בשביל הבקעה - מגזין מועצה אזורית בקעת הירדן - גיליון 80 - שבט תשפ"ד ינואר 2024

ארכיאולוגיה

ד"ר שי בר

רור מצפון לארגמן- ’ ירבת ע ’ מחקר חדש בח מחנה צבאי רומי על הדרך מבית שאן ליריחו

(ש’ בר) 90 מראה הכיפה של ח’ירבת ע’רור מכביש

מצפון לארגמן וא-נעג’ה אשר 90 הנוסעים צפונה בכביש יחצו את ואדי אבו סידרה העמוק ויביטו צפונה-מערבה לרכס שממערב לכביש יבחינו בגל אבן גדול במרחק. זהו המגדל המרכזי של האתר, ששלט על הדרך העתיקה. ההגעה לאתר היא בדרך עפר המתאימה רק לרכב שטח או בעליה רגלית ומישורי הבקעה למצודה 90 במדרון תלול למדי מכביש עצמה. האתר מוקף חומה ונפרש על כיפה שטוחה וגבוהה סמוך ), כחמישה ק”מ 2011/1842 : ממערב לדרך הרומית (נ.צ. רי”י צפונית-צפונית-מזרחית מארגמן. מתאר המצודה מלבני, מ’, ובחלק המרכזי-מערבי מוצב מגדל עוז, הנצפה 115X90 . באתר בורות מים רבים ובקרבתו בית קברות שדוד 90 מכביש הכולל מערות קבורה חצובות מסוגים שונים וסרקופג. עיקר הממצא בסקרים הקודמים היה מהמאות השנייה והשלישית לסה”נ. פעילות הנדסית צבאית בלתי מפוקחת, ככל הנראה לאחר מלחמת ששת הימים, גרמה להרס רב באתר. במטרה להציל את המידע מהאתר ההרוס, לתארך אותו, ולהעריך את אופי השימוש בו, הוחלט לבצע חפירת בדיקה מצומצמת לבחינת הפוטנציאל למחקרי המשך במקום. נחפר השער הדרומי בחומה ההיקפית של האתר 2023 במאי (למחנה רומי טיפוסי ארבעה שערים – אחד במרכז כל פאת חומה המקיפה את האתר), וחלק ממבנה וחצר בתוך האתר. כמו כן תועדו בורות המים ומערכות הקבורה השדודות בקרבת מקום. לשער אבן סף גדולה מאוד וסמוך אליה נתגלה על פני השטח משקוף המתאים במידותיו לאלה של אבן הסף. גרם

בבקעת הירדן הדרומית עברה דרך רומית עתיקה שחיברה בין הערים סקיתופוליס (בית שאן) בצפון והריקונטה (יריחו) בדרום. זאת הייתה דרך חשובה במערך הדרכים הרומיות בארץ ישראל ולראיה היא מופיעה גם במפת פויטינגר, המתוארכת למאות הרביעית או ראשית החמישית לסה”נ, והמתארת את מערך הדרכים החשובות של שירות הבלדרים ברחבי האימפריה הרומית. שרידי הדרך העתיקה נצפו ומופו לפני למעלה ממאה שנה בימי הסקר הבריטי, אך בחלוף השנים היא נהרסה ואינה המודרני עובר במרבית מהלכו על התוואי 90 קיימת עוד. כביש של הדרך הרומית. לאורכה של הדרך אותרו מצודות שתוארכו בסקרים ארכיאולוגים שונים לתקופה הרומית (למשל המצודה השמורה היטב בח’ירבת ח’ירף שסמוכה מצפון לארגמן). העבודה הראשונה שריכזה את הנתונים מהסקרים והאתרים השונים ויצרה תמונה מקיפה של המערך המבוצר נעשתה על ידי שרגא חשמן ז”ל, מוותיקי צוות סקר הר מנשה. חשמן העריך שהמערך תפקד במאה השנייה לסה”נ כמערכת צבאית עורפית למערך שהיה מזרחה מהבקעה באזור הלימס (בממלכת ירדן המודרנית; לימס הוא מערך מצודות שנועד להגן על שטחה של האימפריה הרומית מפני פולשים) אל מול אויבי האימפריה במזרח. אדם זרטל ז”ל, שהנחה את העבודה הנ”ל, הציע 135-132 שהמערך שימש בין היתר גם לדיכוי מרד בר כוכבא ( לסה”נ). התחלתי פרויקט חדש בשיתוף שני רעי, מיכאל 2023 בשנת אוסבנד ויואב פרחי, שמטרתו לבחון מחדש, ולראשונה, גם על ידי חפירות מצומצמות בהיקפן, את תיארוך המערך וייעודו.

האתר הראשון שנחפר במסגרת הפרויקט הוא ח’ירבת ע’רור.

28 בשביל הבקעה