החאן - הורים יקרים
Animated publication
קומדיה מאת עמנואל פטרון וארמֵל פטרון
דורי פרנס נוסח עברי: ארז שפריר בימוי:
(לפי סדר הופעתם): משתתפים – לואיז ניצן לברטובסקי – ז'ול שחר נץ – פייר יפתח אופיר – מישל ניר רון – ז'אן כרמית מסילתי
זאב לוי תפאורה: נועה דותן תלבושות: איתמר גרוס מוזיקה: רוני כהן תאורה:
שחר נץ, ניצן לברטובסקי, יפתח אופיר
הורים יקרים
2
פייר, ז'ול ולואיז אוהבים אחד את השני ואוהבים את הוריהם אהבת נפש. לכן, כשההורים מבקשים מהם להגיע בבהילות כי יש להם משהו דחוף להגיד להם, שלושת הילדים המודאגים ממהרים להגיע, חוששים מן הרע מכל. אבל הרע מכל לא קורה, ודווקא החדשות הנפלאות שיש להורים לבשר לילדיהם – הן אלה שמזעזעות את התא המשפחתי. קומדיה על משפחה, אהבה, כסף, וכל מה שביניהם.
יפתח אופיר, ניצן לברטובסקי, שחר נץ, כרמית מסילתי, ניר רון
אסף ברזניצקי תכנייה: – תיאטרון החאן שרי נחשוני יחסי ציבור: משה נחומוביץ' – מוזס ארט צילום ועיבוד פוסטר: אלעד אלחרר עיצוב פוסטר ותכנייה: יעל אילן צילומי במה: רדי רובינשטיין צילומי טריילר וטיזרים:
צוות הפקה: יהודית כץ הפקה וניהול הצגה: דניאל אלבו עוזרת בימאי: ששון חזם מנהל טכני וייצור:
סופי מולדבסקי, מריה פדייב עיצוב תסרוקת ואיפור: פאולה טימונר, תמרין קול, מיכל קנדל מלבישות: חאלד חמדאן מנהל במה: אדם פסח, שגיא שם טוב, עובדי במה: מחמוד גית, נמרוד מידן יונתן לוי מנהל תאורה: ריינהרד סטו, יצחק סקילי, אביה סגל, תאורנים: דימיטרי לוין
משך ההצגה: כשעה ורבע ללא הפסקה 2024 בנובמבר 30 הצגה ראשונה:
המחזה "הורים יקרים" מאת ארמל ועמנואל פטרון, מיוצג בישראל Drama באישור סוכנות Live Stage באופן בלעדי על ידי סוכנות
איליה סורין מנהל סאונד: יונתן זכרוב טכנאי סאונד: דודי בית מלאכה ייצור תפאורה:
3
תיאטרון החאן
ניצן לברטובסקי, שחר נץ
ניצן לברטובסקי, יפתח אופיר, שחר נץ
הורים יקרים
4
משפחה נקלעת בין ממון לשיגעון ארז שפריר, בימוי
סיפור המחזה “הורים יקרים” יכול לקרות גם במשפחות הכי טובות. המחזה מציג לקהל איך כסף עשוי לערער דינמיקה של משפחה נורמטיבית, בעלת ערכים מוסריים, ולדרדר אותה אל סף תהום של שיגעון.
ז’אן ומישל הם זוג מורים שיצאו לא מזמן לפנסיה, גידלו וחינכו לאורך השנים את שלושת ילדיהם לנהוג על פי כל אמות המידה המוסריות. לא לדבוק בחומר אלא ברוח, לא לחרחר אלימות חס שלום, ותמיד לחפש איך ניתן לעזור לחלש ולנזקק. תפיסת חייהם ה”שמאלנית” של ז’אן ומישל לא תמיד התכתבה עם דעותיו ה”קפיטליסטיות” של הבן הבכור פייר, מנכ”ל של חברה גדולה, אולם שלום המשפחה מעולם לא התערער כתוצאה מחילוקי הדעות הללו. הבן האמצעי ז’ול, מבקר ספרות במקצועו, אמנם מתגורר מחוץ לבית, אבל שומר על קשר הדוק עם הוריו וממפגין נאמנות קנאית לעקרונות ההומניים בהם הם דוגלים. גם הבת הקטנה לואיז “לא נפלה רחוק מהעץ’”... אמנם עדיין רווקה, אך בעלת השכלה גבוהה ועתידה להפוך בקרוב לרופאה מצליחה. האחדות, התמיכה ההדדית והאהבה הבלתי מתפשרת בין בני המשפחה עומדות למבחן גורלי כאשר נסיבות לא צפויות “מצניחות” במפתיע לחיק המשפחה סכום כסף לא מבוטל: עכשיו המים השקטים והבטוחים עליהם שטה ספינת המשפחה מתחילים לגעוש ולסעור. ההורים שבמשך כל חייהם דגלו בערכים הומאניים, משוכנעים שהכסף צריך להיות מנותב לדרך אותה סללו בחייהם – אך שלושת הילדים לא משוכנעים שהם רוצים לנהוג על פי הדרך הזאת ומבקשים לחשב מסלול מחדש. במהלך העלילה מרדנותם של הילדים מאלצת אותם לבחון מחדש את מידת האותנטיות של עצמם: האם הם באמת “מפרגנים” לחלום של הוריהם באופן בוגר ועצמאי? או שבדרך משעשעת ומעוררת חמלה, נתלים בהוריהם כמו שלושה ילדים מפונקים השקועים בתוך עצמם עד צוואר? המאבק הסמוי והגלוי שמפלג בין הילדים להוריהם ובינם לבין עצמם מציב בפני הצופה כמה שאלות: מה חשוב יותר? לשקוע בתענוג לתוך חיים של שפע ונוחות? או להתעלות על האינסטינקט הגשמי ולהיאבק ללא פשרות על מימוש האידיאליים שהצבתי לעצמי בחיים? האם ניתן למזג בין השניים?! או שכניעה והתמסרות לחשקים מחד גיסא משמעותה בגידה בעקרונותיי המוסריים מאידך גיסא?!
זאת ועוד: האם אני תופס את עצמי כאדם רוחני או כאדם חומרני? ומה בכלל אנחנו רוצים להוריש לילדינו – ערכים טהורים ותחושת שליחות אוניברסלית או כסף ונכסים?
הטלטלה שהמשפחה המגובשת והאוהבת הזאת עוברת בתוך יומיים, עשויה לפקוד כל בית נורמטיבי: ממצב של דאגה עמוקה וכנה ונאמנות מוחלטת של הילדים – המשפחה מגיעה לקרע עמוק בין ההורים לילדיהם ובין הילדים לעצמם, והמשבר מאיים לנתץ את המשפחה לרסיסים. כולנו היינו, או עודנו, ילדים להורים, וכל ילד הוא עולם ומלואו. במחזה הזה, שלושת הילדים עומדים במוקד העלילה, וחווים תהליך של התבגרות ועצמאות. הם לומדים להתנתק מהוריהם ומצליחים לצאת אל העולם מחוזקים יותר.
5
תיאטרון החאן
ניכוס תרבותי בסלון פרובנסלי: על תפקיד התפאורה בקומדיה זאב לוי, תפאורה בעיצוב התפאורה להצגה ביקשתי ליצור חלל שיהווה אלמנט דרמטי פעיל, המשרת את הקומדיה ומעצים את מסריה. התפאורה אינה רק רקע להתרחשות, אלא משתתפת בדיאלוג מתמשך עם הטקסט והמשחק, כשהבחירות העיצוביות והאביזרים משמשים כטריגרים לסיטואציות קומיות ולאפיון הדמויות לאורך ההצגה. בחרתי להדגיש את הפער בין המיקום בפרובאנס לבין שאיפתם של בעלי הבית, ז’אן ומישל, להיתפס כאנשי העולם הגדול. קיר האבן המרכזי המונומנטלי, קורות העץ החשופות בתקרה והפתח הקשתי מעוגנים בארכיטקטורה המקומית, אך סביבם בניתי מרחב שמשקף את תפיסתם המתנשאת – שילוב של פריטים אתניים אופנתיים, החל ממסכות אפריקאיות ועד לטקסטיל בהדפסים גיאומטריים. תהליך העבודה התחיל בחקר מעמיק של שני עולמות תוכן: האדריכלות הפרובנסלית המסורתית מחד, והטרנד העכשווי של עיצוב פנים בהשראה אפריקאית-אתנית מאידך. ההתלבטות המרכזית הייתה כיצד לשלב בין השניים באופן שישרת את הקומדיה מבלי להפוך לקריקטורה גסה. האתגר המשמעותי היה להתאים את המרחב הפרובנסלי הגדול לבמה האינטימית של תיאטרון החאן. הפתרון נמצא בהתמקדות בקיר מרכזי אחד המשמש לכניסות ויציאות, תוך ויתור על קירות היקפיים. כך נשמרת תחושת המרחב תוך התאמה למגבלות הבמה הייחודית. בבחירת הריהוט והאביזרים נתתי דגש מיוחד לפריטים שהפכו לסמלי סטטוס בעיצוב העכשווי – הספה בגוון החרדל, כריות בהדפסים גיאומטריים, צמחייה טרופית, ופריטי אמנות אתניים. כל אלה משרתים את הנרטיב של דמויות, המבקשות להציג את עצמן כאנשי עולם מתוחכמים, תוך שהן מאמצות אסתטיקה אופנתית ללא הבנה אמיתית של עומקה התרבותי. הצבעוניות החמה והשילוב בין אלמנטים מסורתיים לבין פריטי נוי ‘אקזוטיים’ אופנתיים, יוצרים חלל שמשקף את הניכוס התרבותי של בעלי הבית – מרחב שהוא אופנתי ובו זמנית מגוחך קלות, בדיוק כמו הדמויות עצמן. התוצאה היא סביבה שמצליחה לספר את סיפור הדמויות עוד לפני שהן פוצות פה.
סקיצה בתלת-מימד
הורים יקרים
6
לוח השראה
תפאורה סופית
7
תיאטרון החאן
ליצור אמת באשליה הבימתית נועה דותן, תלבושות . לא רק ביצירות שהן non-offensive “האני המאמין” שלי כמעצבת לתיאטרון הוא לייצר תלבושות שהן ריאליסטיות, אלא למעשה בכל ז’אנר שעליו אני עובדת. למה הכוונה? תיאטרון הוא מדיום מאוד קשה. התפקיד שלנו כמעצבים הוא לעזור לקהל עם מה שנקרא “השעיית הספק”, כלומר לסייע לקהל להיכנס לתוך חוויה שמרגישה מנותקת מהיום יום שלהם, ולאפשר לצופה להסתכל על השחקנים תוך התעלמות מההיכרות הקודמת שלו איתם, מהצגות אחרות או ממדורי הרכילות. לייצר פנטזיה על במה כל כך קרובה ובלתי אמצעית ובמדינה כל כך קטנה, שבה כולם מכירים את כולם, זה אתגר מאוד גדול, ומעצב תלבושות נדרש ליצור את האפקט הזה בלי “להפריע” להצגה. בעבודתי אני מנסה לחולל עבור הקהל חוויה שעושה לו טרנספורמציה למקום אחר, לזמן אחר, לעולם non- אחר; בלי להסגיר את העובדה שמדובר בתלבושת של תיאטרון ובלי להפריע לדבר עצמו. המונח מתייחס אפוא גם למחזה וגם לקהל, והמשמעות היא שהפריט המעוצב מרגיש אחד בתוך offensive היצירה השלמה ומביא את המחזה, השחקנים, הבמה, והדימויים החזותיים למקום שמקרב לאמת. כאשר אני מעצבת הצגה שהיא מודרנית ועכשווית על אנשים רגילים, בלי איזה סיפור סנסציוני או ספציפי במיוחד, אז הדרך למצוא את האמת מגיעה מתוך הדמויות. את ההפרדה בין סוגי האנשים השונים נבטא באופן שבו הם נראים. במקרה הזה, התפקיד שלי היה להנכיח את השוני בין ההורים לבין ילדיהם: ההורים הם אנשי רוח ושמאל שמבקשים למרוד במוסכמות, לעומת הילדים שהם מחושבים וקונפורמיים, ולא הלכו בנתיב של הוריהם. בדרך כלל ההורים המבוגרים הם המעונבים והילדים הם יותר פרועים ומרושלים, אבל כאן הציפיות שלנו מתהפכות: בהורים יש משהו אקזוטי, יש בהם איזושהי רוח חתרנית, הניכרת הן בטקסטיל – בדים רכים ונשפכים וחומרים טבעיים כמו פשתן – והן בצבעוניות, שהיא כמובן לב העיצוב. לעומתם, הילדים, בעיקר פייר ולואיז, מעונבים ומרובעים יותר. ז’ול מבקר הספרות הוא היוצא מן הכלל, כי הוא מגשר בין העולמות. כך ביצעתי פירוק לשני הצדדים של פלטת הצבעים: אם כתום וכחול הם צבעים משלימים, אז גוונים של בז’ וחום יופיעו לצד כחול וסגול בווריאציות שונות. הניגודיות הצבעונית של הבגדים עוזרת לנו להתמקד באופן תת-מודע בקונפליקט שעומד בלב המחזה, בין גישת הילדים לבין גישת ההורים.
הורים יקרים
8
סקיצות לתלבושות
ההורים
הילדים
9
תיאטרון החאן
המסע להשלמה עם הורינו פרופ' אדיר כהן
להורים מקום מרכזי בחייו של אדם, לא רק שהביאוהו לעולם אלא הם מטביעים את חותמם על עולמו. הוא נושא אותם בחובו ביודעין ובלא יודעין, הוא מודד את עצמו למולם, בוחן עצמו אל מול ציפיותיהם, אוהב אותם, נלחם בהם, קשור אליהם ומבקש להתנתק מהם, סובל את מריבותיהם, ונקרע ביניהם. [...] אוליבר וונדל הולמס אמר כי “כל אדם הוא אוטובוס ובו נוסעים אבותיו”. הם מצויים בתוכו, הוא ממשיכם ודרכו הם נוסעים אל מטרותיהם שמשתקפות לעתים קרובות אף במטרותיו שלו. לא מעטה היא השפעתה של הצבת המטרות אף על התחנות בדרך ועל הדחף להמשיך בנסיעה אל המטרה. יש הרואים בהיותם של אבותינו בתוכנו ברכה, וכך אמר ריכארד בר הופמן: “כל עוד אבותינו הם בתוכנו, מי יכול לחוש עצמו בודד?”. אחרים הדגישו את היותם לנו למודל על פיו אנו מעצבים את דמותנו. ג’יימס בולדווין כתב כי “ילדים מעולם לא הצטיינו בקשב להוריהם, אבל אף פעם לא הפסיקו לחקות אותם. הם מוכרחים, אין להם דגמי חיקוי אחרים”. [...]
היחסים של הבנים והבנות אל הוריהם מורכבים, לעתים קרובות אמביוולנטיים, יחסים של זיקה עמוקה וקשר מול רצון להיבדלות ולמימוש עצמי עצמאי. כך הדבר גם ביחסיהם של ההורים לילדיהם – אהבה מסורה הרואה בהם מרכז החיים מול הקושי להניח להם להיפרד, להיות עצמאיים, לפרוש כנפיים. בצדק כתב פיטר בלאו כי “אף אהבתה המסורה של אם לילדיה אינה מנותקת לחלוטין מרצונה לשמור אותם קשורים אליה”. לעתים הופכת אהבתם החובקת לאהבה חונקת, אהבה מגוננת – לאהבה מסרסת. [...] כדי להשתחרר מהורינו לא נוכל לברוח מפניהם, אלא להיפך, לחדש את הדו-שיח עמהם, להיפגש איתם, לדובב אותם, לשחזר את חייהם שלהם. עלינו לנסות להבין את עברם ולהכיר מה שיבש ועיוות את דרכם שלהם, על אילו טראומות הם מגיבים, על מה הם מפצים את עצמם, מה דוחף אותם ומעצב את התנהגותם שלהם. רק כאשר ייפתח השיח הזה, כאשר נתחיל להבין ולקבל את הורינו ואף לסלוח להם, תתאפשר הבריאה מחדש של חיינו והשחרור שלנו. [...]
לפני שאנחנו מחליטים לפתוח בשיח הגלוי, האינטימי, המבקש להבין ולקבל, עלינו, קודם כל, להתגבר על מכשולים הקיימים בתוכנו: על מטען איבה כלפי הורינו שהצטבר בקרבנו, על כעסים והאשמות שאנו
10 הורים יקרים
נושאים בתוכנו, על אנטגוניזם כלפיהם, על חוסר יכולתנו שלנו להיפתח וקשה מכל – על פחדנו שלנו לגלות את האמת, להתייצב גלויי עיניים כלפיה.
אנחנו צריכים לבחון את עצמנו אם אנחנו מוכנים להאזין לדבריהם של הורינו ללא שיפוטיות, ללא ויכוח, ללא הטחת אשמות, מתוך קבלה, פתיחות ורצון לפתוח בתהליך של השלמה. [...]
המסע הזה להשלמה עם הורינו עשוי לדרוש מאתנו הרבה. עלינו להתגבר על כעסינו ומרירותנו; לכבוש את תסכולינו ואכזבותינו; להשתיק את רצון המרידה ואולי אף תאוות הנקם; לכלוא את מרירותנו ואת טרוניותינו; לעצור את נטייתנו להאשים ולגמור חשבונות. בשיח הפתוח והגלוי עמהם, שהוא אף שיח עם עצמנו, עלינו להיות מוכנים לראות ולהודות בתרומתנו שלנו לניכור ולסבל, לאי-ההבנות ולמצוקות. בהכירנו את סיפורם שלהם, בהיפתחנו אליו, בהפעילנו אמפתיה אליו, עלינו להיות מוכנים לשינוי יחס אל הורינו, לעתים אף להערצת מאבקיהם והתמודדויותיהם, ובעיקר עלינו ללמוד לקבל אותם כמות שהם, כבני אדם חיים אשר אף להם קשיים ומצוקות, חלומות ואשליות, רצונות ואהבות. אל לנו לראות אותם רק בצלם צרכינו ומשאלותינו, היענותם לתדמית שהיינו רוצים לראותם, תפישתם כפי שאנו חושבים שהיו צריכים להיות. אם לא נדע לעשות זאת, ייהפך השיח שלנו איתם לשיח של אני-הלז, לשיח אינטרסנטי ואפילו נצלני, ובמקום השלמה וקבלה יוקצנו אי ההבנות, יוחרפו ההאשמות ותגדל המרירות. רק פגישה גלויית עיניים ופתוחת לב עשויה להביא לסליחה להם שהיא אף התנאי לסליחה לעצמנו ולשיקומם של חיינו.
2009 , , אמציה הוצאת ספרים סלח להוריך ושקם את חייך מתוך ספרו של פרופ' אדיר כהן,
יפתח אופיר, ניר רון, ניצן לברטובסקי
11 תיאטרון החאן
, מחזה עמנואל וארמ ֵֵל פטרון
ארמל ועמנואל פטרון, אחות ואח, הם צמד תסריטאים צרפתיים. עמנואל הוא גם שחקן וארמל סופרת לנוער.
סגנון הכתיבה שלהם נחשב לקומי ושנון והנושא האהוב עליהם הוא משפחות. לאחר מספר שנים של ועוד) הם כתבו את סדרת הטלוויזיה Et toc, Scènes de ménage( כתיבת סדרות קצרות לטלוויזיה L’amour[ ” ) ואחריה את “האהבה (הכמעט) מושלמת Nos Chers Voisins( ” הפופולרית “שכנינו היקרים .France 2 (], קומדיה רומנטית בת שישה פרקים, אשר שודרה בערוץ Presque) Parfait
A Musée Vous, À הם עורכים בקביעות סדנאות כתיבה לטלוויזיה ולאחרונה יצרו את הסדרה .Musée Moi
) עובד להצגה מצליחה, אשר מועלית ברציפות Chers Parents( ” המחזה הראשון שלהם “הורים יקרים , והיתה מועמדת לפרס הקומדיה הטובה ביותר בטקס פרסי 2021 בנובמבר 12 מאז Théâtre De Paris- ב .2022 המולייר בשנת
12 הורים יקרים
שחר נץ, ניצן לברטובסקי, יפתח אופיר
כרמית מסילתי, ניר רון
13 תיאטרון החאן
יוצרים
בימוי – ארז שפריר 1986-( בימאי, שחקן ומעצב תנועה לתיאטרון. בוגר סטודיו למשחק ניסן נתיב תל אביב ), למד בבתי הספר למחול של "בת-דור" ו"ביכורי-העיתים". 89 בארץ . הצגות ילדים ונוער: הדלת ממול, אוי אלוהים, דרייפוס תיאטרון החאן: בימוי: תתחילי (פרס הבימוי בפסטיבל הבינלאומי להצגות ילדים בתיאטרון חיפה), טיק תק סדר מוכרח להיות, כמו . פסטיבל מחזות קצרים בצוותא: לחייך, קוביות של שוקולד (פרס הבמה לבימוי וכוריאוגרפיה להצגות מוף ומוריס . תיאטרון המדיטק: אצל צ'כוב . להוריד את הכלב . תיאטרון גבעתיים: הקץ של העץ ילדים ונוער), . זבובים בחופשה, בארץ טיק-תק, האבטיח, מוף ומוריס הצגות הילדים עיצוב תנועה: .)2003 (פרס התיאטרון הישראלי על עיצוב תנועה לשנת עוץ לי גוץ לי התיאטרון הקאמרי:
. תיאטרון מעקב באפילה . תיאטרון באר שבע: שוליים קשים, פלשתינאית, מקבת, גטו תיאטרון חיפה: משחק: בויטרה, החולה המדומה, שלוש אחיות, אנטיגונה, פטרה, תיקון חצות, . תיאטרון הקאמרי: הופס והופלה הבימה: (פרס ע"ש רוזנבלום, עיריית תל אביב). רצח, הלילה השניים עשר, לכול השדים והרוחות, טובים השניים, פעורי-פה שורו, ביפ, איש החשמל, אוסטרליה שלי, סבנה, חדר מלחמה, ראש גדול, מגדלים באוויר, קולנוע וטלוויזיה: החיים זה לא הכול, כבודו. הקיץ, נישואים, בידרמן והמציתים, משחיז הסכינים . שיחק בהצגות: 2005 שחקן להקת תיאטרון החאן משנת (זכה בפרס התיאטרון הסיני, המצליחים, הקסם הגדול, גן הדובדבנים, אהובת הדרקון, הלילה השנים עשר חוקר פרטי, משחק של אהבה ומזל, דוחקי הקץ, הקומדיה של קאלאנדרו, הצוענים הישראלי לתפקיד משנה), של יפו, אדם הוא אדם, החולה המדומה, הנשים העליזות מווינדזור, כנרת כנרת, חלום ליל קיץ, חקירה חוזרת בעניין מותו המוזר של אנרכיסט מפוקפק, יתוש בראש, אנטיגונה, נפוליון – חי או מת!, חתונה בשעת מגפה, ,2022 תעלולי סקפן, הסבתות, מבקר המדינה . כיום משחק בהצגות: הבית הנקי, עלייתו הנמנעת של ארתורו אוי . היה שלום מר הפמן, נוף לים, מיתה טובה נוסח עברי – דורי פרנס הברווזון, הסוחר מוונציה, ערי מדבר אחרות, פתאום מתרגם ומלחין. בין תרגומיו: בא סתיו, נעצר בחצות, קוריולאנוס, שייקספיר מאוהב, אמא אמרה שאסור, מי כובע (הבימה); מפחד מווירג'יניה וולף, לאופולד-שטאט, ג'ולי, מרי סטיוארט הקש האיטלקי, פרק ב', קוויאר ועדשים, מלון פלאזה, המלך ליר, בואינג בואינג, [תרגום אמדאוס, כסף הולך ושווא, ווייצק, קומדיה של טעויות, איש קטן מה עכשיו מקבת, סיראנו דה ברז'ראק, אופרה בגרוש, מצחיקונת, עד קצה הקשת, ועיבוד], (התיאטרון הקאמרי); הבן, מותו של סוכן, הקומדיה על שוד הבנק, מלצרית, כוח עליון המלט, רומיאו ויוליה, אירמה לה-דוס, הדוכסית מאמלפי, פיגמליון, מי דואג לילד, פיאף, הדבר האמיתי, ברנשים (תיאטרון חיפה); שגעון באופרה, הנשים של ג'ייק, מפקח בא וחתיכות, חיים פרטיים, אלוהי הקטל, חלום של לילה בלב קיץ, תקלה קלה, שם פרטי, האמת, סיפור ישן חדש, כטוב (בית ליסין); ארוחת פרידה, האבא, שעה של שקט, אילוף הסוררת, השקר, דברים שאני יודעת, המלט השחף, נדל"ן, הזמרת (גשר); , אותלו, ריצ'רד השלישי 12- עניין של סגנון, הלילה ה (בית ליסין והמדיטק); בעיניכם קירחת יותר, הקיץ, אדמה קדושה, בעלי המתוק ואשתי היקרה, הקסם הגדול, משחק של אהבה ומזל, חלום רוחות עליזות [דרמטורגיה ומוזיקה מקורית], ליל קיץ, האיש שחשב שאשתו היא כובע, חתונה בשעת מגפה
14 הורים יקרים
שלוש אחיות, הדיבוק, הטייפ (תיאטרון באר-שבע); החולה המדומה, המון רעש על לא כלום, סובניר (החאן); (התיאטרון הערבי-יהודי); שרופים (אנסמבל עתי"ם); האחרון של קראפ, המלך הולך למות, פר גינט, המלך ליר (תמונע). נפילתו של האגואיסט יוהן פאצר ,2011 ,2010 ,2008 זכה מספר פעמים בפרס התרגום ע"ש עדה בן-נחום, ובפרס התיאטרון הישראלי על תרגום בשנים .2024 ופרס מאיר אריאל על יצירתיות בשפה העברית 2016 . זוכה פרס לנדאו 2014 ,2013 Shakespeare.co.il ' את תרגומיו למחזות שייקספיר ובני דורו ניתן למצוא באתר "שייקספיר ושות
– תפאורה זאב לוי בוגר המגמה לעיצוב במה בבית הספר לאמנויות הבמה בסמינר הקיבוצים, מרצה ומלמד עיצוב. .2020 זוכה פרס הבמה לילדים ונוער .2011 זוכה פרס ראשון לעיצוב תפאורה בפסטיבל חיפה להצגות ילדים .2010 זוכה מלגת קרן רבינוביץ' ליוצר צעיר ע"ש יעקב הכהן לשנת .2007 זוכה פרס ציון לשבח על עיצוב התפאורה בפסטיבל עכו .2007 ומלגת קרן שרת לשנת 2005 זוכה מלגת משה שטרנפלד לשנת
מעצב תפאורה להצגות בתיאטרונים הרפרטואריים, תיאטרוני הילדים ובבתי ספר למשחק. ורסאצ'ה שם זמני, בתיאטרון בית ליסין; פנתר כפול, עבדאללה שוורץ בין עבודותיו הבולטות: בתיאטרון , רומיאו ויוליה 17 ' ע בתיאטרון הבימה; בעלה של אשתי, קח את אבא שלך ולך לעזאזל, פינוקיו אדיסון, גיבורה, שרלוק הולמס בתיאטרון באר שבע; פרח השכונות, לא משלנו בתיאטרון גשר; הקליינט הקאמרי; בתיאטרון המדיטק ועוד. הנקה ופיט, אי הילדים, איינשטיין בתיאטרון אורנה פורת;
– תלבושות נועה דותן מעצבת תלבושות, תפאורה, אביזרים וצעצועים. בוגרת המחלקה לעיצוב תעשייתי ב"בצלאל".
ספינינג, זרים מושלמים, (תיאטרון חיפה); הקומיקאים בין עבודותיה בתיאטרון: ;)2021 (הצגה זוכת תיאטרונטו לשנת מפלצת הזיכרון (תיאטרון הבימה); רובוטית (תיאטרונטו); איכן שפועם ליבך (פסטיבל עכו); עמירם (מרכז דידה); רוגלע וקיש מכתב (תיאטרון יפו); מחכים לגודו, הזמן הצהוב (תיאטרון גבעתיים); מועדון חברות (ת. חיפה והתיאטרון הארצי לילדים ונוער). לנעה שימשה כאסיסטנטית למגוון מעצבים במחזות זמר והפקות גדולות בתיאטרון הבימה.
15 תיאטרון החאן
– מוזיקה איתמר גרוס פסנתרן, מלחין, מנהל מוזיקלי ומעבד.
בעל תואר ראשון במוזיקה בהצטיינות יתרה של המכללה האקדמית אונו. גדל ולמד מוזיקה בעמק יזרעאל, שירת בתזמורת חיל האוויר כפסנתרן ומעבד. ניגן, הקליט והיה שותף ביצירתם של אומנים רבים כגון: יוני רכטר, אתי אנקרי, נורית גלרון, הגרובטרון, להקת הדורבנים, תזמורת הג'אז הישראלית, התזמורת הפילהרמונית הישראלית ועוד. . פולוספוט זוכה מענק מפעל הפיס לתרבות על יצירתו המקורית בין יצירותיו המקוריות לתיאטרון ומחול: להעיר . התיאטרון הקאמרי: הדלת ממול, הסבתות, ביבר הזכוכית תיאטרון החאן: יומן חוף . תיאטרון בית ליסין: אריות, פיקוח נפש, אני סבתא שלך, מי שלא נולד – מפסיד
בזמן . תיאטרון ענבל: שלוש אחיות . תיאטרון באר־שבע: איש עומד מאחורי אישה יושבת . הבימה: ברייטון איי . תיאטרון ג'וזף גרגור, סלובקיה: אוריגי'ן . באלט סקפינו, רוטרדאם: בונבון . באלט מינכן: שהגחליליות נעלמו . הרון הלא נכון, הרפתקה בזמן, קוביות של שוקולד . תיאטרון אורנה פורת: הנידפים . תיאטרון נוצר: לאב מאמה דב . פסטיבל חיפה הבינלאומי להצגות ילדים: החולד הקטן, כלב, חתולה ואיש התיאטרון לילדים ולנוער באר־שבע: השחף, רוברטו צוקו, הנערות ההולכות בשנתן, . סמינר הקיבוצים: פפפפפפפ . פסטיבל עכו: מצב רוח טוב ועוד. איפיגניה באוליס . ניסן נתיב: המתלבט . בית צבי: ההולכים בחושך, אקווס, אדוארד השני
– תאורה רוני כהן אותלו, אהובת הדרקון, הנסיכה בין ההצגות להן עיצב תאורה: בתיאטרון החאן: האמריקאית, תעלולי סקפן, גן הדובדבנים, הלילה השנים-עשר, אוכלים, מולי סוויני, חוקר פרטי, תהלה, האדרת, הצוענים של יפו, דוד וניה, הנשים העליזות מוינדזור, כנרת כנרת, פילוקטטס, שיר ישן, רחוק..., חלום ליל קיץ, נפוליון - חי או מת!, חקירה חוזרת בעניין מותו המוזר של אנרכיסט מפוקפק, הפרקליט, נושים, פונדק הרוחות, יתוש בראש, אוי אלוהים, האיש שחשב שאשתו היא כובע, אנטיגונה, סיפור על אהבה וחושך, טייבלה והשד, רוחות עליזות, הַַדֶֶּבֶֶר, חתונה , נער האופניים, נוף 1970 בשעת מגפה, הסבתות, היה שלום מר הפמן, בתחילת קיץ ועוד. לים, עלייתו הנמנעת של ארתורו אוי, דרייפוס, ביבר הזכוכית, מיתה טובה
מרציפנים, אישה בורחת מבשורה, אדם לא מת סתם, מלחמה, מועדון האלמנות העליזות, בתיאטרון הבימה: אהבת חיי, גוד ביי אפריקה, סרט צרפתי, מראה מעל הגשר, . בתיאטרון בית ליסין: מבקר המדינה, בגדי המלך נשים לא מציירות, קומדיה של טעויות, אפריל . בתיאטרון באר שבע: ולנטינו, רוחלה מתחתנת, אמא מאוהבת גם הוא באצילים, מעגל הגיר הקווקזי, משפט פולארד, כולם . בתיאטרון הקאמרי: הקסום, השחף, הביתה הביתה . בתיאטרון רוצים לחיות, ארוחת טעימות, רישיון לחיים, פשוט לאהוב, אגדת דשא, אוטוטו זוכה בלוטו, אניהו . ארגנטינה, אמא תרזה איננה, אמסטרדם חיפה: האשליה, הקיץ, הנסיכה האמריקאית, נפוליון זכה בפרס התיאטרון הישראלי על עיצוב התאורה להצגות החאן: – חי או מת!
16 הורים יקרים
משתתפים
– מישל ניר רון 1990 בוגר סטודיו למשחק ניסן נתיב תל אביב. שיחק בתיאטרון הקאמרי, בפסטיבל עכו . זוכה פרס הבמה לילדים ונוער כשחקן השנה בתפקיד מפתח הלב ובהצגת היחיד ; זוכה פרס תיאטרון החאן 2014 , ; זוכה פרס רוזנבלום 2008-9 , בקץ של העץ משנה .2016 , ע"ש מיכה שגריר על מצוינות אמנותית לוקאס, הכלה צייד הפרפרים שחקן להקת תיאטרון החאן. שיחק בהצגות רבות, בהן: והמוות בשיתוף תיאטרון הבימה, מילה של אהבה, צל חולף, הזמרת קירחת יותר, המצליחים, הקץ של העץ, מלחמה על הבית, הלילה השנים-עשר, המחיצה, פילוקטטס, חלום ליל קיץ, נפוליון – חי או מת!, פונדק הרוחות, אנטיגונה, רוחות , ועוד. עליזות, ה ַַד ֶֶּבֶֶר, נתן החכם, עלייתו הנמנעת של ארתורו אוי . , נוף לים, דרייפוס, מיתה טובה 2022 הזהו אדם?, הסבתות, מבקר המדינה כיום משחק בהצגות: – ז'אן כרמית מסילתי בוגרת בית צבי, תל אביב. זוכת מלגות ע"ש: משה זעירי, ירון ירושלמי, עדה בן נחום, קרן אמריקה ישראל. החיים זה לא הכל, רמזור, המלון של פיני, דאנסטורי, פמת"א, שעת טלוויזיה: וביום השלישי, התחלפות, את לי לילה, אנטנה, הבן-דוד, ארץ ועוד. קולנוע: אפס . פצועה, לרוץ על החול, דבי היתה פה, מופע טוטל ויאמר וילך, וישתחו תפקידים בולטים בתיאטראות: הקאמרי – אנסמבל עיתים: . סוחרים , פסטיבל תיאטרון קצר: וירא החיים הם חלום, המצליחים, שחקנית להקת תיאטרון החאן. בין השאר שיחקה בהצגות: סדר עולמי חדש, אהובת הדרקון, חוקר פרטי, הדלת ממול, החולה המדומה, כנרת כנרת, חלום . ליל קיץ, נפוליון – חי או מת!, יתוש בראש, אנטיגונה, סיפור על אהבה וחושך, חתונה בשעת מגפה, הבית הנקי – הפקה מקורית של תיאטרון החאן וארגון , על אם הדרך 2022 נער האופניים, מבקר המדינה כיום משחקת בהצגות: . , דרייפוס, מיתה טובה שלוה
כרמית מסילתי, ניר רון
17 תיאטרון החאן
– ז'ול שחר נץ בוגר סטודיו למשחק ניסן נתיב תל אביב. זכה בציון לשבח על משחקו בפסטיבל הצגות . שיחק ב"תיאטרון שלבים 10- איך להיות מאושרים ב על ההצגה 2018 יחיד תיאטרונטו . משחק בהצגה ניים דרופ, לא מכניסה את זה הביתה, שתמות אמן הבית" ביצירות: .2024 שעלתה בבכורה בפסטיבל ישראל שורה כנרת כנרת, פונדק הרוחות, אוי אלוהים, שחקן להקת תיאטרון החאן. שיחק בהצגות: האיש שחשב שאשתו היא כובע, אנטיגונה, טייבלה והשד, חתונה בשעת מגפה, תעלולי סקפן, . כיום משחק בהצגות: נתן החכם, עלייתו הנמנעת של ארתורו אוי . , נער האופניים, דרייפוס 2022 מבקר המדינה
– לואיז ניצן לברטובסקי בוגרת סטודיו למשחק ניסן נתיב תל אביב.
שלטון (נטפליקס), The Greenhouse Academy , קטמנדו, פצועים בראש טלוויזיה: . בקולנוע: הצללים, משפחה טובה, רון, לצבי יש בעיה, ילדות סכסכניות, סברי מרנן . תיאטרון יפו: ארץ פוק, הדה גאבלר, הדייר חיימוביץ' . תיאטרון הבית: שש פעמים . נראתה לאחרונה . תיאטרון אורנה פורת: שלוש אחיות . תיאטרון תמונע: ההודאה . אהבת הדסה . תיאטרון השעה: ילדת הקשת בענן תיאטרון הקיבוץ: עורבים, נפוליאון – חי או מת! פונדק שחקנית להקת תיאטרון החאן. שיחקה בהצגות: הרוחות, טייבלה והשד, ה ַַד ֶֶּב ֶֶר, רוחות עליזות, חתונה בשעת מגפה, עלייתו הנמנעת של , היה שלום מר 2022 תעלולי סקפן, הסבתות, מבקר המדינה . כיום משחקת בהצגות: ארתורו אוי . הפמן, נער האופניים, דרייפוס – פייר יפתח אופיר שחקן, במאי, תסריטאי, מחזאי ומתרגם. זוכה שלל פרסים בארץ ובחו"ל. בוגר הסטודיו למשחק של יורם לוינשטיין. משחקים בחצר האחורית, כנר על הגג, מעגל שיחק בהצגות: בתיאטרון הקאמרי: ועוד; הגיר הקווקזי, אמא קוראז', בית ספר לנשים, כולם היו בני, אורזי המזוודות ימח שמי, תיאטרון רפרטוארי, ; בהצגות פרינג': חומות של תקווה בתיאטרון גשר: ועוד; שמואל, אדם גייסט, מישהו בדרך הנה, מקבת, התינוק של בן שיטרית, הכוזרי אוי ו הדה, זונות מלחמה, יהודים בשנגחאי, המדריך למטייל בוורשה ובהצגות בחו"ל: . אלוהים
18 הורים יקרים
לואיז: האמת, היה יותר פשוט אם לא היינו אוהבים אותם. ז'ול: נכון... הורים צריכים לגרום לזה שהילדים ישנאו אותם, ואז כשהם מתים – יש הקלה והחיים ממשיכים. מתוך המחזה
19 תיאטרון החאן
ניצן לברטובסקי, שחר נץ
בין עושר לאושר: האם יותר כסף יגרום לנו להיות יותר מאושרים? ד"ר לירז מרגלית
הקומיקאי גראוצ’ו מרקס, שגדל במשפחה יהודית ענייה בניו יורק וזכה להצלחה בקומדיות של “האחים מרקס”, אמר פעם במבט לאחור: “בחיים שלי הייתי מאוד עני ומאוד עשיר. ולהיות עשיר זה הרבה יותר טוב”. האומנם? צחוק בצד, מדובר באחת השאלות הכי שנויות במחלוקת הנוגעות לאושר: האם יותר כסף אכן יגרום לנו להיות יותר מאושרים? מה הם היו רוצים להיות בחיים, ההעדפות תמיד חוזרות על 25־15 ואכן, כאשר שואלים צעירים בגילי עצמן: עשירים ומפורסמים. אלא שלמעשה, הקשר בין כסף לאושר הרבה יותר מורכב ממה שנראה על אלף 23־ אלף דולר בשנה (כ 75 פני השטח. לפני יותר מעשור טען פרופ’ דניאל כהנמן שמעל סכום של שקל בחודש), עוד כסף לא תורם לאושר שלנו. במילים אחרות, רמת האושר אומנם עולה בהתאם לרמת 60 ההכנסה. אולם ההכנסה מפסיקה להשפיע על רמות האושר שלנו כאשר אנו מגיעים לרמות שכר שבין אלף דולר בשנה. 90־ ל המסקנה מהמחקר הייתה שברגע שהגענו לנקודה שבה הבטחנו את הצרכים שלנו (שבחברה המערבית כוללים שני רכבים, מחשב ונייד לכל ילד, חוגים, חופשה שנתית), תוספת הכנסה משנה מעט מאוד, אם בכלל, את מידת שביעות הרצון שלנו מהחיים. במחקר חדש שפרסם פרופ’ כהנמן לפני שבועיים, שבחן אנשים החיים בארה”ב, הוא מראה ממצאים שסותרים לחלוטין את מה שמצא לפני כעשור. גם 33,391 75־ במחקר החדש נמצא כי רמת האושר עולה בהתאם להכנסה. אולם, במחקר החדש היא לא עוצרת ב אלף שקל בחודש). 150־ אלף דולר בשנה (כ 500 אלף דולר בשנה אלא ממשיכה לעלות בהדרגה עד שכר של כיצד ניתן להסביר את הפער הזה? האופן שבו נבחנו רמות האושר לפני עשר שנים והיום, השתנה. לפני עשר שנים שאל כהנמן אנשים על מידת שביעות הרצון שלהם מהחיים ובחן את הקשר של שביעות הרצון לרמות השכר שלהם. במחקר הנוכחי, המתודולוגיה השתנתה. המשתתפים נשאלו על אודות רמת האושר שלהם מספר פעמים ביום באמצעות אפליקציה ונתבקשו לדווח איך הם מרגישים ומה בדיוק הם עשו באותו זמן. מה ההבדל בין שתי שיטות המדידה? כשאני שואלת אנשים בהרצאות שלי אם הם מאושרים, הם מתבוננים על חייהם מהצד ועונים על פי הרגשתם. תשובה לשאלה זו מושפעת רבות מאישיותם. לתחושת האושר ), שמעוצבת על ידי happiness set point( יש מרכיב אישיותי חזק. יש לנו נקודת שיווי משקל לאושר הגנטיקה שלנו. מלבד אירועים שליליים מאוד או חיוביים בצורה יוצאת דופן שקרו לנו בחיים, יש לכל אדם רמת בסיס שמאפיינת אותו ונשארת קבועה רוב הזמן. מי שלרוב במצב רוח טוב, יהיה שמח וחייכן רוב הזמן. ומי שמאופיין ברמת בסיס נמוכה, יהיה קודר רוב הזמן. רמות אלו לא משתנות הרבה במהלך החיים. מה שכן יכול להשפיע על רמות האושר הקבועות הללו הוא דאגות הקשורות לפרנסה. אנשים במצב סוציו־אקונומי נמוך טרודים מתשלומים וממשכנתה, מה שפוגע להם משמעותית ברמת האושר. כאשר אלף דולר, 75־ פרופ’ כהנמן שאל אנשים לפני כעשור אם הם מאושרים, כל אותם אנשים שהרוויחו פחות מ הושפעו מהמצב הסוציו־אקונומי הנמוך ולכן דרגו את רמות האושר שלהם כנמוכות יותר. מעל רמת שכר זו, אנשים ענו בהתאם לתחושות המאפיינות אותם, ולכן לא נמצאה השפעה של רמת השכר על רמת האושר.
]...]
20 הורים יקרים
לפי המחקר החדש של פרופ’ כהנמן, ככל שלאנשים יש יותר כסף, הם יכולים להרשות לעצמם לעסוק בפעילויות שגורמות להם אושר. למשל, פעילות גופנית, מדיטציה ושינה טובה הן פעולות שקשורות באופן מובהק לאושר. ומן הסתם, ככל שיש לך יותר כסף, יש לאנשים יותר פנאי לפעולות מהסוג הזה. ככל שיש לאדם יותר כסף, יש לו יותר אפשרות לעסוק בפעילויות שגורמות לו אושר. לעומת זאת, בשכר נמוך, רוב האנשים לא יכולים להרשות לעצמם לעסוק בפעולות האלה. בנוסף, ככל שלאדם יש יותר כסף, הוא פחות מוטרד מבעיות קיומיות כמו משכנתה או תשלומים. מחשבות מסוג זה טורדות את המנוחה ומשפיעות לרעה על מדד האושר. ודבר אחרון, נמצא שגם אם ישנם שני אנשים באותה רמת שכר, מה שיבחין בין האושר שלהם הוא כיצד הם מוציאים את הכסף. נמצא שאנשים שמוציאים את הכסף כדי לקנות לעצמם זמן – כמו בייביסיטר, מנקה ועוזרת – ומאפשרים לעצמם חוויות כמו יציאה לבילויים וחופשות, הם משמעותית יותר מאושרים מאלו שחוסכים את הכסף בבנק. אם הכסף קונה רווחה או זמן בילוי, אז בהחלט אנשים מדווחים על רמות אושר גבוהות יותר. אולם אם רק אוגרים אותו בבנק – הוא רק תורם לתחושות שליליות.
17.03.2023 , , מעריב בין עושר לאושר: האם יותר כסף יגרום לנו להיות יותר מאושרים? מתוך: ד"ר לירז מרגלית,
ניר רון, כרמית מסילתי, ניצן לברטובסקי, יפתח אופיר, שחר נץ
21 תיאטרון החאן
אודי בן משה מנהל אומנותי: | יורם ברוורמן מנכ"ל:
, עמוס אונגר, אבי בלשניקוב, אמרי בן עמי, רות דיסקין, גורי זילכה, יעל חקלאי-קאופמן, מושיק ביבי – יו"ר חברי הוועד המנהל: מיכה טל, מיכל לקס, מרים סלע, ינון עוז-ארי, תמר פיינברג, ענת פינסטרבוש, ד"ר רענן קופ, יובל קורן, רות רובינשטיין, ניסן רז, אפרת שהם הילדסהיימר גוף מבקר: ציפורה כהן – רואת חשבון
שחקני להקת תיאטרון החאן: גל זק, ניצן לברטובסקי, כרמית מסילתי, שחר נץ, יוסי עיני, אנה פוגטש, עירית פשטן, ניר רון, איתי שור, ארז שפריר
שחקנים להצגה: ענאן אבו-ג'אבר, יפתח אופיר, תמר אלקן מאושר, פלורנס בלוך, שלו גלבר, יואב היימן, אילן חזן, יוסי ירום, סוזנה פפיאן, ויטלי פרידלנד, יהויכין פרידלנדר, אריה צ'רנר, בר שדה, יעל שטולמן צוות תיאטרון החאן: חשבת ומנהלת אדמיניסטרטיבית: ברטה שטרית; מנהל טכני וייצור: ששון חזם; מנהלת מנויים: קרן ברק; מפיק אומנותי: אסף ברזניצקי; מנהלת שיווק ויח"צ: שרי נחשוני; רכזת שיווק ודיגיטל: ספיר זוהר; עוזרת מנכ"ל ומזכירת התיאטרון: נעמה אנוֹש; ניהול הפקה: יהודית כץ, קרן אור גדון; הנהלת חשבונות: מרינה ברייטר; מנהלת מכירות חוץ ומחלקה חינוכית: אברה לוין; דרמטורג: יותם גוטל; מנהל תאורה: יונתן לוי; תאורנים: ריינהרד סטו, יצחק סקילי, אביה סגל, דימיטרי לוין; מנהל סאונד: איליה סורין; טכנאי קול: יונתן זכרוב; מנהל במה: חאלד חמדאן; עובדי במה: אדם פסח, שגיא שם טוב, מחמוד גית, נמרוד מידן; הלבשה ואביזרים: פאולה טימונר, תמרין קול, מיכל קנדל, אור שרבליס; איפור ופיאות: סופי מולדבסקי, מריה פדייב, מלאני קפלן; קופאיות: תמר בניטה, גאיה בן עמי, נעמי ישראל, הדס קייך, הדר רנד; מח' מנויים: מאי אלרן (אחראית משמרת), רחל אנקרי, נאוה ברנר, זהבה לוי, בתיה מהריאן, שושי קנדל; אחראית דיילים: רותם נהיר; דיילים: רוני ארנולד, רווית אשכנזי, שירה בן בסה הלר, עדי גיתאי, יעלה טורניאנסקי, שחר מוצפי, דניאל רשף, נעמי שרמן. אגודת ידידי תיאטרון החאן: אגודת ידידי תיאטרון החאן הוקמה במטרה להבטיח את המשך קיומו של התיאטרון, לעודד את העשייה התרבותית והאמנותית המפוארת שלו ולבסס את מעמדו הציבורי. חברי אגודת הידידים מוזמנים להצגות הבכורה החגיגיות ולקבלות הפנים שלאחריהן, נחשפים לעשייה התיאטרלית, נפגשים עם יוצרים ומוזמנים לאירועים מיוחדים. חברות באגודת הידידים כרוכה בתרומה שנתית לתיאטרון. naama@khan.co.il : נשמח לצרף ידידים נוספים. להתקשרות יו"ר אגודת הידידים: עו"ד חגי שמואלי יועץ משפטי: עו"ד עמי פולמן | מבקר פנים: רו"ח יאיר אלון
שוחרים /// אבי בלשניקוב, דברה ולואיס גרבר, אמיר לנג, ג'ואנה ואברהם קושניר
עמיתים /// יעל ורמי ארז, רעיה וחנוך גוטפרוינד, זהר ג'ינאו, דן זיסקינד, רות חשין, צביקה יוכמן, שי ומיכל ליפשיץ, ורדה שיפר, ענת פורת, רונית ושלמה רבינוביץ', שלומית ופלג רדי, גאולה שמואלי, דורית וחגי שמואלי, אנה שניידר
ידידים /// רונית ואפי אברמזון, פרנסיס וברוס אופנהיימר, אורה ויעקב אחימאיר, אריאל אלין, ירון אנג'ל, בתיה ארטמן, חנה ארנון, עליזה אשד, מושיק ויעל ביבי, מירלה ושרון במברגר, ניצה בן-אלישר, דבורה בן דוד, רובי ובניה בן-נון, חיים בן שמעון, סוניה וזמיר בקל, רמי בר גיורא, יצחק בריק, נורית ואמתי ברקול, חביבה וחזי ברקלי, מלכה גאגין, מזל גרטין, דינה ויורם גרינשפן, דפנה גרנות, יהודה דוידוב, מירי ודני דינוביץ', טובה הרצל, נעמי וינד, מירה ויינשטין, אילנה ויורם וקשלק, פרנסין וראובן חזן, נחמה חסון, נעמי חפץ, אפרת ומיכה טל, דליה טלמור, ליטל ידין, איטה ילין, ארי כהן, עמליה כהן, שרה כהן, רעיה ואביעד כהנא, הרצל לוי, עופר והילה לוי, רינה ואיתן לוי, חבצלת לורברבוים, חיים לי-רן, דינה ושלמה מור יוסף, רפי מרון, רחל מרין, טלי ודני נווה, רחל פייטלסון, ענת ואלכס פינסטרבוש, נעמי ודוד קאסוטו, דליה קובל, דב קולני, צבי רביב, ברטה רג'ואן, זיוה רותם, אורנה וצלי רשף, תמר שילה, אריאל שנהר, יהודה שפירא, אורי שרף
מיסודה של הקרן לירושלים בתמיכת הני גסטטנר, ובסיוע משרד התרבות והספורט ועיריית ירושלים
Dear Parents A comedy by Armelle Patron and Emmanuel Patron
Directed by Erez Shafrir Translated by Dori Parnes Set Design: Zeev Levy Costume Design: Noa Dotan Music: Itamar Gross Lighting Design: Roni Cohen CAST (In order of appearance) Nitsan Levartovsky – Louise Shachar Netz – Jules Iftach Jephthah Ophir – Pierre Nir Ron – Michel Carmit Mesilati – Jeanne
Pierre, Jules and Louise love each other and their parents dearly. Which is why, when their parents ask them to come urgently for an important announcement, the worried children arrive in haste, expecting the worst. However, the worst is not what they find. In fact, it is the parents’ wonderful news that destabilizes the family unit.
A comedy about family, love, money and everything in-between.
Production Manager: Judit Katz Assistant Director: Danielle Albo Production and Technical Supervisor: Sasson Chazam Lighting Manager: Jonathan levy Sound Designer: Elya Sorin
Program Editor: Assaf Berznitsky Stage Photography: Yael Ilan Poster Photography: Moshe Nachumovich – www.mozesart.com Poster layout and Program Design: Elad Elharar – Design & Illustration Public Relations: Sari Nachshoni , The Jerusalem Khan Theatre
Running time: about 75 minutes, no intermission Premiere: November 30 th , 2024
The Play “Chers Parents” by Armelle and Emmanuel Patron is represented in Israel exclusively by Live Stage with the approval of Drama Agency
23 תיאטרון החאן
www.khan.co.il kupa@khan.co.il 02-6303600 :' טל
מרכז החאן (ע"ר)
כרמית מסילתי, ניר רון
Made with FlippingBook - Share PDF online