החאן - אוי אלוהים - מאת ענת גוב
אלוהים יודע למי לשלוח את הילדים האלו רויטל אברהם מי מאתנו, ההורים, לא שמע לפחות פעם אחת, מאז החל את המסע המייגע של גידול ילד בעל צרכים מיוחדים, את המשפט הזה? למי מההורים המיוחדים לא אמרו שאלוהים יודע מה הוא עושה, שאלוהים יודע אל מי לשלוח את הילדים הללו? לא ממש משנה באיזו רמת תפקוד של אוטיזם מדובר – נמוך, בינוני או גבוה – את המשפט הזה שמעתי השכם וערב. בכל פעם שחשפתי את המסע הארוך והמייגע עם האוטיזם, גם אם התפקוד גבוה, שמעתי את המשפט הזה. למען האמת, אני לא ממש בטוחה שהוא נכון. אלוהים לא ידע לשלוח דווקא אלי את גל. , ולא ידעתי מה זה להיות אמא לילד על PDD הרי לא ידעתי כלום, לא ידעתי מה זה, לא הכרתי את המושג הרצף האוטיסטי, כך שאלוהים בהחלט לא ידע אל מי לשלוח אותו. לפני שקיבלתי אותו הייתי אמא רגילה כמו כל האמהות, אמא עם ציפיות, אמא עם חלומות, פשוט אמא. את האמהות המיוחדת למדתי בדרך. למדתי להיות אמא לילד מיוחד כמו שכל הורה לומד להיות הורה. ההבדל בין שני סוגי ההורות הוא שלנו, ההורים המיוחדים: היה הרבה יותר חומר ללמוד. הייתה הרחבה של החומר, ואת ההרחבה הזו למדנו עם הילד המיוחד שלנו. לא נולדנו עם הכוחות המיוחדים שלנו, אלא צברנו אותם במהלך השנים. צברנו אותם בזכות עצמנו ובזכות הילד המיוחד שלנו. כל התקדמות וכל פסיעה הייתה כמו משב רוח מרענן, ודרך נימי נפשנו העמוקים ביותר החדיר בנו כוחות בכל פעם מחדש. ממש כמו סוללה שהתרוקנה והתמלאה שוב. ואולי בעצם אלוהים כן בחר לשלוח אלינו את הילד המיוחד שלנו. אולי עשה זאת בגלל היכולת שלנו ללמוד לגדל את הילד הזה ולצבור כוחות בכל פעם שנגמרו לנו, והיו הרבה מאוד פעמים כאלו.
2017 , , אוריון הוצאת ספרים, חולון אל תקראי לי מטאטא – התפקוד הגבוה ברצף האוטיסטי רויטל אברהם, מתוך
20 אוי אלוהים
Made with FlippingBook flipbook maker