החאן - סיפור פשוט

יתרה מזאת, כאשר בלומה מבינה שהקשר עם הירשל לא מתאפשר והוא נישא לאחרת, היא מוותרת עליו. היא נשארת רציונלית ויציבה, משום שבניגוד להירשל, אין לה את הפריבילגיה "להשתגע מאהבה".

מלחמת רוסיה-יפן . המלחמה פרצה 1905 בספטמבר 5- ל 1904 בפברואר 8 התנהלה בין בעקבות סכסוך בין רוסיה ליפן על השליטה בצפון-מזרח האימפריה הסינית המתפוררת, ובעיקר על חבל מנצ'וריה וחצי האי קוריאה. הקרב הראשון במלחמה היה התקפה של הצי הקיסרי היפני .1904 בפברואר 8- על בסיס הצי הרוסי הקיסרי בפורט ארתור ב המלחמה הסתיימה בניצחון היפנים לאחר תבוסת הצי הרוסי בקרב ) וכניעת המבצר הרוסי פורט ארתור. 1905 במאי 28–27( צושימה .1905 מפלתה של רוסיה הייתה אחד הגורמים לפרוץ מהפכת תבוסתה של רוסיה במלחמה הכתה בהלם את העולם כולו. העובדה שמדינה לא-מערבית הצליחה להביס בשדה הקרב מעצמה גדולה כרוסיה הפיחה רוח חיים בתנועות אנטי-קולוניאליות בעולם כולו. יהודים רבים גויסו לצבא הרוסי ולחמו בקרבות נגד יפן ובהם יוסף טרומפלדור, שהיה קצין בצבא הרוסי והתנדב לשרת במנצ'וריה. טרומפלדור נפצע מרסיסי פגז וזרועו השמאלית נכרתה מעל למרפק, ואף על פי כן חזר להילחם אחרי שהחלים, וזכה לעיטורים רבים על גבורתו. כשנכנעה פורט ארתור נפל טרומפלדור בשבי, ונכלא בערך כשנה במחנות שבויים ביפן. רבים מהמגויסים היהודים ערקו, השתמטו או העדיפו נפילה בשבי היפני. זאב ז'בוטינסקי הגן על החלטת היהודים שלא לקחת חלק במאמץ המלחמתי לטובת משטר הצאר העוין אותם.

ומה לגבי מינה? יאיר:

יותם: מינה מוצגת לרגע כנערה קלת דעת וחומרנית, אבל הרושם הראשוני הזה מאוד מטעה. לאחר שמינה משודכת להירשל, היא משתדלת מאוד שהשידוך יצליח ולא מבינה מדוע שום דבר ממה שהיא עושה לא הולך לה. הבעיה היא שזה לא תלוי בה, אלא בהירשל, דבר שהיא כמובן לא יודעת. יש משהו סיזיפי בניסיונות של מינה להציל את הנישואים שלה – וזה מוסיף לה רובד טראגי מאוד.

המציאות הישראלית והשתקפותה בהצגה

ברומן ובהצגה מסופר על מלחמת יאיר: רוסיה-יפן, שמנסים לגייס אליה את הצעירים, כולל את יהודי העיירה, והם מנסים להשתמט. אירוע זה בולט על רקע המציאות בת ימינו – מלחמת עזה וסוגיית השוויון בנטל. כיצד הסוגיה על שליחת הילד לצבא הצאר מהדהדת בהצגה את המציאות בת ימינו?

היה לי ברור שאירועים אלה יהיו מאוד טעונים וחריפים בהצגה, משום שהטקסט העגנוני מצטלב יותם: באופן ישיר עם המציאות שלנו.

אנחנו חיים במדינה שבה יש מאבק אלים ואגרסיבי בין מסורת ושמרנות שעלולות עם הזמן "להתבלות", לבין חדשנות וקִִדמה ששוכחות את העבר. הרומן מדבר בדיוק על הקונפליקט הזה מבלי לספק תשובה פשוטה. מי שגדל בחינוך החילוני, צמח בחברה שבמובן מסוים אִִייְְנַַה את המסורת שלו, ולכן למשל ארון הספרים היהודי, הלחנים המסורתיים והמנהגים האורתודוקסיים – רבים מהם מופיעים בהצגה – זרים לו. מצד שני אנחנו חיים בחברה שנאבקת לקיים ערכים ליברליים. ברמה הראשונה המחזה מדבר עלינו. אבל מצד שני, בעוד שהעולם הבדיוני מתאר חברת מיעוט יאיר: הבורחת מצבא הצאר, אנחנו בישראל מהווים חברת רוב, הצבא הוא שלנו והמיעוט שבורח מהצבא – הוא בתוכנו.

9

תיאטרון החאן