החאן - הנשים העליזות מוינז'דור

פלסטף עונה על הקריטריונים של דמות קומית בדיונית גם בהופעותיו הראשונות במחזות ההיסטוריים, אבל כששקספיר הוא הנשים העליזות מוינדזור משבץ אותו בעלילת הקומדיה תואם ככפפה ליד את איפיוני הדמויות הקומיות שמסורת הקומדיה הנשים העליזות פיתחה אותן מאז עידן הקומדיה הקלאסית. שונה ממתכונת הקומדיות העליזות שכתב שקספיר מוינדזור במהלך העשור הראשון ליצירתו. למרות רמז עמום הממקם את פנטון, כביכול, בקרב חבורתם הפרועה של הנסיך הנרי הצעיר , מזוהה עלילת הקומדיה עם 15- וחבר מרעיו בני ראשית המאה ה הכאן והעכשיו של עידן יצירתה, ממש כמו הקומדיות הסאטיריות של בן ג'ונסון, תומס דקר וכותבי קומדיה אחרים בני התקופה. המחזה דוחק במידה רבה היסוד הסאטירי המודגש המאפיין את את הזוג הצעיר הרומנטי והתמים (אן פייג' ופנטון) אל שולי העלילה ומתרכז בעיקר בדמויות הבוגרות יותר. אלה מתחרות זו בזו במקומן על פני מידרג הלעג והגיחוך, ובראשן דמות האביר הכרסתן והעליז, שיומרתו חסרת הבסיס להציג עצמו כמפתה הנחשק של נשי העיירה לשיפור מצבו הכלכלי מניעה את גלגלי העלילה. כאן ממשיך שקספיר לטוות ולפתח את דמותו הכריזמטית של האביר התוסס. אותו פלסטף "גנב את העלילה" בשני המחזות ההיסטוריים שבהם פרץ לתודעתם של צופיו, עד כדי כך שבמחזה המלך השלישי המעלה על הבמה את עלילותיו של הנרי הצעיר, , נאלץ המחזאי לדון אותו למוות משיברון לב מבלי הנרי החמישי להעלותו על הבמה כלל; וזאת על אף ההבטחה הכלולה באפילוג שהאביר ג'ון פלסטף ייכלל בין הנרי הרביעי חלק ב' של המחזה דמויות המחזה הצפוי. האגדה חסרת הראיות, הרווחת בין פרשני , מספרת שהיתה זו 18- שקספיר ומהדיריו מאז פרוס המאה ה המלכה אליזבת עצמה שהפצירה בשקספיר שיחזיר אל הבמה את . נשים העליזות מוינדזור ההולל חביב הקהל ב ומקבל את התעלולים בקומדיה שלנו מתעלה פלסטף על עלבונו המופנים כנגדו תחילה על ידי הנשים שהתיימר לפתות, גב' פורד וגב' פייג', ומאוחר יותר בשיתוף בעליהן ואנשי העיירה. בכך הוא תורם את חלקו הדרמטי לסוף המאושר שבו נחתמת הקומדיה. אבל בגילגולו הקודם, במחזות ההיסטוריים, אין הוא שווה נפש בתום העלילה. שם, כאשר ידידו הצעיר, הנסיך לכישלון הצורב שלו הנרי, מוכתר למלך, הוא משבית את שמחתו של פלסטף בעיצומה של תהלוכת ההכתרה כשהוא מסלק אותו מעל פניו בנזיפה גורפת, המביאה את זקן השופטים, יריבו המושבע של פלסטף, להשליך אותו ואת חבורתו לכלא. אכן, יומרתו המסוכנת של פלסטף, מאמנו של הנסיך לחיי הוללות, נועדה לשלוט בהונו של ידידו המלכותי גם לאחר שיעלה הנרי לשלטון. יומרה זו, המתפרצת בנאום מחוצף מיד עם היוודע דבר מותו של המלך, אביו של יורש העצר, מעידה שמהלכו חסר החמלה של המלך הטרי הוא מחויב המציאות, אם הוא מבקש לנהל את מלכותו על פי סדרי ממשל תקין. כאן מוצג בפנינו גם צידו האפל והמורכב של היסוד הפלסטאפי, המאיים על סדרי עולם. ואף על פי כן, הדחתו של פלסטף מחסדי המלך, קוממה על הנרי דורות של פרשנים, שחקנים וצופים, וגרמה לשיברון לבו של פלסטף כפי שהוא מדווח על ידי חבריהם של פלסטף והנסיך שברון ליבו של פלסטף הביא אולי . המלך הנרי החמישי בראשית להחלטתו של שקספיר לכתוב קומדיה חדשה שתתבסס במידה המילה האחרונה ברישומה של רבה על האביר ההולל חביב הקהל. מורשת פלסטף על הבמה, זו שהנחתה בסופו של דבר מעבדים דרמטיים ומחברי אופרה מסאליירי, ניקולאי, ורדי ועד ווהן- ויליאמס לחזור ולהעלות אותו על הבמה שוב ושוב, שייכת אפוא שמחת החיים התוססת של האביר הרברבן וההולל המקבל עליו ל יותר מן הזקן שבור הלב הקמל את גזר דינה של החברה הקומית, מאחרי הקלעים של המחזה ההיסטורי בעודו ממלמל על שדות ירוקים.

10