החאן - חקירה חוזרת בעניין מותו המוזר של אנרכיסט מפוקפק

, ורק באותה שנה התיר הנשיא דאז רונלד רייגן להעניק להם 1986 בגלל דעותיו הפוליטיות נאסר עליו ועל אשתו להיכנס לארצות הברית עד שנת בספטמבר. "הספקולנטים הגדולים 11 , תקף דריו פו את מדיניות ארצות הברית ימים ספורים לאחר פיגועי 2001 - אשרת כניסה. שנים לאחר מכן, ב מתפלשים בכלכלה שכל שנה גורמת למותם מעוני של עשרות מיליוני בני אדם, אז מה חשיבותם של עשרים אלף בניו יורק?", כתב באגרת דואר תה החוקית של תרבות האלימות, הרעב והניצול ִ "מבלי להתייחס לזהותם של מבצעי הטבח, האלימות הזו היא ב אלקטרוני שהופצה אז, הלא אנושי". מחזותיו של פו יכולים להיראות כקטעים חסרי מבנה, כאימפרוביזציה שנעשית במשך ההופעה, שיכתוב מחדש ללא הרף כדי שלא לפגר אחר האירועים ונטישת המחזה הכתוב לאחר כמה חודשים. המחזות מכילים מספר רב של פרטים על מאורעות בני הזמן הארוגים יחד. "מהם הצחוקים שאנו מכניסים? יכולנו גם לא להכניס אותם, אם היינו רוצים בכך, אבל הם פו ראה תמיד חשיבות בבידור הקל. לדבריו: מספקים אוויר לנשימה וגורמים לקהל להיות קשוב יותר. קהל שאינו מורגל לעקוב אחרי דיון הנמשך ללא הפסקות, יתחיל להשתעמם אחרי זמן מה ויאבד את הקשר עם הנושא... הרעיון הוא לגייס את כל האמצעים הטובים ביותר, כדי להגיע לנושא שהוא המעניין אותו. וזאת כל עוד האמצעים הינם תיאטראליים." "חקירה חוזרת בעניין מותו המוזר של אנרכיסט מפוקפק" מדינות. המחזה 50 - מחזות, שהוצגו ברחבי העולם בלמעלה מ 70 - פו כתב קרוב ל בבית ליסין בבימוי אילן רונן. 1994 – ב"הבימה" בבימויו של מיכאל גורביץ', וב 1981 - עלה פעמיים בישראל. ב בנוסף להיותו מחזאי פורה, במאי ושחקן, היה פו גם מעצב במה ותלבושות ולעתים אף כתב את המוזיקה למחזותיו. כתבה ועדת הפרס בנימוקיה, "פו מצטיין בכתיבת טקסטים משעשעים, ארסיים ומאירי עיניים", .1997 - פרס נובל לספרות הוענק לפו ב "בעירוב של צחוק ורצינות הוא מציג לעינינו את הנצלנות, העוולות וחוסר הצדק של החברה, וממקם אותם בפרספקטיבה ההיסטורית". "איטליה איבדה את אחד מגדולי ממחלת ריאות. ראש ממשלת איטליה מתאו רנצי הביע צער על מותו של פו: 90 בגיל 2016 - דריו פו נפטר ב "הסאטירה שלו, המחקר, עבודתו בעיצוב הבמה והפעילויות האמנותיות אמר רנצי, גיבורי התיאטרון, התרבות והחיים האזרחיים שלה", המגוונות שלו הן המורשת של אחד מגדולי האיטלקים בעולם".

11

ארז שפריר, כרמית מסילתי-קפלן