החאן - סיפור פשוט
ככלל עגנון דן בשאלת השיגעון בהרבה רמות. לאורך הרומן אנו שואלים עצמנו כל הזמן מהו השיגעון ואיפה הוא נמצא? האם בתוך האדם עצמו, בתוך הפרט, בנפש פנימה? או בתוך הקולקטיב, בחברה, בנורמות ובקודים התרבותיים? והאם השיגעון עובר בתורשה, כפי שמסופר ברומן? ה"קוקוריקו" האחרון בהצגה מבשר לנו שהתהום מאיימת להתפרץ בכל רגע. ברומן המקורי, ד"ר לנגזם מספר סיפורים על עיירת הולדתו ש"דומה" לשבוש, עיירתו של הירשל, יותם: ודרכם הוא מאפשר להירשל להירפא ולהחזיר לעצמו תחושת מסוגלות. הוא מרפא אותו במעין תהליך של ביבליותרפיה. ההתרחשויות בסנטוריום, כפי שהן מתוארות ברומן, הן מאתגרות לעיבוד בימתי, אבל המעשייה של רבי נחמן – שאיננה מופיעה ברומן המקורי – הייתה בשבילי פתרון אינטר-טקסטואלי לקושי זה: באמצעותה יכולתי להמחיש את תהליך הריפוי של הירשל בצורה תיאטרונית, ולקיים את המצב הדרמטי של הזהות המפוצלת על הבמה. ככלל, המוטיב של התרנגול הוא מאוד משמעותי בכל הספר, והוספנו לכך רמזים בהצגה: מריטת נוצות התרנגול על ידי צירל, ה"קוקוריקו" שנאמר במסיבת החנוכה במקום "לחיים", או טקס הכפרות המטאפורי שברוך מאיר עורך.
דמויותיהן של מינה ובלומה
בוא נתמקד בדמויות הנשיות הצעירות, מינה ובלומה. שתיהן שונות, אך אנושיות מאוד, ועם שתיהן יאיר: אנו מזדהים. איך אתה רואה את ההבדל והדמיון ביניהן?
קל לחשוב על הספר של עגנון כרומן נעורים בין שני צעירים נאיביים, אבל בלומה היא ממש לא כזו. יותם: למרות גילה הצעיר היא לא ילדה, והספיקה כבר לעבור מסכת חיים קשה ומייסרת. בתחילת הספר אנחנו פוגשים אותה ברגע הכי גרוע בחייה: לאחר שהתייתמה משני הוריה, היא מאבדת את ביתה, נודדת כל הלילה בגשם המזרח אירופאי ומגיעה בשארית כוחותיה, כאוד מוצל מאש, לבית של קרוביה. למרות זאת, הדבר הראשון שצירל עושה הוא להתייחס אליה כאל שפחה בשוק. אז עולה השאלה: כיצד עוד יכולים להזיק לה? הרי היא כבר עברה את הגרוע מכל. ולכן היא לא דמות טראגית; בניגוד לצירל, למשל, שרואה כיצד חטא ההיבריס שלה הוביל את בנה למחוזות הסבל והשיגעון.
סיפור פשוט
8
Made with FlippingBook - Share PDF online