החאן - משרתם של שני אדונים

ריקני ורגשנות זמויפת. משביסס את הקומדיה על האופי בלבד או על האופי יותר מאשר על העלילה, נחה דעתו. קומדיות־עלילה כתב בעיקר בימי שהותו בפאריס, כשנאלץ לספק את דרישות התיאטרון האיטלקי שפעל בבירת צרפת. באותו פרק מזן כתב את "המניפה" ואת "משרתם של שני אדונים". הקומדיות הללו אינן נקודת הכובד ביצירתו, כיוון שמעלתן העיקרית בתסבוכת הנרקמת בווירטואוזיות. מזן רב עבד כדי למלא את הרפרטואר. הוא עצמו מתאונן שהמו"לים פרסמו את יצירותיו בלי הסכמתו ואף בלי ידיעתו. באיגרת גולדוני לוולטר מוצאים אנו מעין התנצלות מפיו: “יו סקריבו ּפֶאֶר פאנה”, כלומר “כותב אני תמורת לחם”. פוריותו היתה מופלאה: מסוגל היה לחבר תוך ארבעה־חמישה ימים קומדיה בחרוזים. מספר מחזותיו שהופיעו בדפוס עולה על מאה ושמונים. מובן מאליו, שבפוריות זו הדומה לפוריותו של לופה דה וגה, לא יכלו להיווצר יצירות מופת בלבד. האיטלקים אינם רואים בו קלאסיקן, בעיקר בגלל ליקוייו הלשוניים. יש סבורים, שגולדוני המתורגם עולה על גולדוני במקור. אולם לזכותו יש לציין, שהוא העלה את הקומדיה האיטלקית מדרך ההפרזה לדרך האמת. הוא נזהר מעלילה שאינה מתקבלת על הדעת, הקדים את תקופתו בריאליזם האציל של סגנונו, עמד במאבק מר עם הקומדיה דל'ארטה, אויבת אמנות המשחק. בשל הישגים אלה ראוי

גולדוני להיחשב לאחת הדמויות המפוארות ביותר של הרנסנס האיטלקי השלישי. [...] גולדוני הוא האמן הגדול האחרון של ונציה, אשר גילה את השכבות הע ממיות השואפות לחירות ואשר ידעו לשמור על טוהר מוסרם. [...] סופר הקומדיות הגדול ביותר של איטליה נטש את ונציה מרצונו הטוב שעה שהריאקציה גברה על הדמוקרטיה. הוא עבר לפאריס, אשר בה פעם לב אירופה. שם כתב בזיכרונותיו: "ייתכן שבאחד הימים יגלו באחת הפינות של ספריה מוזנחת את אוסף כתביי. מי היה אותו אדם מוזר, אשר שאף לחידוש התיאטרון בארצו, מי היה האיש אשר העלה על הקרשים או מסר לדפוס מאה וחמישים קומדיות־אופי וקומדיות־עלילה בחרוז ובפרוזה. מי היה האיש אשר זכה לשמונה־עשרה מהדורות של

יצירותיו הבימתיות. איש זה היה בלי ספק עשיר, ומדוע נטש את מולדתו? – בוודאי יעוררו את השאלות האלה. נצטרך להסביר היטב לדורות הבאים, כי רק בצרפת מצא גולדוני את מנוחתו ורק שם ראה ברכה בעמלו…".

, תל אביב: השכלה, תשכ”א. סופרי מופת מתוך: אמיל פוירשטיין, “קרלו גולדוני: משרתם של שני אדונים”, בתוך: הספר המלא מופיע במרשתת ב”פרויקט בן יהודה” – שימוש, הנגשה וחשיפת יצירות עבריות לציבור הרחב. א’ לחוק זכויות יוצרים. 27 השימוש ביצירה נעשה על פי סעיף

11 תיאטרון החאן