החאן -חתונה בשעת מגיפה מאת י'ל.פרץ

תיאטרון החאן מציג בבית הנסן

טרגדיה קומית בבית המצורעים בעקבות סיפור מאת י״ל פרץ חתונה בשעת מגפה

דרמטורגיה ומוזיקה דורי פרנס

מחזה ובימוי איה קפלן

טרגדיה קומית בבית המצורעים בעקבות סיפור מאת י״ל פרץ חתונה בשעת מגפה

איה קפלן מחזה ובימוי דורי פרנס דרמטורגיה ומוזיקה

אסף ברזניצקי, דפנה לוטן תכנייה: יעל אילן, דור קדמי צילום הצגה ופוסטר:

הליגה עיצוב תכנייה ופוסטר: שירי גרינברג יחסי ציבור הצגה:

יהודית אהרון תפאורה ותלבושות רוני כהן תאורה עמית זמיר תנועה

השירים בהצגה

משתתפים (לפי סדר הא״ב)

מלים: איה קפלן, מוזיקה: דורי פרנס שיר פתיחה – מלים ולחן: דורי פרנס ע״פ פושקין זה יחלוף, זה יעבור – מלים ולחן: דורי פרנס שיר הדוקטור למגפה – מלים: י״ל פרץ, תרגום ולחן: דורי פרנס שירה של דבושה – מלים: עממי, לחן: דורי פרנס צנון יבש – מלים: ע״פ י״ל פרץ, תרגום ולחן: דורי פרנס חזיר כשר – מלים: מן התפילות ודורי פרנס, מגפה מגפה, תלכי מגפה – לחן: דורי פרנס מלים ולחן: דורי פרנס שירו של יוסל, ״תבואי מגפה״ –

– ג׳אמל / נחצ׳ה ענאן אבו-ג׳אבר – יארא / טוייבה בת הקברן יארא אזרייק – ברוך / אליהו עֹפר גרינברג – ליזי / דבושה ניצן לברטובסקי – האחות יוהנה / הרבנית כרמית מסילתי-קפלן – אורי / ד״ר סביצקי שחר נץ – צפניה בן-אדם / ברל הקברן יוסי עיני – האחות גרטרוד / לפיי המשוגעת סוזנה פפיאן – האחות אליסיה / מחלה הרכלנית נעמי פרומוביץ-פנקס – ד״ר גיורא תמרי / הרב אריה צ׳רנר – דוד / יוסל איתי שור – ד״ר גיורא תמרי / הרב ארז שפריר

תודה מקרב לב לרות וכסלר, לשעבר האחות הראשית בבית החולים הנסן, על שפע המידע והסיפורים מאירי העיניים

דקות ללא הפסקה 40־ כשעה ו משך ההצגה: 2021 במאי 22 הצגה ראשונה:

צוות הפקה

בית הנסן

תיאטרון החאן: יהודית כץ הפקה וניהול הצגה: ששון חזם מנהל טכני וייצור: רוני כהן מנהל תאורה וסאונד:

רן וולף, חברת רן וולף ניהול כללי: סמדר צוק מנהלת בית הנסן: קארין שבתאי מנהלת תוכן ושיווק: איתמר מבורך מנהל טכני: מודוס שיווק דיגיטלי: מירה אן בינרט יחסי ציבור: הליגה עיצוב גרפי:

סופי מולדבסקי עיצוב תסרוקות, פיאות ואיפור: פאולה טימונר, ויולטה פראדו, תמרין קול מלבישות: אירנה פלחוב תפירה: עוזרות למעצבת תפאורה ותלבושות: חנה בוחניק, מיכל קנדל שמעון אהרוני ייצור תפאורה: עינת סנדרוביץ ייצור בובות: עאסם אל-שריף מנהל במה: חאלד חמדאן, אנטון קוצ׳ר, שגיא שם טוב, עובדי במה: אמיל שפירא יונתן לוי, ריינהרד סטו, יצחק סקילי, דורון דונין תאורנים: מיכאל אבבו, עמית דגים, עידו מנדיל סאונד: נועה בן-ארי עוזרת במאית:

ההפקה הינה שיתוף פעולה חדשני וייחודי בין שני מוסדות מרכז תרבות לעיצוב, מדיה וטכנולוגיה, בית הנסן, ירושלמים: . ותיאטרון החאן

ההצגה התאפשרה הודות לסיוע מיוחד של הרשות לפיתוח ירושלים, הקרן לירושלים ומשרד ירושלים ומורשת.

בשעת מגפות

תקציר בלילה עם רדת החשיכה, מתעורר בית המצורעים הישן לחיים. האחיות, הרופא-המנהל והחולים מזמינים את הציבור למסע מסתורי ברחבי בית המחסה, חדרי החיטוי, עליית הגג והגינה האפלה. כדי להתגבר על הבדידות והפחד, מעלים המצורעים בפני מאת י״ל פרץ. ״בשעת מגפה״ האורחים הצגה על פי הסיפור החוצה. שוקלים אפילו, כסגולה, לחתן יתום עם יתומה! כל העיירה רועדת מפחד. רק שניים מחכים למגפה כמו לגאולה: יוסל, בחור הישיבה העני והצולע, היתום היחידי בעיירה, שמקווה סוף סוף לזכות להתחתן; ודוקטור סביצקי, הרופא הנוצרי הצעיר, שעד עכשיו כולם זלזלו בעצותיו המדעיות, ושעומד כעת לגבות מכולם מחיר מופקע ולגרום סוף סוף ל״יהודים האלה״ למלא לו קצת את הכיסים. הברית המשונה הנרקמת בין הגוי האנטישמי והתלמיד היהודי הדלפון סוחפת לתוכה גם את בת הקברן, את המשרתת העסיסית ואת המשוגעת המקומית, ומובילה את העיירה לטירוף כללי, עד הסוף הטוב, או הרע, תלוי מאיפה מסתכלים... Sleep אירוע לילי בסגנון הצגת התיאטרון הניו-יורקית המצליחה , בו חוצה הקהל, מחולק לארבע קבוצות, את החומה No More המקיפה את המבנה הסגור אל עולם זר ולא מוכר, והולך בעקבות המצורעים אל תוך סצנות, המתרחשות בחללים שונים ומשונים ברחבי המבנה. כל זאת תוך שמירת מרחק וחיטוי כיאה למחלת הצרעת. האירוע מתרחש תחת כיפת השמיים ומלווה במוזיקה חיה בביצוע ארבעה נגנים. בסיפור, עיירה יהודית נידחת מתמלאת פחד מפני המגפה המתקרבת, וכל האמונות והסגולות כנגד עין הרע נשלפות

איה קפלן, המחזאית והבמאית

הרעיון להצגה נולד מתוך רצון להגיב אומנותית למגפה הפתאומית ששיתקה את חיינו, בודדה אותנו זה מזה והדמימה את עולם התרבות ובפרט את התיאטרון. חיפשנו דרך ליצור תיאטרון שיוכל להיאבק על קיומו גם בתוך מציאות של איסורי התקהלות ולהגיב אומנותית, באופן קומי-טראגי על הפורענות הבלתי צפויה ששיבשה ושיתקה את חיינו. כך מצאנו את עצמנו חוזרים אל אחת המחלות העתיקות והמפחידות ביותר בהיסטוריה, ונודדים בתוך החללים ההיסטוריים של בית הנסן – בית הבידוד המיתולוגי של ירושלים, בו נאספו חולי צרעת מכל שדרות החברה והדתות השונות כדי לחיות את כל חייהם מאחורי חומה, נידונים לבדידות תמידית בשל הפחד הקמאי שמעוררת מחלתם בקרב האוכלוסייה. בתוך מציאות של נידוי וחרדה מוצאים המצורעים תחושת תכלית ונחמה דרך יצירת הצגת חובבים מוזיקלית על פי מאת י״ל פרץ. המצורעים של שנת ״בשעת מגפה״ הסיפור חוזרים אחורה בזמן ומתחברים אל תושבי עיירה יהודית 1950 במאה התשע -עשרה, הממתינים באימה למגפת הכולרה המתקרבת אליהם. את ההצגה רקמנו, שותפי דורי פרנס האמון על הדרמטורגיה והמוזיקה המקורית ואני, תוך שיחות ואימפרוביזציות עם השחקנים ותוך מחקר על בית הנסן ומחלת הצרעת, בעזרתה של רות וכסלר, ששימשה כאחות הראשית של המקום משנות השמונים של המאה הקודמת ועד סגירת .2000 בית המחסה בשנת ההצגה שנהרתה בשעת מגפה, נולדה בשעת מלחמה. החזרות האחרונות התקיימו בשעה של סבב מדמם של מלחמה, מהומות, אלימות וכאב. ההצגה הראשונה שתוכננה לחמישה-עשר במאי נדחתה חמש פעמים עד שיצאה סוף סוף אל העולם ופגשה קהל. עוברים טלטלה דרמטית הרבה 1950 בהצגה, המצורעים של שנת יותר: ההנהלה של בית המחסה עוברת מידי הכנסייה שיסדה וניהלה אותו, לידי משרד הבריאות של מדינת ישראל החדשה. האחיות-נזירות, יחד עם מעט החולים הערבים שנותרו בו, עומדים לעזוב אל בית המצורעים שבצד הירדני. החולים חווים פרידות קשות, עזיבות כפויות של החולים הערבים וזעזוע עז של הבית היחיד שיש להם, אחרי שגם משפחותיהם דחו אותם באימה. כנראה שתמיד היינו, כפי שאומר הרופא בהצגה, ״אבודים בין הפוליטיקאים למיקרובים״.

חתונה בשעת מגיפה 03

י״ל פרץ

מחשובי הסופרים ביידיש ובעברית, משורר ומחזאי דורי פרנס

שלא הכיר כלל, נבראו עשרים ושתיים ״תמונות מסע״ – משהו שבין רשימות עיתונאיות לסיפורים קצרים. ונולד סופר.

הוא עבר לוורשה. לפרנסתו מצא משרה בקהילה היהודית: האחראי על הקצאת חלקות קבורה בבית-הקברות. בשעות שנותרו הקים בשתי ידיו את היסודות לתרבות יהודית מודרנית. מיליוני יהודים נבערים חייבים לרכוש השכלה, להתערות בעולם המודרני, להכיר את חידושי המדע, להשתלב בעולם הנאור. אסור לנוח. הוא נשא הרצאות, הוציא עיתונים וכתבי-עת (שאת כל מדוריהם כתב בעצמו), חיבר עלונים בכל נושא – היגיינה, פסיכולוגיה, פוליטיקה – פעל להקמת תיאטרון יהודי, ייסד מקהלה, לחם למען שוויון הנשים, זכויות הפועלים, ישב בכלא באשמת סוציאליזם, ונתן תמיכה, עידוד וחסות לעשרות סופרים צעירים שעלו אליו לרגל. בתוך כך – וזה העיקר – כתב סיפורים. רובם קצרים, או קצרים מאד. כל אחד מהם – תמונה מושלמת, וכולם יחד עולם שלם. סיפוריו הם מלאכת מחשבת של סגנון ותוכן. הוא אמנם כתב ביידיש, אך יחסו אל השפה היה מסויג. הוא האמין באמת ובתמים שמיליוני היהודים, שיש להם היסטוריה בת אלף שנים על אדמת פולין, חייבים להיות חלק מן התרבות הפולנית – מבלי לאבד את ייחודם או לוותר על תרבותם. הרוב היהודי מדבר יידיש, לא עברית, טען פרץ, ועל מנת להשכיל, לחנך ולהגיע אל העם יש לפנות אליו בשפה שהוא מבין. הפולנית, לדברי פרץ, היא האב והעברית היא האם, ואילו היידיש היא האומנת: היא תגדל ותטפח את הילד עד שיגדל ויסתדר בלעדיה. או אז היא תסיים את תפקידה, או שתקבל, כדרך אומנות זקנות ואהובות, מקום של כבוד ליד השולחן.

י״ל פרץ

בחייו היתה אישיותו הממגנטת של יצחק לייבוש פרץ משמעותית ), המשיך 1915 - אולי לא פחות מכתביו. שנים ארוכות לאחר מותו (ב קולו להדהד, להשפיע ולתת השראה לאין-ספור יהודים בפולין ובאירופה כולה. הוא נע בין תקווה ליאוש, בחייו כמו בכתביו. הוא היה איש רעים להתרועע, ביתו מלא תמיד חברה, בשיחה היה קולו הדומיננטי ביותר, ודבריו נשתו בצמא. מצד שני היה נתון להתקפות דכדוך ומרה שחורה. אישיותו כולה בנויה מסתירות-לכאורה כאלה. הסאטירות החריפות שלו על הממסד הדתי החשוך מתקיימות לצד סיפוריו החסידיים החמים, וביקורתו על הדת והחיים הנחשלים שהיא משמרת, חיה לצד התענגותו על ניגונים חסידיים ובקיאותו בתנ״ך. וגדל בעיר זאמוש, בסביבה מעורבת, בין נוצרים 1852 - הוא נולד ב ויהודים, ולאחר שלמד ב״חדר״ (ונחשב עילוי), היה לעורך-דין הלשינו עליו לשלטונות כי הוא סוציאליסט, 38 מצליח. כשהיה בן ורישיונו כעורך-דין נשלל. שנה שלמה ניסה לפעול כדי להעביר את רוע הגזירה (עד היום לא ברור אם המלשינים היו יהודים אדוקים או גורמים אנטישמיים) – אך לשווא. משבר עמוק. עליו להתחיל בחיים חדשים. דרך ידידים מצא עבודה במשלחת סטטיסטית שמטרתה היתה לאסוף מידע על חיי היהודים בעיירות העניות והנידחות של פולין. מסיוריו אלה, שבהם התוודע לחיי עוני ובערוּת

חתונה בשעת מגיפה 04

צילום: דור קדמי

צילום: יעל אילן

חתונה בשעת מגיפה 05

בית הנסן

, ארכיון ״אמאוס״ 1910 , מתוך התערוכה ההיסטורית- חדר חבישות

מנתה בדרך ‬—‮ חולים ואנשי צוות ‬—‮ אוכלוסיית בית המחסה איש ואישה. החולים היו מקרב כל שכבות 50 - ל 30 כלל בין בין נשים וילדים בני ‬—‮ והשאר ‬, שני שלישים מהם גברים ‬, האוכלוסייה מיעוטם נוצרים ‬, החולים היו ברובם ערבים מוסלמים ‬. גילים שונים וכמה יהודים בודדים. בית המחסה התנהל ‬, מקהילות שונות ארבעה בורות ‬. שמספק לעצמו חלק ניכר מצרכיו ‬, כמשק אוטרקי נשתלו ירקות והוקם משק חי. ‬, מים נכרו במקום, ניטעו עצי פרי העסקת החולים הייתה חלק מתהליך הריפוי וסייעה לאחזקת ‬ בית המחסה לא היה מוסד סגור: ‬, המוסד. בניגוד לדעה הרווחת הורשו לצאת ממנו ובני ‬, שרובם אושפזו לתקופות ארוכות ‬, החולים ‬ אנשי הצוות השתדלו להשרות בבית ‬. משפחה הורשו לבקר בו ‬. המחסה תחושה של בית במהלך הקרבות הקשים באזור, ‬,)1948( בזמן מלחמת העצמאות הנהלת הכנסייה אפשרה לאחיות ‬. נפגע בית המחסה מיריות ‬ הן בחרו להישאר ‬. האם להישאר במוסד או לעזוב אותו ‬ להחליט ותלו את סמל הצלב האדום בכניסה לבית המחסה כדי להתריע עזבו רוב ‬, מפני פגיעה בו. כשעברה השכונה לידי כוחות ההגנה ‬‭.‬ החולים הערבים וחלק מאנשי הצוות את בית המחסה

אדריכל גרמני, ‬, בית המחסה ״עזרת ישו״ תוכנן בידי קונרד שיק מיסיונר פרוטסטנטי שחי ‬, קרטוגרף וחוקר ארץ ישראל. שיק ‬ בעת שנבנו השכונות ‬,19- בירושלים במחצית השנייה של המאה ה עסק בתכנון ובבנייה של מבנים ‬, הראשונות מחוץ לחומות העיר רבים בירושלים. הוא יישם בעבודותיו טכניקות בנייה חדישות תוך ‬‭. ‬ שילוב בין הסגנון האדריכלי האירופי למאפיינים מקומיים בעת את החידושים ‭-‬ משקף בה 1887- מבנה בית המחסה שנחנך ב ואת החשיבה ‬, הטכנולוגיים, שאפיינו את האדריכלות של שיק בית המחסה לחולי ‬. החברתית והרפואית העומדת ביסוד התכנון היה מוסד פרטי והתבסס על ‬, התיכון ‬–‮ היחיד מסוגו במזרח ‬, צרעת הוא נחשב ‬. תרומות של ידידי הכנסייה המורבית ברחבי העולם ושימש ‬, למוסד מתקדם ולספינת הדגל של הכנסייה המורבית ‬‭.‬ מודל להקמת מוסדות דומים בעולם

חתונה בשעת מגיפה 06

החליט משרד הבריאות להפסיק את 2000 את החולים. בשנת וארבעת הדיירים האחרונים הועברו לבתי ‬, האשפוז בבית החולים בכך תמה פעילותו של המוסד הייחודי שלאורך ‬. אבות בירושלים שנה העניק טיפול מסור לאוכלוסייה מגוונת מתוך חמלה 130 - כ ‬‭.‬ וכבוד לאדם באשר הוא כמרכז תרבות לעיצוב, מדיה 2013 בית הנסן נפתח לציבור בשנת ) ע״י 2009( וטכנולוגיה. תהליך שיפוץ, שימור והפעלת המבנה הרשות לפיתוח ירושלים באמצעות חברת ״רן וולף״ והפיכתו מדיה וטכנולוגיה, משקפים חשיבה תכנונית ‬, למרכז עיצוב המשלבת מודעות לשימור המבנה האדריכלי הקיים ‬, ואוצרותית המרחב המחודש מייצר רבדים ‬. תוך הסבתו לשימושים עכשוויים תרבותיים וחברתיים חדשים המתייחסים להיסטוריה של המקום, ‬. תוך מודעות לעקרונות שעמדו ביסוד תכנון המבנה המקורי ‬ מאז פתיחתו משמש המתחם מרחב ליוצרים ומארח תערוכות מתחלפות, מופעים, כנסים מקצועיים כמו גם אירועים מובילים, ״ לילדים Play״ ביניהם יריד המעצבים ״פרימוורה״, פסטיבל ואירוע העיצוב הבינלאומי ״שבוע העיצוב ירושלים״, ומזמן מאות אלפי מבקרים מידי שנה. בנוסף על אלה פועלים במבנה תכניות התארים המתקדמים של האקדמיה לאמנות ועיצוב בצלאל, מרכז מעמותה לאמנות ומחקר, מגזין האמנות והתרבות ערב רב, המיזם לקולנוע וטלוויזיה ובית הקפה משק עפאים.

, ארכיון ״אמאוס״ 1905 , מתוך התערוכה ההיסטורית: הגן ובור המים

בשל ההתקדמות בטיפול התרופתי במחלת הצרעת וההתמודדות הכנסייה המורבית ‬, עם מספר הולך וגדל של חולים יהודים לאחר ‭.‬ החליטה למכור את כל המתחם לקרן הקיימת לישראל בית המחסה לאחריות ‬1950 - מכירת המתחם לקק״ל הועבר ב משרד הבריאות הישראלי ושמו הוסב ל״בית החולים הממשלתי הצוות האירופי הוחלף בצוות של משרד הבריאות, ‬.‬״ ע״ש הנסן והניהול הרפואי עבר לידי מחלקת עור של בית החולים הדסה. ‬ וחולים ‬, במהלך השנים שוחררו רוב דיירי בית החולים לבתיהם גלי העלייה לישראל הביאו לגידול במספר ‭.‬ חדשים טופלו במרפאה בוצעו שינויים במבנה והוקם בית כנסת ששירת ‬, החולים היהודים

צילום: יעל אילן

חתונה בשעת מגיפה 07

יוצרים

איה קפלן - בימוי ומחזה במאית תיאטרון, מחזאית, דרמטורגית ומורה למשחק. עבודותיה מועלות תדיר בתיאטראות שונים בישראל ובפסטיבלים ברחבי העולם.

) וכיהנה כשופטת במגוון פסטיבלי 2011-2016( היתה חברת הוועדה האמנותית של תיאטרון באר שבע דבר על מקום ): הבימה: נוסח הצגה ובימוי 2011-2020( תיאטרון ישראליים. מעבודותיה בתיאטראות הדירה של . באר שבע: כתיבה (בשיתוף שחר פנקס) ובימוי עושה כרצונו , בימוי ודרמטורגיה המצאם (בשיתוף ניר ארז). החאן: כתיבה הכל אודות חוה , עיבוד ובימוי בין חברים , דרמטורגיה ובימוי רוזה . היידיש שפיל: כתיבה (בשיתוף יהושע סובול) העולם האחר , בימוי סיפור על אהבה וחושך ובימוי השיבה, בעל למופת. . הקאמרי: בימוי כוכבים תועים ובימוי דורי פרנס – דרמטורגיה ומוזיקה מלחין ומתרגם. תרגם מחזות רבים והלחין מוזיקה להצגות רבות בכל התיאטראות בארץ. , שבו הלחין את שירי חזי לסקלי, בביצוע זמרים המשורר הבולטות מבין יצירותיו המוזיקליות: האלבום – שירי צריף קטן מובילים (יצא לאחרונה); שירי המשוררת היידית אנה מרגולין בביצוע אולה שור; לפי שירי יעקב ומחולות – שירים של פדריקו גרסיה לורקה; משורר בניו יורק לאה גולדברג לילדים; שטיינברג. שלושת אלה בוצעו ע״י דורון תבורי. הלחין גם משירי אבות ישורון, נתן זך, דוד אבידן, ו.ה. הכולל למעלה משלושים מתרגומיו שייקספיר ושות׳ אודן, שייקספיר ואחרים. בנוסף, הקים את האתר . זכה מספר פעמים בפרס התיאטרון על תרגומיו, וכן Shakespeare.co.il . למחזות שייקספיר ובני דורו בפרס עדה בן-נחום לתרגום מחזות ובפרס לנדאו של מפעל הפיס על מכלול פעילותו. יהודית אהרון - תפאורה ותלבושות מעצבת תלבושות ותפאורה. בוגרת החוג לאמנות התיאטרון, ביה״ס לאמנות בוילנה וביה״ס לציור של פרופסור אירנה ברילוב. זוכת פרסי הצטיינות רבים בתחום התיאטרון, ביניהם פרס התיאטרון הישראלי הרצל אמר! . דוגמאות מתוך עבודותיה הרבות: עיצוב תלבושות: גשר: 2014 - ו 2017 לעיצוב תלבושות הדוכסית , חיפה: השיבה , הקאמרי: מקווה , הבימה: נפוליון חי או מת , החאן: סוליקא באר שבע: . עיצוב תלבושות למותק המעופפת הכיתה המדיטק: לילה אחד מרקוביץ, , בית ליסין: של אמלפי , הקוקייה קן . באר שבע: עושה כרצונו, הדה גבלר . עיצוב תפאורה: הבימה: 2016 9 של פסטיבל , חתונת הדמים . עיצוב תפאורה ותלבושות: באר שבע: מלך היהודים . המדיטק: הכול אודות חווה חורף מתחת לשולחן. , הקאמרי: כוכבים תועים היידישפיל: רוני כהן - תאורה עיצב תאורה להצגות רבות בתיאטראות בארץ. זוכה פרסי הצטיינות רבים בתחום עיצוב התאורה האשליה, הקיץ, הנסיכה האמריקאית, לתיאטרון, ביניהם פרס התיאטרון הישראלי על ההצגות דוגמאות מתוך עבודותיו הרבות: נפוליון - חי או מת! פונדק הרוחות, יתוש בראש, סיפור על אהבה וחושך, טייבלה והשד, רוחות עליזות, הדבר. החאן: אישה בורחת מבשורה, אדם לא מת סתם, מלחמה, מבקר המדינה, בגדי המלך. הבימה: סרט צרפתי, מראה מעל הגשר, ולנטינו, אמא מאוהבת. בית ליסין: מעגל הגיר הקווקזי, כולם רוצים הקאמרי: נשים לא מציירות, אפריל הקסום, השחף. ת. באר שבע: ארגנטינה, אמא תרזה איננה, אמסטרדם. ת. חיפה: לחיות, ארוחת טעימות, רישיון לחיים, אניהו עמית זמיר - כוריאוגרפיה M.A , בחינוך למחול B.Ed . מורה לתיאטרון מחול ויצירה אישית, יוצר ומעצב תנועה בתיאטרון בהתמחות כוריאוגרפיה. כיוצר, עבודותיו הוצגו בפסטיבלים רבים בארץ ובאירופה. דוגמאות לעיצוב תנועה בתאטרון בתיאטראות: רומיאו ויוליה, חתונת הדמים, דונה פלור. באר שבע: בעל למופת, אותלו, השיבה. הקאמרי: קוריולנוס, רעל ותחרה. הבימה: הוא הלך בשדות, מלך הכלבים, לילה אחד מרקוביץ. בית ליסין: העולם האחר, סיפור על אהבה וחושך. החאן: רודף העפיפונים, מר ורטיגו, המנהרה. גשר: הניצחון הסופי, מורה אורנה פורת: כוכבים תועים, מעשיות קלאץ, בישראל ובחזרה. היידישפיל: . The Head CRT . תיאטרון Miracolo איטליה: תיאטרון פיקולו לא דובים ולא יער. המדיטק: לחיים.

חתונה בשעת מגיפה 08

משתתפים

1 / 3

אריה צ׳רנר – ד״ר גיורא תמרי / הרב .2009 , . זוכה פרס התיאטרון הישראלי כשחקן השנה 2007 בוגר בית צבי. זוכה פרס קלצ׳קין . זוכה אות הוקרה בפסטיבל 2020 בפרס הראשון בפסטיבל שיקגו הרפתקה בשחקים זכה עם הסרט .2021 הבין לאומי להצגות ילדים ועוד. פוקסטרוט, מכתובּ, לבנון, השיגעון הגדול, חתונה מנייר, מבצע חמניה, הבודדים, קולנוע: זינזאנה, פלורנטין, הפוך, השמינייה, מעורב ירושלמי, הפיג׳מות, פצועים בראש, אמא טלוויזיה: אגדות מיערות וינה, חלום ליל קיץ. ועוד. בתיאטרון באר שבע: ואבאז, המלכות, חטופים, פרודים, אותלו, דוד וניה, הנסיכה האמריקאית, שחקן להקת תיאטרון החאן. בין השאר שיחק בהצגות: תעלולי סקפן, אוכלים, אוי אלוהים, סיפור על אהבה ועוד הצגות רבות. כיום: הקמצן, סוף משחק וחושך, רומאו ויוליה בכיכר. ארז שפריר – ד״ר גיורא תמרי / הרב בוגר ניסן נתיב, תל אביב. שורו, ביפ, איש החשמל, אוסטרליה שלי, סבנה. קולנוע: חדר מלחמה, ראש גדול, מגדלים באוויר, החיים זה לא הכול. טלוויזיה: מתפקידיו הבולטים בתיאטראות: החולה המדומה, שלוש אחיות, אנטיגונה, תיקון חצות, הקאמרי: פלשתינאית, מקבת, גטו. חיפה: : מעקב באפלה. באר שבע הופס והופלה. הבימה: רצח, המצליחים, הקסם הגדול, גן הדובדבנים, שחקן להקת תיאטרון החאן. בין השאר שיחק בהצגות: תעלולי כיום: אהובת הדרקון, הנשים העליזות מוינדזור, הצוענים של יפו, נפוליון – חי או מת! ועוד. סקפן, החולה המדומה, יתוש בראש, אנטיגונה, רומאו ויוליה בכיכר יוסי עיני – צפניה בן-אדם / ברל הקברן . זכה במלגות ע״ש: ירון ירושלמי, עדה בן-נחום, 2007 בוגר בית צבי. זוכה פרס התיאטרון הישראלי קרן אמריקה ישראל. אנחנו לא כאלה, נוימן, גנרל שוורצפוט במדבר סהרה, עשרים פלוס, ספי, הדיפלומטים, בטלוויזיה: ילדי העגלות, רימון בפסטיבל חיפה: בית לחם, מפריח היונים, הבן דוד. בקולנוע: המיוחדת, כבודו. , מעגל הגיר הקווקזי. 22 מנדראגולה, מילכוד בתיאטרון הבימה: בין לבבות. אותלו, מלחמה על הבית, גן הדובדבנים, שחקן להקת תיאטרון החאן. בין השאר שיחק בהצגות: אוכלים, יתוש בראש, אנטיגונה, רומאו כיום: הצוענים של יפו, נפוליון – חי או מת! ,חלום ליל קיץ. ויוליה בכיכר ועוד. כרמית מסילתי-קפלן – האחות יוהנה / הרבנית בוגרת ״בית צבי״, תל אביב. זוכת מלגות ע״ש: משה זעירי, ירון ירושלמי, עדה בן נחום, קרן אמריקה ועוד. החיים זה לא הכל, רמזור, המלון של פיני, דאנסטורי, פמת"א ישראל. טלוויזיה: ועוד. וביום השלישי, התחלפות, את לי לילה, אנטנה, הבן-דוד קולנוע: פסטיבל ויאמר וילך, וישתחו וירא, תפקידים בולטים בתיאטראות: הקאמרי – אנסמבל עיתים: החיים הם חלום, שחקנית להקת תיאטרון החאן. בין השאר שיחקה בהצגות: סוחרים. תיאטרון קצר: המצליחים, סדר עולמי חדש, אהובת הדרקון, חוקר פרטי, הדלת ממול, כנרת כנרת, חלום ליל קיץ, תעלולי סקפן, החולה המדומה, יתוש בראש, סיפור על אהבה וחושך כיום: נפוליון – חי או מת! ועוד. איתי שור – דוד / יוסל .2012 , וציון לשבח בפסטיבל חיפה 2005 בוגר ניסן נתיב, תל אביב. זוכה מלגת קרן שרת בופור, איציק, בלדה ליוסף. בקולנוע: , עולם הבובות של גלי, הנערים 3 , מקימי, חסמב״ה דור 2 דאוס, דני הוליווד בטלוויזיה: אימא הקאמרי: יש ילדים זיג זג, פצפונת ואנטון. תפקידיו הבולטים בתיאטראות: אורנה פורת: שבע בשבע. צוותא: קוראז׳ וילדיה, כולם רוצים לחיות. ת. הנפש: לקפוץ מעל העננים, קול אחד. הנשים העליזות מוינדזור, הפרקליט, נפוליון שחקן להקת תיאטרון החאן. בין השאר שיחק בהצגות: ועוד. החולה המדומה, יתוש בראש, טייבלה והשד, רומאו ויוליה בכיכר כיום: – חי או מת!.

חתונה בשעת מגיפה 09

משתתפים

2 / 3

סוזנה פפיאן – האחות גרטרוד / לפיי המשוגעת . עקיצה טבעית, התקפת לב, סטריאוטיפי בוגרת ניסן נתיב תל אביב. תיאטרון: אנסמבל ״ציפורלה״: לא דובים ולא יער . המדיטק: מלון רנדוו, הממונה על משאבי אנוש. הקאמרי: כיפת ברזל, גירושים מאוחרים, טלוויזיה: מעבר להרים ולגבעות, סרק, לב שקט מאוד. קולנוע: שחקנית להקת תיאטרון החאן. משחקת כיום בהצגות: ), בלאקספייס, הבוגד. 3 רון (עונה החולה המדומה, תקלה טכנית, יתוש בראש, אנטיגונה, טייבלה והשד, רומאו ויוליה בכיכר, רוחות עליזות. שחר נץ – אורי / ד״ר סביצקי .2018 ״ בוגר ניסן נתיב תל אביב. היה מועמד לפרס שחקן המשנה בטקס ״קיפוד הזהב על ההצגה 2018 זכה בציון לשבח על משחקו בפסטיבל הצגות יחיד תיאטרונטו ניים דרופ, לא מכניסה שיחק ב״תיאטרון הבית״ ביצירות: שלבים. 10 - איך להיות מאושרים ב כנרת כנרת, שחקן להקת תיאטרון החאן. שיחק בהצגות: את זה הביתה, שתמות אמן, עליה. תקלה טכנית, אוי אלוהים, אנטיגונה, כיום: פונדק הרוחות, האיש שחשב שאשתו היא כובע. טייבלה והשד. נעמי פרומוביץ׳-פנקס – האחות אליסיה / מחלה הרכלנית ) ושחקנית משנה 1997( אנטיגונה בוגרת בית צבי. זוכת פרסי התיאטרון הישראלי: שחקנית מבטיחה ב קולנוע: טירונות, רצח מצלמים, מילואים, אבודים באסיה, השוטר הטוב. ). טלוויזיה: 2005( ריגוש ב ערבים רוקדים, דור שלישי. תפקידים בולטים בתיאטראות: האישה מן הים, הבתולה מלודמיר, צל חולף, השחף, קריפס, מילה של אהבה. החאן: הבימה: יוליסס על הבקבוקים. חיפה: איפיגניה, גשם שחור, שלוש אחיות, אברם. אנסמבל הרצליה: הורים איומים, האפקט, כלוב באר שבע: מכתב לנעה, פלדה, ריגוש. בית ליסין: זרעים של שתיקה. הלוואי והייתי אישה. – יצירתה של רננה רז, תמונע: השימוע כיום: העליזים, אבודים ביונקרס. שלטון הצללים, (נטפליקס), The Greenhouse Academy , קטמנדו, פצועים בראש טלוויזיה: תיאטרון שש פעמים. בקולנוע: משפחה טובה, רון, לצבי יש בעיה, ילדות סכסכניות, סברי מרנן. שלוש . תיאטרון תמונע: ההודאה תיאטרון יפו: ארץ פוק, הדה גאבלר, הדייר חיימוביץ׳. הבית: תיאטרון ילדת הקשת בענן. . תיאטרון הקיבוץ: נראתה לאחרונה תיאטרון אורנה פורת: אחיות. עורבים, נפוליאון – חי או מת! פונדק הרוחות. בתיאטרון החאן: אהבת הדסה. השעה: יארא אזרייק – יארא / טוייבה בת הקברן במוסיקה באוניברסיטת חיפה, BA . יוצרת, שחקנית, זמרת ומוזיקאית, ילידת כפר יאסיף .2020 בוגרת בי״ס למשחק גודמן בתיאטרון אלחנין, נצרת, דיבבה בערבית לתוכניות ילדים אלבינת השתתפה בהצגת הילדים בינלאומיות בסטודיו קומרה בשיתוף דיבבה בערבית לתוכניות ילדים בינלאומיות בסטודיו קומרה . בתיאטרון גודמן: Tumble Leaf, Zoom Kids Channel, Julie's Green Room :Netflix בשיתוף , שזכה להצלחה גדולה אפשר קפה כתבה ושיחקה בסרט קצר הקיסר גוק, מעגל הגיר, אנטיגונה. במסגרת הפקת יצירות אישיות ״קפיצת ראש״. ענאן אבו ג׳אבר – ג׳אמל / נחצ׳ה Personal Affairs יליד נצרת. בוגר תואר ראשון ושני בתיאטרון, אוניברסיטת תל-אביב. קולנוע: שהוקרן בפסטיבל הסרטים הקצרים בתל-אביב. Borekas at Sunrise .2016 שהוקרן בפסטיבל קאן – מופע תאטרון-מחול בפסטיבל רחוב עשתונות בתאטרון הבית, לילה מאלף בצוותא, רצח תיאטרון: ריטנהאוס–אסן גרמניה, Kind Of בתיאטרון האוניברסיטה, חתונת הדמים, אדיפוס המלך בת-ים, The Queen Commanded Him to Forge בפסטיבל עכו, חוסר עניין לציבור הדיבוק, גרסת הבמאי , תיאטרון אל-מגד חיפה, יחפים בפארק (Barenboim-Said Academy, Berlin) Residesert Eilat בפסטיבל טריסטן ואיזולד בתיאטרון הבית, ניצן לברטובסקי – ליזי / דבושה בוגרת ניסן נתיב תל אביב.

חתונה בשעת מגיפה 10

משתתפים

3 / 3

עֹפר גרינברג – ברוך / אליהו בוגר ניסן נתיב תל אביב. הלב של עמליה, לאהוב את אנה, הלילה הזה. בטלוויזיה: קטנצ׳יק, שמונה בעקבות אחד, ההבטחה. בתיאטרון הילדים ״הקיבוץ״: פומי הטפיר שאיש לא מכיר. בתיאטרון הארצי לילדים ונוער:

גבעת האיריסים השחורים. בתיאטרון חיפה: אנטיגונה, טייבלה והשד. משחק בהצגות החאן:

מוזיקאים

יותם אינשטיין – אקורדיון בוגר קונסרבטוריון אשכול באקורדיון ובפסנתר. בצבא שירת כמוזיקאי מצטיין. כיום, סטודנט בשנה ד׳ באקדמיה למוסיקה ולמחול בירושלים. הופיע כסולן עם תזמורת האקורדיונים של באר שבע ועם תזמורת הפסטיבלים הירושלמית. זוכה מלגת התכנית הקאמרית ע״ש יונס וסוראיה נזריאן מטעם האקדמיה למוסיקה ומחול בירושלים. ישראל גושן – קלרינט למד באקדמיה למוזיקה בירושלים והתקבל ל״תכנית הקאמרית״ ע״ש יונס וסוראיה נזריאן, אשר הקנתה לו מלגת הצטיינות. בתכנית זו ניגן את חמישיית הקלרינט של ברהמס וחמישיית הקלרינט של מוצרט. התקבל למעמד של מוזיקאי מצטיין. היה שותף לפרויקט של התזמורת הערבית-יהודית מחיפה, בה הופיע בתיאטרון קולון שבבואנוס איירס. נבחר לקלרניטן ראשון בקונצרטים רבים בתזמורת האקדמיה, ביניהם בקונצרט בו נוגנה הסימפוניה הרביעית של ברהמס. אליק הרפז – כינור כנר ויולן ופרפורמר, התחנך מגיל צעיר בקונסרבטוריון ה״סדנא בירושלים״ בביצוע מוזיקה קלאסית. בוגר האקדמיה למוזיקה במסלול לביצוע ג׳אז, מנגן בלהקות ״קוי פיש״ ״פסייקוזליק״, ומופיע במופע – שילוב של מוזיקה ופרפורמנס. מפתח שיטת ״נגינה קשובה״ לנגינה מתוך ירושות קשות היחיד הקשבה לגוף. מיכאל רוסלר – בסון נגן בסון ירושלמי, מוסיקאי מצטיין בצה״ל ובעל תואר שני במוסיקה בת-זמננו. זוכה מלגות , ובמלגות הצטיינות נוספות. 2016 – 2007 קרן התרבות אמריקה-ישראל ברציפות בין השנים בשנים האחרונות פעיל בנגינה של מוסיקה עכשווית. בנוסף לנגינה עם אנסמבל מיתר ואנסמבל תדרים, הוא חבר בהרכבים ניסיוניים: ״תזמורת המעבדה״ ותזמורת ״ארמון בזמן״. הוא שותף-יוזם חמישיית ירושלים, אנסמבל ״המדרסה״ למוסיקה אנדלוסית-אלג׳יראית Quarantini להקמתם של . כמו כן משתתף בביצועי בכורה של מלחינים עכשוויים שונים ובנגינת יצירות DU ואנסמבל שנכתבות עבורו.

חתונה בשעת מגיפה 11

על חתונה שחורה בימי קורונה ובימי כולרה

נירית שלו-כליפא

ארוכה בלב ההמון הצפוף והמיוזע החל החתן לפקפק בכדאיות העסקה ובאמינותה. בחששו שלא יקבל את שכרו ״התימני החבר עושה ׳ויברח׳, כן הוא ברח״, המשיך בן-יהודה להתמוגג. מארגני החופה ש״פחדו פן חס ושלום תשוב המחלה לאיתנה״ דלקו אחריו עד שער האריות ולאחר משא ומתן ארוך נאספו המעות על ידי ״קשקוש קופסאות״ בקרב הקהל, והחופה והקידושין נערכו כדת וכדין.

בשבועות האחרונים פרצה למשדרי החדשות ידיעה מצמררת על אירוע לא שגרתי: ׳חתונה שחורה׳ שהתקיימה בראש חודש ניסן במרץ), בבית העלמין של חסידי פוניבז׳ בבני ברק. 26( ׳חתונה שחורה׳ או ׳חתונת מגפה׳ הוא מנהג שנפוץ בעיקר בקרב הקהילה האשכנזית. מקור המנהג במזרח אירופה ומטרתו להגן על הקהילה באמצעות עשיית צדקה כהבאת נזקקים, יתומים, עניים ונכים לחופה בכספי הקהילה. הטקס בבית הקברות ביטא התגברות על הפחד מפני המוות והאמינו שיש בכוחו למגר מגפות, שהרי המגפה פוגעת במרקם הבסיסי של החברה, וביכולתה לפַרק את המשפחה ואת המסגרת התומכת של הקהילה. חתונת שני יתומים, צעירים שאיבדו את משפחתם, המתקיימת דווקא בבית הקברות, היא התרסה של הקהילה מול המוות המשתולל והבטחה לניצחון החיים, לניצחון המשפחה והלידה מחדש שיגיעו בחלוף המשבר. החתן היתום, כלתו ואורחיהם שהתגודדו תחת חופת בד שחור בוודאי לא ידעו כי באותו 2020 בבית הקברות בבני ברק במרץ ,)1909( שנים, בראש חודש ניסן שנת תרס״ט 111 מועד בדיוק, לפני התקיים טקס דומה בבית הקברות שבמורדות הר הזיתים. [...] הסיבה לחופה הדחופה הייתה מגפת כולירה שפשטה בעיר למודת המגפות. עם הקהל הרב שהתאסף אז נמנו תושבי ירושלים בני כל העדות והדתות ואליהם חברו תיירים וסקרנים שיצאו בתהלוכה מהרובע היהודי וצעדו לכיוון יד אבשלום כשהם מזמרים שירי חתונה חסידיים עליזים. איש המילים, אליעזר בן-יהודה, שצפה מזועזע בטקס מיהר, להשחיז את קולמוסו בעיתונו ׳הצבי׳ כנגד יריביו המושבעים, אנשי היישוב הישן, וכנגד מעשיהם שהיו בעיניו נבערים ומגוחכים. ״ובאמת, היש לך דבר יתר מגוחך מהמעשה הזה? עם רב הולך להר הזיתים לראות בנישואים של יתום ויתומה – למען שתעבור על ידי ׳סגולה׳ זו המגפה הנוראה מהעיר... ואפילו רגע, אין העם הזה חושב, כי ימי החשך והבערות עברו, כי המחלות - לא מגבוה נשלחו אלינו, כי אין תפילה בעולם, יהי למי שיהיה, שתוכל להעביר מחלה מעל הארץ. וכמו לפני שלושת אלפי שנה, כן היום, מביט העם הזה ב׳הבל׳ הנעשה לפניו, ברצינות רבה ובאתמונה עוד יתר רבה.״ )1909 במרץ 25 , (הצבי בציניות, ששמחה לאיד לא נעדרה ממנה, תיאר בן-יהודה כיצד השתבש לפתע הטקס. לחתן התימני היתום הובטח על ידי ״העסקנים בהצלת העיר מכיליון המחלה״, בלשונו של בן-יהודה, שכר של ארבעה עשר נפוליונים תמורת טרחתו. לאחר שהות

״הבל וכלימה או סגולה שתעביר את המגפה הנוראה נירית שלו-כליפא, 2.4.2020 , , בלוג יד יצחק בן-צבי מהעיר?״

* ד״ר נירית שלו-כליפא היא מנהלת המחלקה להיסטוריה חזותית, אוצרות ותיעוד ביד בן-צבי

חתונה בשעת מגיפה 12

צילום: יעל אילן

צילום: דור קדמי

חתונה בשעת מגיפה 13

צילום: דור קדמי

צילום: יעל אילן

חתונה בשעת מגיפה 14

תיאטרון החאן

בית הנסן

אודי בן משה מנהל אמנותי: | אלישבע מזי״א מנכ״ל:

רן וולף, חברת רן וולף ניהול כללי:

מושיק ביבי – יו״ר, עמוס אונגר, יגאל בן אריה, חברי הוועד המנהל: רותי דיסקין, יוסי הראל, גורי זילכה, אבי חפץ, יעל חקלאי-קאופמן, מיכה טל, מיכל לקס, ינון עוז-ארי, תמר פיינברג, ענת פינסטרבוש, יובב צור, ענת צור, ד״ר רענן קופ, יובל קורן, ניסן רז, אפרת שהם הילדסהיימר הלל שטיינברגר – יו״ר; בני בן צבי, יוסי שובל חברי ועדת ביקורת: שחקני להקת תיאטרון החאן: נטלי אליעזרוב, יואב היימן, אודליה מורה-מטלון, כרמית מסילתי- קפלן, שחר נץ, יוסי עיני, סוזנה פפיאן, ויטלי פרידלנד, יהויכין פרידלנדר, עירית פשטן, אריה צ׳רנר, ניר רון, איתי שור, ארז שפריר שחקנים להצגה: ענאן אבו-ג׳אבר, יארא אזרייק, תמר אלקן מאושר, יונתן בר-אור, יואב בר-לב, דניאל ברקאי, מני גרוס, עֹפר גרינברג, אריאל נ. וולף, אילן חזן, ניצן לברטובסקי, אור לומברוזו, יעל אסתר מור, ישראל פניאל, אבי פניני, נעמי פרומוביץ-פנקס, אריאל קורט, פטר קנולר, נילי רוגל, בר שדה. צוות תיאטרון החאן: מנהלת שיווק: ברטה שטרית; חשבת ומנהלת אדמיניסטרטיבית: מנהל תאורה וסאונד: ששון חזם; מנהל טכני וייצור: דפנה לוטן; אירית בלומנפלד; מנהלת מכירות חוץ ומחלקה חינוכית: רוני כהן; עוזרת מנכ״ל שרי נחשוני; דוברת: אסף ברזניצקי; מפיק אמנותי: ליזי מזרחי, ניהול הפקה: נעמה אֶנוֹש; ומזכירת התיאטרון: מנהלת מנויים: מרינה ברייטר; הנהלת חשבונות: יהודית כץ; יונתן לוי, תאורנים: עאסם אל-שריף; מנהל במה: קרן ברק; מיכאל אבבו, עמית דגים, טכנאי קול: ריינהרד סטו, יצחק סקילי; חאלד חמדאן, אנטון קוצ׳ר, שגיא שם טוב, עובדי במה: עידו מנדיל; פאולה טימונר, יעל טורטן, ויולטה הלבשה ואביזרים: אמיל שפירא; אחראית סופי מולדבסקי; איפור ופיאות: פראדו, תמרין קול; חני שרייר, גאיה בן עמי, עומר דגן; קופאיות: ספיר זוהר; קופה: ינון אור (אחראי משמרת), קארין כהן (אחראית מח׳ טלמרקטינג: משמרת), יעל ביטון, נאוה ברנר, אביתר גולדשטיין, ישראל גושן, אחראית שרון לוי, יעל לונחל, רפאל שריה צרפתי, שושי קנדל; אושר אלון, נעמי אלרואי, רוית דיילים: מלאת בן חיים; דיילים: אשכנזי, דנה בן דב, שירה הר, אדם חייקין, רועי ליברמן, יערה סופר, דיילים להצגה בבית הנסן: בת חן פנחס, אלון רוזן, נעמי שרמן; שרון ברמט, רותם נהיר, יעל-נעמי שפיצר; עובד הבית: מחמוד גית

סמדר צוק מנהלת בית הנסן:

קארין שבתאי מנהלת תוכן ושיווק:

איתמר מבורך מנהל טכני:

מודוס שיווק דיגיטלי:

מירה אן בינרט יחסי ציבור:

הליגה עיצוב גרפי:

עו״ד עמי פולמן יועץ משפטי: רו״ח יאיר אלון מבקר פנים:

Y I F

תיאטרון החאן – מיסודה של הקרן לירושלים בתמיכת הני גסטטנר, ובסיוע משרד התרבות והספורט ועיריית ירושלים

צילום: דור קדמי

שיר בימי כולרה אלכסנדר פושקין נוסח עברי ועיבוד: דורי פרנס

אז שוב נחגוג בארוחה, עוד ישירו בביתנו ויאירו את חיינו נחמה וקצת שמחה

עוד נחכּים וניטהר, כשהלב מלא בפחד

זה יחלוף, זה יעבור אז נשכח יגון וצער, ייפתח שנית השער ותזרח לה שמש אור

נשלב ידינו יחד והלילה יתבהר

צפו בטריילר ההצגה:

9354102 , ירושלים 2 להזמנת כרטיסים והצגות: מחלקת מכירות, דוד רמז www.khan.co.il kupa@khan.co.il 02-6303600 :׳ טל hansen.co.il - בית הנסן

מרכז החאן (ע״ר)