החאן -מחכים לגודו

1932-37 אביו נפטר, והוא מתגורר עם אימו 1933 שנים של משבר הן מבחינה נפשית והן מבחינה כלכלית. בשנת בדבלין. יחסיהם מורכבים, לעתים מתוחים ביותר. בקט נודד בין דבלין, לונדון, פריס, גרמניה עד שהוא .1937 מתיישב סופית בפריס בשנת באותה שנה הוא נופל קרבן להרפתקה אלימה, שעלולה הייתה לעלות לו בחייו, ואשר ניתן לראות בה הוכחה נוקבת לאבסורד שבקיום האנושי: לילה אחד בעוברו ברחוב נטפל אליו אלמוני ודוקר אותו בסכין. לאחר שנשתחרר מבית החולים הולך בקט לבקר את מתקיפו בבית הסוהר ושואל אותו מדוע רצה להרוג אותו. "אינני יודע", משיב האסיר. הוא 1934 חמש שנים אלו היו שנים של תהייה, אך גם של יצירה. בקט כותב שירים ומאמרים רבים. בשנת .Murphy את הרומן הראשון שלו 1938 מפרסם בלונדון, קובץ נובלות בשם "יותר דקירות מבעיטות" ובשנת .1947 רומן זה תורגם אחר כך לצרפתית ופורסם בצרפת בשנת 1939-45 בקט נמצא בביקור אצל אימו בדבלין כאשר פורצת מלחמת העולם השנייה: "חזרתי מיד לצרפת. העדפתי את צרפת במלחמה על פני אירלנד בשלום. פעלתי בדיוק בזמן". נופלת צרפת לידי הגרמנים. 1940 בפריס הוא מחדש את הקשר עם ג'ויס, ומבלה שעות רבות בחברתו. בשנת למחתרת הצרפתית, ומשמש מזכיר ו"תיבת דואר" לאחת 1941 מתוך שנאה לנאצים בקט מצטרף בשנת הקבוצות של המחתרת. פעילות זו מסתיימת ביום שבו חברי הקבוצה נעצרים בידי הגסטפו (באוגוסט ). בדרך נס מצליח בקט לברוח, עם חברתו הצרפתייה סוזן, לאזור החופשי. שם הוא מוצא מקלט 1942 בווקלוז (מקום המוזכר במחזה "מחכים לגודו"), ועובד לעתים כפועל חקלאי באחת החוות שבאזור. בזמן .1953 , המתפרסם באנגלית בשנת Watt , שהייתו בדרום מחבר בקט את הרומן השני שלו 1945-50 עם שחרור צרפת הוא מתנדב לצלב האדום באירלנד, אחר כך משמש מתרגם בבית חולים צבאי בצרפת, . בתקופה זו שב 1949- חוזר סופית לביתו שבפריס עם חברתו סוזן. הוא נושא אותה לאישה ב 1945 ובחורף בקט ומחדש את עיסוקו העיקרי – הכתיבה. מתוך תנופה עצומה הוא כותב ויוצר, והפעם לא באנגלית כי אם בצרפתית: "עם השחרור חזרתי לדירתי שנשתמרה, ושבתי לכתוב – בצרפתית – מתוך רצון להצטמק עוד יותר". יצירות. באותה עת הוא עוסק גם בתרגום לפרנסתו. 11 - אלה היו שנים פוריות במיוחד, בהן הוא מחבר כ , סיפורים וטקסטים על לא 1945 – , מרסיה וקמיה 1945 – הוא מפרסם מספר נובלות, ביניהן: אהבה ראשונה , אלושם 1948 – , מות מלון 1948 – , כן הוא מחבר שלושה רומנים המהווים מעין טרילוגיה: מלוי 1950 – כלום .1949 – , והשני – מחכים לגודו Eleutheria – 1947 – וכן שני מחזות: האחד 1948 –

5

תיאטרון החאן