החאן - ביבר הזכוכית

ויליאמס (כמו גם איבסן וצ'כוב) ממשיך ב"בביבר הזכוכית" להעמיד אימז' מרכזי, בעל משמעויות סמליות פסיכולוגיות, שישקף בצורה תיאטרונית חדשה את הסיטואציה רבת-המסלולים של חיי המשפחה. השימוש באימז' ביבר הזכוכית מאפשר לוויליאמס לא רק לשקף את התודעות המיוסרות של דמויותיו, אלא גם להרחיב את משמעויותיה של הפעולה ולהעצים את הפיוטיות המובלעת במציאות הבינונית, המשתקפת בהצגת התיאטרון. ביבר הזכוכית מתואר לראשונה כשהוא ניצב על גבי שידה עתיקת יומין בחדר האורחים, כ"אוסף של חיות זכוכית פעוטות ומבהיקות". ביבר הזכוכית מייצג בצורות שונות ורבות-משמעות את שלוש הדמויות המרכזיות של המחזה. קודם כול, לורה מוצגת באופן שברירי ומקסים כדמות של "הנערה בזכוכית", כאשר ביבר הזכוכית משקף את שבריריותה, את חולשתה, את ייחודה, את קסמה האישי – ובעיקר את אשליותיה. הראם המקסים, בעל הקרן האחת, הנבדל מסוסי הזכוכית האחרים, משקף את לורה יותר מאשר חיות הזכוכית האחרות. ביבר הזכוכית של לורה משקף, אם כי בצורות שונות, גם את אשליותיהם של אמנדה ושל תום. אשלייתה של אמנדה קשורה לזיכרון העבר בתודעתה. היא מעלה זיכרונות מן העבר שבחלקם הגדול ודאי מדומים, על הצלחותיה הרומנטיות המפוארות ועל המחזרים הצעירים הרבים שהיו לה, עם הזמנות אינסופיות לנשפים בכל קצוות הֵַּדֵלְתַה. ההתמסרות המוגזמת לעבר המדומה מעידה על אשליותיה הרומנטיות שנכחדו, במיוחד כשגם בעלה זנח אותה לאנחות ונעלם בלי שהופיע יותר בחייה. התצלום הענקי של האב (הצעיר!) בחדר האורחים מעיד, שאמנדה שוגה באשליות ומאמינה עדיין שבעלה יחזור אליה ואל משפחתה. ]...[

אשלייתו של תום נעוצה ביחס האמביוולנטי אל אמו ואחותו. תום מאמין, בצורה גוברת והולכת, שאם רק יברח ממשפחתו, הוא ייחלץ מן המלכודת שבה הוא נתון.

בריחתו מתבררת כאשליה מייסרת ומכאיבה. אן שום מרכיב הירואי, או חיובי, או מתקן, בבריחתו. להיפך, בסיום תום מגלה שאינו מסוגל להשתחרר לחלוטין ממשפחתו, ובתוספת של רגשי אשמה כבדים, הוא ימשיך להיות קשור אליהם בזיכרונו כל ימי חייו. הסיום הופך להיות סנטימנטלי מאוד, משום שוויליאמס מתאר, לסיכום, את שלושת בני משפחת וינגפילד כדמויות שאינן מסוגלות להתמודד עם המציאות, החיות בעולמות שונים של אשליה. עם זאת, האשליה הנפרדת של כל אחת מהדמויות, ושל כולן כאחד, רוויה בקסם ובאהדה כזו, שמציגה את תופעת האשליה בעיני הצופים כחיובית ולא כשלילית.

הדרמה הריאליסטית והאמריקאית בת-זמננו: האהיל הצבעוני והעץ השבור – טנסי ויליאמס מתוך: גדעון שונמי, .97 – 94 ,91 ,90 ' , עמ 2011 , , חולון: הוצאת אור-עם וארתור מילר

9

תיאטרון החאן