החאן - חקירה חוזרת בעניין מותו המוזר של אנרכיסט מפוקפק

המשך חקירת מות/רצח פינלי ,1975  פסק הדין של חקירת נסיבות מותו של פינלי פורסם באוקטובר וקבע כי מותו לא היה בשל התאבדות או רצח, אלא כתוצאה מאיבוד שווי המשקל של פינלי, כשכל החוקרים זוכו מכל אשמה. בנוסף, קיבל השופט את עדותם של החוקרים שטענו כי המפקח לואיג'י קאלאברזי לא היה נוכח בחדר בעת הנפילה. העד היחיד שלא מטעם המשטרה, אחד האנרכיסטים, שנכח גם הוא בתחנת המשטרה באותו הזמן, והוחזק בחדר הסמוך, הצהיר בשבועה כי ההפך הוא הנכון, וכי קאלאברזי היה דווקא נוכח בחדר בעת נפילתו של פינלי. ראש הלשכה המדינית של מטה המשטרה במילאנו, שטען בדו"ח הראשוני, שקאלאברזי היה נוכח בחדר כאשר פינלי נפל, שינה לאחר מכן את גרסתו וטען כי קאלאברזי היה במשרדו בעת הנפילה. זוכה לבסוף פינלי מכל אחריות לפיצוץ בכיכר 1978 בנובמבר פאשיסטים מהתנועה הניאו-פשיסטית הואשמו 3 – במילאנו, ו באחריות לפיצוץ, אך משפטם הסתיים בזיכויים המוחלט. מעולם לא נמצאו ולא הורשעו אשמים במעשה. סיבות מותו של פינלי מעולם לא הוסברו באופן משביע רצון.

בחודש הראשון שלאחר מותו, האנרכיסטים וארגוני השמאל האשימו את המשטרה, ובפרט את המפקח לואיג'י קאלאברזי ברציחתו של פינלי. המדינה והמשטרה, לעומת זאת, המשיכו להתעקש כי פינלי הוא זה שביצע את הטבח בכיכר פונטנה והתאבד מכיוון שהבין כי החבל מתהדק סביב צווארו. אולם סימני שאלה רבים החלו לעלות בנוגע לסיפור ההתאבדות שסיפקה המשטרה: האירוע התרחש כאמור בחודש דצמבר והחלון ה"פתוח לרווחה" שפינלי קפץ דרכו, נשמע חשוד. כמו כן יש לזכור כי פינלי אמור היה לדחוף ולעבור על פני שבעה שוטרים בחדר קטנטן, מבלי שאיש מהם יוכל לעצור בעדו! יתר על כן, בנפילתו גלש לאורך המרזבים של הבניין ונחבט בהם לפני שהגיע לקרקע, דבר שהעיד על כך שלא קיבל שום תנופה בעת יציאתו מהחלון, כפי שהיה צפוי כתוצאה מקפיצה. הוא לא הזיז את ידיו כדי להגן על ראשו הנחבט, דבר שהעלה את החשד כי היה מחוסר הכרה בעת נפילתו. מה שהיה ברור באותה העת מעל לכל ספק הוא, שפינלי הוחזק במעצר שלא כחוק, שכן המשיך להיחקר באופן רצוף מבלי להביאו בפני שופט מעבר לזמן שהיה כתוב בחוק. אמר קאלאברזי בראיון לעיתון המפלגה הקומוניסטית: 1970 בינואר "לא היה לנו דבר נגדו. הוא היה בחור טוב. היינו משחררים אותו אולם מספר סתירות הנוגעות לשעת המוות החלו לצוץ למחרת", בחקירה המשטרתית. העיתונאים שהיו בבניין טענו כי הנפילה קרתה דקות לאחר חצות, בעוד שעל פי הקריאה מהאמבולנס, מסתבר 3 כי הקריאה נשלחה דקה לאחר חצות; בעדות נוספת, אמר אחד האנרכיסטים כי לאחר חצות שמע עדיין קולות מאבק מחדר החקירות, ורק לאחר מכן רצו אנשי המשטרה מהחדר בקוראם: ובנוסף – טען קאלאברזי כי הוא עצמו לא שהה בחדר "הוא קפץ!" באותם רגעים, דבר שהתברר כשקרי. על גופת פינלי נמצאה פציעה בצוואר, שלא יכולה הייתה להיגרם כתוצאה מ"הנפילה". החקירה התנהלה בעצלתיים. , כשהפרשה כבר הייתה בשיא פרסומה, הפך המשפט 1970 באוקטובר למשפטו של קאלאברזי שנאלץ לסגת מהצהרותיו הקודמות, ובחודש כבר היו מספיק הוכחות כדי להעמיד לדין את קאלאברזי 1971 מרץ בעוון "הריגת אדם". ההתנקשות בקאלאברזי הטענה כי קאלאברזי לא נכח בעת נפילתו של פינלי לא התקבלה כלל על ידי חוגי השמאל והחוגים האנרכיסטיים. בעיניהם הוטלה עליו האחריות הישירה והאשמה המרכזית במותו של פינלי. מאות פעילים ואינטלקטואלים איטלקים (ביניהם חתן פרס נובל דאריו פו, שכתב מחזה בהשראת סיפורו של פינלי) חתמו על מכתב פומבי שדרש להעמיד את קאלאברזי לדין. בבוקר, כאשר התקרב קאלאברזי 9:15 בשעה 1972  במאי 17 - ב אל מכוניתו בדרכו לעבודה נורו לעברו שתי יריות אקדח והוא נהרג.

9