בשביל הבקעה - מגזין מועצה אזורית בקעת הירדן - גיליון 80 - שבט תשפ"ד ינואר 2024

חשוב להזכיר שהחייל/ת היו בסביבה אלימה וספגו “אנרגיה ◦ של אלימות” ומצבי לחימה טראומטיים ולכן עלולים להיות קצרי רוח ולהגיב בחוסר סובלנות,אלימות מילולית . כל הכרה ותוקף שבת/בן הזוג והילדים יקבלו תרחיב את היכולת להכיל את המקצב והשינוי החד וההסתגלות המחודשת לחיים שהשבים עוברים. נושא מהותי הוא נושא הקצב . יש שיסתגלו מהר וללא כל צורך במעבר ויש שייקח להם יותר זמן לשוב לעצמם. הרוב מתאוששים ושבים לתפקוד בתוך זמן נראה לעין. הצורך לגונן על המשפחה ולפצות על ימי הדאגה והניתוק עשוי להוביל לרמה גבוהה של חרדה בכל הקשור לפעילות הילדים מחוץ לבית מחד, ומאידך לתחושה של “לחגוג” את החיים מול הצמצום שהמשפחה נהגה בה לאורך החירום. הוצאת כספים בלתי מרוסנת יכולה להיות מקור נוסף לקושי ואי הסכמות בין ההורים. לכן ,תקשורת משפחתית פתוחה וכנה יכולה להקל ולשמר על קשרים חזקים ודינאמיקה מקרבת.

אם מדובר במי מבני המשפחה, ניתן לפנות דרך מספר גורמים (בהתאמה לאזור המגורים) כגון: שירותי הרווחה, קופ”ח/רופא המשפחה, אשר יידעו להפנות אתכם לגורם הרלוונטי. קיימים גורמי סיוע רבים שעוסקים בסיוע לפרט, למשפחה ובוודאי לחייל/ת שחזרו מהמלחמה: • קו תמיכה רגשי ‘נפש אחת’ למתמודדים עם פוסט טראומה *8944 ובני משפחותיהם 03-6401400 * או 8150 • צה”ל היחידה לתגובות קרב • עמותת נט״ל - מעניקה סיוע וטיפול נפשי לנפגעי טראומה 076- או 1201 • ער”ן 1800-363-363 על רקע מלחמה וטרור 8844400 03-7472010 כללית ▪

*3028 מכבי ▪ *507 לאומית ▪ *3833 מאוחדת ▪

04-7702650 רוסית ▪ 04-7702651 אנגלית ▪

מתי לפנות לסיוע נפשי או בריאותי?

לרשותכם צוות העובדים הסוציאליים מהמחלקה 02-9946613 לשירותים חברתיים וצוות המרכז הטיפולי “קו האופק” ניקול זר אביב, עו”ס וצוות המח’ לשירותים חברתיים

אם מדובר בקושי מתמשך אותו מעלה החייל/ת ואף קושי שמחריף (לדוגמא: קשיי שינה, רגזנות, הסתגרות, הימנעות), מומלץ לפנות לגורמי הטיפול מטעם הצבא שיכוונו לסיוע מתאים.

19 בשביל הבקעה