החאן - סיפור פשוט

אנחנו נשארים עם שגעון שאף פעם לא עבר , ראש החוג לאמנות ד"ר יאיר ליפשיץ , במאי ומעבד ההצגה, לבין יותם גוטל שיחה בין התיאטרון באוניברסיטת תל אביב שנה 90 ההצגה "סיפור פשוט" הינה עיבוד מחודש, נועז ופיוטי של הרומן הגדול של ש"י עגנון, במלאת לפרסום היצירה. ההפקה, ערב של תיאטרון סיפור בהובלת שחקני להקת תיאטרון החאן, מפיחה חיים חדשים בעולמו של עגנון, וממזגת תמות של מתחים דתיים וסוגיות של בריאות הנפש.

***

בואו נתחיל מההתחלה – מה עמד מאחורי הרצון שלך לבחור דווקא ב"סיפור פשוט" ליצירה יאיר: התיאטרונית הזאת?

"סיפור פשוט" הוא ספר יוצא מן הכלל: השירה, השפה, התוכן, והעולם האסוציאטיבי החברתי- יותם: תרבותי שבתוכו הוא פועל. מצאתי כאן חומר שמצד אחד יכול לקסום לקהל, ומצד שני עניין אותי אישית. יש המון קריאות של הספר הזה והמון פרשנויות. אני ביקשתי להתמקד בקונפליקט שבין חדשנות לבין שמרנות – קונפליקט שמעסיק אותי בחיי האישיים, ביצירה שלי ובהקשרי המדינה שבה אני חי. מעניין שבחרת בעגנון, כי לפחות לפי כל העדויות מהספרות שלו, הוא לא אהב תיאטרון וכמעט בכל יאיר: פעם שהוא מתייחס לתיאטרון בספרות שלו זה בזלזול ובבוז. יש אירוניה מתוקה בכך שדווקא עגנון הפך לקלאסיקה בתיאטרון הישראלי. לתיאטרון החאן באופן ספציפי יש היסטוריה ארוכה ומשמעותית עם ), יורם פאלק עם "אסתרליין יקירתי" 1984( " עגנון: ראוי לציין את הבמאים יוסי יזרעאלי עם הפקת "תהילה .)2017( " ) ו"בדמי ימיה 2012( " ), ושיר גולדברג עם "תהילה 2000( " ) ו"כנגן המנגן 1997(

מלבד זאת, עגנון מהווה חלק אינטגרלי מהנוף הירושלמי, בתולדות חייו ומגוריו; ולצד זה גם לקהל המקומי יש קשב מיוחד לשפה שלו ולעולמות שברא ביצירותיו.

העיבוד שלי ממשיך את העיסוק רב השנים של תיאטרון החאן ביצירתו של עגנון, אך מכיוון מעט יותם: אחר. כל דור של יוצרים מבקש, תוך כיבוד שורשיה העמוקים של השפה של עגנון, להפגיש את הספרים שלו עם הכאן ועכשיו האקטואלי.

תהליך העיבוד: מסיפור למחזה

אשמח אם נדבר על תהליך העיבוד מסיפור למחזה, כולל חלוקת קול המספר לדמויות. יאיר:

בכל פעם שלוקחים רומן ומעבדים אותו לבמה, נשאלת השאלה: איזה מנגנון תיאטרוני ימחיש את יותם: הפעולה של הספר באופן שהכי קרוב לליבה של היצירה המקורית?

קודם כל, היה לי ברור שצריך להיות עיבוד עם מעט שחקנים. ההפקה של יוסי יזרעאלי בתיאטרון שחקנים, וזה היה עולם תיאטרוני אחר לגמרי. 20 הייתה ספקטקל רחב יריעה עם 1979 הבימה בשנת בימינו, כשהמגמות הסגנוניות והטעם האומנותי שונים, ביקשתי בראש ובראשונה לקצץ הרבה דמויות מלבבות ומרתקות, במטרה לייצר עיבוד אינטימי לחמישה שחקנים. אמנם כל אחד מגלם דמות אחת

5

תיאטרון החאן