה והמשמחת! השנה כל גן בחר יוזמה מרגשת הקשורה לרוח התקופה. המשותף לכל היוזמות הוא הכרת הטוב והצדעה לאהובים שלנו. כל קהילת הגן הייתה שותפה משלב החשיבה ועד שלבי הביצוע והתוצאות המרגשות לפניכם…

גן צבעוני רועי: הכנו עוגות וברכות לחיילים ששומרים עלינו ובאנו לשמח אותם בשער.

גני נתיב הגדוד: צאלון אלה וברק- שלושת הגנים הביאו חבילות מפנקות לפינת התרעננות לכוחות הביטחון שנמצאת במושב.

גן קשת גדי: הכנו חבילה לחבר מהגן שלא נמצא מתחילת המלחמה. הכנו לו ציורים והבאנו הפתעות ששימחו אותו מאוד.

גני מחולה: אמרנו תודה לוותיקי הישוב שתורמים מזמנם ושומרים על הגנים. הענקנו להם בקבוק תרמי עם הקדשה, ברכה מושקעת ועוגה לשבת.

גן זמיר פצאל: מאמצים את פלוגת גבעתי (של אלון צדוק אח של אורן) ומחממים להם את הלב עם חבילה מפנקת וטעימה.

בשביל הבקעה

6

גני בקעת הירדן, חנוכה תשפ”ד

) הבעש"ט ( דוחה הרבה מן החושך"

גן רימון חמדת: הכנו חבילה מפנקת לכתת הכוננות ושי אישי לכל חייל.

גן רווה ייטב: אנחנו אימצנו את גן שובה באלמוג. לבקשתם הכנו להם סביבון גדול עם ציורים ושקיות הפתעה ושלחנו עם סופגניות טריות לגן שלהם בדיוק למסיבת חנוכה.

תודה לגננות ולסייעות האלופות על היוזמות המרגשות ועל העבודה המסורה! תודה לילדים המתוקים שממלאים את ליבנו באור כל יום תודה להורים, לקהילות הגנים ולכל השותפים על מחדש! תודה לאריאל ולעובדות מחלקת החינוך ההירתמות מכל הלב! המסורות ולמפקחות ורד ועפרה ולאור לי על השותפות בעשייה

גן כפיר משואה: האור שבלב האיר אצלינו פעמיים. אמרנו תודה לכוחות הבטחון מוקד הבקעה, מד״א, כב”א ומשטרה עם שי מפנק. בנוסף- שלחנו לגן שקמים באופקים מטבעות שוקולד, חנוכייה, משחקים ושי לצוות.

החינוכית המבורכת בגנים בכל השנה. שנזכה להמשיך ולהפיץ אור כל השנה!

אורית קופרמן, יועצת ורכזת אשכול גנים בקעת הירדן

גני שדמות מחולה: מצדיעים לכיתת הכוננות! במפגש מרגש שערכנו בשיתוף המעונות, ערכנו טקס שכלל תודה לחיילים, מצעד, חלוקת החבילות שהכינו בגן, תהילים עם הרב, ותפילה לשלום המדינה. הביחד חיזק את הילדים וכמובן אותנו הצוות.

גן שחר גדי: פינקנו את כיתת הכוננות המשקיענית של גדי הבנויה ממעט האבות שלא גוייסו וממתנדבים שהצטרפו. קנינו להם כוסות שתיה חמה עם ציור והערכה מהילדים.

בשביל הבקעה

7

חינוך

“האור שבלב”

גן זמורה גיתית: אמרנו תודה והכנו חבילה מפנקת לשוטרים הגיבורים שלנו.

גן עופרים ברוש: החבילה שלנו הגיעה לגן חינוך מיוחד חמוד. שפתחו באזור ים המלח לילדי המפונים מהדרום.

גני מבואות יריחו: השנה חילקנו את האור שבלב לשניים.פינקנו את החיילים במוצב ליד מבואות בלביבות וציורים שהכנו בגן. בסוף מסיבת החנוכה גם הקראנו דברי חיזוק עבור האמהות הגיבורות והילדים העניקו להן מתנה צנועה.

גן רותם: נפגשנו עם כתת הכוננות המדהימה שלנו אפינו להם עוגיות טעימות שרנו איתם שירים. אילן אשל האגדי סיפר לנו את סיפור הנס.

גן גפן גלגל: הקמנו פינת קפה מחממת לשומרי הגנים וגם הכנו שלטים וציורים לומר תודה!

גן נעמה: הצדענו לכתת הכוננות בישוב עם חבילה מפנקת.

בשביל הבקעה

8

גני בקעת הירדן, חנוכה תשפ”ד

גן דרור פצאל: הכנו ארגז ענקי עם מלא פינוקים לפינת התרעננות בנתיב הגדוד לחיילים ולכל כוחות הביטחון שלנו.

גן אשכול גיתית: הכנו חבילה משמחת. הענקנו אותה למשפחה באהבה והעצמנו את התחושה ש-”כל ישראל ערבים זה לזה”.

גן מכורה: בחרנו להעניק חבילה משמחת במיוחד לכיתת הכוננות והחיילים ששומרים עלינו.

גן דובדבן חמדת: הכנו חבילה משמחת לילדי גן אלמוג שמפונים מהישובים שובה וזמרה.

גני משכיות: הכנו כדורי שוקולד, ציורים ושמנו במארז עם פתק ושוקולד. שהענקנו בהתרגשות גדולה לכיתת כוננות ולחיילים ששומרים בחוות.

גן עפרוני תומר: שלחנו חבילה מושקעת ומפנקת למשפחה באהבה.

בשביל הבקעה

9

חינוך

אולפנת צביה בקעת הירדן

לפגוש חלום... לנשום בקעה...

לשאוף גבוה... להרגיש שייכת...

חקלאית, עזרה לנשות מגוייסים, פרגון לנשות צוות שבעליהן מגוייסים ועוד. רק בשבועות האחרונים יצאו כיתה אחת לעשייה חקלאית בדרום וכיתה אחרת לעזרה לנשות הישוב “מחנה גדי”, שמרוכזות בו נשים צעירות עם בעלים מגוייסים. לחיבור והרמת הרוח הגיעו לאולפנה שיחות של נשות צוות שאיבדו את היקר להן: יעל קליין משדמות מחולה, אמו של אלחנן קליין הי”ד, אמונה משען (מחנכת בחל”ד) ואמה, הרבנית רחל וייצן שדיברו על עמיחי ויצן הי”ד וכן צביקה מור, שבנו חטוף בעזה. באולפנה מחברים ארץ ומעשה לשמיים ורוח. מחוברים לבקעה ומוסיפים אור. בימים אלו מתקיימים ימי היכרות לחטיבה ולאולפנה לצד הגעה לבתי הספר והקהילות. יחד ננצח.

הבקעה, בכניסה לישוב חמרה. במהלך “חרבות ברזל” משלבים באולפנה לימודים ופעילות חברתית לצד התנדבות ענפה בחיבור לצורך המלחמתי: חמ”ל לימוד תורה ואמירת תהילים, כתיבת מכתבים ללוחמים בדרום, אפיית עוגות לקהילות אבלות על נופלים, עבודה

זוהי שנה שמינית לאולפנה ושנה שניה של החטיבה באולפנה המקומית. באולפנה מגמות אמנות, ארץ ישראל והשנה נפתחה מגמת מדעי הרוח והחברה. בנות המעוניינות במגמות ריאליות לומדות און ליין במגמות של רשת צביה. האולפנה משפחתית וחמה, במיקום הקסום של

10 בשביל הבקעה

חירום ובטחון

2023 ” תחרות “מוכנות לחירום בישראל יפה :2023 אלו הן הרשויות המצטיינות והמוסדות הרפואיים המצטיינים בתחום המוכנות לחירום לשנת עספיא, קריית טבעון, עכו, רחובות, רמת גן, אשקלון, באר שבע, שדות דן, מטה בנימין, בקעת הירדן, הר חברון, מרכז רפואי שיבא תל השומר ומרכז רפואי שיקומי הרצפלד.

, פיקוד העורף והמועצה לישראל יפה, בשיתוף משרד הפנים, מרכז 28.9.23 בתאריך השלטון המקומי בישראל, מרכז השלטון האזורי והרשות החירום הלאומית חשפו את בטקס 13 הזוכים בתחרות “מוכנות לחירום בישראל יפה”, הנערכת זאת השנה ה - רב רושם בנוכחות מפקד פיקוד העורף, אנשי פיקוד העורף, הנהלת המועצה לישראל יפה, סגן ראש רח”ל, מנהל מינהל חירום ובטחון במשרד הפנים, משרד הפנים, נציגים בכירים ממרכז השלטון המקומי והמרכז לשלטון אזורי, ראשי רשויות מקומיות, מנהלי אגפי ביטחון וקב”טים, מנהלי סניפי המועצה לישראל יפה ומתנדבים.

ğĤđĞĐ ďđģĕĠ

˜~„ƒ ‚ƒ˜Š

רשויות שזכו באותות הצטיינות בקטגוריות הבאות: תוכנית מיגון רשותית: באר שבע מרכיבי ביטחון להתיישבות: מועצה אזורית הר חברון יעדי שירות: רמת גן

˜‡–ƒ„~‚ ‚”ƒŒ‚ ‡‰ –‡‚ ˜•

˜ƒŽ‡‡†”‚ ˜ƒ˜ ‚˜‰„ ˜ƒŽ˜‚ƒ ‚Š‡‚• ˜‡‡–ƒ€†•

˜ƒ– ˜ ˜–€Œ 2023 ‚’‡ Š~–—‡ ‹ƒ–‡ Š ˜ƒŽ‰ƒŒ

ניהול ומימוש תקציב הג”א: מועצה אזורית שדות דן קהילה והתנדבות: מועצה אזורית בקעת הירדן מידע לציבור: מועצה אזורית מטה בנימין מגן משרד הפנים ניתן לרשות אשר ביצעה תהליכי חדשנות ונערכת לחירום בצורה מיטבית הוענק לעיר אשקלון. תושבי בקעת הירדן- יישר כוח על רוח ההתנדבות והנתינה שלכם!

‚

‘ƒŠ~ ~ƒŠ‡Œ ‡’– ‘–ƒ‚ ƒ•‡’ •’Œ

ƒ–Š ‹–ƒ‡ Š‡Œ Š ~˜ ˜‡Œƒ~Š‚ ‹ƒ–‡ ‚ ˜ƒ—– —~–

’

Œ

ƒ

‡

‰

Š

ƒ Ž

~

–

˜

—

Š

‡ 

‡

ƒ –

‹

13 ‚ ‚Ž—‚

11 בשביל הבקעה

דובר צה”ל

מצדיעים לכוחות הביטחון

12 בשביל הבקעה

כיתות הכוננות הרבש”צים וחטיבת הבקעה והעמקים

תודה לכם, שאתם מגנים ועושים לילות כימים ושומרים על הבית של כולנו. יוצאים מבתיכם, נקראים להגן על הבית והילדים בשמירות וסיורים בקור ובחום. רק ביחד ננצח! תודה גדולה גם לחיילי חטיבת הבקעה והעמקים. אשר פעלה השנה במספר זירות ברחבי הגזרה לטובת סיכול אמל״ח, פעילות טרור ועוד. כלי נשק, אמל״ח כגון אקדחים, 400 החטיבה סיכלה בשנה האחרונה מעל ל רובים ועוד… וכמובן, הגנה ופעילות למען בטחון תושבי הבקעה.

אנחנו מצדיעים לכולכם!

13 בשביל הבקעה

נעים להכיר

היקל”ר על המשמר

יחידת הקישור לרשות המקומית [יקל”ר] היא יחידה צבאית של פיקוד העורף המוצבת בכל רשות מקומית. התפיסה כי הרשות המקומית היא “לבנת היסוד בחירום” ויש חשיבות רבה להכנתה בשגרה להתמודדות עם תרחישי החירום השונים. חלק מלקחי מלחמת לבנון השנייה והעימותים שהתרחשו בשנים שאחריה אף חידדו את חשיבות היקל”ר לפיקוד העורף ולרשות המקומית. נשמע רחוק... אבל עד לא מזמן פיקוד העורף היה זה שלקח אחריות במגפת הקורונה על מערך הבידוק רק גוף גדול וחזק כמו פיקוד מיד כשהבינו שזה אירוע גדול. העורף יכול להוביל ולתת מענה לאזרחים בצורה הטובה ביותר באירועי חירום. בבקעת הירדן משרתים עמיחי רובין – מפקד היקל”ר, ניר צוברי – קצין אוכלוסייה והסברה ואביאל ברג - משק איסוף. בימים אלו אנו בגיוס כוח אדם נוסף, מקרב תושבי הבקעה. מראיון שעשיתי עם עמיחי וניר: “אנחנו בצוות היקל”ר, מסייעים ל’לבנת היסוד’, המועצה, היכן שניתן בעצות מפיקוד העורף, בתרגילים, בהעברת ידע ומידע ממועצות אחרות, ובחיבור ישיר לפיקוד העורף. במהלך השבת הגענו לחמ”ל 7.10 מתחילת המלחמה ב המועצה, ומאז אנחנו שותפים בכל הערכות המצב, בגיבוש תמונת המצב הרשותית ומלווים את האגפים השונים במועצה. בנוסף, העברה והסברה של המידע וההנחיות של פיקוד העורף.

דוגמאות להשפעה שלכם - המועצה בבקעת הירדן הייתה מהרשויות הראשונות חינוך שפתחו את מוסדות החינוך, זאת בזכות הדחיפה והמאמץ של ראש המועצה, מנהל אגף החינוך אריאל ניסן ומנהלת מחלקת הביטחון הדס גוזלן. הפתיחה הייתה חייבת להתקיים רק לאחר אישורים רבים ועמידה בהנחיות של פיקוד העורף. פעלנו רבות מול הפיקוד לדייק את הנהלים ביחס לבקעת הירדן. – אנחנו בקשר רציף עם ניקול וקרן ויחד איתן אנו אוכלוסייה עסוקים בליווי צוותי צח”י וגיבוש תמונת מצב של האוכלוסייה, תוך דגש מיוחד על אוכלוסיות בעלות צרכים מיוחדים בקהילה. לצערנו לקחנו גם חלק בצוות “בשורה מרה” למשפחות הנופלים. הכשרת כארבעים מתנדבים בקורס סע”ר חילוץ והצלה- (סיוע עצמי ראשוני), קורס להכשרת צוותי חילוץ קל. הקורס נועד להכשיר את המתנדבים למתן סיוע ראשוני באירועי חירום, עד להגעת כוחות החילוץ הייעודיים וכחלק מהמענה השלם להיערכות לשעת חירום. לסיכום .יש לנו רשות חזקה וכבוד גדול עבורנו לקחת חלק בהובלה 1 בימי המלחמה. .קהילת הבקעה הינה קהילה חזקה ומיוחדת! הערבות 2 ההדדית המיוחדת בימי שיגרה מתחזקת בעוצמות גדולות בימי המלחמה.

בשביל הבקעה 14

ערן גולן, מועדון הפועל בקעת הירדן

ספורט

עוזרי ועוזריהם כדורגל. נפתחתי לעולם מופלא ונפלתי שדודה ומאז אני שם". מור נתקלה באתגרים גדולים כמו העדר אנשי צוות וגם טיפול בנושא קבוצות שחוששות להגיע למשחקים בבקעה בעיקר אצל הקבוצות הצעירות. מור:"באוקטובר האחרון קרה הנורא מכל החיים של כולנו השתנו מקצה לקצה. כל הצוות התפזר והתגייס למלחמה. היה זעזוע גדול אבל מהר מאוד הבנו שעומדת בפנינו מערכה ארוכה ומייגעת והחלטנו שלמרות הצוות החסר אנו חייבים לספק לילדנו משהו שפוי שיעזור ולו במעט לשמור על השגרה.

להגיע למקום הנפלא שנקרא בקעת הירדן. לראות פעם אחר פעם את זה קשה לראות את פניהם העצובות של הילדים שלנו שגילו שעוד ועוד קבוצות לא מוכנות להגיע לשחק איתם בבית - המקום שמבחינתם הוא המקום הכי בטוח ואוהב בעולם. הסברנו להם שהם פוחדים להגיע כי הם פשוט לא מכירים והחלטנו בימים אלה לעשות סרטון בשיתוף הילדים שמספר על החיים בבקעה סרטון שמזמין את האורחים לבוא לשחק ואולי גם לטייל וללמוד את ארץ ישראל היפה באמת. הילדים שלנו ככ בוגרים, שמחים לצאת לכל משחק ומשחק ולא משנה היכן. העיקר לשחק את המשחק האהוב עליהם מכל- כדורגל. אני מקווה ומאמינה שהדברים יסתדרו וכל הקבוצות יגיעו לכאן". קבוצת נערים ב ביצעה דרך נהדרת במסגרת גביע המדינה כאשר הדיחה את בני סכנין מהליגה הארצית לאחר ניצחון . אגל עוזרי שיר סבן וירדן דורון 2:3 אדיר הבקיעו לבקעה. היריבה הבאה היתה מכבי אשקלון שהגיעה בכושר נפלא אך נכנעה לבקעה היתה התוצאה 1:1 . לאחר דרמת פנדלים בסיום הזמן החוקי משער של שיר סבן. בהכרעה מהנקודה הלבנה גילו הנערים . 3:4 תעוזה וביטחון וניצחו הקבוצה תתמודד במשחק על העלייה לשמינית הגמר. במסגרת הליגה נמצאת הקבוצה בצמרת הטבלה ומגלה יכולת טובה. שאר קבוצות הליגה משתלבות גם הן בצורה יפה. 120 בבית הספר לכדורגל נרשמו כ ילדים וילדות מכיתות א-ד. במועדון מתכוונים לפתוח בקרוב קבוצת הכנה לליגה לבנות כיתות ה-ח. במישור המקצועי ישנה בסך הכול שביעות רצון בהתקדמות הקבוצות.

אחרי תקופה בה הושבתו הליגות בארץ לאוקטובר מחלקת הנוער 7 בעקבות ה של הפועל בקעת הירדן חזרה לפעילות עם לא מעט אתגרים. כל צוות המחלקה גוייס ובמועדון עשו מאמצים גדולים על מנת שהפעילות בבית הספר לכדורגל והליגות ימשך. רוב הצוות שירת בכיתות הכוננות ביישובים. מאמן ילדים ג אור יוחנן הוקפץ לעזה וחזר לאחר שלושה חודשים של לחימה. מי שהחליפו על הקווים היה מנכ"ל המועדון מופז קורן וכמו כן מאמן הבוגרים חנן אזולאי וערן גולן סייעו באימונים. בהעדר בעלה עידן שמפקד על כיתת הכוננות במושב מי שתפסה פיקוד על המחלקה היא מור עוזרי. "כשנכנסתי למגרשים לראשונה זה היה נטו לתמוך בבעלי עידן שכל עולמו בשנים האחרונות היה לנהל את הפרוייקט המופלא הזה כדורגל בבקעה. עידן שכמוני גדל בבקעת הירדן חלם להיות שחקן מקצועי מה שבאותה תקופה היה בלתי אפשרי לעשות בבקעה. הוא רצה לתת לילדים שלנו ולכלל ילדי הבקעה את האפשרות להגשים את חלומם לשחק כדורגל מקצועי גם כאשר אתה גר ולומד בבקעת הירדן". מור משנה לשנה נכנסה יותר לעיניינים. סייעה לעידן לנהל ובמקביל אף יצאה לקורס חובשים על מנת לסייע בנושא במשחקי הבית. "מאז למעשה מצאתי את עצמי מרוויחה את המשפחה שלי רק שאני בפועל נמצאת במגרש" ממשיכה לספר מור "אז הגעתי למגרש והרבה.שם התפתחה לה אהבה מפתיעה לענף המדהים הזה כדורגל. משחק שטומן בחובו כ"כ הרבה הנאה כייף חכמה נחישות ומיקצועיות יכולת לעבוד בקבוצה להיות מחוייב פיזית ונפשית ובעיקר ספורט שמחבר ומגשר בין אנשים. גם אם הם מרקעים שונים עולמות שונים עם חיידק אחד בלעדיו הם לא יכולים-

מעבר להתגייסות המאמנים התגייסו גם צוות המנהלים ואני נותרתי לבדי במערכה. לקחתי נשימה ארוכה ואט אט חתיכה אחר חתיכה הרכבתי פאזל של מאמנים ואימונים שיאפשרו לנו לתת מענה לכול הקבוצות הקיימות במועדון. מבלי לסגור אף קבוצה". לשמחתה כל מי שיכול היה לסייע הגיע: "כולם נתנו יד והתגייסו למשימה. היו לא מעט קשיים אבל השתדלנו לעבור משוכה אחר משוכה. הדבר שעבורי היה הקושי הגדול ביותר להתמודדות היה בעיקר ריבוי הקבוצות שהחליטו שאינן מגיעות לבקעה. שלא מרגישות ביטחון

15 בשביל הבקעה

שירותים חברתיים

חמ”ל התנדבות “חרבות ברזל”

החמ”ל הוקם ביוזמת יעל כרמיאל רכזת התנדבות ובריאות היוצאת ומתנדבים יזמים ומובילים ממספר יישובי הבקעה. החמ”ל הוקם תוך כדי המלחמה כדי לתת מענה לתושבי הבקעה, חיילים ומשרתי מילואים, מפוני הדרום והצפון ונוהל ע”י מספר מנהלי התנדבות ונציגים שונים מהיישובים בבקעה.

על פתיחת מרכז המבקרים משק אורן בנתיב הגדוד - לאיסוף בגדים וציוד, סידורם ותיאום שינועים למפונים יחד עם מתנדבים מדרום הבקעה. שלקחו על עצמם לדאוג מחלקת פיתוח עסקי ותיירות - לאירוח מפוני הדרום והצפון בבקעה ביחד עם מתנדבים נוספים. בשגרה שתמיד מתנדבות חנות יד שניה “לב הבקעה” - פתחו את החנות למפונים ומיינו בגדים לפי צרכים ושינעו אתם. שמנו לב שנשים רבות על אף שמשפחותיהן נמצאות בלחימה הן נלחמו בגבורה מהעורף - הכנת אוכל ושינועו לבסיסי החיילים והמוצבים בבקעה, איסוף תרומות וציוד לכל מי שהיה צריך, שינוע בגדים וציוד למלונות המפונים והתנדבות פעילה בתוכם. תודה שדאגתן למפונים, לחיילים והמילואמניקים כאילו היו ילדכם שלכם! אנו רוצים להגיד תודה רבה למתנדבים היקרים שעבדו, עמלו ימים ולילות בחמ”ל ומחוץ לו! ללב החם של התושבים בבקעה שנענו לקריאות ומילוי הצרכים גם אם למרחקים ארוכים! תודה מיוחדת למובילי ההתנדבות ולהנהגה שקמה מתוך משבר - גילינו כוחות עצומים בכל יישוב! תודה על ההצטרפות לסיעור המוחות והקמת חמ”ל ההתנדבות בחירום, על השעות הקטנות של הלילה והשתתפות פעילה בפגישות הזום והגמישות בעשייה. עם כל הקושי במלחמה אני ראיתי הרבה אור בבקעה, בתושבים ובהון האנושי והאיכותי שקיים אצלינו. כתושבת וכעובדת מועצה אני מודה לכל אחד על העשייה שלכם - החום בא מהאנשים.

דרכו הועברו משימות, הודעות בקשות ומענות.

עבודת החמ”ל נחלקה לתתי נושאים:

עם רס”פים ומפקדים מהחטיבה והפלוגות תקשורת צה”ל: השונות שהתארחו במוצבים והבסיסים על מנת לדייק ולסדר את הצרכים והמענים הניתנים. ביישובים השונים בהתנדבות: הובל על ידי אירוח מפונים מתנדבות שחיברו בין בקשות מפונים למארחים בבקעה שפתחו את ליבם וביתם לתקופה לא מוגדרת. שינוע והעברת ציוד ואוכל למשרתי מילואים, חיילים אוכל שהוכן בבתים, במטבחי היישובים על ידי ומפונים: תורנויות ומתרומות של תושבי הבקעה, חקלאים, בעלי עסקים מהבקעה ומחוץ לה. הרבה מהציוד נאסף במספר מוקדים, במועדוני היישובים, משקים שונים ישנם רבים שלקחו חלק ביוזמה ואנו מודים לכל אחד ואחת מהם, לא נוכל לפרסם על כולם אבל רצינו להאיר על מספר יוזמות שמונעות עד היום ובלעדיהן חמ”ל ההתנדבות בחירום לא היה מצליח. על יוזמת אירועים והתנדבויות עם מפוני הדרום נשות פצאל - במלונות ים המלח, שינוע ציוד - מטבח בקעות שהוכשר במיוחד להכנת אוכל לחיילי המילואים ומשרתים בבסיסים וביישובי גב ההר. רועי ובשיתוף - איסוף ציוד ותרומות לחיילים שנעשה במושב מרחבי הארץ כדי שחיילינו יקבלו את הציוד הכי חמ”לים טוב. כל התקשורת נעשתה מרחוק ובאמון מלא!

יעל כרמיאל, רכזת התנדבות ובריאות היוצאת

16 בשביל הבקעה

עבודה קהילתית בזמן מלחמה

לאורך השנים השקענו בחיזוק צוותי הצח”י ומיצוב תפקיד רכזי/מנהלי הקהילות. שמחת תורה, 7-10-23 כמו כולם גם אנו הופתענו מ אך ידענו כי מבחינה מקצועית יש על מי לסמוך.

מערך הצח”י בכול הישובים החל לפעול ונתן מענה הן מאיתור צרכים שעולים בקהילה והן מהעברת הודעות ומתן מידע חשוב לתושבים. לאורך כל התקופה התקיימו מפגשי עבודה לצוותי הצח”י והיו”ר הצח”י. ראינו ברוב הישובים שיתופי פעולה טובים בין צוותי הצח”י לרכזי/ מנהלי הקהילה להנהלות. התקופה הזו של המלחמה התאפיינה ביישובי הבקעה ברמת התנדבות גבוהה, ערבות הדדית בתוך בישוב ובין קהילות שונות בבקעת הירדן. רכזי מנהלי/ הקהילה הובילו תהליכים לחיזוק החוסן היישובי והאישי, קיימו מפגשי עבודה עם המדור לעבודה קהילתית וקידמו ומקדמים את הקהילות שלהם בזמנים לא פשוטים אלו. בשיתוף פעולה התקיימו מפגשי קהילה עם עו”ס גדי רונן על מנת לקבל כלים להתמודדות עם המצב, נערכו שיחות ומפגשי הפגה וצוותים אשר עבדו ונזקקו לכך, ניתן ליווי פרטני לתושבים אשר חשו מצוקה ו/או ביקשו כלים להתמודדות עם המצב.

יש עוד דרך ארוכה לפנינו ואנו פה בשבילכם תושבים וקהילות. רעיה פורסט וקרן כספי דורון – עו”ס קהילתיות המדור לעבודה קהילתית המחלקה לשירותים חברתיים

רצינו לומר תודה ליקל”ר הבקעה, עמיחי רובין וניר צוברי, על שיתוף פעולה הדוק ולמחלקת הבטחון על עשייה משותפת.

ונסיים באמרה “מה שעובד בשגרה יעבוד בחירום”.

17 בשביל הבקעה

שירותים חברתיים

אתגרים עם חזרת המילואימניקים מהשירות הצבאי

ומשפחה - קשיים במצבים אינטימיים , קשיי ריכוז וקשיי שינה , תנועה בין רצון להיכנס מיד לפעילות ועבודה אל מול התחושה של קושי לשוב לשגרה וליומיום. החזרה הופכת פעמים רבות למבחן רציני עבור הלוחם/ת עצמו ועבור הקרובים אליו . קיים מצד אחד רצון להשלים חוויות ומאידך רצון להקל על השב/ה הביתה ולא להוסיף למצוקות שלהם. הרצון לדעת מה עבר הלוחם/ת ומצד שני הפחד להעיק עליו/ה. גם מצד הלוחם/ת יש צורך לפרוק ולספר לעומת הרצון לגונן על בני הבית מפני החשיפה לאירועי המלחמה. ילדים צעירים עשויים להפגין כעס והתרחקות מהאב/האם ◦ ששב/ה כי בעולמם הוא או היא “נטש/ה” אותם ובמיוחד אם לא היה/תה ביום הולדת לדוגמא. יש ילדים שייצמדו לאב או לאם ולא ירצו להיפרד ממנו/ה ◦ וכל יציאה של האב/האם מהבית תלווה בהתפרצות רגשית וחרדה. מתבגרים עשויים לבקש לשמוע מה עבר ההורה ששב/ה ◦ מהמלחמה אך באותו הזמן לעסוק בשלהם כמעין הקלה, או “חזרת הביתה אז אני יכול לשוב לענייני”. תגובות של ילדים לחזרה מהשירות הצבאי

מבוסס על מסמך שנכתב ע”י צוות משאבים מיסודו של פרופ’ מולי להד והוא מתייחס לנשים וגברים כאחת. תהליך החזרה הביתה משולב בשמחה אך גם במעבר חד מלחימה לשגרה, ממעבר מתפקיד החייל/ת במציאות המלחמתית לבין חזרה לתפקיד בן/בת המשפחה. מעבר מורכב זה עלול להוביל את השבים/ת הביתה וקרוביהם למצב של התרוממות רוח ובו בזמן לרגשות של בלבול. בספרות הפסיכולוגית העוסקת בנושא מצוין, כי תקופה כזו משולבת בדרך כלל בכמיהה לשוב לרגיעה ולחיי היומיום לבין המתחים שנצברו במהלך המלחמה. חשוב להדגיש כי מרבית השבים/ת יסתגלו בתוך זמן קצר יחסית למצב הרגיעה אבל יש לשים לב לכך שתפקוד מוצלח בשעות או בימים הראשונים אינו הבטחה לכך שלא תהינה גם ירידות במצב הרוח בהמשך. זה יכול לקרות בגלל עייפות וזיכרונות קשים, אירועי אסון ונפגעים, שיחזירו את החייל/ת לזיכרונות הקרב ואולי אף יגרמו לו/ה לרצות לשוב לשדה הקרב. כאשר חוזרים לחיים בחיק המשפחה, הלוחמים/ות יכולים/ ות לחוות קשיים חדשים כגון: הסתגלות חברתית, קשיים בתקשורת, קושי מצד ילדים צעירים ובוגרים, בני/ות זוג

אל תעשה

עשה

אל תעסקו באבחוני סימפטומים - תנו מספר ימים לראות מה השגרה תביא לפני שמתחילים בלחץ ללכת לטיפול.

היו נכונים להקשיב ואפשרו שיח הדרגתי ולא שיפוטי

אל “תיפלו” על החיילים השבים הביתה עם כל הבעיות ◦ על הרגע הראשון. הימנעו לומר “עד עכשיו אני התמודדתי עכשיו קח/י את המושכות”.

גלו סובלנות לקצב האישי של החייל לשתף ולעבד את האירועים : ייתכן קושי לגעת בזיכרונות לעומת שטף . חשוב לא לשפוט, לצמצם או לבלום הפניית תשומת לב לעוגנים שמחברים ומזינים אותנו בכוחות כדי להכיל אחד את השני הכינו את הבית תוך שיתוף הילדים בהכנות והכינו אוכל אהוב על החייל/ת. ארגנו זמן שקט להורה השב והעסיקו את הילדים על מנת שיהיה זמן להסתגלות.

בקשו לא לספר זוועות ליד ילדים קטנים ◦

אל תרחמו - רחמים מחלישים. ◦

אל תהפכו את הלוחמים הביתה לנכים - פנקו יחד עם ◦ עידוד לעצמאות ולעשייה

לא ללחוץ על קרבה ואינטימיות .לעיתים נדרש זמן

חבקו. קרבה פיזית חשובה.

עודדו קשר עם חברים /חברים מהיחידה

18 בשביל הבקעה

חשוב להזכיר שהחייל/ת היו בסביבה אלימה וספגו “אנרגיה ◦ של אלימות” ומצבי לחימה טראומטיים ולכן עלולים להיות קצרי רוח ולהגיב בחוסר סובלנות,אלימות מילולית . כל הכרה ותוקף שבת/בן הזוג והילדים יקבלו תרחיב את היכולת להכיל את המקצב והשינוי החד וההסתגלות המחודשת לחיים שהשבים עוברים. נושא מהותי הוא נושא הקצב . יש שיסתגלו מהר וללא כל צורך במעבר ויש שייקח להם יותר זמן לשוב לעצמם. הרוב מתאוששים ושבים לתפקוד בתוך זמן נראה לעין. הצורך לגונן על המשפחה ולפצות על ימי הדאגה והניתוק עשוי להוביל לרמה גבוהה של חרדה בכל הקשור לפעילות הילדים מחוץ לבית מחד, ומאידך לתחושה של “לחגוג” את החיים מול הצמצום שהמשפחה נהגה בה לאורך החירום. הוצאת כספים בלתי מרוסנת יכולה להיות מקור נוסף לקושי ואי הסכמות בין ההורים. לכן ,תקשורת משפחתית פתוחה וכנה יכולה להקל ולשמר על קשרים חזקים ודינאמיקה מקרבת.

אם מדובר במי מבני המשפחה, ניתן לפנות דרך מספר גורמים (בהתאמה לאזור המגורים) כגון: שירותי הרווחה, קופ”ח/רופא המשפחה, אשר יידעו להפנות אתכם לגורם הרלוונטי. קיימים גורמי סיוע רבים שעוסקים בסיוע לפרט, למשפחה ובוודאי לחייל/ת שחזרו מהמלחמה: • קו תמיכה רגשי ‘נפש אחת’ למתמודדים עם פוסט טראומה *8944 ובני משפחותיהם 03-6401400 * או 8150 • צה”ל היחידה לתגובות קרב • עמותת נט״ל - מעניקה סיוע וטיפול נפשי לנפגעי טראומה 076- או 1201 • ער”ן 1800-363-363 על רקע מלחמה וטרור 8844400 03-7472010 כללית ▪

*3028 מכבי ▪ *507 לאומית ▪ *3833 מאוחדת ▪

04-7702650 רוסית ▪ 04-7702651 אנגלית ▪

מתי לפנות לסיוע נפשי או בריאותי?

לרשותכם צוות העובדים הסוציאליים מהמחלקה 02-9946613 לשירותים חברתיים וצוות המרכז הטיפולי “קו האופק” ניקול זר אביב, עו”ס וצוות המח’ לשירותים חברתיים

אם מדובר בקושי מתמשך אותו מעלה החייל/ת ואף קושי שמחריף (לדוגמא: קשיי שינה, רגזנות, הסתגרות, הימנעות), מומלץ לפנות לגורמי הטיפול מטעם הצבא שיכוונו לסיוע מתאים.

19 בשביל הבקעה

אורית גפני, מנהלת ארכיון המועצה

אבק דורות

מגולגלים בתוך נייר עיתון

למסירת מידע על הפעילות השוטפת של המועצה וקיימת אפשרות לחברי הישובים לבקר את הפעילות או להציע הצעות שונות. מאידך-גיסא, כרוכה הוצאת עלון בהוצאה ניכרת אשר בימים אלה צריך להביאה בחשבון. כאמור, החלטנו כי הוצאת עלון תשפר את הקשר , 1 (יתד, מס’ בין הישובים ובין המועצה. ) 3 , עמ’ 1980 סיון תשם יוני במתכונתו זו, פחות או יותר, המשיך העיתון לצאת במשך כעשר שנים על ידי העורכים אילת אושר, מיכה פיטרו וארי צרפתי. נערך על ידי נורית שלומי “מבזק יתד” לאחר כמה שנים שבהן הופיע “יתד” בשמו ובמתכונתו המקוריים. עיתון זה שונה מעט בממדיו וגם בשמו ואף התכנים נערכו בצורה אחרת. בתיק השמור בארכיון המועצה, הנושא את השם “יתד – עלון ישובי הבקעה”, מצויים מסמכים הקשורים בעלון ובעריכתו, כמו מסמך המסדיר את מכסת הק”מ של עורך העלון במסגרת ,)2/1/98 תפקידו (כ”ה טבת תשמ”ט וסיכום ישיבה בנושא עלון ישובי הבקעה, “כל יום א’ בשעה שבסופה נקבע כי , תתקיים ישיבת מערכת, מרכזים 8:00 מידע, מנפים חומר, כותבים ומשכתבים את החומר לכתבה/ ידיעה – לפי העניין” .)12/05/1991 (כ”ח אייר תשנ”א באותו תיק שמורים גם מכתבים למערכת, הצעות מחיר, תגובות לכתבות למועמדים 1988 שפורסמו, ושאלון משנת לעריכתו. )?(1988-1989 העיתון יצא לאור לאורך שנת תשמ”ט

אף כי רבים מתושבי המועצות האזוריות השונות אינם מייחסים משמעות גדולה לעיתוניהם המקומיים (האזוריים או הישוביים), הרי שבמבט לאחור חשיבותם ההיסטורית והחברתית של עיתונים אלו דווקא עולה, והם בעלי משמעות רבה לתחומי מחקר מגוונים. עיתונות מקומית-רשמית זו מסקרת ומתעדת אירועים שהתרחשו במועצה בצורה מפורטת – תוך אזכור שם האירוע, הנסיבות, התאריך, המיקום והנפשות הפועלות – לצד מידע נוסף ולעיתים גם תצלומים, נאים וחשובים כשלעצמם. העיתון מתעד ומנציח בזמן אמת החלטות מנהליות, מפיץ רשימות מידע, סקירות מהנעשה בשטח וכולל גם פרסומות בנות-התקופה, ולכל אלו נודע ברבות הימים ערך היסטורי, משפטי ולעיתים אפילו כלכלי. יש ובזמן אמת רמת ההתעניינות של הקוראים בדברים אינה בהכרח גבוהה, אולם, עם חלוף הימים, כאשר הם נזקקים למידע על אודות פרט זה או אחר – העיתונים הם אלו העשויים לספק את התשובות כולן. בעוד שתכניו ואופיו של העיתון האזורי – ממדיו, עיצובו, שמו ותדירות הופעתו - משתנים בהתאם לרוח הזמן ולדמותם של ראשי המועצה והעורכים והמעצבים הגרפיים, מטרת הפקתו הינה על פי רוב זהה: הבאת מידע לציבור על פעילויות הרשות, חיזוק הקשרים ביניהם, ויצירת מנגנון בקרה ציבורית נוסף על פעילויות המועצה והכרעותיה. של עיתון “בשביל 80 לכבוד גיליון מספר הבקעה” מובאים בקצרה גלגוליו של העיתון המועצתי האזורי. הותיקים שבכם בודאי יזכרו במדורים ובפינות שליוו את העיתון בתקופות שונות כמו מיומניו של נהג מונית, קורטוב של תרבות, ממעבדתה של זיוה או מלקטת המתכונים, זרקור על המקור ואחרים – עליהם לא התעכבתי והנכם מוזמנים לבא לארכיון ולעיין בהם.

1968 העיתון יצא לאור החל מסיון תשכ”ח מאי )?(2009 ועד מאי

ראשית ההתיישבות היהודית בבקעת הירדן- והתפתחותה בכל התחומים- מתועדת בעיקר בגיליונות עיתון “בבקעה” - עלון המועצה האזורית והמפעלים האזוריים בבקעת בית - שיצא שאן ויישובי בקעת הירדן לאור בידי המועצה האזורית בקעת בית שאן (שיישובי הבקעה הצעירים היו כפופים לה). במשך כעשר שנים סוקרו – על פני שנים עד שלושה עמודים, ותחת הכותרת בקעת הירדן – רבים מן האירועים, ההתפתחויות וההתרחשויות בחבל הארץ הצעיר והמתחדש. סקירות ודיווחים אלו חשובים מאד, מבחינה היסטורית, משלימים את הידע הנלמד ממסמכי ארכיון ומתצלומי התקופה, ושופכים אור על תולדותיה וקורותיה של בקעת הירדן בשנותיה הראשונות. עורכו של העיתון היה אריאל רנן, איש חמדיה, שאף תיעד במצלמתו תמונות רבות של היאחזויות הנח”ל והפיכתן לישובים מאוזרחים. 1980 העיתון יצא לאור החל מסיון תש”ם פברואר , ועוד גיליון בודד 1988 ועד תשרי תשמ”ט ספטמבר 1989 אדר א’ תשמ”ט פברואר מספר חודשים לאחר הקמת המועצה האזורית בקעת הירדן, החל מופיע העיתון הראשון שהיה כבר “תוצרת הבקעה”: יתד – עלון ישובי בקעת הירדן. בפתח הגיליון הראשון של יתד, כתבה התלבטויות רבות העורכת שרה נויר: קדמו להחלטה על הוצאת עלון לישובי הבקעה, מחד-גיסא נותן העלון אפשרות

20 בשביל הבקעה

בקעתון, דרך הבקעה, אי שם בבקעה, בעיני הבקעה, נופים בבקעה, בבקעתנו, חדש תחת השמש וגם “בשביל הבקעה”- השם שנבחר בסופו של דבר. ההצעה של טל סטרומזה מגיתית התקבלה והשם “בשביל הבקעה”, התקבע ונותר במקומו עד ימינו אנו. כאן של 25 המקום לציין כי כבר בגיליון מס’ ) נבדקה 1988 “יתד”, בשנת תשמ”ט ( אפשרות ,שלא צלחה, לשנות את שם העיתון. בגרסה זו של העיתון כתבה אלישבע פארן שחזרה לערוך אותו: “יש מי שיאמר אין חדש תחת השמש” הקופחת כאן, והנושאים הם אותם נושאים והאנשים הם אותם אנשים [...] יש ויש חדש וצריך אולי לעמול כדי למצוא אותו אך הוא כאן, ממש לידנו [...] וגם אם לא יהיה ניתן להדפיסו בפורמט “עיתוני” כפי שהיה בשנתיים האחרונות, הוא בהחלט יראה כירחון כפי שצריך להיות” (בשביל , אב תשס”ט אוגוסט 1 הבקעה , מס’ .) 2 , עמ’ 2009 שולמית קמינסקי, עובדת מועצה וחברת מערכת העיתון, קיבלה את האחריות לעריכת והוצאת עיתון המועצה לאור. היא שמרה על תבניתו המקורית תוך הכנסת שינויים קלים עם הקפדה על תוכן מקושר למתרחש בבקעה בלבד ( עד .) 2020 כסלו תשפ”א/דצמבר 69 גיליון את עבודתה ממשיכה כיום לי מויאל, דוברת המועצה, שהחלה בתפקידה (כסלו תשפ”א / דצמבר 70 זה מגיליון ). תפוצת הגיליון המודפס ירדה 2020 והוא החל להיות מופץ בכלים דיגיטליים. עיתון המועצה הפך 74 בגיליון מספר ל”מגזין”, ואף זכה פעם נוספת לעיצוב גרפי מחודש: מגזין מועצה אזורית בקעת הירדן בשביל הבקעה המשך בעמ’ הבא... ניסן תשע”ג מרץ 26 העיתון יצא לאור מגיליון 2023 תשרי תשפ”ד אוקטובר 80 ועד גיליון 2013

התארכו והתרחבו ממדיו הפיזיים של העיתון והוא אף הודפס על ניירות צבע מבריקים. בניגוד למהדורות קודמות, “עיתון “יתד” יוצא במתכונת חדשה תמצתה ושונה, עיתון קצר, חדשותי“ העורכת, אורית ארציאלי, את השינויים והמטרות של המהדורה הנוכחית (יתד, ). אשרה 2004 , ניסן תשס”ד מרץ 1 מס’ יחיא המשיכה בעריכת העיתון במתכונתו זו.

1990 העיתון יצא לאור החל מתשרי תש”ן ספטמבר 1999 ועד טבת תשנ”ט ינואר עם תחילת כהונתו של ראש מועצה דוד ), חודשה מהדורת 1990 לוי, בשנת תש”ן ( יתד - ידיעון העיתון והוא נקרא מעתה הידיעון נערך . ישובי בקעת הירדן בתחילה על ידי מספר חברי מערכת ובשנים הבאות המשיך הידיעון לצאת בתבנית דומה בעריכת מיכל שלו-ביטון, יפעת כהן ואדם אופק. כאשר בפתחה של כל מהדורה חדשה, סיפרו העורכים על עצמם והצהירו על כוונותיהם ותקוותיהם לגבי העיתון המתחדש. אופי העיתון תאם לשמו והיווה מקור מהימן של העברת מידע על המתרחש במועצה ובישוביה. ועד 1999 העיתון יצא לאור החל משבט תשנ”ח 2003 תשרי תשס”ד ספטמבר שנה לאחר הופעת הגיליון 20 קרוב ל הראשון של “יתד” בגלגולו המקורי, הופק של העיתון בגלגולו השלישי 1 גיליון מס’ יתד- (או למעשה הרביעי) במספר- בשלב זה ידיעון ישובי בקעת הירדן. קיבל העיתון תפנית עיצובית ותוכנית. העורכת, אלישבע פארן, שינתה את עיצובו הגרפי של העיתון כולל עיצוב סמליל שמו. בנוסף, על שער הגיליונות נוספו שמות כלל יישובי בקעת הירדן ותוכן כתבות משתנות בכל גיליון. נוספו מדורים חדשים קבועים ואגב כך קובע גם סדר הופעתם בעיתון.

22 ועד גיליון 2007 העיתון יצא לאור החל ממרץ 2009 שבט תשס”ט פברואר

עיתון המועצה המקומית בקעת בניגוד לקודמיו שהופקו - שינה - הירדן את צורתו ודמה לעיתונים היומיים, והודפס על ניירות עיתון דקיקים. היה זה שינוי גדול וניכר וכך גם מוצאה של עורכת העיתון שלא היתה תושבת בקעת הירדן. כך פנה ראש המועצה, “קוראים יקרים” “אנחנו בנסיון דאז, דובי טל אל הקוראים. נוסף לחידוש העיתון. הפעם הטלנו את מלאכת העריכה על רותי כהן, אשר “ידה רב לה” בהוצאת עיתוני מועצות כגון: עמק חפר, מגידו, חוף הכרמל ועוד. מסייעת בידה מערכת המורכבת מתושבי , 2007 (בקעת הירדן, מרץ הבקעה...” .) 2 , עמ’ 1 גיליון

העיתון יצא במתכונת זו החל מאב תשס”ט אוגוסט 2013 שבט תשע”ג ינואר 25 ועד גיליון 2009

בשביל בגלגול הבא של העיתון המקומי השתנו שוב מאפייניו הפיזיים הבקעה והתכניים של העיתון. הדפים חזרו להיות מבריקים וצבעוניים וגודל הנייר התקבע בממדים בינוניים. בגיליון הראשון התבקשו הקוראים להציע שם לעיתון – אכן 2 החדש, וכך – החל מגיליון מספר השתנה שמו. שאלוני תושבים שנשלחו לאתר המועצה, עם הצעות לשם חדש, שמורים בארכיון המועצה. ביניהם

2004 העיתון יצא לאור החל מניסן תשס”ד מרץ לערך 2006 ועד סוף , חותמת מהדורה יתד את עידן עיתוני נוספת ואחרונה שלו, שחודשה עם תחילת כהונתו של ראש המועצה דובי ). הפעם 2004 טל, בשנת תשס”ד (

21 בשביל הבקעה

אבק דורות

בבקעה חשוב שירשמו, יתועדו וישמרו. ואכן, אין ספק שבכל תבניותיו, צורותיו וגלגוליו – על העיתון להוות במה לחלוקה ולשיתוף של ידע, מצד הגוף המפיק והקוראים גם יחד, וכדאי מאד לנצל במה זו.

בקשה אחרונה: סקירה קצרה זו הוכנה על סמך גיליונות העיתונים השמורים כיום בארכיון המועצה. לכן, יתכן שהושמטו שלא במתכוון שמות של עורכים ושותפים נוספים במהלך השנים, ואולי אין דיוק מוחלט בתאריכי ההוצאה לאור של כל אחד מגלגוליו של עיתון המועצה. ועל כן, אם בידכם גיליונות של עיתוני הבקעה משנים עברו, שאין לכם עוד צורך בהם, נשמח אם תעבירו אותם לארכיון המועצה המקומית להשלמת חוסרים, למשמרת ולטובת כלל הציבור.

גיליונות “בשביל הבקעה” השתנו בתדירות הופעתם, 80 בתפוצתם, בעיצובם ובתוכנם – בהתאם לגישת העורכות המתחלפות, לרוח הזמן, לתקציבי המועצה ולמרכיבים נוספים. דף עבה או דק, מבריק או מט, צבעוני או שחור ולבן, מגזין או עלון, ארוך או קצר, כך או אחרת - דברי ימי ההתיישבות

אורית זוכה בפרס על פועלה בהובלת קבוצת הארכיונאים של הרשויות המקומיות, בעידוד הכשרות מקצועיות ומענה מקצועי תומך לארכיונאים בתחילת דרכם. ועל פיתוח מסמך “מדריך מעשי- מפתח עץ/ תיוק להנהלת ארכיון”. מוענק לארכיונאים ₪ 1,500 הפרס בסך שביצעו פרוייקט או תהליך ששיפר את עבודתם ומשרת את כלל הקהילה הארכיונאית בארץ. סכום הפרס יוקדש לפעילות העניפה של אורית גפני בארכיון המועצה: באיסוף המידע של ראשית ההתיישבות בבקעת הירדן, שימור מסמכי המועצה, קידום ועידוד הקמת ארכיונים ביישובים. תודה לאורית גפני על פועלה, ובהצלחה!

22 בשביל הבקעה

טור מקצועי

נדל”ן וקהילה: צמיחה מהירה, התפתחות תוך כדי תנועה, ומה שביניהם צמיחה דמוגרפית ונדל”נית בבקעת הירדן - איך זה משפיע על כל אחד מאיתנו כאנשים וכקהילה ? בקעת הירדן פורחת לאן עוד נוכל לצמוח כקהילה? שיח נדל”ן על כל מה שמסקרן ומדאיג.. בקעת הירדן אזור מתפתח וצומח בהאצה מוגברת בשנים האחרונות. מה הסוד? ומה מביא לכאן אנשים?

פרוייקטים מרגשים שמעירים את הבקעה ומניעים לכאן משפחות צעירות ממקומות שלא חלמנו שיגיעו כמו הפרוייקט במושב נעמה שהפיח חיים במושב והשכונה הקהילתית החדשה והמרגשת במושב יפית שאני מאמינה תשנה ותשפר את איכות החיים של התושבים הקיימים ותוביל את יפית קדימה למקומות מדהימים ובעקבותיהם עוד ישובים רבים ... אך מה חשוב לנו כקהילת בקעת הירדן לשאוף ולשים עליו את הדגש? האם קיימת תבנית אחת? מהי משפחה מתאימה לבקעה? האם יש מקום לשים דגש על קהילה מגוונת לחשוף את ילדנו לערכי קבלת האחר וסובלנות לשונה מאיתנו? איך משלבים צמיחה בריאה של קהילה יחד עם פרוייקטים של קבלנים מהו התמהיל הנכון? כמתווכת שעובדת וחיה פה במרחב הכפרי הקסום הזה אני מרגישה מחוייבות אישית להביא לכאן משפחות טובות ואיכותיות יצרניות וקהילתיות, מגוונות גם תעסוקתית ,אנשים בעלי מקצועות חופשיים, אומנים ואנשי רוח ואנשים עם אמונות שונות קהילה בריאה היא קהילה בכך נתרום לקהילה בריאה כי מגוונות ויצרנית. לסיכום מועצת בקעת הירדן על שלל הישובים והתושבים נמצאת בהאצה חיובית צמיחה בכל המישורים והתפתחות תוך כדי תנועה כל זמן שנשמור על תהליכים טובים ונכונים נקיים קהילה רחבה בריאה ומגוונת לא נחשוש לקבל לחיקנו משפחות רבות נחזק את הישובים ונטע כאן דורות רבים של ציונות אהבת הארץ קהילתיות וסובלנות. שמי רוית בר און, תושבת נתיב הגדוד, יועצת נדלן שנים רבות ברשת מרכז הנכסים מנהלת את סניף המרחב הכפרי, מתמחה במרחבים כפריים בנכסים חקלאיים מסחריים ומשווקת את פרוייקט הרי זהב במושב יפית. אני כאן לעזור לייעץ בכל שאלה בשמחה 052-678-8770 רוית

לאחר שנים לא פשוטות שהבקעה סבלה מצמיחה דמוגרפית מועטה, מיעוט ילדים, חוסר במסגרות חינוך כתוצאה מזה ובריחת בנים/ות מהישובים, קרו מספר תופעות שגמרו לשינוי מהותי: . התייקרות ועליית מחירי הנדל”ן בארץ בצורה משמעותית. 1 יוקר הנדלן כתופעה ארצית משך הביתה בנים ובנות ממשיכים לאותו מקום מוכר שאפשר להם להקים בית בשפיות, ובנוסף העירה עליית המחירים אנשים רבים להכיר בפריפריה כאיזור מועדף לשיפור דיור, הן בגודל הנכסים, באיכות הקהילה והחינוך, ובמחירים אטרקטיבים, הקלות מס ועוד.. . הקורונה שפרצה ביום בהיר לחיינו לימדה את כולנו כמה 2 חשוב המרחב מחייה שלנו, לימדה שאפשר לעבוד מרחוק, והכי חשוב- לימדה אותנו כמה הזמן עם המשפחה חשוב. ביום בהיר כולנו יצאנו מהמירוץ ולאחר שהכל הסתיים חלקנו בחרנו לא לחזור אליו. מסיבות אלו ואחרות החלו אנשים לשים לב לבקעת הירדן ולסמן אותה כאפשרות לבית. סיבות אלה משכו תשומת לב גם מיזמים גדולים שהחליטו להמר על המקום הקסום הזה. חלק מהתגובות הרווחות שאני נתקלת בהן בשבילים ובשיח עם ותיקי הבקעה והמקומיים לא פעם מורכבים מחשש / חשד / פחד/ רתיעה ואף חוסר אמונה בצמיחה שקורית כאן סביבנו לעיתים אף התנגדות אמיתית. זה פחד שנטוע בחשש טבעי משינויים גדולים או בחוסר אמונה בערכה של הבקעה ובפוטנציאל הגלום בה אחרי שסבלו מתקופות לא פשוטות לאורך הדרך ואתגרים ממשיים. הסירו חשש הביטו סביבכם: אנחנו נמצאים בתקופה פורייה של עליית מחירים שמעלה את ערכי הנכסים ואת המקום, התעוררות נדל”נית גדולה שמניעה לכאן משפחות צעירות ואנשים איכותיים שבאים למצוא פה קהילה ובית. יזמים גדולים שבונים דירות במחירים ברי קיימא מקדמים את הצמיחה הדמוגרפית בצעדי ענק. מבחר רחב ומגוון של מושבים קיבוצים וישובים שמאפשרים לכל משפחה למצוא את מקומה המדוייק.

23 בשביל הבקעה

מרכז קהילתי

היה כיף גדול ברחבת המתנ”ס 8/1/24 , ביום שני, כז’ טבת סדנאות יצירה ופעילות, איפור פנים ועוד המון הפתעות חיכו לילדי המגוייסים. נהננו גם ממופעי תאטרון רחוב ומהצגה של טל מוסרי ובוב ספוג לכל המשפחות.

בשביל הבקעה

24 בשביל הבקעה

24

4BWF UIF %BUF )7<&) ?(7; 4BWF UIF %BUF )7<&) ?(7; 4BWF UIF %BUF )7<&) ?(7; 4BWF UIF %BUF

ă % =(% ( ą . ă % =(% ( ą .

.>.> 2 * . .>.> 2 * .

ă % =(% ( ą . ă % =(% ( ą . עמדת טעינה חדשה במועצה לרכב חשמלי

.>.> 2 * . .>.> 2 * .

25 בשביל הבקעה

אוריה מלט, מנהלת הדרכה מרכז סיור ולימוד

המלצה חמה

מספר שעות עד שהצליחו לרדת למקום אחר. החוויה הותירה בהם טראומה. אב המשפחה ישב שבעה על אחיו וירד לדרום למילואים, אם המשפחה לבד עם ארבעת הקטנים. אילה תומכת באם ומלווה אותה “לקחתי את הבן בן שלוש ואת התינוקת הקטנה, לטיול של שעתיים, האמא אמרה לי בהתרגשות שכבר חודשיים היא לא היתה רגע עם עצמה ושזה נתן לה כל כך הרבה שקט וזמן להתחזק”.

פינת ההמלצות הקבועה שלנו כאן משנה את פניה .7.10 בהתאם למצב בו כולנו שרויים החל מאירועי ה

מי זוכר את הרגעים היפים רגע לפני... בהם היינו עסוקים להדריך מאות מטיילים בבקעת הירדן במהלך חופשת חג הסוכות. עבר עלינו חול המועד סוכות גדוש במטיילים סיורי יום ולילה, אירוע מוצלח מאוד בעין סוכות המשודרג ובאווירה מרוממת זו ומשם הסיפור ידוע לכולכם. 7.10 יצאנו לחג שמחת תורה ב כידוע עולם הטיולים עצר מלכת בכל אזורי הארץ ואנו צוות מרכז הסיור והמדרשה התכנסנו לחשיבה משותפת על העשייה שלנו בימים שכאלה. מהר מאוד הגיע לפתחנו הצורך של מפוני העוטף בהפעלת מסגרות חינוך כחלק מהניסיון להכניס “שגרה שפויה” לילדים בקהילות המשתכנות במלונות ים המלח. וכך בנות השירות שלנו הפכו בין לילה ממדריכות טיולים לכל מה שרק צריך עבור קהילת סעד במלון נבו בים המלח. כך מספרת תאנה מורלי מדריכה בשנת השירות הראשונה שלה במרכז: “הספקתי להדריך טיולים השנה רק שבוע אחד, בחול המועד סוכות, ומיד אחרי החג הגענו למלונות, אנחנו נמצאות איפה שצריכים אותנו באמת וזה הדבר הכי נכון, זה הרגיש לי המקום הכי מדויק, איפה שצריך גלגל אני גלגל, זו נראית עשייה די פשוטה בגנים אבל בתכלס זה מחזק, מרגש ומדהים, לא מתחרטת לרגע”. “אנו מפעילות מידיי יום גנים ופעוטון ואחר הצהריים חוגים בנושאים שונים ופעילות בלתי פורמלית, בנוסף כל בת שירות קיבלה משפחה שהיא מאמצת, אילה מאמצת משפחה הייתה באופקים. 7.10 שמתגוררת בסעד אך בשבת של ה מחבלים נכנסו לבית בו שהו ועל כן המשפחה עלתה לעליית הגג, הדוד הבריח אותם דרך החלון אחד אחד, לאחר שכולם יצאו, הדוד יצא אחרון ונורה על ידי מחבלים, המשפחה נותרה בין דודי השמש עם תינוקת בת שבוע, הם שהו שם במשך מצטרפת אליה אילה לויצקי מדריכה שנה שניה במרכז סיור:

“אנחנו שמחים וגאים בבנות שלנו ומחזקים אותן בעשיה החשובה” מסכם שלמה חזות, מנכ”ל המדרשה. וכאמור גם הטבע מסביבנו בבקעת הירדן לא עוצר לרגע הגשמים יורדים, והכל הופך ירוק... וגם אנחנו לא עוצרים אלא ממשיכים בכל הכח לטייל בארצנו היפה. להביא מטיילים וקבוצות, בתי הספר חוזרים לפעול במתכונת של “שגרה בצל מלחמה” וחוזרים לטייל בהנחיות המיוחדות של משרד החינוך. ומאוד מאוד שמחים לשתף אתכם שגם השנה חוזרים לחגוג יחד בטבע במסגרת פסטיבל “בקעה ירוקה” בשיתוף מועצה אזורית בקעת הירדן שיתקיים בסופי השבוע בין התאריכים .15.2-15.3

תודה מיוחדת לראש המועצה דוד אלחייני שנתן אור ירוק (תרתי משמע) ולשותפות המלאות שלנו ממחלקת התיירות.

אנו מזמינים אתכם במיוחד בימים אלו לצאת לטבע הפראי שלנו בבקעת הירדן להינות מהירוק ומכל מה שיש לו להציע.

26 בשביל הבקעה

ואם אתם מעוניינים לארגן קבוצה/ לבנות יום טיול וסיור מודרך/לינה- מוזמנים ליצור קשר 054-6491262 מסו”ל בקעת הירדן, שדמות מחולה

להצטרפות לקבוצת העדכונים השקטנה שלנו סירקו את הברקוד:

27 בשביל הבקעה

ארכיאולוגיה

ד"ר שי בר

רור מצפון לארגמן- ’ ירבת ע ’ מחקר חדש בח מחנה צבאי רומי על הדרך מבית שאן ליריחו

(ש’ בר) 90 מראה הכיפה של ח’ירבת ע’רור מכביש

מצפון לארגמן וא-נעג’ה אשר 90 הנוסעים צפונה בכביש יחצו את ואדי אבו סידרה העמוק ויביטו צפונה-מערבה לרכס שממערב לכביש יבחינו בגל אבן גדול במרחק. זהו המגדל המרכזי של האתר, ששלט על הדרך העתיקה. ההגעה לאתר היא בדרך עפר המתאימה רק לרכב שטח או בעליה רגלית ומישורי הבקעה למצודה 90 במדרון תלול למדי מכביש עצמה. האתר מוקף חומה ונפרש על כיפה שטוחה וגבוהה סמוך ), כחמישה ק”מ 2011/1842 : ממערב לדרך הרומית (נ.צ. רי”י צפונית-צפונית-מזרחית מארגמן. מתאר המצודה מלבני, מ’, ובחלק המרכזי-מערבי מוצב מגדל עוז, הנצפה 115X90 . באתר בורות מים רבים ובקרבתו בית קברות שדוד 90 מכביש הכולל מערות קבורה חצובות מסוגים שונים וסרקופג. עיקר הממצא בסקרים הקודמים היה מהמאות השנייה והשלישית לסה”נ. פעילות הנדסית צבאית בלתי מפוקחת, ככל הנראה לאחר מלחמת ששת הימים, גרמה להרס רב באתר. במטרה להציל את המידע מהאתר ההרוס, לתארך אותו, ולהעריך את אופי השימוש בו, הוחלט לבצע חפירת בדיקה מצומצמת לבחינת הפוטנציאל למחקרי המשך במקום. נחפר השער הדרומי בחומה ההיקפית של האתר 2023 במאי (למחנה רומי טיפוסי ארבעה שערים – אחד במרכז כל פאת חומה המקיפה את האתר), וחלק ממבנה וחצר בתוך האתר. כמו כן תועדו בורות המים ומערכות הקבורה השדודות בקרבת מקום. לשער אבן סף גדולה מאוד וסמוך אליה נתגלה על פני השטח משקוף המתאים במידותיו לאלה של אבן הסף. גרם

בבקעת הירדן הדרומית עברה דרך רומית עתיקה שחיברה בין הערים סקיתופוליס (בית שאן) בצפון והריקונטה (יריחו) בדרום. זאת הייתה דרך חשובה במערך הדרכים הרומיות בארץ ישראל ולראיה היא מופיעה גם במפת פויטינגר, המתוארכת למאות הרביעית או ראשית החמישית לסה”נ, והמתארת את מערך הדרכים החשובות של שירות הבלדרים ברחבי האימפריה הרומית. שרידי הדרך העתיקה נצפו ומופו לפני למעלה ממאה שנה בימי הסקר הבריטי, אך בחלוף השנים היא נהרסה ואינה המודרני עובר במרבית מהלכו על התוואי 90 קיימת עוד. כביש של הדרך הרומית. לאורכה של הדרך אותרו מצודות שתוארכו בסקרים ארכיאולוגים שונים לתקופה הרומית (למשל המצודה השמורה היטב בח’ירבת ח’ירף שסמוכה מצפון לארגמן). העבודה הראשונה שריכזה את הנתונים מהסקרים והאתרים השונים ויצרה תמונה מקיפה של המערך המבוצר נעשתה על ידי שרגא חשמן ז”ל, מוותיקי צוות סקר הר מנשה. חשמן העריך שהמערך תפקד במאה השנייה לסה”נ כמערכת צבאית עורפית למערך שהיה מזרחה מהבקעה באזור הלימס (בממלכת ירדן המודרנית; לימס הוא מערך מצודות שנועד להגן על שטחה של האימפריה הרומית מפני פולשים) אל מול אויבי האימפריה במזרח. אדם זרטל ז”ל, שהנחה את העבודה הנ”ל, הציע 135-132 שהמערך שימש בין היתר גם לדיכוי מרד בר כוכבא ( לסה”נ). התחלתי פרויקט חדש בשיתוף שני רעי, מיכאל 2023 בשנת אוסבנד ויואב פרחי, שמטרתו לבחון מחדש, ולראשונה, גם על ידי חפירות מצומצמות בהיקפן, את תיארוך המערך וייעודו.

האתר הראשון שנחפר במסגרת הפרויקט הוא ח’ירבת ע’רור.

28 בשביל הבקעה

מדרגות וסף שער הכניסה הדרומי לאתר במהלך החפירה (ש’ בר)

מדרגות בן שלוש מדרגות בנויות הוביל את הנכנסים למחנה. הממצא הקראמי ובעיקר ממצא המטבעות מעידים שעיקר הפעילות במקום הייתה, ככל הנראה, במאה השלישית לסה”נ. המחקר באתר רק בראשיתו ובמקום סממנים רבים של מתאר מחנה/מצודה רומי השולט על הדרך, אבל לגבי התיארוך כבר עכשיו ניתן להסיק שלאור היעדר ממצא מובהק מהמאות הראשונה והשנייה לסה”נ, אין ככל הנראה קשר בין הקמת לסה”נ). 73-66 האתר לדיכוי מרד בר כוכבא או למרד הגדול ( בשנה הבאה נחדש את החפירה באתר ונקווה לחשוף מידע נוסף במטרה לבחון האם אכן מדובר במחנה רומי על הדרך.

תכנית האתר כפי שפורסמה בכרך השני של סקר הר מנשה. השער הדרומי נחשף בנקודה המסומנת בתכנית כ”פירצה חדשה”

תצלום מרחפן של האתר בסיום החפירה, מבט לצפון (א’ ויגמן).

בשביל הבקעה 29

יותם אשל

איכות הסביבה

מושב נעמ”ה - מודל למחזור פסולת ביתית וחקלאית

הפעילות הענפה והמאומצת הניבה אט אט עליה באחוז הפסולת הממוחזרת וכיום מושב נעמה נמנה על היישובים המובילים בתחום זה. יו”ר הנהלת הישוב ינון רוזנבלום, “ההירתמות של הקהילה במושב ובמיוחד של החקלאים, אינה ברורה מאליו. לקחנו את המילים והפכנו למעשים. לבצע שינוי קיצוני בדברים שהורגלת לעשות במשך שנים, שינוי שמצריך הירתמות 30 מעל קבועה וגם עלויות משמעותית. אבל הראייה של כולם היא מתוך הבנה שכאן גדלים ילדינו ונכדינו ואנחנו שואפים להשאיר להם מקום שכייף ונעים לחיות בו מעכשיו והלאה”. באיגוד ערים לאיכות הסביבה שומרון התרשמו מהעשייה ורואים במושב מודל למושבים נוספים בבקעה. כעת מגיעים נציגי יישובים מהמרחב ללמוד כיצד לקדם את המיחזור. מנכ”ל איגוד ערים לאיכות הסביבה שומרון גלעד בן ארי “הטיפול בפסולת, בדגש על פסולת חקלאית, במושב נעמה הוא מודל לכלל המושבים בבקעה. האיגוד והמועצה פועלים כל העת לשפר את הטיפול בפסולת חקלאית בבקעה לטובת הסביבה ואיכות חיי התושבים במרחב כולו”.

אחוז 60 משפחות, כ-% 70 ביישוב מהן משפחות שהצטרפו ליישוב בעשור האחרון במסגרת הרחבה. בעבר, כל סוגי הפסולת החקלאית הושלכו לערוצים בסביבת המושב וכן נשרפו בתדירות גבוהה באתר סמוך. השריפות גרמו לזיהום אוויר שפגע בבריאות התושבים ובאיכות חייהם. בד בבד עם הרחבת היישוב עלה צורך בשיפור תחום איכות הסביבה, יו”ר הנהלת הישוב ינון רוזנבלום, יזם שינוי בתחום איכות הסביבה. השינוי החל בתהליך קהילתי ארוך ומעמיק. לאחריו, רוזנבלום וצוותו הקימו פינות למחזור כמה זרמים של פסולת ביתית ובכלל זה פסולת אלקטרונית. בהמשך הקימו אתר למחזור פסולת חקלאית בין חממות המושב. באתר קיימת חלוקה - באמצעות גדרות ושילוט, לסוגי פסולת: ניילונים, צנרות השקייה,מתכות, ועץ. קרטונים נדחסים במתקן מיוחד. פסולת ירוקה מרוכזת במתחם אליו מגיעים עדרים צאן האוכלים מדי יום את השאריות. עלות הטיפול בפסולת חקלאית ישירה ועקיפה מוטלת על כתפי החקלאים במושב, בכלל זה הקמת המתקנים הסברה, תפעול שוטף ואף שינוע הפסולת החקלאית והביתית מהיישוב לאתרי הטמנה ומחזור.

מושב נעמ”ה הפך למודל בתחום טיפול בפסולת ביתית וחקלאית. בשנים האחרונות בוצע ביישוב שינוי משמעותי שעיקרו הקמת מתחמי איסוף ומחזור לפסולת ביתית וחקלאית. פסולת חקלאית שאינה ממוחזרת מפונה לאתר פסולת מורשה. בכך הפך היישוב למודל ליישוב חקלאי הממחזר את הפסולת ותורם לאיכות הסביבה. תושבי מושב נעמה הינם חקלאים ברובם.

30 בשביל הבקעה