החאן - משרתם של שני אדונים

קוֹמֶֶדְְיָָהדֶֶלְְ'אַרְְט ֶֶה אוסקר ג' ברוקט

Commedia( לצד הדרמה של חצר המלכות והאקדמיה צמח סוג דרמה אחר, שונה מאוד, "קומדיה דל'ארטה מציינת את מקצועיותם של השחקנים, בניגוד לשחקנים החובבנים אשר הציגו את Arte ). המלה dell'arte , או הדרמה המלומדת. הקומדיה דל'ארטה התרכזה בשחקנים, התבססה על אלתור והיה אפשר erudita- ה להתאימה כמעט לכל תנאי המשחק. השחקן היה לב-ליבה של הקומדיה דל'ארטה והגורם החיוני ביותר שבה. הטקסט היה "סצנריו" — תמצית העלילה למחזה, שהתוותה את קוויה הכלליים של העלילה העיקרית ואת תוצאותיה. השחקנים אלתרו את הדיאלוג ופיתחו את ההסתבכויות בהתאם לאילוצים שהסיטואציה הכתיבה. כל אחד מהם נדרש לאלתר ולהשיב לאלתורי חבריו, לשלוט בכל רזי הבימה ולאגור בזיכרונו מונולוגים, שירים, סיפורים מבדחים, משחקי-מילים ותחבולות, שהיו מצויים באוספים אשר נמסרו מדור לדור, ושעליהם נתווספו טקסטים והמצאות בימתיות. סיפורי-העלילה היו קומיים, טרגי-קומיים או פסטורליים-קומיים. השחקנים שגילמו את תפקידי הנאהבים לא לבשו מסכות והקהל ציפה מהם להיות נאים וחביבים. בכל מחזה הופיע תמיד זוג נאהבים אחד ולעתים קרובות נוסף עוד זוג. אף על-פי שהעלילה סבבה לעתים קרובות סביב המכשולים שמנעו מבני הזוג להתחתן, בדרך-כלל לא שימשו הנאהבים עצמם לב העניין. הם סיפקו עילה לעלילה ושימשו אמת-מידה לשיפוטן של יתר הדמויות. הם לבשו בגדים אופנתיים ודיברו לרוב בשפה אלגנטית ופיוטית. הטיפוסים השכיחים ביותר היו שלושה בעלי מקצוע: פ ַַּנְְטַַלוֹנֶֶה, סוחר קשיש; כילַַי, ולעתים קרובות אביה של אחת הנשים הצעירות או מחזרה; דוֹטוֹרֶֶה, פרקליט דקדקן ולעתים קרובות אביו של אחד הגברים הצעירים או מחזרה של אחת הנשים הצעירות; הקַַפִִּיטַַנוֹ, חייל שהתפאר בגבורתו הן בשדה האהבה והן בשדה הקרב, אך בלי יוצא מן הכלל נמצא לבסוף פחדן. לכל אחת מהדמויות הללו היו מסכה ותלבושת משלה, שאותן לבשה בכל המחזות. סדרת דמויות קבועה הופיעה בכל המחזות של הלהקה ואותו שחקן גילם תמיד אותו תפקיד. הדמויות נחלקו לשלוש קטגוריות: נאהבים, בעלי מקצוע ומשרתים.

,)zanni( " התפקידים הקומיים העיקריים היו תפקידי המשרתים, או ה"זַַנִִי אשר אינם בוחלים באף תחבולה כדי לסייע לנאהבים או לבעלי המקצוע או כדי לסכל את תכניותיהם. היו בהם טיפשים וחכמים ולא מן הנמנע שהיו להם מאפיינים גופניים, כמו חוטם גדול או חטוטרת. לכל אחד מהם היתה גם מסכה, תלבושת ואפיון קבוע משלו. המפורסמים מבין הזַַני היו אַַרלֶֶקינו, פּוּלְְצ'ינֶֶלה, ְּבִּרִיגֶֶלָָה וסְְקַַרַַמוּש. כמו כן הופיעו במחזות משרתת אחת או שתיים, אשר ניהלו לעתים קרובות פרשיות-אהבים עם המשרתים. את כל תפקידי הנשים גילמו נשים.

ארלקינו, ציור מאת רוברט ויליאם הונר, 19- אמצע המאה ה

משרתם של שני אדונים

6