החאן - נער האופניים

עיבוד לרומן מאת אלי עמיר

מחזה ובימוי איה קפלן

- נורי איתי שור - האב, שטארק, קריין יומני גבע יוסי עיני נגנים: קמנצ׳ה, עּוד יהודה סמית - - דרבוקה, דוהולה, ריק, בנימין קובר פריים דראם דורי פרנס דרמטורגיה: יהודית אהרון תפאורה: סבטלנה ברגר תלבושות: אריאל ברט מוזיקה: רוני כהן תאורה: עמית זמיר תנועה: יערה ניראל וידאו ארט: הדרכת טקסט בלשון העיראקית- אודליה מורה-מטלון יהודית:

- מוטק'ה הקיבוצניק, מושי שחר נץ (אחיו הצעיר של נורי), העיוור נגן הנאי, אדון מכובד במשרד הקליטה, מזכיר מנהל בית הספר, מלצר - חיים הקיבוצניק, עזיז העיוור, ענאן אבו ג'אבר עובר אורח, דייר אצל גברת וייסקופף, השומר הסורי, רכז המודיעין, רובי (אחיה של מיכל) - ציפי, האם, רוזיטה, המזכירה של בר שדה הממונה על המלגות, יקית בקפה חרמון - רחלי המדריכה, אודליה מורה-מטלון גברת וייסקופף, היועצת, אשתו של הממונה על המלגות, טליה (אמא של מיכל)

- פרוייק'ה, בעלה של רחלי המדריכה, העיוור המחוטט, מנהל בית הספר ברחובות, אריה צ'רנר דייר אצל גברת וייסקופף, מנהל בית הספר "דעת" לנערים עובדים, אלחנן (אבא של מיכל), הממונה על המלגות, קלינסקי - קיבוצניקית, פאוזיה (אחותו הקטנה של נורי), נער עיוור בבית מלאכה, מיכל ניצן לברטובסקי

איתי שור

נער האופניים

2

שנות החמישים של המאה הקודמת. נורי בן השש עשרה, יליד בגדאד, נשלח לבדו במצוות אביו אל ירושלים, כדי להשיג למשפחה דירת שיכון בעיר הבירה. הוא מתפרנס מחלוקת עיתונים ומשליחויות על אופניים במשרד ראש הממשלה, ומנסה להתערות בארץ החדשה, תוך שהוא חולם על חיים אחרים.

אריה צ'רנר, שחר נץ, בר שדה, יוסי עיני, ניצן לברטובסקי, אודליה מורה-מטלון, ענאן אבו-ג'אבר

צוות הפקה: קרן אור גדון הפקה וניהול הצגה:

אסף ברזניצקי תכנייה: – תיאטרון החאן שרי נחשוני יחסי ציבור: יעל אילן צילום הצגה: משה נחומוביץ' – מוזס ארט צילום ועיצוב פוסטר: Elad Elharar – אלעד אלחרר עימוד פוסטר ועיצוב תכנייה: Design & Illustration יונתן צור צילום ועריכת טריילר: דיגיסטייג' צילום טיזרים: תודה לְ: , מרכז מורשת יהדות בבל איילת שמש ו עליזה דיין-חממה , מוזיאון הילדים הישראלי בחולון צביה בינדר , במאי ויוצר הסרט "בשליחות המילים" עמרי ליאור איימי בן יוסף , תקווה עינת ענת לב אדלר מקורות הצילומים והסרטונים בווידאו-ארט ובתכנייה: (רא"י), במסגרת שיתוף פעולה פרויקט רשת ארכיוני ישראל בין הארכיון לתולדות גדרה והביל"ויים, משרד ירושלים ומורשת והספרייה הלאומית של ישראל , אור יהודה מרכז מורשת יהדות בבל , אוסף ארכיון אולפני הרצליה יומני החדשות גבע וכרמל – מתוך © האולפנים המאוחדים בע"מ

כנען אליאל עוזרת במאית: ששון חזם מנהל טכני וייצור: רוני כהן מנהל תאורה וסאונד: סופי מולדבסקי עיצוב תסרוקת ואיפור: פאולה טימונר, תמרין קול, הילה הולצר, מלבישות: אור שרבליס עאסם אל-שריף מנהל במה: חאלד חמדאן, אדם פסח, שגיא שם טוב, עובדי במה: מחמוד גית יונתן לוי, ריינהרד סטו, יצחק סקילי, זיו בר- תאורנים: דוד, אייל סטוצ'ינסקי ערן צמית, איליה סורין, יונתן זכרוב טכנאי סאונד:

דודי, בית מלאכה בע"מ ייצור תפאורה: אירנה פלחוב, אלונה אפקריאן תופרות: ואדים לוין חייט: אלכסנדרה סחרוב עוזרת למעצבת תפאורה: דניאל פייקס צילום וידאו-אולפן:

(ללא הפסקה) דקות 35 - כשעה ו משך ההצגה: 2023 בפברואר 4 הצגה ראשונה:

3

תיאטרון החאן

שחר נץ, אריה צ'רנר

ניצן לברטובסקי, בר שדה, יוסי עיני

נער האופניים

4

סיפור מרפא איה קפלן, מחזה ובימוי

את "סיפור על 2019 אני משוגעת על אלי עמיר. קראתי בשקיקה כל מה שכתב. אחרי שהעליתי בחאן בשנת אהבה וחושך" על פי עמוס עוז, קראתי ראיון בו סיפר עמיר כי הספר הזה נתן לו אומץ לכתוב את הסיפור הירושלמי האישי שלו. מיד צללתי אל תוך "נער האופניים". אך לא מתוך כך עלה בי רצון חזק ליצור את ההצגה הזאת. הספר הזה פגש אותי במקומות אישיים מאוד, היכן שאני עצמי הייתי שרויה במסע כואב שאינו נגמר, והייתי זקוקה לעידוד ולאמונה. כאשר קראתי את הספר, בכיתי וצחקתי עם נורי שנפל וקם, נפל וקם ולא הפסיק לרגע לראות לנגד עיניו את אותה מטרה רחוקה, בלתי עבירה כמעט, עד שבכל זאת הצליח. הסיפור ריפא אותי והחזיר לי כוח, לכן רציתי לספר אותו בדרכי. אני מקדישה את ההצגה לשתי "נערות האופניים" הפרטיות שלי, שרה לוי (יאיה) ז"ל, סבתו האהובה של בן זוגי אוהד, אישה שהייתה כל כולה אנושיות ואהבת אדם. בת זקונים למשפחה שהגיעה מאיראן, ירושלמית מיום לידתה ועד יום מותה. ולסבתי, פולה שטרנגר ז"ל, שהגיעה הנה מפולין בתום המלחמה ובנתה מן ההריסות חיים לתפארת.

2023 פברואר

פולה שטרנגר, 1949 פולין

שרה לוי, 1962 ירושלים

5

תיאטרון החאן

אלי עמיר נולד בבגדאד, בירת עיראק, בכ״א בתשרי אלי עמיר הסופר והתחנך בקיבוץ 1950 - . עלה לישראל ב 1937 בספטמבר 26 , תרצ״ח החל לעבוד כשליח במשרד ראש הממשלה 1954- משמר העמק. ב ולאחר השירות בצה״ל למד באוניברסיטה העברית בירושלים שפה וספרות ערבית והיסטוריה של המזרח התיכון. עבד כמנהל שימש כעוזר 1968–1964 הארכיון במשרד ראש הממשלה, ובשנים ראשי ליועץ ראש הממשלה לענייני ערבים. מילא כמה תפקידים בכירים במשרד הקליטה, ולאחר מכן ניהל את "עליית הנוער" ועבד היה 1978–1975 בסוכנות היהודית במשך כעשרים שנה. בשנים שליח ומנהל הפדרציה הספרדית בארצות הברית ופעל להשבת ישראלים לארץ.

. הוא 1975- את פעילותו הספרותית החל בפרסום סיפור במעריב ב כתב כמה רומנים חברתיים שעיקר עניינם הוא המתח בין האחר (המהגר העיראקי, הפלסטיני או הספרדי) לבין החברה הישראלית ), מתאר 1983 , (עם עובד תרנגול כפרות ההגמונית. ספרו הראשון, את ייסורי הקליטה של קבוצת נערים עולים, רובם מעיראק, בקיבוץ בשנות החמישים, ומבוסס על חוויותיו של הסופר בנעוריו. הספר נלמד במערכת הלימודים התיכונית בארץ, תורגם לאנגלית ולגרמנית וזכה בפרס יובל החמישים ל"עליית .)1985( ) ובפרס לספרות יהודית במקסיקו 1984( " הנוער , ערב 1950–1949 ), עמיר מתאר את הקהילה היהודית בבגדאד בשנים 1992( מפריח היונים בספרו השני, ) השלים עמיר את הטרילוגיה העוקבת אחר בן דמותו 2005( יסמין העלייה לישראל. עם פרסומו של הרומן הבדיוני במסעו הממשי והנפשי מבגדאד לישראל, ותיאר את החברה הישראלית שלאחר מלחמת ששת אלי עמיר בילדותו – מתוך האלבום המשפחתי

.)2010( מה שנשאר ,)1998( אהבת שאול הימים. ספרים נוספים שכתב: ), הוא רומן המשלים את תרנגול כפרות ומספר 2018( נער האופניים ספרו על חייו של עמיר כנער בירושלים היוצא למסע עצמאי ללב החברה הישראלית. ברומן זה עמיר מספר על רצונה של משפחתו לחלצו משולי החברה לתוך הממסד המפא"יניקי. הספר זכה בפרס ברנר, הפרס השנתי . השופטים כתבו כי ספרו של 2019 של אגודת הסופרים העברים לשנת אלי עמיר "ממשיך ומחזק את הנדבך האישי והביוגרפי שאפיין את ספריו הקודמים, אך בעוצמתו וברוחב יריעתו מוביל את יצירתו של עמיר לשיא חדש. ספרו של עמיר מספר לא רק את סיפורו של המחבר, משפחתו והעדה או קהילת המוצא אליה הוא משתייך, אלא גם את סיפור יצירת החברה הישראלית מאוסף של קבוצות ועדות שמרכיביהן שונים, מגוונים, ולא פעם גם מנוגדים או מתנגדים זה לזה". ספריו של עמיר היו רבי מכר, תורגמו לשפות רבות כולל ערבית, ועובדו לטלוויזיה, לקולנוע ולתיאטרון. הוא זכה בפרסים רבים, בין היתר בפרס יגאל אלון על מעשה מופת חלוצי. הוכתר כיקיר העיר ירושלים וכאזרח כבוד של תל אביב, וכן זכה לתארי דוקטור לשם כבוד ממכון ויצמן למדע, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, אוניברסיטת תל אביב ואוניברסיטת בר-אילן.

נער האופניים כריכת הספר .2019 , בהוצאת עם עובד, תל אביב עיצוב העטיפה: דורית שרפשטיין

נער האופניים

6

הוא סיפורה של תקופה וסיפורי שלי. נער האופניים

באתי לירושלים לבד בלי משפחה. מצאתי עבודה כשליח על אופניים במשרדו של בן גוריון, ובערב למדתי בבית ספר ערב "דעת", שבוגריו הגיעו מאוחר יותר לאוניברסיטה. זו הייתה תקופה מעצבת וחשובה מאד, בה לא החמצתי אף הצגת תיאטרון או סרט טוב. טיילתי הרבה כדי להכיר את העיר ותושביה ודבקתי בה עד ימינו. הוא סיפורי האישי ומחוז געגועים. המחזאית והבמאית נער האופניים איה קפלן תפסה את רוח התקופה ונתנה לה עיצוב תיאטרלי הולם, מרגש ומושך לב.

אלי עמיר. באדיבות הוצאת ספרים עם עובד

ניצן לברטובסקי

שחר נץ

יוסי עיני

7

תיאטרון החאן

עליית יהודי עיראק וקליטתם בישראל אסתר מאיר-גליצנשטיין

אחוזים מכלל העלייה ההמונית שהגיעה לישראל 18 עולים שהגיעו מעיראק בעלייה הגדולה היו 124,000- כ אחוזים מעולי אסיה ואפריקה [...] 39- ו 1951 – 1948 בשנים

העלייה מעיראק התרכזה בפרק זמן קצר והכילה את מרבית בני הקהילה, וכיוון שכך הגיעו כולם אל המעברות – שיטת הקליטה שאיפיינה את השנה האחרונה של גל העלייה ההמונית – והמעברה הייתה חוויית הקליטה העיקרית והמשותפת לכל יוצאי עיראק. השהות במעברה התמשכה על פני פרקי זמן שונים: היו ששהו בה ימים אחדים או שבועות אחדים, אחרים היו בה כמה חודשים, והיו גם כאלה שהשתכנו בה למשך שנים רבות, עד לחיסולן המוחלט של כל המעברות בראשית שנות השישים. [...]

מעברת סקיה ב' 20- של המאה ה 50- אור יהודה, שנות ה

באדיבות מרדכי בן פורת לאוסף מרכז מורשת יהדות בבל, אור יהודה

אחד מן הוותיקים שבקרב יוצאי עיראק הסביר את המהפך שעבר העולה העיראקי ואת השלכותיו על אישיותו ועל התנהגותו ברשימה שכתב ל'קול יוצאי עיראק': 'העולה העיראקי בא לארץ בתקופה קשה מאוד, ואולי הקשה ביותר מבין כל תקופות העליות שקדמו לה [...] למזלו הרע של העולה העיראקי, חיכו לו בארץ האוהלים במעברות, העבודות הציבוריות המעושות ברובן, והמחנק המשווע של חוסר מוסר, חוסר סבלנות ביישוב והעדר האווירה הנוחה של עבודה קבועה ופרודוקטיבית. סבלו של עולה זה גדל שבעתיים אם ניקח בחשבון את השינוי הפתאומי בתנאי החיים החל עם העלייה ללא תקופת מעבר שהתנסו בה רוב העליות הקודמות'. בנסיבות אלה, טוען מחבר הרשימה, תכונותיהם החיוביות של העיראקים, יכולותיהם הארגוניות והתעסוקתיות, לא זו בלבד שאינן באות לידי ביטוי, הן אף מובילות להלך רוח שלילי ולהתנגשויות אלימות, המכבידים עוד יותר על השתלבותם בחברה הישראלית. [...] מערכת החינוך במעברה עוררה אכזבה קשה בקרב עולי עיראק, שמערכת חינוך רחבת היקף בארץ מוצאם הייתה אחד מהישגיהם החשובים ערב העלייה, והקניית חינוך מודרני איכותי לילדיהם הייתה ערך מוביל עבורם. עתה חששו לאבד את אותו יתרון שהיה להם בעיראק. משה סופר, מן הפעילים בארגון העיראקי בירושלים דיווח: 'עולי בבל מבורכים בבנים צעירים שרובם למדו בארץ גלותם בבתי-ספר תיכוניים והתכוננו לחינוך גבוה. אך צאו וראו מה עלתה להם? רק מעטים נקלטו בבתי ספר תיכוניים ובאוניברסיטה. מצבם החומרי של העולים ושיכונם במחנות ובמעברות מנע מבני-הנוער את האפשרות להמשיך בלימודים. אף אלה שנקלטו באוניברסיטה חיים חיי-צער וסבל. סופם של בני עולי בבל יהיה בקרוב כסופם של כל בני עדות המזרח בארץ'. [...]

נער האופניים

8

מאפייני התנהגותם של יוצאי עיראק בתקופתם הראשונה בישראל מקבילים לתהליך של אבל, של שכול תרבותי. קדם לאבל שלב קצר של אופוריה והתרוממות רוח, אך הוא התחלף במהרה בהלם ובקהות חושים לנוכח המציאות הפיזית הקשה והמפגש עם תרבות שונה ובלתי מובנת. גם הבידוד החברתי שנכפה על העולים במחנה המיון ואחר כך במעברות, קשיי השפה והצורך ללמוד מנהגים וקודים חברתיים בלתי מובנים ולאמץ ערכים חדשים עוררו כאב, ייאוש ובלבול. העולים החדשים מעיראק ביכו את אבדן החיים המוכרים והנוחים יחסית שידעו בארץ המוצא ולכך נילווה גם כעס: כעס על עיראק שהכזיבה, הונתה אותם ולבסוף החרימה את רכושם וגם כעס על ישראל, שעצם כינונה ערער את מצבם בעיראק ועשה אותם לקרבן הקמתה. בהגיעם לישראל הם ציפו ממנה לפיצוי על הקרבן ותחת זאת נתקלו בזלזול ובקיפוח שעוררו תחושת תסכול וחוסר אונים. יהודי עיראק היו שרויים בתהליך של אבל קיבוצי על עולמם הישן שאבד. בצד הכעס על השלטון העיראקי עלו געגועים לבית שהותירו מאחוריהם, לחברה היהודית התוססת, ליחסים החמים עם שכנים, חברים ושותפים ערבים ולתרבות שהם היו בה בני בית. אולם האבל היה מופנם כיוון שגעגועים למולדת ערבית נחשבו לבלתי לגיטימיים במדינת ישראל, והדבר לא הקל את המעבר לשלב האבל המשחרר. עם זאת, מלכתחילה היו אנשים שלמדו להבין את המצב הקיים, התעשתו במהירות והחלו בהתארגנות מחודשת לקראת התבססות במקום מגורים ובתעסוקה ובדאגה לחינוך נאות לילדים. תחושת השייכות למקום וההזדהות עם החברה הקולטת התפתחו עם השתלבותם הכלכלית, שהחלה לשאת פירות, ועם התרחבות מערכת הקשרים החברתיים שלהם, שהביאו לעליים בשביעות הרצון שלהם מחייהם בכלל. [...] הקשר הבלתי אמצעי שבין שלטון לתרבות גרם לכך שרבים מהעיראקים חיקו את ערכי התרבות האשכנזית בתחושת התבטלות ומתוך התנכרות לתרבותם הערבית. התופעה ניכרה במיוחד אצל צעירים, אשר בהתאמצם להשתלב אימצו את סממני התרבות המערבית ודחו את סממני התרבות הערבית. רבים ויתרו על שמות בעלי צליל ערבי או קונוטציה ערבית ובחרו להם שמות עבריים ניטרליים, לא מתוך אידיאל אלא בגלל הבושה. הם אימצו את הלבוש העירוני הישראלי, שלא היה שונה בהרבה מזה הנהוג בעיראק, והיו אף מי שניסו לאמץ רכיבים בולטים בתרבות האשכנזית כמו האזנה למוזיקה קלסית וצפייה בהצגות תאטרון. תהליכי הסתגלות אלה לוו בחילון מהיר ובנישואים בין-עדתיים בשיעור גבוה מזה שהיה ביתר עדות המזרח [...] בסיכומם של דברים מצטיירת תמונה חיובית של הישגים ניכרים. משיחות ומראיונות עם יוצאי עיראק מתקבל הרושם שכללית הם שותפים להערכה זו, אך אין הם שוכחים שהמאבק להשתלבות גבה מחיר גבוה והותיר צלקות לא רק בגלל תנאי הקליטה הקשים אלא בעיקר בגלל ההפליה העדתית ותחושות ההשפלה שעשו את התהליך קשה שבעתיים.

.2009 , ; ירושלים: הוצאת יד יצחק בן-צבי בין בגדאד לרמת גן: יוצאי עיראק בישראל אסתר מאיר-גליצנשטיין, מתוך:

משפחת שבירו בפתח הבדון 1951 , מנסי

באדיבות שושנה שבירו לאוסף מרכז מורשת יהדות בבל, אור יהודה

9

תיאטרון החאן

אודליה מורה-מטלון

אודליה מורה-מטלון, איתי שור

10 נער האופניים

זֶה לֹא ז ִּכָרֹון ׁש ֶּלִי

זֶה לֹא ז ִּכָרֹון ׁשֶּלִי. אֲנִי, ׁשֶּגָדַלְּתִי ּפֹה ּבָָארֶץ. ׁשֶיַּלְדּותִי הָיְתָה זְרּועַת מ ִׂשְחֲקֵי ּדּודֶס, אֲבָנִים. 5 , קְלָאס ׁש ֶּׁשִירֵי ה ַּגַן ׁש ֶּלִי הִכְרִיז ּו ׁש ֶּבְת ִׁשְרֵי נָתַן ה ַּדֶקֶל ּפְרִי ׁשָחּום נֶחְמָד, וְס ִּפְרּו עַל חֻר ְׁשַת הַאֵיקָלִי ּפְטּוס, עַל הַּג ֶׁשֶר, ה ַּסִירָה. אֲנִי, ׁשֶהָיִיתִי ׂשָרָה ּג ִּב ֹורַת נִילִ"י, ָאנָה פְרָנְק וְח ַּנָה סֶנ ֶׁש לְאֹור מְנֹורַת ה ַּקְרִי ָאה ּכָל לַיְלָה –

אֲנִי ע ֹוד ז ֹוכֶרֶת אֶת מֹוכֵר הַּל ֻּבְיָה ּבִרְחֹובֹות ּבָצְרָה

עֹובֵר עִם עֶגְלָתֹו וְקֹורֵא: "הֵדִי לַמָאר ַאל-ּל ֻּבְיָה!" לְפ ַּתֹות עַקְרֹות ּבַיִת עִירָאקִיֹּות לִקְנֹות אֶת הַּל ֻּבְיָה ׁשֶּלֹו ׁשֶהִיא יָפָה ּכְמֹו ּכֹוכֶבֶת ה ַּסְרָטִים הֵדִי לַמָאר.

מָה ּפִתְאֹום אֲנִי זֹוכֶרֶת אֶת זֶה? זֶה לֹא ז ִּכָרֹון ׁשֶּלִי!

2011 , אודליה מורה-מטלון

*מוקדש באהבה להוריי, דייזי ויצחק מורה ז"ל, ששתלו בי את ניגוניהם

בר שדה

11 תיאטרון החאן

יוצרים

– מחזה ובימוי איה קפלן במאית תיאטרון, מחזאית, דרמטורגית ומורה למשחק ב"סטודיו למשחק מיסודו של יורם לוינשטיין". עבודותיה מועלות תדיר בתיאטראות שונים בישראל ובפסטיבלים כיהנה כחברת הוועדה האמנותית של תיאטרון 2011-2016 ברחבי העולם. בין השנים באר-שבע. כיהנה כשופטת במגוון פסטיבלי תיאטרון ישראליים. . נוסח הצגה 2021 – תיאטרון החאן חתונה בשעת מגפה מעבודותיה: כתיבה ובימוי . כתיבה, בשיתוף שחר פנקס, 2020 – תיאטרון הבימה דבר על מקום המצאם ובימוי: סיפור על אהבה . כתיבה ובימוי 2020 . – תיאטרון באר שבע הדירה של רוזה ובימוי העולם האחר ; בימוי 2019 – תיאטרון הקאמרי השיבה ;2019 , – תיאטרון החאן וחושך מאת מוטי עושה כרצונו ; בימוי ודרמטורגיה 2018 , מאת ג׳ניפר היילי – תיאטרון החאן ; כתיבה (יחד עם יהושע 2017 , לרנר, על פי ספרה של אסתי ויינשטיין – תיאטרון הבימה

בין ; דרמטורגיה ובימוי 2016 , , על פי הרומן מאת שלום עליכם – תיאטרון היידישפיל כוכבים תועים סובול) ובימוי הכל אודות ; עיבוד ובימוי 2015 , מאת חגית רכבי-ניקוליבסקי, על פי ספרו של עמוס עוז – תיאטרון באר-שבע חברים מאת יהושע סובול בעל למופת ; בימוי 2011 , (עיבוד משותף עם ניר ארז) מאת מרי אור – תיאטרון באר-שבע חוה .2011 , (בעקבות "בעל אידאלי" מאת אוסקר ויילד) – תיאטרון הקאמרי

– דרמטורגיה דורי פרנס הברווזון, הסוחר מוונציה, ערי מדבר אחרות, פתאום מתרגם ומלחין. בין תרגומיו: בא סתיו, נעצר בחצות, קוריולאנוס, שייקספיר מאוהב, אמא אמרה שאסור, מי כובע הקש האיטלקי, פרק ב', קוויאר ועדשים, (הבימה), מפחד מווירג׳יניה וולף מלון פלאזה, המלך ליר, בואינג בואינג, אמדאוס, כסף הולך ושווא, ווייצק, קומדיה מקבת, סיראנו דה ברז'ראק, אופרה [תרגום ועיבוד], של טעויות, איש קטן מה עכשיו המלט, רומיאו ויוליה, (התיאטרון הקאמרי), בגרוש, מצחיקונת, עד קצה הקשת, הבן (תיאטרון אירמה לה-דוס, הדוכסית מאמלפי, פיגמליון, מי דואג לילד, שגעון באופרה פיאף, הדבר האמיתי, ברנשים וחתיכות, חיים פרטיים, אלוהי הקטל, חלום חיפה), של לילה בלב קיץ, תקלה קלה, שם פרטי, האמת, סיפור ישן חדש, ארוחת פרידה, (בית האבא, שעה של שקט, אילוף הסוררת, השקר, דברים שאני יודעת, המלט

השחף, נדל"ן, הזמרת (גשר) , אותלו 12- עניין של סגנון, הלילה ה (בית ליסין והמדיטק), כטוב בעיניכם ליסין), קירחת יותר, הקיץ, אדמה קדושה, בעלי המתוק ואשתי היקרה, הקסם הגדול, משחק של אהבה ומזל, חלום החולה [דרמטורגיה ומוזיקה מקורית] (החאן), ליל קיץ, האיש שחשב שאשתו היא כובע, חתונה בשעת מגפה שלוש אחיות, הדיבוק, הטייפ האחרון של קראפ, (תיאטרון באר-שבע) המדומה, המון רעש על לא כלום, סובניר (התיאטרון הערבי-יהודי). שרופים (אנסמבל עתי"ם), המלך הולך למות, פר גינט ,2011 ,2010 ,2008 זכה מספר פעמים בפרס התרגום ע"ש עדה בן-נחום, ובפרס התיאטרון הישראלי על תרגום בשנים .2016 . זוכה פרס לנדאו 2014 ,2013 Shakespeare.co.il " את תרגומיו למחזות שייקספיר ובני דורו ניתן למצוא באתר "שייקספיר ושות

12 נער האופניים

– תפאורה יהודית אהרון בוגרת החוג לאמנות התיאטרון באוניברסיטת תל-אביב, ביה"ס לאמנות בווילנה וביה"ס לציור של פרופסור אירנה ברילוב. זוכת פרס התיאטרון הישראלי לעיצוב , פרס 2017 , פרס לעיצוב תלבושות של התיאטרון לילדים ולנוער 2014 - ו 2017 תלבושות , פרס היוצרת 2018 לעיצוב התלבושות של פסטיבל חיפה הבין-לאומי להצגות ילדים , פרס על שם ארנון אדר ופרס קיפוד הזהב 2018 המצטיינת של תיאטרון באר-שבע .2021 לעיצוב תלבושות אל תסתכל לאחור, קליעים מעל ברודווי, עיצוב תלבושות להצגות: תיאטרון גשר: ועוד. תיאטרון באר הנודדים, משפט חוזר, האם, אורסטיה, גוליבר, הרצל אמר! הדירה של רוזה, כלוב העליזים, הלוויה חורפית, סוליקא, בימינו לא יוצאים שבע: היה שלום , ועוד. תיאטרון החאן: לדו קרב, הורים איומים, בית ברנרדה אלבה, נורה

. תיאטרון מר הפמן, נפוליון – חי או מת!, הנשים העליזות מוינדזור, גן הדובדבנים, אהובת הדרקון, חוקר פרטי טימון בן אתונה, פר גינט, הרצל, הדיבוק, . אנסמבל עיתים / תיאטרון הקאמרי: ינטל, מקווה, המלך ליר הבימה: השיבה, מעשייה מגונה, מסע בין חלמונים, בעל למופת, נתן . תיאטרון הקאמרי: המלך הולך למות, שלוש אחיות לילה אחד מרקוביץ, סיבת המוות, טניה . תיאטרון בית ליסין: הדוכסית של אמלפי . תיאטרון חיפה: החכם, מאה מותק של . עיצוב תלבושות למופע דוט והקנגורו, מלכת השלג . תיאטרון לילדים ולנוער באר שבע: עולה חדשה .2016 9 פסטיבל קן . תיאטרון באר שבע: דבר על מקום המצאם, עושה כרצונו, הדה גבלר עיצוב תפאורה להצגות: תיאטרון הבימה: , ועוד. הקוקייה, הכול אודות חווה, הכול בגן, בין חברים חתונה בשעת . תיאטרון החאן: חתונת הדמים, סליחות עיצוב תפאורה ותלבושות להצגות: תיאטרון באר שבע: , ועוד. מגפה – תלבושות סבטלנה ברגר

בוגרת ביה"ס ע"ש גרקוב (רוסטוב, רוסיה), והחוג לתיאטרון באוניברסיטת ת"א. , הסבתות, אנטיגונה, אוי 2022 מבקר המדינה בין עבודותיה בעיצוב תפאורה: אלוהים, יתוש בראש, חקירה חוזרת בעניין מותו המוזר של אנרכיסט מפוקפק, העולם האחר, הנשים עליזות מוינדזור, דוד וניה, החולה המדומה, חוקר פרטי, גן הדובדבנים, הנסיכה האמריקאית, אהובת הדרקון, אותלו, המצליחים, נישואים, 12- דקות ו 4 , הדירה של רוזה, נופים קסומים בתיאטרון החאן; קיץ, אושר, צל חולף שניות, האפקט, כלוב העליזים, דונה פלור נשואה לשניים, גרין מייל, רומיאו ויוליה, לעבור את הקיר, מלך הכלבים, בתיאטרון באר שבע; רוחות, רק אתמול נולדה בתיאטרון בית משרתם של שני אדונים, הים הכחול העמוק, עקר בית, מדליה להרי ינטל, אני לא בתיאטרון הקאמרי; השיבה, סוס אחד נכנס לבר, עד לא ידע ליסין;

איש הכריות, מחיר בתיאטרון גשר; 12- הלילה ה בתיאטרון הבימה; רפפורט, מקווה, החולה המדומה, קוריולאנוס הכיתה המעופפת, מומו, אמיל והבלשים, יותם ויעלי, ספר הג'ונגל בתיאטרון חיפה; הכבוד, משהו למות בשבילו בתיאטרון לילדים ולנוער באר-שבע. ; מלכת השלג במדיטק גן הדובדבנים, אבודים ביונקרס, עפיפונים, הרולד ומוד, הגיבן מנוטרדם, טירונות בלוז, בין עיצוב תלבושות: בתיאטרון הקאמרי; גם הוא באצילים בתיאטרון גשר; שונאים – סיפור אהבה בתיאטרון באר שבע; חברים איש הכריות, מחיר הכבוד, בתיאטרון הבימה; קוריולאנוס, מירל'ה אפרת, משפחה עליזה, פירורים, ארטון, טנגו אהבה אחרונה, החזן מווילנה, ילדי הצל בתיאטרון חיפה; שלוש מסיבות, אירמה לה דוס, המקום ממנו באתי

13 תיאטרון החאן

בתיאטרון החאן. , הבית הנקי 2022 ביידישפיל; סיפור על אהבה וחושך, רוחות עליזות, הסבתות, מבקר המדינה ). זוכת פרס התיאטרון הישראלי על עיצוב אמיל והבלשים ( 2008-2009 זוכת פרס הבמה לילדים ונוער לשנים ), זוכת פרס הבמה לילדים ונוער של עמותת אסיטז', על עיצוב תפאורה להצגה מלך הכלבים ( 2017 תפאורה לשנת .2021 ,) (תיאטרון אורנה פורת אלי

– מוזיקה אריאל ברט מלחינה ונגנית מפוחית. בוגרת תואר ראשון בביצוע ג׳אז מאוניברסיטת הניו סקול בניו תעני ), תיאטרון פלטפורמא: 2021( אמאווזה יורק. מוזיקה לתיאטרון: תיאטרון הקרון: .)2022( לי בכנות Ropeadope בחברת התקליטים 2021 , יצא באביב I n Between אלבום הבכורה שלה, וזכה לשבחים רבים. באלבום היא מציגה את יצירותיה המקוריות בהרכב Records יצא לאור אלבומה 2022 ייחודי של מפוחית, צ׳לו, פסנתר, קונטרבאס ותופים. בסתיו .Documentaries השני,

Red Sea Jazz מופיעה עם הרכבה באופן קבוע בפסטיבלים בארץ ובאירופה כגון . במהלך השנים Festival, Queenta Jazz Festival, Festival Éclats d'Émail, FR הופיעה והקליטה עם כמה מגדולי המוזיקאים בישראל ובניו יורק: מיקי גבריאלוב, להקת אטרף, דוד ד׳אור וכסולנית בתזמורת ירושלים מזרח ומערב, בניהולו המוזיקלי של תום כהן. 2015 ). זוכת מלגת ״קרן רונן״ בין השנים Virtual Jazz Club (2022 7 זכתה במקום הראשון בתחרות הג׳אז הבינלאומית .2019 – 2018 , והשלוחה האמריקאית 2022–

– תאורה רוני כהן אותלו, אהובת הדרקון, הנסיכה האמריקאית, תעלולי סקפן, גן בתיאטרון החאן: הדובדבנים, הלילה השנים-עשר, אוכלים, מולי סוויני, חוקר פרטי, תהלה, האדרת, הצוענים של יפו, דוד וניה, הנשים העליזות מוינדזור, כנרת כנרת, פילוקטטס, שיר ישן, רחוק..., חלום ליל קיץ, נפוליון - חי או מת!, חקירה חוזרת בעניין מותו המוזר של אנרכיסט מפוקפק, הפרקליט, נושים, פונדק הרוחות, יתוש בראש, אוי אלוהים, האיש שחשב שאשתו היא כובע, אנטיגונה, סיפור על אהבה וחושך, טייבלה והשד, רוחות עליזות, ה ַּדֶבֶר, חתונה בשעת מגפה, הסבתות, היה שלום מר הפמן, בתחילת ועוד. 1970 קיץ אישה בורחת מבשורה, אדם לא מת סתם, מלחמה, מועדון בתיאטרון הבימה: אהבת חיי, גוד . בתיאטרון בית ליסין: האלמנות העליזות, מבקר המדינה, בגדי המלך

נשים . בתיאטרון באר שבע: ביי אפריקה, סרט צרפתי, מראה מעל הגשר, ולנטינו, רוחלה מתחתנת, אמא מאוהבת גם הוא באצילים, . בתיאטרון הקאמרי: לא מציירות, קומדיה של טעויות, אפריל הקסום, השחף, הביתה הביתה מעגל הגיר הקווקזי, משפט פולארד, כולם רוצים לחיות, ארוחת טעימות, רישיון לחיים, פשוט לאהוב, אגדת . ארגנטינה, אמא תרזה איננה, אמסטרדם . בתיאטרון חיפה: דשא, אוטוטו זוכה בלוטו, אניהו האשליה, הקיץ, הנסיכה האמריקאית, נפוליון זכה בפרס התיאטרון הישראלי על עיצוב התאורה להצגות החאן: – חי או מת!

14 נער האופניים

– תנועה עמית זמיר מורה לתאטרון מחול ויצירה אישית, יוצר, מעצב תנועה, כוריאוגרף ומתאם אינטימיות. בוגר בית הספר למשחק מיסודו של יורם לוינשטיין, הסדנה להכשרת רקדנים בחיפה. בהתמחות כוריאוגרפיה. מעביר M.A בחינוך למחול ותואר שני B.Ed בעל תואר ראשון סדנאות "פשוט לזוז" בתנועה בארץ ובעולם. בעל למופת, אותלו, השיבה, מיזרי, הנכד, אהבה עיצוב תנועה בתאטרון: הקאמרי: למה לא באת לפני המלחמה?, בין . תיאטרון באר-שבע: ומגפה, וניה, הטנק, אדיפוס חברים, רומיאו ויוליה, גרין מייל, חתונת הדמים, דונה פלור, הדירה של רוזה, מניין הר לא זז, האורחת, הוא הלך בשדות, הקומה השלישית, מלך . בית ליסין: נשים קוריולנוס, רעל ותחרה, . הבימה: הכלבים, הסודות, לילה אחד מרקוביץ׳, שיפוצים המחברת . גשר: , דבר על מקום הימצאם, מניין נשים 1984 , מישהו שישמור עליי

העולם האחר, סיפור . החאן: הגדולה, רודף העפיפונים, חוות החיות, מר ורטיגו, המנהרה, אלף שמשות זוהרות . תיאטרון : כוכבים תועים, מעשיות קלאץ, בישראל ובחזרה . יידישפיל על אהבה וחושך, חתונה בשעת מגפה בובה, סוסי ים, . סוזן דלל: לא דובים ולא יער, אי הילדים . המדיטק: הניצחון הסופי, מורה לחיים אורנה פורת: .The Head איטליה: CRT . בתיאטרון Miracolo . בתיאטרון פיקולו, איטליה: בלאנש כיוצר עבודותיו הוצגו בפסטיבלים רבים: אינטימאדנס, פסטיבל ישראל, גוונים במחול, מחול אחר, מחול לוהט, פסטיבל מאסטר קלאס מילאנו איטליה, פסטיבל תאטרון פיזי באסן גרמניה ועוד.

– וידאו ארט יערה ניראל יוצרת עצמאית בינתחומית בווידאו, אמנית, מעצבת. מתמחה בשילוב הקרנות וידאו לעבודות מחול, פרפורמנס תיאטרון, וכמו כן בהקרנות וידאו חיות ותלויות מרחב וחלל. הציגה עבודותיה בפסטיבלים בארץ ובעולם. משתפת פעולה עם אמנים מתחום הבמה בעיצוב וידאו ליצירות במה. לצד היצירה האמנותית עובדת כפרילנסרית בתחום הווידאו, מצלמת, עורכת, מעצבת ומפיקה פרויקטים עצמאיים. בוגרת בצלאל; האקדמיה לאמנות ועיצוב בירושלים, החממה לאמנים צעירים של בי"ס מוסררה, ומרכז כלים – מרכז בינלאומי ובית למחול עכשווי. זוכת ציון לשבח על עיצוב .2021 בפסטיבל חיפה להצגות ילדים מכתב הקסם וידאו להצגה אלוף העולם (תיאטרון פרינג׳ אשדוד), מעבר לגבול (רננה רז), WART עיצוב וידאו: (תיאטרון נא לגעת), זה יכול להיות אדם עומד בשלג, אדגר (תיאטרון אורנה פורת),

אגם (תיאטרון חיפה), מכתב הקסם (אופרה קאמרה), כרמן, לה בוהם, דון ג׳ובאני (תיאטרון יפו), שנת אפס (תיאטרון סול). המוזה של ביאליק (אנסמבל בית התיאוטרון), ספר תולדות אדם, אדל (תיאטרון הקיבוץ), הברווזים – כולן בשיתוף עם אישקט ו Heavily Ever After , ארקטיקה, בדידותן של הממותות האחרונות, השוקה יצירותיה הכוריאוגרפית מעין ליבמן-שרון – הציגו בפסטיבלים בארץ ובעולם.

15 תיאטרון החאן

משתתפים

– נורי איתי שור וציון לשבח 2005 בוגר סטודיו למשחק ניסן נתיב תל אביב. זוכה מלגת קרן שרת .2012 בפסטיבל חיפה , מקימי, 2 דאוס, דני הוליווד . בטלוויזיה: בופור, איציק, בלדה ליוסף בקולנוע: . תפקידיו הבולטים בתיאטראות: אורנה פורת: , עולם הבובות של גלי 3 חסמב"ה דור . אימא קוראז' וילדיה, כולם רוצים לחיות . הקאמרי: יש ילדים זיג זג, פצפונת ואנטון . המכשפה בבית ממול . תיאטרון המדיטק: שבע בשבע צוותא: הנשים העליזות מוינדזור, שחקן להקת תיאטרון החאן. בין השאר שיחק בהצגות: הפרקליט, נפוליון – חי או מת!, יתוש בראש, האיש שחשב שאשתו היא כובע, תעלולי סקפן, תקלה טכנית, . כיום משחק בהצגות: אנטיגונה, רומאו ויוליה בכיכר . , היה שלום מר הפמן 2022 טייבלה והשד, חתונה בשעת מגפה, מבקר המדינה – האב, שטארק, קריין יומני גבע יוסי עיני . זכה 2007 בוגר בית הספר לאמנויות הבמה בית צבי. זוכה פרס התיאטרון הישראלי במלגות ע"ש: ירון ירושלמי, עדה בן-נחום, קרן אמריקה ישראל. אנחנו לא כאלה, נוימן, גנרל שוורצפוט במדבר סהרה, עשרים פלוס, ספי, טלוויזיה: . פסטיבל בית לחם, מפריח היונים, הבן דוד . קולנוע: הדיפלומטים, המיוחדת, כבודו ,22 מנדראגולה, מילכוד . תיאטרון הבימה: ילדי העגלות, רימון בין לבבות חיפה: מעגל הגיר הקווקזי. מילה של אהבה, הקמצן, שחקן להקת תיאטרון החאן. בין השאר שיחק בהצגות: אושר, אותלו, מלחמה על הבית, גן הדובדבנים, הצוענים של יפו, נפוליון – חי או חתונה . כיום משחק בהצגות: מת!, חלום ליל קיץ, אנטיגונה, רומאו ויוליה בכיכר .2022 בשעת מגפה, הסבתות, מבקר המדינה

– קיבוצניקית, פאוזיה (אחותו הקטנה של נורי), נער עיוור בבית מלאכה, ניצן לברטובסקי מיכל בוגרת סטודיו למשחק ניסן נתיב תל אביב.

שלטון (נטפליקס), The Greenhouse Academy , קטמנדו, פצועים בראש טלוויזיה: . בקולנוע: הצללים, משפחה טובה, רון, לצבי יש בעיה, ילדות סכסכניות, סברי מרנן . תיאטרון יפו: ארץ פוק, הדה גאבלר, הדייר חיימוביץ' . תיאטרון הבית: שש פעמים . נראתה לאחרונה . תיאטרון אורנה פורת: שלוש אחיות . תיאטרון תמונע: ההודאה . אהבת הדסה . תיאטרון השעה: ילדת הקשת בענן תיאטרון הקיבוץ: עורבים, נפוליאון – חי או מת! שחקנית להקת תיאטרון החאן. שיחקה בהצגות: תעלולי סקפן, טייבלה . כיום משחקת בהצגות: פונדק הרוחות, ה ַּדֶבֶר, רוחות עליזות . , היה שלום מר הפמן 2022 והשד, חתונה בשעת מגפה, הסבתות, מבקר המדינה

16 נער האופניים

– מוטק'ה הקיבוצניק, מושי (אחיו הצעיר של נורי), העיוור נגן הנאי, אדון מכובד שחר נץ במשרד הקליטה, מזכיר מנהל בית הספר, מלצר

בוגר סטודיו למשחק ניסן נתיב תל אביב. היה מועמד לפרס שחקן המשנה בטקס . זכה בציון לשבח על משחקו בפסטיבל הצגות יחיד תיאטרונטו 2018 " "קיפוד הזהב . שיחק ב"תיאטרון הבית" ביצירות: שלבים 10- איך להיות מאושרים ב על ההצגה 2018 . ניים דרופ, לא מכניסה את זה הביתה, שתמות אמן כנרת כנרת, פונדק הרוחות, האיש שחקן להקת תיאטרון החאן. שיחק בהצגות: תעלולי סקפן, אוי . כיום משחק בהצגות: שחשב שאשתו היא כובע, אנטיגונה . , נתן החכם 2022 אלוהים, טייבלה והשד, חתונה בשעת מגפה, מבקר המדינה

– ציפי, האם, רוזיטה, המזכירה של הממונה על המלגות, יקית בקפה חרמון בר שדה .2012 בוגרת סטודיו למשחק ניסן נתיב תל אביב

סיפור על אהבה וחושך, היה שלום מר בין ההצגות בהן השתתפה: בתיאטרון החאן: אותלו, אליס, כפר, אנטיגונה, נופל מחוץ לזמן, פרימדונה, . בתיאטרון גשר: הפמן ועוד. הדיבוק תא גורדין, המגיפה, המפלצת . בטלוויזיה: סיפור על אהבה וחושך בקולנוע: . מהסמטאות

– חיים הקיבוצניק, עזיז העיוור, עובר אורח, דייר אצל גברת וייסקופף, ענאן אבו ג'אבר השומר הסורי, רכז המודיעין, רובי (אחיה של מיכל)

Personal יליד נצרת. בוגר תואר ראשון ושני בתיאטרון, אוניברסיטת תל-אביב. קולנוע: שהוקרן בפסטיבל הסרטים Borekas at Sunrise .2016 שהוקרן בפסטיבל קאן Affairs (כותב: סייד קשוע, יוצר ובמאי: גורי אלפי), מדרסה הקצרים בתל-אביב. טלוויזיה: כאן חינוכית. בתאטרון לילה מאלף בצוותא, רצח בתיאטרון החאן, חתונה בשעת מגפה תיאטרון: , חתונת הדמים – מופע תאטרון-מחול בפסטיבל רחוב בת-ים, עשתונות הבית, חוסר עניין ריטנהאוס–אסן גרמניה, Kind Of בתיאטרון האוניברסיטה, אדיפוס המלך The Queen Commanded Him to Forge, Barenboim-Said , בפסטיבל עכו לציבור הדיבוק, גרסת הבמאי , תיאטרון אל-מגד חיפה, יחפים בפארק ,Academy, Berlin .Residesert Eilat בפסטיבל טריסטן ואיזולד בתיאטרון הבית,

17 תיאטרון החאן

– רחלי המדריכה, גברת וייסקופף, היועצת, אשתו של הממונה על אודליה מורה-מטלון הדרכת טקסט בלשון העיראקית-יהודית המלגות, טליה (אמא של מיכל); בוגרת תיאטרון צה"ל והסטודיו למשחק בהנהלת ניסן נתיב.

הכבש השישה עשר, אנטיגונה, הלילה בתיאטרון הקאמרי שיחקה בין השאר בהצגות: . כמו 1998 ועוד. זוכת פרס עדנה פלידל , הנפש הטובה מסצ'ואן, אורזי מזוודות 12- ה תופרות, האגם המוזהב, ילד משלי כן שיחקה בתיאטרון חיפה ובאר שבע בהצגות: , אותה כתבה פרומות עבור 2005 ועוד. זוכת פרס ההצגה הטובה ביותר בפסטיבל עכו וביימה, ובה שיחקה (בימוי בשיתוף אליענה שכטר). שחקנית יוצרת במופע היחיד (תיאטרון תנועה אשרה אלקיים), איתו אף הופיעה בפסטיבלים אני הלכתי אז... אני (המעבדה), גוויותי ורבותי (צוותא), ראיון עבודה, בלבוי בינלאומיים. בפרינג': (תמונע) ועוד. רוצה לבקש סליחה, פרייבט קולקשיין זהו זה, עספור, ג'וני, חשופים, שלטון הצללים, העיר הטובה, אבירם כץ בטלוויזיה: ועוד. לעבור את הקיר ועוד. בקולנוע:

הנשים העליזות מוינדזור, כנרת כנרת, בדמי ימיה, שחקנית להקת תיאטרון החאן. בין השאר שיחקה בהצגות: . , הבית הנקי 2022 אוי אלוהים, סיפור על אהבה וחושך, מבקר המדינה . בימים אלה משחקת בהצגות: נושים

– פרוייק'ה, בעלה של רחלי המדריכה, העיוור המחוטט, מנהל בית הספר אריה צ'רנר ברחובות, דייר אצל גברת וייסקופף, מנהל בית הספר דעת לנערים עובדים, אלחנן (אבא של מיכל), הממונה על המלגות, קלינסקי

. זוכה פרס התיאטרון הישראלי כשחקן השנה, 2007 בוגר בית צבי. זוכה פרס קלצ'קין . זוכה 2020 בפרס הראשון בפסטיבל שיקגו הרפתקה בשחקים . זכה עם הסרט 2009 .2021 אות הוקרה בפסטיבל הבין לאומי להצגות ילדים פוקסטרוט, מכתוּב, לבנון, השיגעון הגדול, חתונה מנייר, מבצע חמניה, קולנוע: זינזאנה, פלורנטין, הפוך, השמינייה, ועוד. טלוויזיה: הבודדים, קריוקי, ארוגם ביי מעורב ירושלמי, הפיג'מות, פצועים בראש, אמא ואבאז, המלכות, חטופים, פרודים, . אגדות מיערות וינה, חלום ליל קיץ ועוד. בתיאטרון באר שבע: סקיי, קופה ראשית אותלו, דוד וניה, שחקן ותיק בלהקת תיאטרון החאן. בין השאר שיחק בהצגות: תעלולי סקפן, ועוד. כיום משחק בהצגות: הנסיכה האמריקאית, הקמצן, סוף משחק . 2022 אוי אלוהים, סיפור על אהבה וחושך, חתונה בשעת מגפה, מבקר המדינה

18 נער האופניים

נגנים

– קמנצ׳ה, עּוד יהודה סמית . נגן ורסטילי שמנגן על מגוון כלים. מוזיקאי, יוצר ומפיק מוזיקלי, שנע בין מגוון 26 בן ז׳אנרים בדגש על מוזיקה אלקטרונית ואתנית. בוגר בית הספר "מקאמאת" למוזיקה מהמזרח ותלמיד של פרץ אליהו, מארק אליהו, יאיר דלאל, אלעד לוי ועוד. בין היתר ניגן ומנגן ב: אנסמבל גליל, אנסמבל בועז רגב, אליקו באס, תזמורת שאהאן ועוד פרויקטים מגוונים. מנהל פרויקט עצמאי בפיתוח, המבוסס על אלתור והבעה חופשית, ועל צלילת עומק לעולמות הסאונד האלקטרוני לצד צלילים מהמזרח בנגינת לייב. כמו כן מנהל עם ששם דגש על מוזיקה מלודית חיה ,Yericho Project אלמוג דניאל את הפרויקט ופועמת יחד עם אלקטרוניקה יצירתית. – דרבוקה, דוהולה, ריק, פריים דראם בנימין קובר . נגן כלי הקשה, כותב ומלחין. מתמחה במיוחד בכלי הקשה מהמזרח (ריק, 29 בן דרבוקה, פריים). מופיע ומלמד בשנים האחרונות ברחבי הארץ. בוגר המחזור הראשון של בית ספר "מקאמאת" למוזיקה מהמזרח, שם התעמק בלימוד המסורות הערבית, הטורקית והאנדלוסית. במשך מספר שנים משמש כתלמיד של ישי אפטרמן וחבר בקבוצת לימוד של מוזיקה אפריקאית אצל אריה אוזנה. תלמידו של איתמר דוארי ותלמיד בסדנא של זוהר פרסקו. חבר בהרכב עלוואן ובעוד מספר הרכבים.

ענאן אבו-ג'אבר, ניצן לברטובסקי, איתי שור, בר שדה

19 תיאטרון החאן

מילים וביטויים בעיראקית-יהודית (מתוך המחזה)

بال زحمة – אם לא קשה (פירוש מילולי: בלי להטריח) בַּאלָה זַחְמָה بدلة لعينك ּ – אהיה כפרה לעינך (פירוש מילולי: עיני תחת עינך) בְּדַאללַה לְעֵינַכ جيفة – סירחון גִ'יפָה قحبة (גַחְבָּה) – זונה קַחְבָּה معكف – עקום, מעוות מְעַכַּף ما شاء هللا – איזה יופי, בלי עין הרע מַא שַׁאללַה شوية – קצת שְׁוַואיָה صدييق – ידידי סַדִיקִי قتمل – פשפשים קַתְמַל بس – די, רק, אבל בַּס طفانو بوشه – יריקה בפרצופה, שלח כף ידו אל מול פניה לאות זלזול טְפַאנו בְּווּצָ'ה ايش لونك ּ – מה שלומֵךְ? אַש לוֹנְכ

20 נער האופניים

בנימין קובר

יהודה סמית

21 תיאטרון החאן

אריה צ'רנר, שחר נץ

איתי שור, ניצן לברטובסקי

ענאן אבו-ג'אבר, איתי שור

22 נער האופניים

מאמצי שיקום המסורת והעצמי החברתי ב"נער האופניים" לאלי עמיר איתמר דרורי עמיר נמנע מלהטיל את כובד המשקל בכתיבתו על מחאת המזרחי המּודר נער האופניים כדרכו, גם ב המופלה לרעה, הנבעט ומּוגלֶה לשולים, מה שהיה ממקם אותה בתוך אגף השיח המובהק של פוליטיקת הזהויות. בנקל יכול היה לעשות זאת.[...] תחת להתמקד בתלונה על הכאב והמצוקה הנובעים מאי-שוויון ההזדמנויות שכאן, עמיר בוחר למקד את הנרטיב של נורי בן-דמותו במאמציו האדירים לאשש מסורות מעורערות שהן חלק מחיי הנפש שלו, ולכונן או להמציא מחדש מסורות אחרות כדי להכות שורש במרחב. נורי פועל בעיקשות ובהתמדה לשיקום העצמי החברתי המפורר והמפורק שלו, כנער בודד המנותק ממשפחתו בסביבה חברתית זרה וחדשה לו, ומאתר בה אחים-לַגורל מרקע דומה לשלו, מנטורים, עמיתים ובני ברית מקרב מעגלי העבודה וההשכלה הקרובים אליו, ואף בנות-זוג, שדינמיקת היחסים מולן כרוכה לבלי-הפרד בהתמודדות מחודשת עם טראומות, חסכים, רגשי נחיתות ומגע בפצעים פתוחים שבנפש. הביקורת החברתית שעמיר בוחר להשמיע, בעדינות ובמרומז יותר מאשר בקול רם ובתביעה מפורשת, . בצד הערכה כלפיהם והכרת תרנגול כפרות ממשיכה את ביקורתו על האבות המייסדים האידאליסטים מ מקומו, נורי קובל על שאינם באמת רואים או מסוגלים לראות את עולמם השונה והייחודי שלו ושל חבריו לעלייה ההמונית מ"מזרח", ומפתחים כלפיהם ציפייה להניח מאחור את עולם התרבות והערכים הישן, , אל נער האופניים ). ב 186 ' , עמ תרנגול כפרות כשם שהניחו הם, כולל זניחה גמורה של ערך המשפחתיות ( מול הבורגנות העירונית הירושלמית, לובשת הביקורת הזו אופי מרומז ומוצפן, ומתבטאת ּבַסימבוליקה של הפניית המבט. האבות הגדולים של הספרות וההגות היהודית המודרנית וההולכים בדרכם, מאותת לנו עמיר, נכשלו כישלון חרוץ באי-הפניית המבט אל מחוץ לעולם החברתי והתרבותי המוכר להם, המצוי בלב הקנון של התרבות העברית המתהווה. נערה נועזת אחת מרחביה, צלמת של "אחרויות" ובעלת עיניים פקוחות, הסכינה לעשות כן אל מול אדם אחד שנגע אל ליבה, ובכך סימנה אפשרות של תיקון חברתי עתידי, היפתחות הדדית ומיזוג אופקים בין מסורות ואופני קיום שונים בחברה הישראלית.

, בתוך: ביקורת ופרשנות – מאמצי שיקום המסורת והעצמי החברתי ב"נער האופניים" לאלי עמיר איתמר דרורי, מתוך: .173 – 139 ' , עמ 2022 , , תשפ"ב, רמת גן: הוצאת אוניברסיטת בר-אילן 47 כתב-עת בין-תחומי לחקר ספרות ותרבות", חוברת

אודליה מורה-מטלון

אריה צ'רנר

23 תיאטרון החאן

מוקדש לסבא שלי, ליאון עובדיה, נער האופניים של .1955 , בואכה ישראל 1943 ברקוביצה, בולגריה

הנּורי של המשפחה שלנו.

איתי שור

איתי שור

ליאון עובדיה

אני מקדיש את ההצגה לזכרו של אבי יצחק עיני ז"ל ולמשפחתו, שעלו בתחילת שנות החמישים ארצה ברגל מעיראק דרך סוריה ולבנון, ועם הגעתם ארצה נשלחו להתגורר במעברה בפרדס חנה.

יוסי עיני

יצחק עיני

יוסי עיני

כשעלתה לארץ ממרוקו, עם סבי, יהושע עובדיה 16 סבתי רובי היתה בת ז"ל ומשפחתו. הם עשו דרך שארכה כחודשיים בהפלגות, עם חניות בקזבלנקה ובצרפת, והשתכנו במעברת כפר גבירול בצריף. הקליטה וההסתגלות לחיים בארץ לא היו קלים, והיא בעיקר סבלה שנה. 20 מגעגועים להוריה ומשפחתה, אותם זכתה לראות רק כעבור לסבתי חמש בנות ועשרה נכדים.

שחר נץ

לסבתא שלי, בת שבע האהובה,

על ידייך, ליבך וכוחותייך גדלים כולנו.

בר שדה

24 נער האופניים

ההצגה מוקדשת לכבודך, "דודו",

אומנם הלכת לעולמך כשהייתי רק בן שבעה חודשים, אך מרוב האהבה והכבוד שאנשים – קרובים ובמיוחד רחוקים – חולקים לך עד היום הזה, אני לומד להכיר אותך דרכם כל יום עוד קצת.

ענאן אבו-ג'אבר

נער האופנים הפרטי שלי, אבי האהוב יצחק מורה (מועלם) ז"ל. בצעירותו על גדת נהר השאט אל-ערב, התמזגות נהרות הפרת והחידקל. בצרה. עיראק.

אודליה מורה-מטלון

אני מקדיש בגעגוע את ההצגה לאבי האהוב ז״ל, איש חכם שנמלט מהשואה למעברת באר יעקב, ויחד עם אימי האהובה הקימו בית חם בישראל.

אריה צ'רנר

סבתא חנה האהובה, האחת והיחידה,

קרן אור של תקווה ואופטימיות,

מעיין שופע חום, אהבה וחוכמת-חיים.

ניצן לברטובסקי

25 תיאטרון החאן

אודי בן משה מנהל אומנותי: | יורם ברוורמן מנכ"ל:

, עמוס אונגר, אבי בלשניקוב, אמרי בן עמי, רות דיסקין, יוסי הראל, גורי זילכה, יעל מושיק ביבי – יו"ר חברי הוועד המנהל: חקלאי-קאופמן, מיכה טל, מיכל לקס, ינון עוז-ארי, תמר פיינברג, ענת פינסטרבוש, יובב צור, ד"ר רענן קופ, יובל קורן, ניסן רז, אפרת שהם הילדסהיימר גוף מבקר: ציפורה כהן – רואת חשבון שחקני להקת תיאטרון החאן: ניצן לברטובסקי, אודליה מורה-מטלון, כרמית מסילתי, שחר נץ, יוסי עיני, ויטלי פרידלנד, יהויכין פרידלנדר, עירית פשטן, אריה צ'רנר, ניר רון, איתי שור, ארז שפריר שחקנים להצגה: ענאן אבו-ג'אבר, איצ'ו אביטל, יארא אזרייק, תמר אלקן מאושר, דניאל ברקאי, עֹפר גרינברג, יואב היימן, יוסי ירום, ישראל פניאל, סוזנה פפיאן, נעמי פרומוביץ-פנקס, בר שדה צוות תיאטרון החאן: חשבת ומנהלת אדמיניסטרטיבית: ברטה שטרית; מנהל טכני וייצור: ששון חזם; מנהל תאורה וסאונד: רוני כהן; מנהלת מכירות חוץ ומחלקה חינוכית: אירית בלומנפלד; מפיק אומנותי: אסף ברזניצקי; מנהלת שיווק ויח"צ: שרי נחשוני; רכזת שיווק ודיגיטל: ספיר זוהר; עוזרת מנכ"ל ומזכירת התיאטרון: נעמה אנֹוש; ניהול הפקה: יהודית כץ, קרן אור גדון; הנהלת חשבונות: מרינה ברייטר; מנהלת מנויים: קרן ברק; דרמטורג: יותם גוטל; מנהל במה: עאסם אל-שריף; תאורנים: יונתן לוי, ריינהרד סטו, יצחק סקילי, זיו בר-דוד, אייל סטוצ'ינסקי; טכנאי קול: ערן צמית, איליה סורין, יונתן זכרוב; עובדי במה: חאלד חמדאן, אדם פסח, שגיא שם טוב, מחמוד גית; הלבשה ואביזרים: פאולה טימונר, תמרין קול, הילה הולצר, אור שרבליס; איפור ופיאות: סופי מולדבסקי; קופאיות: טליה אליאב, גאיה בן עמי, מעיין הירשפלד, שבי זאבי, נעמי ישראל; מח' מנויים: בת-אל מרציאנו (אחראית משמרת), רחל אנקרי, נאוה ברנר, ישראל גושן, זהבה לוי, בתיה מהריאן, טל מרקובסקי לרנר, שושי קנדל, יערה שריג; אחראית דיילים: עדי גינת; דיילים: צרויה אייקין, שי אלהרל, רווית אשכנזי, שירה הר, אופיר זייף, רותם נהיר, דניאל רשף, טל שורש, נעמי שרמן; כתוביות: שירה יעקובוביץ אגודת ידידי תיאטרון החאן: אגודת ידידי תיאטרון החאן הוקמה במטרה להבטיח את המשך קיומו של התיאטרון, לעודד את העשייה התרבותית והאמנותית המפוארת שלו ולבסס את מעמדו הציבורי. חברי אגודת הידידים מוזמנים להצגות הבכורה החגיגיות ולקבלות הפנים שלאחריהן, נחשפים לעשייה התיאטרלית, נפגשים עם יוצרים ומוזמנים לאירועים מיוחדים. חברות באגודת הידידים כרוכה בתרומה שנתית לתיאטרון. naama@khan.co.il : נשמח לצרף ידידים נוספים. להתקשרות יו"ר אגודת הידידים: עו"ד חגי שמואלי יועץ משפטי: עו"ד עמי פולמן | מבקר פנים: רו"ח יאיר אלון עמיתים /// נווה אייל, מיכל ועמוס אונגר, דודו אלישר, יעל ורמי ארז, רוז ואליהו בן טובים, זהר ג'ינאו, נורית ואהל הרמן, דן זיסקינד, רות חשין, צביקה יוכמן, שי ומיכל ליפשיץ, לסלי סבה וורדה שיפר, ענת פורת, רונית ושלמה רבינוביץ', שלומית ופלג רדי, גאולה שמואלי, דורית וחגי שמואלי, אריאל שנהר, אנה שניידר ידידים /// רונית ואפי אברמזון, פרנסיס וברוס אופנהיימר, אורה ויעקב אחימאיר, שלמה אילון, גדעון ועליזה אלון, ירון אנג'ל, בתיה ארטמן, עליזה אשד, מושיק ויעל ביבי, מירלה ושרון במברגר, ניצה בן-אלישר, דבורה בן דוד, עופרה בן יעקב, רובי ובניה בן-נון, נטע בן פורת, חיים בן שמעון, סוניה וזמיר בקל, רמי בר גיורא, נעה וישראל בר גיל, נורית ואמתי ברקול, חביבה וחזי ברקלי, מלכה גאגין, רעיה וחנוך גוטפרוינד, מזל גרטין, דינה ויורם גרינשפן, דפנה גרנות, יהודה דוידוב, מירי ודני דינוביץ', טובה הרצל, נעמי וינד, מירה ויינשטין, דניאלה וכסלר, אילנה ויורם וקשלק, יהודית זליג, אורה זק, ציפי זרנקין ויואב איגרא, פרנסין וראובן חזן, טלי חיימסקי, נחמה חסון, נעמי חפץ, אפרת ומיכה טל, דליה טלמור, ליטל ידין, איטה ילין, נאוה וחיים יפה, ארי כהן, עופר ותהילה כהן-כהנא, עמליה כהן, שרה כהן, רעיה ואביעד כהנא, יוסי לוי, עופר והילה לוי, רינה ואיתן לוי, חבצלת לורברבוים, פיני לזוביק, דינה ושלמה מור יוסף, דורית ונפתלי מיכאלי, אריאלה מן, רפי מרון, רחל מרין, טלי ודני נווה, אריאל נסים, שמחה סיגן, רות ומיכאל סלע, לבנה ודן בניה סרי, עמי וחווה פולמן, רחל פייטלסון, ענת ואלכס פינסטרבוש, לינה פישר, מיכאל פרימן, ברוריה פרסבורגר, נעמי ודוד קאסוטו, דב קולני, אבי קוסטליץ, יהודית קרפ, ברטה רג'ואן, ציפי רומן, זיוה רותם, אורנה וצלי רשף, זאב ותרצה שביט, תמר שילה, יהודה שפירא, יפה שפירא ועופרה הלפמן, אביבה ויואל שר, אורי שרף שוחרים /// עמיר וריקי בירם, אבי בלשניקוב, שמעון ברזילי, נירה וישראל ברטל, דברה ולואיס גרבר, מומי ונילי דהאן, רנה ומאיר חת, אמיר לנג, ג'ואנה ואברהם קושניר, אליס שלוי, אורנה ויוני שסטוביץ'

מיסודה של הקרן לירושלים בתמיכת הני גסטטנר, ובסיוע משרד התרבות והספורט ועיריית ירושלים

The Bicycle Boy Based on the Novel b y Eli Amir Adapted and Directed by Aya Kaplan

Dramaturgy: Dori Parnes Set Design: Judith Aharon Costume Design: Svetlana Breger Music: Ariel Bart Lighting Design: Roni Cohen Choreography: Amit Zamir Video Art: Yaara Nirel Dialect Coach for Judeo-Iraqi Arabic: Odelya Moreh-Matalon Actors (in Order of Appearance) Anan Abu Jabir Yossi Eini Nitsan Levartovsky Odelya Moreh-Matalon

Instrumentalists: Binyamin Kober Yehuda Smith

Production Manager: Keren Or Gadon Assistant Director: Cnaan Eliel Production and Technical Supervisor: Sasson Chazam Lighting and Sound Manager: Roni Cohen Program Editor: Assaf Berznitsky Stage Photography: Yael Ilan Poster Photography and Design: Moshe Nachumovich – mozesart.com Poster layout and Program Design: Elad Elharar – Design & Illustration Public Relations: Sari Nachshoni , The Jerusalem Khan Theatre English Translation: Yaniv Farkas

Shachar Netz Arie Tcherner

Bar Sade Itay Szor

1950s Israel. Sixteen-year old Nuri, who was born in Baghdad, is sent alone by his father to Jerusalem in order to secure an apartment for his family. Earning his living by delivering newspapers on his bicycle and running errands for the prime minister's office, he tries to fit into the new country

while dreaming of a different life.

Running time: about 95 minutes (no intermission) Premiere: February 4 th , 2023.

27 תיאטרון החאן

איתי שור, ענאן אבו-ג'אבר, שחר נץ

www.khan.co.il kupa@khan.co.il 02-6303600 :' טל

מרכז החאן (ע"ר)