החאן - האדרת - מאת ניקולאי גוגול

תאריכים בחיי ניקולאי ואסילייביץ' גוגול

1852 - 1809

1809 הבדיחה הראשונה של אמן הסאטירה: נולד באחד באפריל. אביו, בעל אחוזה קטנה בפלך פולטאבה שבאוקראינה, עוסק בשעות הפנאי בחיבור חרוזי שירה ומחזות מהווי אוקראינה. 1825 , מת אביו, ובבת אחת הוטל הנער לתחום הבגרות; גוגול ראה את עצמו 16 בהיות גוגול בן ראש למשפחה, שיתף את עצמו בדאגותיה של אמו ונהג להרהר על העתיד הצפוי לו. מובטח היה לו בתוך-תוכו כי נועד למעשה רב שאין לעשותו אלא בבירתה הגדולה של רוסיה. 1828 מסיים את חוק לימודיו בגימנסיה ונוסע לפטרבורג. הבירה קיבלה את פניו בחומרה רבה: יוקר החיים, חוסר העבודה, ומצוקה שלא הורגל בה; אך בעקשנות רבה, זו שהצטיין בה כל ימיו, ביקש לפתור את בעיותיו. הוא השקיף על סביבותיו וראה כי החברה שבסנט פטרבורג מוצאת עניין בכל הנוגע לאוקראינה, ולפיכך גמר אומר להשתמש באמצעי זה על מנת להתקדם ולהתפתח. 1829 "האנס קיכלגארט", פואמה מייגעת נוסח ביירון והרומאנטיקה הגרמנית רואה אור. שתיקה מנבאת רעות מצד הביקורת מסתיימת במאמר קצר, אך תקיף, ב"מוסקוו טלגראף". בלווית נערו פושט גוגול על דוכני המכירה בעיר, קונה את כל טפסי הפואמה ומעלה אותם באש. הוא מקבל משרה צנועה במיניסטריון הפנים. 1830 החל לתרום סיפורים מהווי אוקראינה לכתבי-עת ספרותיים. 1831 מלמד היסטוריה במוסד לנערות צעירות, הפוסלות אותו כמורה משעמם. הצלחת ספרו "ערבים בחווה ליד דיקאנקה", קובץ סיפורים מן הפולקלור האוקראיני, קונה לו מהלכים בחוגים ספרותיים. בוקר אחד הוא מופיע בבית פושקין, המשורר הנערץ עליו. משרתו של פושקין מודיע לו שבעל הבית עדיין במיטתו. "ודאי עבד קשה כל הלילה", לוחש גוגול בהערצה. "עבד? נכון" מאשר המשרת "במשחק קלפים". היכרותו עם פושקין מותירה על גוגול רושם עמוק, ומותו לאחר שנים מחזק בו את האמונה המיסטית שנועד לגדולות. 1834 אחרי מאמצים נואשים להשיג קתדרה להיסטוריה אוקראינית באוניברסיטה של קייב מתמנה גוגול לפתע, בעזרת ידידים בעלי השפעה, לפרופסור שלא מן המניין להיסטוריה עולמית באוניברסיטה של פטרבורג. בהרצאתו הראשונה מכסה כושר הביטוי שלו על ליקויי הידע. לשיעורים הבאים הוא מופיע כשלחיו חבושה כולה ומחלק לתלמידיו תמונות קטנות של הריסות רומי. הקריירה האוניברסיטאית שלו מגיעה לסיומה תוך שנה וחצי: "ירקנו, אני והאוניברסיטה, איש בפני רעותו", הוא כותב לידידו פוגודין, "ושוב אני קוזאק חופשי".

"כולנו יצאנו מבינ קפלי 'האדרת' של גוגול" )דו טוייב קי( "חיי וכל שמחת-החיימ שלי מתו איתו." )מכתב לפוגודינ עמ מותו של פושקינ בפטרבורג (1837 , בעקבות דו-קרב

4