החאן - האדרת - מאת ניקולאי גוגול

מהו אם כן אותו עולם מוזר, שפה ושם זכינו להצצות ספורות אל תוכו מבעד לבקיעים הפעורים במשפטים התמימים- למראה? במובן מסוים זהו העולם האמיתי, אך הוא נראה בעינינו אבסורדי באופן פרוע, כה מורגלים אנו לתפאורה שמקיפה אותו דרך-קבע. ההצצות הללו הן שיוצרות , כך שהוא מגלם האדרת את הפקיד הקטן והכנוע, גיבור באישיותו את רוח העולם הסודי-אך-אמיתי המתפרצת דרך סגנונו של גוגול. אותו פקיד קטן וכנוע אינו אלא רוח- רפאים. מבקרים רוסים זיהו אותו עם המושפלים והמדוכאים והסיפור כולו הרשים אותם כמחאה חברתית. אבל הוא הרבה יותר מזה. הבקיעים והחורים השחורים במירקם הסגנון של משהו גוגול מרמזים על פגמים שבמירקם החיים עצמם. פה לא נכון מן היסוד, וכל בני-האדם הם מטורפים רפים שמתרוצצים בעקבות מטרות הנראות בעיניהם הרות- חשיבות, בעוד שאיזה כוח לוגי-אבסורדי משאיר אותם תקועים במשרותיהם התפלות – זהו ה"מסר"האמיתי של בעולם הזה, שכולו תפלות מוחלטת – השפלה תפלה . הספר ושלטון תפל – הדרגה הגדולה ביותר שהלהט, התשוקה והדחף היצירתי מסוגלים להגיע עדיה היא אדרת חדשה שחייטים ולקוחות כאחד עובדים עליה בחרדת קודש. אינני מדבר על נמשל מוסרי או לקח מוסרי. לא יתכן שום לקח מוסרי בעולם כזה, כי אין בו לא מורים ולא תלמידים: , ואין מקום לכל מה שעלול להשמידו, כך שכל הינו העולם הזה שיפור, כל מאבק, כל מטרה או השתדלות מוסרית הם בלתי אפשריים כהסטת כוכב ממסלולו. זהו העולם של גוגול, ובתור שכזה הוא שונה לחלוטין מעולמו של טולסטוי, או מזה של פושקין, או של צ'כוב או שלי עצמי. אבל אחרי קריאה בגוגול, אולי תהיינה עיניך מגולגלות קמעא, ופתאום תראה פיסות מעולמו במקומות הלא-צפויים ביותר. ביקרתי בארצות רבות, ומשהו בדומה לאדרתו של אקאקי אקאקייוויץ' היה משאת- נפש נכספת של לא מעט מכרים מקריים אשר מעודם לא שמעו על גוגול. ...העלילה האמיתית )כמו תמיד אצל גוגול( טמונה בסגנון, במבנה הפנימי של האנקדוטה הטרנסצנדנטלית הזאת. עולמו של גוגול קשור במידת-מה למושגים בפיסיקה המודרנית. מעטים הם הקוראים המוכנים לקפוץ בעוז אל תוך התוהו- ובוהו המכושף של גוגול, ללא עכבות וחרטות. מי שסבור כי טורגנייב היה סופר גדול, ומבסס את דעתו לגבי פושקין על הליברטו הנלוז של צ'ייקובסקי, רק ידשדש בגלים הרדודים והקלושים ביותר שבים המסתורי של גוגול, והנאתו תהיה מוגבלת לזוטות כגון ההומור ה"מיוחד" והחידודים הצבעוניים.

דוד קיגלר, דודו בן זאב, יואב היימן, אדי אלתרמן, יעל טוקר

8