החאן - יתוש בראש / ז'ורז' פיידו

תיאטרון החאן 8

נדמה שהפארסה ייחודית בכך שהסבל של הקורבן מסב הנאה לצופה, אך למעשה, המייחד את הפארסה, בין היתר, הוא שהעונש של הדמויות הראויות לסבל הוא גיחוך קיצוני. הפארסה היא אלימה, גסה ונטולת חמלה, ועוסקת בנושאים כגון קנאה, בגידה וקרננות, היכולים לעורר חרדה עמוקה אצל הצופה, אבל יכולים גם להזין את המתח הדרוש ליצירת צחוק קתרטי. היא מאלצת את הצופה להתעמת עם תכנים מביישים ולעתים מודחקים, וגם מסוגלת לגרום להנאה גדולה. מטרת הפארסה היא להצחיק בכל מחיר [...] על ידי ניצול הפן המצחיק שבטבע האדם. הפארסה אינה שונה מהקומדיה מבחינה זאת, אלא שהיא משתמשת בדמויות ובמצבים קיצוניים יותר, ובשבירת המוסכמות התרבותיות. פארסה שאינה מצליחה לעורר צחוק היא כישלון. אף על פי כן, אין זה אומר שמטרת הפארסה היא גסות רוח לשמה. להיפך, בדומה לקומדיה, הגסות משמשת בה לצורך קתרזיס. ככל שהחרדה (להיות מושא לגיחוך) גדולה יותר, גם ההנאה הקתרטית מועצמת יותר. כאמור, ההבדל ביניהן הוא במידה: בעוד הקומדיה מעדיפה סוף חגיגי כמו משתה וחתונה, הפארסה מסתפקת בהיענות לציפיות מוזרות. הקומדיה נוטה להיות מהירה יותר מן הטרגדיה, אבל הפארסה היא שמביאה את הקצב לשיאו.

.2017 , אביב , הוצאת האוניברסיטה הפתוחה, תל מאריסטופנס עד סיינפלד – כרך א' אלי רוזיק, מתוך קומדיה:

יואב היימן, יהויכין פרידלנדר, כרמית מסילתי-קפלן, איתי שור, יוסי עיני, יעל אסתר מור, ניר רון