החאן - משרתם של שני אדונים

קרלו גולדוני ויצירתו עריכה: רבקה משולח

קומדיות 150 ), בנו של רופא ונציאני, ברח מביה"ס 1793-1707( קרלו גולדוני סולק 18 כדי להצטרף ללהקת שחקנים. בהיותו בן 14 בהיותו בן מן האוניברסיטה בפאביה, כיוון שכתב סאטירה על הגברות (לאחר שסיים את לימודי המשפטים 1734 המקומיות. בשנת ועסק במקצוע בוונציה ובפיזה) הצטרף ללהקה שהציגה את הטרגיקומדיה שלו "בליסאריו". גולדוני חולל שינויים משמעותיים בז'אנר הקרוי קומדיה דל'ארטה ומילא תפקיד חשוב בהתפתחותה של הדרמה המודרנית. מחזותיו, שנכתבו בדיאלקט הוונציאני ובצרפתית, ליבריות לאופרה. 83- טרגדיות ו 10 , קומדיות 150- כוללים יותר מ מחזות חדשים כדי להדגים את 16 לבדה כתב 1750/51 בעונת התיאוריות הדרמטורגיות שלו.

קרלו גולדוני. ציור מאת אלסנדרו לונגי, ונציה, 1757 בערך

דמויות שלקוחות מן המציאות החל גולדוני להחליף את הטקסטים המאולתרים של הקומדיה דל'ארטה המסורתית בטקסטים 1738- ב כתובים, מהלך שלא נשא חן בעיני השחקנים הבכירים. הם גם התנגדו לעובדה שבחר לוותר על המסכות שהיו נהוגות בקומדיה דל'ארטה. המחזות החדשים הוציא לאור את המניפסט שלו לרפורמות 1750- של גולדוני הושפעו לא מעט מיצירותיו של מולייר (ב בדרמה). גולדוני מחולל שינוי: במקום קומדיות של אינטריגות ועלילות בלתי מתקבלות על הדעת, הוא מחבר קומדיות של הווי עם דמויות שלקוחות מן המציאות. במקום המסכות, הוא מראה לקהל את פניהם של השחקנים. "משרתם" והצלחות נוספות כתב את אחד ממחזותיו הפופולריים והמוכרים ביותר "משרתם של שני אדונים". אחדות מן 1743- ב התמונות במחזה נשארו בלתי כתובות ונתונות לכושר האלתור של הדמות הראשית, המשרת טרופלדינו. אבל כשהוציא את המחזה לאור, השלים את החסר וכתב את כל הדיאלוגים על פי אלתורי השחקנים. ההצגה נחלה הצלחה גדולה ואחריה באו הצלחות נוספות: "האלמנה התככנית", "האשה הצייתנית", "האביר והגברת" ו"בעלת הבית", או כפי שהוא מוכר בשם "מירנדולינה". גולדוני עוזב את ונציה קינאת המתחרים והתנגדותם של שחקנים ואנשי תיאטרון לשינויים שחולל דחפו אותו לעבור לפאריס. הוא כתב גרסאות צרפתיות למחזותיו וכן יצירות חדשות בצרפתית. למרות שזכה למוניטין רב נתקל גם שם בהתנגדות של אנשי התיאטרון לחידושיו, עד שבסופו של דבר נאלץ לפרוש. לפרנסתו שימש כמורה – הוא לימד את הנסיכות הצרפתיות איטלקית – וחיבר ליבריות עבור האופרה. למרות ההצלחות הרבות במהלך חייו מת בפאריס בעוני (לאחר המהפכה הצרפתית נשללה ממנו הגמלה שקצבו לו). חידושיו של גולדוני סללו את הדרך למחזאי הקומדיות שבאו אחריו, אך לימים היו גם מי שהאשימו אותו במותה של הקומדיה דל'ארטה כאמנות חיה ותוססת. רבים ממחזותיו נשארו ברפרטואר התיאטרון העולמי עד היום.

.8 ’ , עמ 2010 , , התיאטרון הקאמרי משרתם של שני אדונים רבקה משולח, “קרלו גולדוני”, בתוך: תכניית

9

תיאטרון החאן