החאן - חקירה חוזרת בעניין מותו המוזר של אנרכיסט מפוקפק

Animated publication

בעניין חקירה חוזרת מותו המוזר

אנרכיסט מפוקפק

של

קומדיה פראית

מיכאל גורביץ׳ עיבוד ובימוי: | נסים אלוני נוסח עברי: | דריו פו מאת

בעניין חקירה חוזרת מותו המוזר

סבטלנה ברגר תפאורה ותלבושות: דניאל סלומון מוסיקה: רוני כהן תאורה: נסים אלוני נוסח עברי: מיכאל גורביץ׳ עיבוד ובימוי:

(לפי סדר כניסתם): משתתפים איתי שור שוטר / שוטר ב' - יואב היימן ברטוצו - ארז שפריר הפסיכי - ניר רון פיזאני - יוסי עיני קווסטורה - כרמית מסילתי-קפלן פאלאטי -

אנרכיסט מפוקפק

של

קומדיה פראית מאת דריו פו

משך ההצגה: כשעתיים (כולל הפסקה). 2017 בדצמבר 30 : הצגה ראשונה

2

?

על מה

היחיד

הוא שחקן השפוי

ההצגה

מטורף

ל העולם במה, על כן כולנו שחקנים. כ כשאנו שוכחים זאת, אנו מאבדים את חירותנו. תחפושת הופכת מדים. מסיכה הופכת פנים. ילדים משחקים בשוטרים וגנבים. כשמסתיים המשחק, נותרים שוטרים. נותרים גנבים. גיבורי הפארסה, הם לעולם חסרי הומור. ולתיאטרון לא נותר אלא להשיב את הגלגל לאחור, ולהפוך את השוטרים לשחקנים, ולהעמיד את השפיות במקומה הראוי. ובפארסה שלנו, השפוי היחיד הוא שחקן מטורף. בחברה שאיבדה את המשחק, נותרה החירות לילדים ולמטורפים. 1981 ," , מתוך תכניית ההצגה, "הבימה מיכאל גורביץ'

הצגה המתחוללת במילאנו היפה שבאיטליה היפה, היא על ימינו ה היפים בכלל. ברקע נשמעים הדי פצצות המתפוצצות בתחנות-רכבת, בבנקים, בבתי-משפט ובסופרמרקטים, קולות עמומים אך מוכרים של שביתות, עיצומים, הדלפות, השמצות, ושיקוצים בכלל, ורעש כללי של חבטות והתכתשויות בין כל מי שיש לו יש או רגל – באיטליה, כמובן. מטורף המשוגע על תחפושות, מתחפש לשופט-חוקר וחושף בחקירה- חוזרת בעניין מוות מאוד מוזר של אנרכיסט די מפוקפק את: שחיתות המדינה (באיטליה כמובן) טמטום השוטרים (רק באיטליה, כמובן) הגל הגואה של ניאו-פאשיסטים וניאו-נאצים (באיטליה ובסביבותיה) חוסר האונים המסורתי והבולט של מתַקני-החברה המתונים למיניהם (שָם, פֹּה, ובכל מקום) וכמו שנאמר בזמר אחר, סיציליאני: "איי, מה מעטים המטורפים

אך מה רבים הטיפשים שאין להם סיכוי לראות את ההצגות המטורפות והגסות של המטורפים..." , מתרגם נסים אלוני

צוות הפקה: דנה שעובי, מלבישות: | סופי מולדבסקי עיצוב תסרוקות, פיאות ואיפור: | ששון חזם מנהל טכני וייצור: | שקד לוי מפיק/מנהל הצגה: עאסם אל-שריף מנהל במה: | ואדים לוין חייט: | תיאטרונית ייצור תפאורה: | פאולה טימונר, יעל ברוך, דניאל עובדיה, הדס כהן, אלנה בררס יונתן לוי, מרטין קנטור, יצחק סקילי, תאורנים: | רוני כהן מנהל תאורה וסאונד: | חאלד חמדאן, אנטון קוצ'ר, איתמר מבורך עובדי במה: מיכאל אבבו, יהונדב גילת סאונד: | ריינהרד סטו נעם פלג עוזר במאי: אורית הראל - תיאטרון החאן יחסי ציבור: | נוטלסטודיו עיצוב תכנייה: | ז׳ראר אלון צילום הצגה: | פולי ברינר תכנייה: תודה לאבי טלמור - טכנולג

3

כל העולם כולו מולדתי מיום הולדתי עד יום מותי האנרכיסטי ההמנון

אם בן אנוש אתה, אתה חופשי אתה אחי חירות קדושה אגן עלייך תמיד בכל כוחי בוז בוז – לעריצות. אנחנו חיילים ללא מדים תלבושת מחליפים וגם פנים כל העולם במה, אנחנו שחקנים מסך נפתח, מסך נסגר - מתים. לשחר יום חדש אנו הולכים... ידינו חופשיות מאזיקים רוחנו חופשייה ממחשבה של שיעבוד , מצעדנו החירות ַ ח ֵ ר ָ י ַ דגלנו ה בוז בוז – לעריצות.

(מילים: מיכאל גורביץ׳, מתוך המחזה)

4

שום דבר לא יעזור. מפני שצריך למוטט, להרוס, מלמעלה עד למטה, את המפלצת הקרה הזאת, הקרה במפלצות, שפה קוראים לה מדינה קאפיטליסטית ושם קוראים לה מדינה קומוניסטית, ובאיזה מקום אחר קוראים לה המדינה הסוציאליסטית, ובסך הכול זה אותו סיפור, והסיפור הזה שווה לתחת.

הפסיכי:

(מתוך המחזה)

5

, דחקו בנו צופי ההצגות שלנו, שהיו בעיקר פועלים, סטודנטים ואינטלקטואלים מתקדמים, 1970 אביב ב לכתוב מחזה באורך מלא על ההפצצות במילאנו ועל רצח פּינֶלי, ולדון בסיבותיהם, תוצאותיהם, השלכותיהם ומסקנותיהם הפוליטיות. הסיבה לבקשה זו היה חוסר המידע המפחיד על האירוע כולו. לאחר ההלם הראשוני, שמרה העיתונות על שתיקה, ועיתוני השמאל הרשמיים סירבו לנקוט עמדה והסתפקו בהערות סתמיות, כמו: "זאת אפיזודה מדאיגה" או "הנסיבות הסובבות את מותו של פינלי לוטים בערפל ובאי וודאות". הם החליטו לחכות עד ש"יבקע האור", לחכות, להימנע ממחאה לוחמת. אבל לא, זה בדיוק הזמן לצאת במחאה בכל האמצעים העומדים לרשותנו. כך שבני אדם שתמיד חושבים על דברים אחרים, בני אדם שאינם מרבים בקריאה ומתעניינים בענייניהם בלבד, נספר להם – איך המדינה מסוגלת לארגן רצח ובו בזמן גם לארגן את האבל עליו. לעורר את זעם הציבור, להעניק מדליות לאלמנות וליתומים, לארגן הלוויה ממלכתית בנוכחות משטרה בכוננות מלאה. בתחילת הקיץ פורסם הספר "הרצח ע"י המדינה באיטליה" - מסמך דוקומנטרי מעולה, ובו חומר רב ואומץ ונחישות של מחבריו. באותו זמן חשבנו גם אנו, שיש לפעול מהר, לכתוב את המחזה ולהציגו. ההתחלה הייתה בפרויקט מחקר. קבוצה של עורכי דין ועיתונאים העמידה לרשותנו העתקים של מאמרים שהוכנו בשביל עיתונים שמאלנים ויכולנו למזלנו, הגיעו לידינו דוקומנטים שונים מהליכי המשפט ודמוקרטיים – אבל, כאמור, לא פורסמו. לקרוא את פקודת בית המשפט שקשורים למקרה פינלי, שנגנזה במגירות. הצלחנו לגלות דברים שהרשויות רצו בדרך הטבע זאת הייתה בעצם פארסה, כי כל הליכי בית המשפט היו לגנוז. כתבנו את הגירסה הראשונה. גרוטסקיים וההודעות הרשמיות היו מלאות סתירות. ברצוני להבהיר, שהדיאלוגים במחזה נשענים על שחזור הדוקומנטים האותנטיים ממשפט פינלי – לא היה צורך להמציא מצב דמיוני כלשהו. המחזה המשיך להשתנות מדי יום והפך לחלק מויכוח ציבורי נרחב שהתנהל סביב מאורעות טבח מילאנו. למרות זאת החלטנו, כי לא רק שהמאמץ הכרחי, נודע לנו שאנו עלולים לעמוד בפני תביעה משפטית. אלא שזה תפקידנו – כלוחמים פוליטיים. הדבר החשוב היה לפעול מהר. ההצגה הראשונה שלנו הועלתה בוויה קולטה (מחסן שהותאם להצגות תיאטרון). זו הייתה הצלחה מיוחדת במינה, ובכל ערב אזלו הכרטיסים עוד לפני תחילת ההצגה. לקראת סוף ההצגה, מילאו הצופים את ירכתי הבמה ואת כל המעברים. פופולאריות המחזה נמשכה למרות כל הפרובוקציות, הפרעות של קבוצות קיצוניות ושיחות טלפון אנונימיות שהזהירו אותנו מפצצה שטמונה בתיאטרון. למרות כל אלה, עודדו אותנו חברים ובהם עורכי דין, להמשיך במאבק וההופעות נמשכו באולמות מלאים. קשיינו התחילו כשיצאנו לסיבוב הופעות. תיאטרונים אחדים סרבו להציג את המחזה, ובמשך הזמן הבנו שגם מפקדי משטרה מקומיים ניסו למנוע ידע מן הציבור, ודווקא את המידע הזה היינו חייבים להוציא לאוויר העולם. אולם צופים ראו את המחזה. 300,000 - בתיאטרונים אחרים היו האולמות מלאים, ו בערב הבכורה היה האולם מלא עד אפס מקום על אף איומים אנונימיים על הטמנת פצצות והתפרעויות כנגד טענת העיתונאים ש"האירוע" לא היה ולא נברא. .1974 - נכתב לרגל העלאה חוזרת של המחזה ב המחזאי דריו פו מתאר את הרקע לכתיבת המחזה ולתהודה שחולל באיטליה. איך הגענו לרעיון של העלאת מחזה שנושאו המרכזי הוא רצח בידי המדינה. כרגיל, המניע הוא כוחן של הנסיבות: המחזה על

דריו פו

6

ניר רון, ארז שפריר, איתי שור, כרמית מסילתי-קפלן

יוסי עיני

7

יואב היימן, איתי שור

האנרכיסטים - רצח

בצהריים, אירע פיצוץ במתחם סניף "הבנק 4:37 בשעה 1969  בדצמבר 12 - ב האגררי הלאומי" של איטליה בכיכר פונטנה במילאנו. האירוע גרם למותם של אחרים. שלוש שעות לאחר האירוע, הגיע לואיג'י 88 בני אדם ולפציעתם של 17 ) – מפקח משטרה צעיר - למועדון בו שהו אנרכיסטים Calabresi( קאלאברזי רבים וביקש מפינלי ומכמה אנרכיסטים נוספים להגיע עמו לתחנת המשטרה. פינלי הסכים מיד, עלה על האופנוע שלו ונסע אחריו אל התחנה. שם פגש ברבים חשודים אנרכיסטים 84 מהאנרכיסטים של מילאנו, סך הכול המשטרה עצרה עד אותו לילה. שעות, פרק הזמן המקסימאלי שאיפשר החוק האיטלקי באותם ימים 48 תוך להחזיק באדם מבלי להביאו בפני שופט, השתחררו מרבית החשודים ומעטים הובאו בפני שופט, נעצרו והועברו לבית הסוהר. פינלי היה עצור בתחנת המשטרה שעות, וחקירתו נמשכה באופן רצוף על ידי דוקטור אנטונינו אלגרה, ראש 48 מעל הלשכה המדינית של משטרת מילאנו, המפקח לואיג'י קאלאברזי ועוד שלושה -16 שוטרים זוטרים בלשכה המדינית של המשטרה. ואז, בסביבות חצות הליל, ב גופו של פינלי נראה נופל מחדר חקירות בקומה הרביעית ,1969  בדצמבר הוא נלקח לבית החולים, אך הגיע לשם של תחנת המשטרה ופוגע בקרקע. ללא רוח חיים והועבר לקבורה בקאררה. בליל התאונה הייתה תחנת המשטרה הומה עיתונאים שהמתינו לידיעות נוספות ״פינלי על הפיצוצים. קאלאברזי, השוטר הממונה על החקירה מסר לעיתונאים: היה חשוד בגרימת מרחץ-הדמים. האליבי שלו התמוטט. הוא ראה שהוא אבוד, התאבדותו הייתה פעולה של ייאוש". גם במסיבת עיתונאים שכונסה בבוקר שלמחרת על ידי מפקד משטרת מילאנו, ובה לקח חלק קאלאברזי, נאמר כי מותו של פינלי היה מקרה של התאבדות. קאלאברזי סיפר אז כי כאשר סוּפַּר לפינלי כי רעו וחברו לנשק הודה בלקיחת חלק ואז "דחף את איש "האנרכיה מתה!" בפיצוץ (דבר שהיה לא נכון), צעק פינלי המשטרה שעמד בדרכו וקפץ מהחלון שהיה פתוח משום המחנק ששרר בחדר". סיפור מותו היווה השראה למחזהו של חתן פרס נובל דריו פו, שתורגם לעברית תחת השם: "חקירה חוזרת בעניין מותו המוזר של אנרכיסט מפוקפק". בשנת בחן הבימאי האיטלקי מרקו טוליו ג'ורדנה את האירועים שהביאו למותו של 2012 פינלי ולמותו של קאלאברזי, מפקח משטרה שהיה מעורב בפרשה, בסרטו "פיאצה .)Romanzo di una strage( פונטנה: הקשר האיטלקי" , מילאנו) היה פועל 1969  - 1928  ;‏ Giuseppe "Pino" Pinelli(  לי ֶ ה "פינו" פּינ ֶ ג'וזפּ .1969- רכבת ואנרכיסט איטלקי, שנהרג במהלך חקירה על ידי משטרת איטליה ב פינלי היה חבר בחוג האנרכיסטי של מילאנו ובנוסף היה מזכיר הסניף האיטלקי של הצלב השחור האנרכיסטי. על אף היותו ידוע כפציפיסט המתנגד לכל שימוש "להלביש" עליו את האחריות להפצצות 1969 באלימות, ניסתה המשטרה באוגוסט בתחנת הרכבת של מילאנו. פינלי הוחזק על ידי המשטרה באופן בלתי חוקי, מעבר לדצמבר הוא "נפל" מחלון הקומה הרביעית. 15/16 - לזמן שמתיר החוק, ובליל ה בעיני רבים, מותו נגרם על ידי חוקרי המשטרה.

ג'וזפה פינלי

8

ארז שפריר, יואב היימן

המשך חקירת מות/רצח פינלי ,1975  פסק הדין של חקירת נסיבות מותו של פינלי פורסם באוקטובר וקבע כי מותו לא היה בשל התאבדות או רצח, אלא כתוצאה מאיבוד שווי המשקל של פינלי, כשכל החוקרים זוכו מכל אשמה. בנוסף, קיבל השופט את עדותם של החוקרים שטענו כי המפקח לואיג'י קאלאברזי לא היה נוכח בחדר בעת הנפילה. העד היחיד שלא מטעם המשטרה, אחד האנרכיסטים, שנכח גם הוא בתחנת המשטרה באותו הזמן, והוחזק בחדר הסמוך, הצהיר בשבועה כי ההפך הוא הנכון, וכי קאלאברזי היה דווקא נוכח בחדר בעת נפילתו של פינלי. ראש הלשכה המדינית של מטה המשטרה במילאנו, שטען בדו"ח הראשוני, שקאלאברזי היה נוכח בחדר כאשר פינלי נפל, שינה לאחר מכן את גרסתו וטען כי קאלאברזי היה במשרדו בעת הנפילה. זוכה לבסוף פינלי מכל אחריות לפיצוץ בכיכר 1978 בנובמבר פאשיסטים מהתנועה הניאו-פשיסטית הואשמו 3 – במילאנו, ו באחריות לפיצוץ, אך משפטם הסתיים בזיכויים המוחלט. מעולם לא נמצאו ולא הורשעו אשמים במעשה. סיבות מותו של פינלי מעולם לא הוסברו באופן משביע רצון.

בחודש הראשון שלאחר מותו, האנרכיסטים וארגוני השמאל האשימו את המשטרה, ובפרט את המפקח לואיג'י קאלאברזי ברציחתו של פינלי. המדינה והמשטרה, לעומת זאת, המשיכו להתעקש כי פינלי הוא זה שביצע את הטבח בכיכר פונטנה והתאבד מכיוון שהבין כי החבל מתהדק סביב צווארו. אולם סימני שאלה רבים החלו לעלות בנוגע לסיפור ההתאבדות שסיפקה המשטרה: האירוע התרחש כאמור בחודש דצמבר והחלון ה"פתוח לרווחה" שפינלי קפץ דרכו, נשמע חשוד. כמו כן יש לזכור כי פינלי אמור היה לדחוף ולעבור על פני שבעה שוטרים בחדר קטנטן, מבלי שאיש מהם יוכל לעצור בעדו! יתר על כן, בנפילתו גלש לאורך המרזבים של הבניין ונחבט בהם לפני שהגיע לקרקע, דבר שהעיד על כך שלא קיבל שום תנופה בעת יציאתו מהחלון, כפי שהיה צפוי כתוצאה מקפיצה. הוא לא הזיז את ידיו כדי להגן על ראשו הנחבט, דבר שהעלה את החשד כי היה מחוסר הכרה בעת נפילתו. מה שהיה ברור באותה העת מעל לכל ספק הוא, שפינלי הוחזק במעצר שלא כחוק, שכן המשיך להיחקר באופן רצוף מבלי להביאו בפני שופט מעבר לזמן שהיה כתוב בחוק. אמר קאלאברזי בראיון לעיתון המפלגה הקומוניסטית: 1970 בינואר "לא היה לנו דבר נגדו. הוא היה בחור טוב. היינו משחררים אותו אולם מספר סתירות הנוגעות לשעת המוות החלו לצוץ למחרת", בחקירה המשטרתית. העיתונאים שהיו בבניין טענו כי הנפילה קרתה דקות לאחר חצות, בעוד שעל פי הקריאה מהאמבולנס, מסתבר 3 כי הקריאה נשלחה דקה לאחר חצות; בעדות נוספת, אמר אחד האנרכיסטים כי לאחר חצות שמע עדיין קולות מאבק מחדר החקירות, ורק לאחר מכן רצו אנשי המשטרה מהחדר בקוראם: ובנוסף – טען קאלאברזי כי הוא עצמו לא שהה בחדר "הוא קפץ!" באותם רגעים, דבר שהתברר כשקרי. על גופת פינלי נמצאה פציעה בצוואר, שלא יכולה הייתה להיגרם כתוצאה מ"הנפילה". החקירה התנהלה בעצלתיים. , כשהפרשה כבר הייתה בשיא פרסומה, הפך המשפט 1970 באוקטובר למשפטו של קאלאברזי שנאלץ לסגת מהצהרותיו הקודמות, ובחודש כבר היו מספיק הוכחות כדי להעמיד לדין את קאלאברזי 1971 מרץ בעוון "הריגת אדם". ההתנקשות בקאלאברזי הטענה כי קאלאברזי לא נכח בעת נפילתו של פינלי לא התקבלה כלל על ידי חוגי השמאל והחוגים האנרכיסטיים. בעיניהם הוטלה עליו האחריות הישירה והאשמה המרכזית במותו של פינלי. מאות פעילים ואינטלקטואלים איטלקים (ביניהם חתן פרס נובל דאריו פו, שכתב מחזה בהשראת סיפורו של פינלי) חתמו על מכתב פומבי שדרש להעמיד את קאלאברזי לדין. בבוקר, כאשר התקרב קאלאברזי 9:15 בשעה 1972  במאי 17 - ב אל מכוניתו בדרכו לעבודה נורו לעברו שתי יריות אקדח והוא נהרג.

9

פו דריו

מחזאי, סאטיריקן,  במאי תיאטרון ושחקן איטלקי, חתן פרס נובל לספרות לשנת

2016 -1926

1997

ידוע ככותב קומדיות וכשחקן, 1962 בלומברדיה, איטליה. בן להורים ממעמד הפועלים. מאז 1926- ו נולד ב פ בתיאטרונים, במועדונים וכן ברדיו ובטלוויזיה הלאומיים של איטליה. עבודתו המוקדמת הייתה סאטירית בהוקיעה את זכויות היתר של העשירים, את המיסטיפיקציה של הדת ואת הציות העיוור לסמכות. חלק גדול מעבודתו החדשה שואב השראה בגילויו המחודש את מסורות הפארסה העממית – "הקומדיה דל'ארטה" ומהַתַרבות העממית בכלל. – עם כינונה של ממשלת שמאל-מרכז, השיגו דריו פו ואשתו – פרנקה ארמה– גישה 1962 - לאחר הבחירות ב מיליון איש צפו מדי שבוע במערכונים שלהם שכוונו בין היתר נגד הכנסייה הקאתולית התעשיינים 20 . לטלוויזיה והמאפיה, מה שגרם לטלוויזיה, בסופו של דבר, לצנזר את תכניותיהם. פו ואשתו עזבו את אמצעי התקשורת ההמוניים. Il Colleftivo Teatrale , ייסדו דריו פו ואשתו את קבוצת התיאטרון "התיאטרון הקולקטיבי של הקומונה" ( 1970 - ב ), אשר לא קיבל כל תמיכה כספית מהמדינה או ממפלגות השמאל הגדולות, ובכל זאת היה de la Commune ללהקה קהל קבוע של יותר מחצי מיליון צופים שראו את הצגותיה ברחבי איטליה. הקומונה ראתה את עצמה כחלק מהמאבק של מעמד הפועלים, יותר מאשר כפרשן פסיבי. היא מערבת את עצמה בכל מקום בו מבקשים את השתתפותה – בשביתות, בעבודה, בבתי-חרושת, בהפגנות או בכינוסים ציבוריים. קשרי הלהקה עם השלטון ועם מקורביו מהימין הקיצוני היו רגישים. כתב פו את "חקירה חוזרת בדבר מותו המוזר של אנרכיסט מפוקפק", שנכתב כפארסה ועסק בגבר 1970 - ב מטורף המתחזה לחוקר וטוען כי מותו של גבר שנמצא ללא רוח חיים ברחוב נגרם כתוצאה מנפילה מחלון חדר חקירות. - Nuova Scena עזב דריו פו את התיאטרון ה'קונבנציונלי' כדי להקים להקה חדשה – 70 - באמצע שנות ה בחסותה של המפלגה הקומוניסטית האיטלקית. הלהקה זכתה להצלחה בלתי רגילה באיטליה, בהופעותיה לפני אלפי פועלים וסטודנטים. שיתוף הפעולה עם המפלגה הקומוניסטית התנהל בהצלחה עד שהמחזות החלו לכלול גם ביקורת על המפלגה עצמה ועל המוסדות הבורגנים המושחתים. המפלגה הקומוניסטית החלה להתכחש ללהקה, ולבסוף אף להחרימה. הוא אמר בראיון ל"הארץ" "יש להיאבק בקיצונים, מפני שברקע שלהם תמיד דעות סוריאליסטיות־דתיות", .1998 בפברואר 20 - דריו פו, שנודע בתפישתו הקומוניסטית ובתמיכתו בשמאל האיטלקי, היה מחשובי המחזאים האיטלקים במאה ה שפות. עם מחזותיו הידועים שהוצגו בישראל נמנים 30 - וכתב עשרות מחזות, חלקם פוליטיים וחברתיים, שתורגמו לכ "זוג פתוח", "הנמר״ ו"חקירה חוזרת בדבר מותו המוזר של אנרכיסט מפוקפק".

... וכששמע מה שקרה ראש הממשלה הוא קרא לפמליה שר החוץ ושר הפנים שר החושך והאור שר הנופת והצוף שר הפרח והקוץ וכולם ת'חלקו בבוץ קרעו ת'מכנסיים ואוי לעיניים כל הצלחת- עם התחת! והמון עוברים וכמה שבים הרגישו ממש ממש לא נעים: דבר כזה לבטח לא יקרה לכל הממשלה בממשלה הבאה!... חשפו ת'תחת! כל הממשלה,

(מתוך המחזה)

10

, ורק באותה שנה התיר הנשיא דאז רונלד רייגן להעניק להם 1986 בגלל דעותיו הפוליטיות נאסר עליו ועל אשתו להיכנס לארצות הברית עד שנת בספטמבר. "הספקולנטים הגדולים 11 , תקף דריו פו את מדיניות ארצות הברית ימים ספורים לאחר פיגועי 2001 - אשרת כניסה. שנים לאחר מכן, ב מתפלשים בכלכלה שכל שנה גורמת למותם מעוני של עשרות מיליוני בני אדם, אז מה חשיבותם של עשרים אלף בניו יורק?", כתב באגרת דואר תה החוקית של תרבות האלימות, הרעב והניצול ִ "מבלי להתייחס לזהותם של מבצעי הטבח, האלימות הזו היא ב אלקטרוני שהופצה אז, הלא אנושי". מחזותיו של פו יכולים להיראות כקטעים חסרי מבנה, כאימפרוביזציה שנעשית במשך ההופעה, שיכתוב מחדש ללא הרף כדי שלא לפגר אחר האירועים ונטישת המחזה הכתוב לאחר כמה חודשים. המחזות מכילים מספר רב של פרטים על מאורעות בני הזמן הארוגים יחד. "מהם הצחוקים שאנו מכניסים? יכולנו גם לא להכניס אותם, אם היינו רוצים בכך, אבל הם פו ראה תמיד חשיבות בבידור הקל. לדבריו: מספקים אוויר לנשימה וגורמים לקהל להיות קשוב יותר. קהל שאינו מורגל לעקוב אחרי דיון הנמשך ללא הפסקות, יתחיל להשתעמם אחרי זמן מה ויאבד את הקשר עם הנושא... הרעיון הוא לגייס את כל האמצעים הטובים ביותר, כדי להגיע לנושא שהוא המעניין אותו. וזאת כל עוד האמצעים הינם תיאטראליים." "חקירה חוזרת בעניין מותו המוזר של אנרכיסט מפוקפק" מדינות. המחזה 50 - מחזות, שהוצגו ברחבי העולם בלמעלה מ 70 - פו כתב קרוב ל בבית ליסין בבימוי אילן רונן. 1994 – ב"הבימה" בבימויו של מיכאל גורביץ', וב 1981 - עלה פעמיים בישראל. ב בנוסף להיותו מחזאי פורה, במאי ושחקן, היה פו גם מעצב במה ותלבושות ולעתים אף כתב את המוזיקה למחזותיו. כתבה ועדת הפרס בנימוקיה, "פו מצטיין בכתיבת טקסטים משעשעים, ארסיים ומאירי עיניים", .1997 - פרס נובל לספרות הוענק לפו ב "בעירוב של צחוק ורצינות הוא מציג לעינינו את הנצלנות, העוולות וחוסר הצדק של החברה, וממקם אותם בפרספקטיבה ההיסטורית". "איטליה איבדה את אחד מגדולי ממחלת ריאות. ראש ממשלת איטליה מתאו רנצי הביע צער על מותו של פו: 90 בגיל 2016 - דריו פו נפטר ב "הסאטירה שלו, המחקר, עבודתו בעיצוב הבמה והפעילויות האמנותיות אמר רנצי, גיבורי התיאטרון, התרבות והחיים האזרחיים שלה", המגוונות שלו הן המורשת של אחד מגדולי האיטלקים בעולם".

11

ארז שפריר, כרמית מסילתי-קפלן

נוסח עברי נסים אלוני - בתל-אביב. 1926 - נסים אלוני נולד ב אלוני לחם בגבעתי במלחמת העצמאות, ובאותה תקופה פרסם סיפורים קצרים. הוא זוכה בפרס מטעם עיתון הארץ על 1950- ב . המשורר החייל והאיכר סיפורו הקצר עלה בתיאטרון הבימה מחזהו 28 כשהיה בן , והמחזאי זוכה בפרס על-שם אכזר מכל המלך

עיבוד ובימוי מיכאל גורביץ׳ - , תל אביב. בוגר הסטודיו למשחק 1951 יליד בהנהלת ניסן נתיב, שם הוא מורה כיום. השתלם בלונדון בבימוי ובחינוך. היה במאי בית בתיאטרון "הבימה" במשך שש שנים. מלאכים הם לא לנצח, מחזות שכתב וביים: סטניסלבסקי, מסע לכיוון הים, אורפאוס, האבן והשושנים, נוימן - אגדת חיילים, אני יודה

נחום צמח עבור המחזה העברי המקורי הטוב ביותר לאותה שנה. הוא למד באוניברסיטה העברית ואחר-כך השתלם בפריס. עם שובו ארצה, היה נסים אלוני במאי וחבר בועדת הרפרטואר ובו ארבעה הינשוף יצא לאור ספרו 1957 - בתיאטרון הבימה. ב סיפורים קצרים. כמו כן תרגם מחזות עבור תיאטראות שונים. כתב לגשש החיוור פזמונים ומערכונים, כתב תוכניות בידור שונות, ותרגם פזמונים ליוסי בנאי, לרבקה מיכאלי, לאילי גורליצקי ולשמעון ישראלי. בתיאטרון הבימה. ב- בגדי המלך עלתה ההפקה 1961 - ב עזב אלוני את הבימה, וייסד יחד עם יוסי בנאי ואבנר 1963 חזקיהו את "תיאטרון העונות", בו הוא עצמו שימש כמחזאי, כבימאי וכמנהל אמנותי. ההפקה הראשונה שעלתה ב"תיאטרון , העלה 1967 - . ב הנסיכה האמריקאית העונות" הייתה . ב- הכלה וצייד הפרפרים תיאטרון בימות של יעקב אגמון את בפרס ישראל 1966 - זכה נסים אלוני בפרס ביאליק. וב 1983 לתיאטרון. .1998 נסים אלוני נפטר בשנת ,)1961( בגדי המלך ,)1953( אכזר מכל המלך ממחזותיו: הכלה וצייד הפרפרים ,)1963( הנסיכה האמריקאית הצוענים של יפו ,)1970( נפוליון - חי או מת! ,)1967( .)1975( אדי קינג ,)1971( הינשוף, שמיל, להיות אופה מסיפוריו: הנשים העליזות מוינדזור מאת פדו, יתוש בראש מתרגומיו: חקירה חוזרת מאת מולייר, החולה המדומה מאת שקספיר, מאת דריו פו. בעניין מותו המוזר של אנרכיסט מפקפק השנים האחרונות תיאטרון החאן הציג את מחזותיו: 16- ב בגדי המלך, הכלה וצייד הפרפרים, לוקאס הפחדן, הנסיכה וכן האמריקאית, הצוענים של יפו ונפוליון - חי או מת! משחיז הסכינים הסיני העלה התיאטרון עיבודים על פי סיפוריו (עיבוד: מור פרנק). המוות ישב לידי (עיבוד: דניאל הורביץ) ו

המרחק הזעיר בין (עם דניאל לפין), ואחותו של הרמטכ"ל צל (עם דניאל לפין), האהבה לגוף, השינה והאש, מים רבים בתיאטרון החאן. חולף חקירה חוזרת בעניין מותו המוזר בתיאטרון הבימה ביים את של אנרכיסט מפוקפק, פילומנה, שלומית, קאוויאר ועדשים, סנג'ר, מלון קטן בצד, הבית ברחוב שינקין, גן . פה מכשי ריקי, מלאכת החיים, חגיגת חורף, מריוס, ה מקבת, החולה המדומה, בתיאטרון הקאמרי ביים את הכבש הששה עשר, אנטיגונה, דבר מצחיק קרה, הלילה בתיאטרון חיפה ביים , אבא של החתן, שידוכים, קרום. 12- ה מלחמת טרויה לא תהיה, עלילות מקס ומוריס, מרד את (בשיתוף עם תיאטרון הבימה). בתיאטרון המתים, אמדאוס . בתיאטרון בית מהומה רבה על לא דבר באר שבע ביים את (בשיתוף עם מים קדושים, התאומים מונציה ליסין ביים את . במסגרת עבודות הגמר של תלמידים ז'קו תיאטרון באר שבע), כולם היו בני בסטודיו למשחק בהנהלת ניסן נתיב ביים את חוץ מנעמי, שחור היה הלילה, חלום ליל קיץ, הרומן שלי עם גאיה. משמש כמנהל האמנותי של תיאטרון החאן, 2001 החל ממאי מילה של אהבה, חיל פרשים אנו, אושר, בו ביים את מחזותיו המצליחים, אהובת הדרקון, חוקר פרטי, שיר ישן, רחוק... (בשיתוף מלחמה על הבית, הקמצן, בגדי המלך כן ביים את החיים הם חלום, אותלו, גן הדובדבנים, תיאטרון הבימה), אוכלים, הקומדיה של קאלאנדרו, דוד וניה, מתחזקים. מיכאל גורביץ' זכה בפרס פינקל עבור גן ריקי, בפרס מוזאון תל 1999 אביב ע"ש ד"ר גמזו, בפרס מרגלית ונבחר לבמאי השנה 2004- , ב צל חולף במסגרת פרס התיאטרון הישראלי עבור זכה שוב בפרס בימאי השנה 2005- , וב הקמצן עבור בימוי . אושר עבור בימוי .2004 זכה בפרס לנדאו לשנת על עבודות בימוי ועל תרומתו 2005 זוכה פרס א.מ.ת לשנת לתיאטרון הישראלי. הוענק לגורביץ' תואר דוקטור-לשם-כבוד של 2012- ב

האוניברסיטה העברית בירושלים. www.michaelgurevitch.co.il

12

תאורה רוני כהן - הבתולה מלודמיר, השיבה בתיאטרון החאן: למידבר, מילה של אהבה, דון פרלמפלין ואהבתו לבליסה בגן ביתו, מלחמה על הבית, קריטון, האשליה, הקמצן, אושר, מאכינל, הקיץ, אותלו, אהובת הדרקון, הנסיכה האמריקאית, תעלולי סקפן, סדר עולמי חדש, סוף משחק, גן הדובדבנים, הלילה

תפאורה ותלבושות סבטלנה ברגר - בוגרת ביה"ס ע"ש גרקוב (רוסטוב, רוסיה), והחוג לתיאטרון באוניברסיטת ת"א. בין עבודותיה בעיצוב דוד וניה, הנשים העליזות מווינדזור, תפאורה: החולה המדומה, חוקר פרטי, גן הדובדבנים, הנסיכה האמריקאית, אהובת הדרקון, אותלו, מצליחים, נישואים, קיץ, אושר, חיל פרשים אנו, צל חולף, הנון של ראש העיר ירושלים, שיר ישן, מחיר בתיאטרון גשר; 12- הלילה ה בתיאטרון החאן; רחוק... רומיאו ויוליה, בתיאטרון חיפה; הכבוד, משהו למות בשבילו גרין מייל, רוחות, רק אתמול נולדה, למה לא באת לפני בתיאטרון באר שבע; המלחמה, דונה פלור נשואה לשניים מדליה להרי, מלך בתיאטרון ילדים באר שבע; מלכת השלג עד לא ידע, סוס אחד נכנס בתיאטרון בית ליסין; הכלבים הכיתה המעופפת, מומו, אמיל בתיאטרון הקאמרי; לבר אדם במדיטק; אלוהים. והבלשים, יותם ויעלי, ספר הג'ונגל בתיאטרון מסך הברזל, בחורים בדלת ממול ביידישפיל. ושטן בתיאטרון הבימה. קוריולאנוס אורנה פורת; בתיאטרון עפיפונים, הגיבן מנוטרדם עיצוב תלבושות: בהבימה; מירל'ה אפרת, פירורים, ארטון, טנגו באר שבע; שלוש מסיבות, בתיאטרון גשר; שונאים-סיפור אהבה בתיאטרון אירמה לה דוס, המקום ממנו באתי, אמא מלכה ביידישפיל. אהבה אחרונה, חזן מווילנה, ילדי הצל חיפה; אמיל ( .2008-2009 זוכת פרס הבמה לילדים ונוער לשנים ) ובלשים מוסיקה דניאל סלומון - דניאל סלומון הינו אחד המוסיקאים המוערכים ביותר בתעשיית המוסיקה הישראלית, זוכה פרס אקו"ם למלחין השנה, וזוכה פרס התיאטרון. פסנתרן, מפיק מוסיקלי, מעבד, מתזמר, וזמר. הוציא חמישה אלבומי עדיף, בא מכאב, סולו מצליחים ובהם הלהיטים ועוד. כמפיק אהובי הייתכן, אהבה, רבות הדרכים, מוסיקלי הפיק אלבומים לאמנים רבים ביניהם אביב , רוקפור, ישראל blackfield , גפן, שלמה ארצי, עברי לידר גוריון, ריקי גל ועוד. כותב מוסיקה לסרטים ולסדרות טלוויזיה מישהו לרוץ איתו, הסודות, סבנה, עד סוף הקיץ, ביניהם: ועוד. איש הגון, חברות, יום האם, בנות הזהב, ויקי ואני תהילה, האדרת, כנרת כנרת, שיר ישן, רחוק... ולתיאטרון סיפור פשוט, אדם לא מת בתיאטרון החאן; חלום ליל קיץ מסעות אודיסאוס בתיאטרון הבימה; סתם, רעל ותחרה בתיאטרון גשר ועוד.

השנים-עשר, אוכלים, מולי סוויני, חוקר פרטי, ירושלים החדשה, תהלה, החולה המדומה, האדרת, הצוענים של יפו, דוד וניה, הנשים העליזות מוינדזור, יחזקאל, כנרת כנרת, פילוקטטס, שיר ישן, רחוק..., חלום ליל קיץ, נפוליון ועוד. - חי או מת! אישה בורחת מבשורה, אדם לא מת בתיאטרון הבימה: סתם, מלחמה, מועדון האלמנות העליזות, מבקר המדינה, אהבת חיי, גוד ביי אפריקה, . בתיאטרון בית ליסין: בגדי המלך סרט צרפתי, מראה מעל הגשר, ולנטינו, רוחלה מתחתנת, נשים לא מציירות, . בתיאטרון באר שבע: אמא מאוהבת . קומדיה של טעויות, אפריל הקסום, השחף, הביתה הביתה גם הוא באצילים, מעגל הגיר הקווקזי, בתיאטרון הקאמרי: משפט פולארד, כולם רוצים לחיות, ארוחת טעימות, . בתיאטרון חיפה: רשיון לחיים, פשוט לאהוב, אגדת דשא . ארגנטינה בפרס התיאטרון הישראלי, זכה בקטגורית מעצב התאורה על ההצגה 2006-7 , בשנת האשליה על ההצגה 2003-4 - ב הנסיכה האמריקאית. על ההצגה: 2009 ובשנת הקיץ

13

שוטר\ שוטר ב' איתי שור - .2005 בוגר בית הספר למשחק ניסן נתיב, ת"א. זוכה מילגת קרן שרת לשנת (גם במדיטק). המכשפה בבית ממול – יואבי ב 2012 זוכה ציון לשבח בפסטיבל חיפה בופור, איציק, בלדה ליוסף. בקולנוע: , עולם הבובות של גלי. 3 , מקימי, חסמב"ה דור 2 דאוס, דני הוליווד בטלוויזיה:

אישה, תיאטרון הקאמרי: רועי ב פצפונת ואנטון. אנטון ב יש ילדים זיג זג, נונו ב צבעים בחול, תיאטרון אורנה פורת: נחום גוטמן ב לקפוץ מעל העננים, תיאטרון הנפש: עידו ב כולם רוצים לחיות. גולגלה ב אימא קוראז' וילדיה, גבינה שוויצרית ב בעל, בית, שבע בשבע. צוותא: קול אחד. צביקה בן שושן ב . עורבים' אדם הוא אדם שחקן להקת תיאטרון החאן. השתתף בהצגה: שיר ישן, (זרח, יסנוגורסקי), כנרת כנרת (אברהם סלנדר), הנשים העליזות מוינדזור (קליאנט), החולה המדומה בימים אלה משחק בהצגות: (זמבוליני, שד, דון פפינו, נפוליון הגבוה, נפוליון האמיתי, זונה צאר). נפוליון – חי או מת! (קלאפ), חלום ליל קיץ (איתי), רחוק...

ארז שפריר, יוסי עיני

ברטוצו יואב היימן - .2007 ,1999 ,1998 . זכה במלגות קרן שרת לשנים 1998 , בוגר הסטודיו למשחק בהנהלת ניסן נתיב על אש קטנה, פאזל, כן או לא, החיים זה לא הכל, בתולות, ג'וני ואבירי הגליל. בטלוויזיה: דילמת הדריין, מבצע חמניה. בקולנוע: אהובתי הנשואה, התקלה, מר קולפרט. בתיאטרון פרינג': .2012 , - פסטיבל תיאטרון קצר בצוותא שש כתיבה: 2016 , - פסטיבל תיאטרון קצר בצוותא כמו אצל צ׳כוב כתיבה ובימוי: מידה כנגד מידה, שמיים, שש דמויות מחפשות מחבר, מלקולם הקטן שחקן להקת תיאטרון החאן. השתתף בהצגות: ומלחמתו בסריסים, השיבה למדבר, חיל פרשים אנו, מילה של אהבה, האשליה, צל חולף, החיים הם חלום, עירם של האנשים הקטנים, מאכינל, אדמה קדושה, נישואים, המצליחים, אותלו, אהובת הדרקון, משחיז הסכינים הסיני, סדר עולמי חדש, אושר, מלחמה על הבית, קצרים וחתול, תמונות מחיי הכפר, הצוענים של יפו, אדם הוא אדם, האדרת. 2 , מולי סוויני, משחק של אהבה ומזל, חוקר פרטי, הקמצן שיר (יהודה), כנרת כנרת (ג'ורג' פֵּייג'), הנשים העליזות מוינדזור (טלגין), דוד וניה , תהלה (אוקטב), תעלולי סקפן בימים אלו משחק בהצגות: (עקביה מזל). בדמי ימיה (זום), חלום ליל קיץ (יואב), ישן, רחוק...

14

י הפסיכ ארז שפריר - בוגר הסטודיו למשחק בהנהלת ניסן נתיב. שחקן להקת תיאטרון החאן. . פרודו . הפקת פרינג': (תיאטרון בטון) שוליים קשים, פלשתינאית, מקבת, גטו תיאטרון חיפה: בויטרה, אטום, החולה המדומה, שלוש אחיות, אנטיגונה, פטרה, תיקון חצות, רצח, לילה השנים-עשר, תיאטרון הקאמרי: (זכה בפרס ע"ש רוזנבלום מטעם עיריית ת"א) לכול השדים והרוחות, טובים השניים, פעורי-פה אוצר המילים, הרקדן, מוף תיאטרון אורנה פורת לילדים ולנוער: מעקב באפילה. תיאטרון ב"ש: הופס והופלה. תיאטרון הבימה: מעופפי רישפון והגליל הצגות בידור: סבא טוביה ). תיאטרון מרגניות: 2009( הקץ של העץ ). תיאטרון המדיטק: 2003( ומוריס . והתחתון (זכה בפרס התיאטרון על עוץ לי גוץ לי .)2009( בארץ טיק-תק, תתחילי לחייך, זבובים בחופשה, האבטיח, הקץ של העץ עיצוב-תנועה: (זכה בפרס הבמה לילדים ולנוער על עיצוב התנועה). מוף ומוריס עיצוב התנועה) חדר מלחמה, ראש גדול, מגדלים באוויר, החיים זה לא הכול, כבודו. טלוויזיה: שורו, ביפ, איש החשמל, אוסטרליה שלי, סבנה. קולנוע: סדר (חני הפקות). תתחילי לחייך, קוביות של שוקולד זכה בפרס הבמאי בפסטיבל הצגות הילדים בתיאטרון חיפה). בארץ טיק-תק ( בימוי: בתיאטרון מוף ומוריס (תיאטרון החאן). הדלת ממול (צוותא). רוצי איילה (פסטיבל מחזות קצרים בצוותא). מוכרח להיות, כמו אצל צ'כוב המדיטק (זכה בפרס הבמה לילדים ונוער על הבימוי). הקיץ, נישואים, בידרמן והמציתים, משחיז הסכינים הסיני, המצליחים, הקסם הגדול, גן הדובדבנים, אהובת הדרקון, תיאטרון החאן: חוקר פרטי, משחק של אהבה ומזל, דוחקי הקץ, הקומדיה של קאלנדרו, (זכה בפרס התיאטרון על תפקיד משנה) הלילה השניים עשר הצוענים של יפו, אדם הוא אדם. כנרת כנרת (סר ג'ון פלסטף), הנשים העליזות מוינדזור (ארגאן), החולה המדומה (סילבסטר), תעלולי סקפן בימים אלה משחק בהצגות: (נפוליון המת). נפוליון – חי או מת! (תחת המלצר), חלום ליל קיץ (חיים ברוך),

פיזאני ניר רון - החולה המדומה, ראש משוגע, הכבש . השתתף בהצגות: בתיאטרון הקאמרי - 1990 , בוגר הסטודיו למשחק בהנהלת ניסן נתיב מפתח הלב. בהצגת היחיד האבן והשושנים, המוזג. 1990- בפסטיבל עכו הששה עשר, אנטיגונה, מעופפי רשפון. ; זוכה פרס 2014 , ; זוכה פרס רוזנבלום 2008-9 , קץ של העץ זוכה פרס הבמה לילדים ונוער על שחקן השנה בתפקיד משנה ב .2016 , תיאטרון החאן ע״ש מיכה שגריר על מצויינות אמנותית האישה המופלאה שבתוכנו, טוני היפה, מיס ישראל, החתונה, צוואתו של שחקן להקת תיאטרון החאן. השתתף בהצגות: כלב, הנסיכה איבון, אנה גלקתיה, אנטיגונה, נוף ילדות, שש דמויות מחפשות מחבר, מידה כנגד מידה, כנגן המנגן, השיבה למדבר, נדל״ן, דון פרלימפלין ואהבתו לבליסה בגן ביתו, חיל פרשים אנו, לוקאס הפחדן מתוך לוקאס, הכלה צייד הפרפרים והמוות בשיתוף תיאטרון הבימה, מילה של אהבה, צל חולף, האשליה, החיים הם חלום, הזמרת קירחת יותר, בידרמן והמציתים, נישואים, אותלו, המצליחים, הקסם הגדול, סוף משחק, הקץ של העץ, מלחמה על הבית, אושר, גן הדובדבנים, אהובת הדרקון, הלילה השנים- עשר, חוקר פרטי, דוחקי הקץ, הקמצן, תמונות מחיי הכפר, הקמצן, הקומדיה של קאלאנדרו, הצוענים של יפו, המחיצה. (מספר/ כנרת כנרת (אסטרוב), דוד וניה (שמעי), אוכלים (ד"ר דיאפוארוס), החולה המדומה (פרימו לוי), הזהו אדם? בימים אלו משחק בהצגות: (זאני, נפוליון – חי או מת! (פילוסטראטוס, פק), חלום ליל קיץ (מרטין), שיר ישן, רחוק... (אודיסאוס), פילוקטטס בצלאלניק/מגדל התרנגול), שד, דון פליפו, מסקרילו, נפוליון הגרמני).

15

פאלאטי כרמית מסילתי-קפלן - בוגרת ביה"ס לאומנויות הבמה "בית צבי". , מלגה ע"ש ירון 1996 , מלגה ע"ש משה זעירי 1996 מלגות: זוכת מלגות לימודים: קרן אמריקה ישראל .1994/5 ירושלמי ומלגה ע"ש עדה בן נחום (ההצגה הועלתה בארץ ויאמר וילך תפקידים בתיאטרון: תיאטרון הקאמרי - קבוצת אנסמבל עיתים: (ההצגה זכתה בפרס התיאטרון וישתחו וירא וכן בפסטיבלים בארה"ב, גרמניה, אנגליה, שוויץ ועוד), . סוחרים - 2010 . פסטיבל תיאטרון קצר ממתינות ). תיאטרון הפרינג' - 1997 הישראלי בשבוע, ג'וני ואבירי 2.3 , החיים זה לא הכל, המקום, גירושים נפלאים, רמזור, רביעית רן בטלויזיה: הגליל, רון, משיח, ויקי ואני, המלון של פיני. הדקות, 90 וביום השלישי, התחלפות, את לי לילה, מנפאואר, בורג, ארץ פצועה, שבוע ויום, מלחמת בקולנוע: אנטנה, הבן-דוד. הזמרת קירחת יותר, החיים הם חלום, מאכינל, עירם של שחקנית להקת תיאטרון החאן. השתתפה בהצגות: האנשים הקטנים, בידרמן והמציתים, בעלי המתוק ואשתי היקרה, המצליחים, משחיז הסכינים הסיני, סדר עולמי חדש, אהובת הדרקון, חוקר פרטי, ירושלים החדשה, דוחקי הקץ, תמונות מחיי הכפר, תעלולי סקפן, עורבים, הדלת ממול. הנשים העליזות (ריבה, זלטינה), , כנרת כנרת (איזבל) אוכלים (בלין), החולה המדומה בימים אלה משחקת בהצגות: (שדה, פולצ'ינלה, סוזט, זונה נפוליון – חי או מת! (היפוליטה, טיטניה), חלום ליל קיץ (גברת מרגרט פייג׳), מוינדזור לורד נלסון). קווסטורה יוסי עיני - בוגר בית הספר למשחק "בית צבי". זכה במלגות ע"ש: ירון ירושלמי, עדה בן-נחום, קרן אמריקה . ב"קבוצת הצעירים של תיאטרון מריוס, הברווזון המחזמר ישראל. השתתף בהצגות: בתיאטרון הבימה: : עם , מופע אימפרוביזציה, מלחמת אחים, מעגל הגיר הקווקזי 22 מנדראגולה, מילכוד הבימה": ילדי העגלות, רימון הצגה זו הופיע בפסטיבל למחזות גרמניים, פראג. בפסטיבל חיפה להצגות ילדים: . בין לבבות אנחנו לא כאלה, נוימן, גנרל שוורצפוט במדבר סהרה, עשרים פלוס, בטלוויזיה השתתף בהפקות: . ספי, הדיפלומטים, המיוחדת, כבודו . בית לחם, מפריח היונים, הבן דוד בקולנוע: חטא, מילה של אהבה, האשליה, מאכינל, החיים הם חלום, בעלי שחקן להקת תיאטרון החאן. השתתף בהצגות: המתוק ואשתי היקרה, אותלו, הקסם הגדול, סדר עולמי חדש, מלחמה על הבית, גן הדובדבנים, אושר, הנסיכה האמריקית, הנון של ראש העיר ירושלים, ירושלים החדשה, דוחקי הקץ, הקמצן, הקומדיה של קאלאנדרו, המקצוען, הצוענים של יפו, המחיצה, אדם הוא אדם. (דון בריגלה, נפוליון – חי או מת! (תזאוס, אוברון), חלום ליל קיץ (נבות היזרעאלי), אוכלים בימים אלו משחק בהצגות: שד). . אותלו - שחקן בתפקיד משנה על תפקיד יאגו בהצגה 2007 זוכה פרס התיאטרון הישראלי

ארז שפריר, איתי שור, יואב היימן

16

המקום הזה כאן זה לא כיס מבודד של רשע. השחיתות היא המוסר של החברה הזאת! כל מעשי החזירות האלה הם בסך הכל רק ראי שבו משתקפת המדינה.

הפסיכי:

(מתוך המחזה)

17

אלימות מופרזת שוטרים של

על היועץ המשפטי להורות על חקירה ממצה של סיבות המוות בתא המעצר

כלפי

אזרחים –

מת בתא מעצר 50 הו הסיפור המסתתר מאחורי הידיעה הקטנטונת בעיתון, שכותרתה "גבר כבן מ )? הבה נדלה כמה פרטים נוספים מהידיעה: האחד, 21.8 " של תחנת המשטרה בקרית גת" ("הארץ שהעצור היה "חשוד בתקיפת שוטרים ובאיומים"; השני ש"מהמשטרה נמסר, כי החשוד נעצר בביתו בשעות הצהריים. כשעה לאחר מכן, הגיעה לתחנה עורכת דין מטעם הסנגוריה"; השלישי, ש"במשטרה סירבו להשיב לשאלות 'הארץ' האם הופנתה כלפי העצור אלימות בעת מעצרו", והרביעי — ש"כשהגיעה הסנגורית לתחנת המשטרה, נאמר לה, כי העצור 'שיכור מאוד', אך היא ביקשה לדבר אתו בכל זאת, ואז התברר כי הוא מת". מכאן לפרשנות. אינני טוען שאני יודע עובדה נוספת כלשהי שלא מופיעה בידיעה. אך לאחר יותר משלושה קיימת תופעה של עשורים של חקר המשפט הפלילי, עולות בדעתי כמה אפשרויות מאוד מטרידות. התופעה ידועה כבר כמה עשורים. כך, למשל, היא נדונה אלימות מופרזת של שוטרים כלפי אזרחים. של הוועדה בנושא הטיפול המערכתי באלימות שוטרים, בראשות פרופ' מרדכי 1994 בדו"ח משנת קרמניצר, שבו הופיעו המלצות כיצד לצמצם תופעה מכוערת זו. אני יכול להצביע על תופעה של שוטרים המכים אזרחים בעת מעצרם, מקריאת פסקי דין רבים, לעתים נדירות האשמת השווא ומשתדלים לטשטש זאת באמצעות האשמתם בתקיפת שוטרים. אפילו נחשפה בבית המשפט, למרות נטייתם הטבעית של השופטים להאמין לשוטרים ולא לאזרח/ " הוכה על ידי השוטרים ולאחר שגם לא קיבל טיפול 50 לעצור/לחשוד/לנאשם. אכן, אם אותו "גבר כבן רפואי "נמצא מת בתא מעצר", זהו מקרה חמור מאוד, המחייב חקירה אובייקטיבית ממצה על ידי "שופט חוקר סיבת מוות". אין להסתפק בבדיקה פנימית של המשטרה. ייתכן גם שהעצור לא הוכה, אך היה במצב גופני רע מאוד, ובכל זאת לא קיבל טיפול רפואי — הרי "כשהגיעה הסנגורית לתחנת המשטרה, נאמר לה, כי העצור 'שיכור מאוד', אך היא ביקשה לדבר אתו בכל זאת, ואז התברר כי הוא מת". רק כשעה קודם לכן נעצר בביתו. למשטרה סמכויות מרחיקות לכת, המחייבות אותה לזהירות רבה בהפעלתן. כשהמשטרה עוצרת אדם חי בביתו, וכעבור כשעה הוא "נמצא מת בתא מעצר", הדבר אומר דרשני ומחייב חקירה ממצה. מדוע לא שמרו כראוי על חייו של העצור, שהיו מופקדים בידי המשטרה? אם כבר כשנעצר היה במצב רע — מדוע לא הובהל לבית החולים? ואם נעצר במצב גופני טוב — מה גרם לכך שכעבור כשעה איבד את חייו? מספר המעצרים בישראל גבוה מאוד, וחרף ניסיונה של הכנסת לצמצמו בחקיקת חוק מעצרים משנת , שבו הוגדרו עילות המעצר בצמצום, בכל זאת מספר המעצרים עולה משנה לשנה וכבר עבר 1996 (!). ברוב המקרים כלל לא מוגש כתב אישום — דבר המלמד על כך 60,000 את המספר האסטרונומי שחלק גדול מהמעצרים מיותרים. אם המשטרה איננה מיטיבה לשמור על בריאותם של העצורים ואפילו לא על חייהם, זוהי סיבה מצוינת נוספת לצמצום השימוש המופרז בכלי הדרסטי של מעצר אזרחים. כך על היועץ המשפטי לממשלה לעשות שימוש בסמכותו ולהורות על חקירה ממצה של או אחרת, נמצא מת בתא מעצר". 50 אין לעבור לסדר היום על כך ש"גבר כבן סיבת המוות.

27.8.17 ," , "הארץ בועז סנג'רו

18

19 יוסי עיני, ארז שפריר

פרשת באום אל-חיראן הדריסה

החל פינויו של אום אל-חיראן, אותו אבטחו שוטרים רבים. במהלך ההכנות לפינוי התושבים והריסת המבנים אירעה תקרית 2017  בינואר 18- ב שבה נדרסו שוטרים על ידי מכוניתו של יעקוב מוסא אבו אל קיען, במקצועו מורה למתמטיקה, תושב הכפר. אחד השוטרים, ארז עמדי לוי, נהרג, אחר נפצע ונהג המכונית נורה ומת.  בסרטון שצולם ממסוק משטרתי נראית המכונית נוסעת באיטיות, ושוטר בצד הדרך יורה מספר יריות. מיד אחר כך המכונית מאיצה לעבר שוטרים שנמצאים בהמשך הדרך ופוגעת בהם. האירוע הוגדר על ידי המשטרה כפיגוע דריסה והיא פרסמה שהירי הראשוני היה באוויר. אדם שהיה במקום העלה אפשרות שהדריסה התרחשה לאחר שהנהג נפגע ואיבד שליטה על רכבו. נתיחת גופתו של הנהג העלתה כי הוא נפגע מקליע בחזה ומקליע דקות. 30–20 בברך ימין. על פי דיווח בכלי התקשורת הוא מת מדימום פנימי שנמשך השבת גופת הנהג למשפחה עוכבה, בתואנה לחשש מ"פגיעה של ממש בסדר הציבורי". נטען כי למחרת האירוע הסכימה המשטרה למסור מיידית את הגופ ה, אך בכפוף לתנאים שישמרו על הסדר הציבורי. אלא שהמשפחה לא הסכימה לתנאים, בהם זמן קצוב להלוויה, הגבלת כמות המשתתפים וללא נאומים פוליטיים. לאחר שישה ימים פסק בג"ץ לשחרר את גופתו של הנהג לקבורה ללא תנאים.

התגובות לתקרית בתגובה לתקרית, עוד באותו היום, התייחסו השר לביטחון פנים גלעד ארדן ומפכ"ל המשטרה רוני אלשיך אל התקרית כפיגוע טרור, וקישרו בין הנהג אבו אל קיעאן לארגון דאע״ש. השר לביטחון פנים אמר מיד אחרי האירוע: "מחבל השייך לתנועה האיסלאמית דהר לעבר כוחותינו במטרה להרוג כמה שיותר שוטרים". מפכ"ל המשטרה החרה החזיק אחריו ואמר: "מחבל בן עוולה שניצל שעת כושר האיץ תוך שהוא מתעלם מהשוטרים... כולם יודעים, שהמפגע היה מורה בבית ספר בו נעצרו כבר שישה מורים שבחרו ללמד את האידיאולוגיה של דאע״ש". ארדן גם לא היסס להתגולל על חברי הכנסת הערבים ולהסית נגדם: "הדם הזה הוא גם על ידיכם", כתב השר. התפרסם בכמה כלי תקשורת 2017 בפברואר 22 - ב כי מחקירת המחלקה לחקירות שוטרים, שעדיין ההתנהלות של המשטרה לא הסתיימה, עולה ש באירוע מצביעה על "כשל תפקודי חמור", וכי סביר שהתאונה לא הייתה אירוע של פיגוע חבלני. או-אז, נקט השר ארדן נימה הפוכה לחלוטין. לפתע פתאום דיבר השר על "אירוע קשה ומצער" ועל "אזרח ושוטר" שנהרגו במהלכו.

20

21

אגודת ידידי תיאטרון החאן: אגודת ידידי תיאטרון החאן הוקמה במטרה להבטיח את המשך קיומו של התיאטרון, לעודד את העשייה התרבותית והאמנותית המפוארת שלו ולבסס את מעמדו הציבורי. חברי אגודת הידידים מוזמנים להצגות הבכורה החגיגיות ולקבלות הפנים שלאחריהן, נחשפים בפני העשייה התיאטרלית, נפגשים עם יוצרים ומוזמנים לאירועים מיוחדים. חברות באגודת הידידים כרוכה בתרומה שנתית לתיאטרון. orit@khan.co.il להתקשרות: נשמח לצרף ידידים נוספים.

מיכאל גורביץ' מנהל אמנותי: | אלישבע מזי״א מנכ"ל: יגאל בן אריה, עמוס אונגר - יו"ר, חברי הועד המנהל: עינב בר, ויקטור הראל, יוסי הראל, גורי זילכה, אבי חפץ, יעל חקלאי-קאופמן, מיכה טל, סאלי לוי, ינון עוז-ארי, ענת פינסטרבוש, יון פדר, פלורה צדוק, ענת צור, ד"ר רענן קופ, יובל קורן, ניסן רז, יהודית שלוי, אורי שרף הלל שטיינברגר - יו"ר חברי ועדת ביקורת: בני בן צבי, אלי פלג, יוסי שובל

פרופ' נורית יערי יועצת אמנותית: ד"ר מרים יחיל-וקס דרמטורגית: שיר גולדברג : בימאית בית שחקני להקת תיאטרון החאן:

עמיתים שרה אהרנסון מיכל ועמוס אונגר יעל ורמי ארז רוז ואליהו בן טובים אראלה ומרדכי בר-און נורית ואהל הרמן רחל ויהודה וייס דן זיסקינד מירה וינשטין דניאלה וקסלר אילנה ויורם וקשלק יורם זיו ומיה גילון ציפי זרנקין ויואב איגרא

שוחרים נירה וישראל ברטל דברה ולואיס גרבר רות חשין רנה ומאיר חת נירית צ'רננסקי ג'ואנה ואברהם קושניר דורותי וגובי קרטס גאולה ואליעזר שמואלי רונית ואפי אברמזון פרנסיס וברוס אופנהיימר אורה ויעקב אחימאיר אורי ועדנה ארבל בתיה ארטמן עליזה אשד רות בורמן דורית ויחזקאל ביניש מירלה ושרון במברגר ידידים

ארנה ואדוארד כהן תחיה ואברהם סנפירי לינה פישר לסלי סבה וורדה שיפר שלומית ופלג רדי אליס שלוי

נטלי אליעזרוב, דודו בן זאב, גיא גורביץ', יואב היימן, אריאל וולף, יעל טוקר, אודליה מורה-מטלון, כרמית מסילתי-קפלן, יוסי עיני, יהויכין פרידלנדר, עירית פשטן, אריה צ'רנר, נילי רוגל, ניר רון,

איתי שור, ארז שפריר שחקנים להצגה:

יובל אורון, תמר אלקן, אדי אלתרמן, נמרוד ברגמן, דניאל גל, יהב גל, אור לומברוזו, רן לשם, אבי פניני, ויטלי פרידלנד, גאיה שליטא-כץ צוות תיאטרון החאן: מנהלת שיווק: ברטה שטרית; חשבת ומנהלת אדמיניסטרטיבית: רוני מנהל תאורה: ששון חזם; מנהל טכני וייצור: דפנה לוטן; אירית בלומנפלד; מנהלת מכירות חוץ ומחלקה חינוכית: כהן; דוברת ומנהלת פולי ברינר; עוזרת מנהל אמנותי ועורכת תכניות: עוזרת מנכ"ל גיא ניר; מנהל מכירות: אורית הראל; אירועים: עדנה טוויג, ניהול הפקה: נוֹש; ֶ נעמה א ומזכירת התיאטרון: קרן רכזת מנויים: מרינה ברייטר; הנהלת חשבונות: שקד לוי; יונתן לוי, מרטין תאורנים: עסאם אל-שריף; מנהל במה: ברק; אנטון קוצ'ר, חאלד עובדי במה: מיכאל אבבו; טכנאי קול: קנטור; איפור, פיאות ותפירה: דנה שעובי; הלבשה ואביזרים: חמדאן; מיכל קופאים: מור היימן; אחראית קופה: סופי מולדבסקי; מח׳ תמרי, ענבל פרל, נועם דה מרקס, נועם בן יונה, נועה ארז; , קרן יניב, קרן ניר, ספיר (אחראית) הילה דייטש טלמרקטינג: כץ, לירז אנג׳ל בן דהאן, אביב פולינס, אלכסנדרה גרקושה, הלל שנהב, שקד שטסל, נאור משעלי, איתמר אלרואי, זהר בן (אחראי), אורי פישר דיילים: שמואל, לירז כהניאן, אביאל פז; סיון בוכהיים, נעם אבידן, עינב גדעוני, יסכה מליחי, שני גל, גל בוסי, יער בן שושן, אור אונגר, מילאת בן חיים, שי בידרמן, מעיין מחמוד גית עובד הבית: צוק-רן; עו"ד עמי פולמן יועץ משפטי: רו"ח יאיר אלון מבקר פנים:

רחל מרין אסתר נרקיס שמחה סיגן תחיה והרי ספיר שרה עצמון דניאל (ז״ל) ועליזה פאר יונה ואריה פינסון ענת ואלכס פינסטרבוש ברוריה פרסבורגר נעמי ודוד קאסוטו יהודית קרפ שילה וצבי רביב אילן (ז״ל) וציפי רומן זיוה רותם ברטה רג׳ואן אורנה וצלי רשף תמר שילה דורית וחגי שמואלי תמר שנהר יהודה שפירא

מריאן זרצקי נחמה חסון שרה ושלמה חסון נעמי ואבי חפץ דליה טלמור איטה ילין דבי ועמוס יפה נאוה וחיים יפה עמליה כהן

ניצה בן-אלישר רובי ובניה בן-נון נטע בן פורת מאיר בסן סוניה וזמיר בקל נעה וישראל בר גיל רות ברמן חביבה וחזי ברקלי רבקה ויאיר גודמן תמי גוטמן רות גילאי דינה ויורם גרינשפן דפנה גרנות נעמי וינד

רעיה ואביעד כהנא חנה כלפון ויאן גונווג אברהם (ז״ל) וחבצלת לורברבוים יפה ליבוביץ' הלה וחיים לי-רן דינה ושלמה מור יוסף זאב ואורנה מחנאי רות מירון רפי מרון

אביבה ויואל שר תמי ואורי שרף

22

מיסודה של הקרן לירושלים בתמיכת הני גסטטנר, ובסיוע משרד התרבות והספורט ועיריית ירושלים

ACCIDENTAL DEATH

A Farce by Dario Fo OF ANARCHIST AN

Translation: Nissim Aloni | Adaptated and Directed by: Michael Gurevitch

Set and Costume Design: Svetlana Breger Music: Daniel Salomon Lighting Design: Roni Cohen

Actors (in order of appearence): Itai Szor - Policeman / Policeman 2 Yoav Hyman - Inspector Bertozzo Erez Shafrir - The Maniac Nir Ron - Inspector Pissani Yossi Eini - The Superintendent Carmit Mesilati-Kapla n - Feletti

The Italian tour of "Accidental Death of an Anarchist", to the audiences totaling 300,000 people, was part of the widespread campaign to bring to light the real perpetrators of the Milan massacre. "Accidental Death of an Anarchist" was not simply a play for touring. Based on a book "The state Massacre", published in 1970, and on actual court reports leaked to Fo's company during the trial, the play was constantly changed from day to day and was part of the widespread public discussion that was taking place around the events of the Milan massacre and 'the strategy of tension' that they created. The company was refused the use of a few theatres, but succeeded in packing thousands of people into other halls. The opening night played in front of a packed house despite anonymous bomb threats, the intervention of the Flying Squad, and complaints that an 'incident' was being created. In the past few years several productions of "Accidental Death of an Anarchist" have been produced outside Italy. The play was produced twice in Israel - directed by Michael Gurevitch at "Habimah" Theatre in 1981, and by Ilan Ronen in 1994 at Beit Lessin Theatre.

In the spring of 1970 the comrades who came to see our plays urged us to write a full- length play about the Milan bombings and the murder of Pinelli, discussing their causes and political consequences. The reason for this request was the fearful vacuum of information about Pinelli's death. After the initial shock the press was silent, and the official left- wing newspapers hadn't put themselves out beyond the odd sporadic comment like "it's a disconcerting business" . Dario Fo

Production Staff: Production Director: Shakehd Levi | Production and Technical Supervisor: Sasson Chazam | Lighting and Sound Manager: Roni Cohen Program Editor: Poli Brinner | Photography: Gerard Allon | Program Design: Nutelstudio Public Relations: Orit Harel, The Jerusalem Khan Theatre

Premiere: December 30th, 2017

23 The performance lasts about 2 hours (including intermission)

www.khan.co.il 02-6733095 : , פקס 02-6303600 :' טל 9354102 , ירושלים 2 להזמנת כרטיסים והצגות: מחלקת מכירות, דוד רמז

Made with FlippingBook - professional solution for displaying marketing and sales documents online