החאן - עלייתו הנמנעת של ארתורו אוי

עלו כאן פעמים "מעגל הגיר הקווקזי" ו "אמא קוראז וילדיה", "הנפש הטובה מסצ'ואן", "אופרה בגרוש" רבות. ברכט גם נמצא בפסקול הפופ שלנו – למשל השיר "ירח אלבמה", המוכר לכולנו".

"היוצא "לא כולם יודעים, אבל ישנו אפילו מחזה של ברכט שהיתה לו בכורה עולמית ארצישראלית: פרדי: , הועלה 1.5.1938- אך לא התפרסם עד סוף שנות השלושים, וב 1931- . המחזה נכתב אמנם ב מן הכלל והכלל" במאי על רקע 1- לראשונה על ידי חברי קיבוץ גבעת חיים בעמק חפר בצל מגדל המים, כחלק מחגיגות ה המתחים עם השכנים הפלסטיניים". עלה בישראל פעמיים בעבר, בתיאטרון הבימה ובתיאטרון "עלייתו הנמנעת של ארתורו אוי" " יותם: חיפה. להפקה הנוכחית בתיאטרון החאן תרגמתי את המחזה מחדש. ואולי זו הזדמנות טובה לדבר קצת על התיאטרון האפי, שמזוהה כל כך עם ברכט". "התיאטרון האפי הוא תיאטרון סיפורי, שעלילותיו מתפרסות על פני שנים רבות ושאינו מתבסס פרדי: בהכרח על עימות בין שני גיבורים (כמו למשל אנטיגונה וקראון במחזה של סופוקלס). – "סצנת רחוב", שנוצרת כאשר Strassenszene ברכט תיאר את הדגם הבסיסי של התיאטרון האפי כ מישהו שהיה עֵד לתאונה שקרתה ברחוב, מספר על כך אחר כך כעֵד, בדומה לניצול מאירוע היסטורי הרה אסון. זה גם טיבו של תהליך פוליטי: יש נעלמים וצריך לבאר אותם – למשל בסצנות משפט או חקירה כמו – על ידי מנגנונים שמבררים מה קרה בדיוק. אנחנו לא רואים את העימות המקורי "ארתורו אוי" במחזה עצמו, אלא עוברים לרמת התדיינות ומנסים לרדת לעומקו של התהליך: מה הניע אותו, ובעיקר, איך ניתן היה למנוע אותו". יש תבנית חוזרת – שברכט אהב – של מפגש עם דמויות ברגע מכריע בו היו "ארתורו אוי" "למשל ב יותם: יכולות לבחור אם להיות מושחתות או לא. יש לפחות חמש סצנות כאלה שבתחילתן הדמות משוכנעת שלא תתמוך במעשיו של אוי, ובסופן – היא לוחצת יד איתו ונכנעת לר ֶׁשַע. מכאן לקוח שמו של המחזה "עלייתו הנמנעת" – כלומר שיכולנו למנוע אותה. וכמובן, ברקע המחזה הזה נמצאת "תאונת הדרכים הגדולה ביותר של האנושות" – עלייתו של היטלר לכל דמות יש מקבילה מן ההיסטוריה הנאצית: גיבולה זה גבלס, גירי זה גרינג, "ארתורו אוי" לשלטון. ב רומה זה רוהם, דאלפיט זה דולפוס, דוגסבורו זה הינדנבורג, וארתורו אוי הוא כמובן היטלר. במובן הזה זוהי דוגמה מובהקת למחזה אלגורי. אין פה, כמו שפרדי אמר, קונפליקט בין שתי דמויות מרכזיות, אלא תהליך פוליטי שהמחזה מבקש לבאר. הכרוז מצהיר "ארתורו אוי" לכן יש חשיבות במחזותיו של ברכט לפרולוגים ולאפילוגים. הנה למשל ב במפורש על כוונתו של ברכט בפתיחת המחזה: "קהל נכבד, היום אנחנו מציגים – סיפור על פושעים, גנבים ורוצחים! סיפור ישן ומוכר, מעורר אימה, שבו המאפיה תשתלט על עיר שלמה!" כלומר הקהל יודע מראש מהי העלילה, והשאלה היא לא מה יקרה לדמויות, אלא איך זה יקרה".

"מאפיין נוסף של התיאטרון האפי הוא הרחקת העדות למקום ולזמן אחר". פרדי:

"במחזה הזה המנגנון האפי מאוד חשוף – המחזה ממוקם כאמור על רקע פעילות המאפיה בשיקגו יותם: – לצורך דיון בסכסוך על משאבים ושליטה".

פרדי: "באמצעות הרחקת העדות ברכט מראה לנו שאי אפשר ללמוד מההיסטוריה ושהטעויות חוזרות על עצמן שוב ושוב. אולי הדבר היחיד שלומדים מן ההיסטוריה הוא שלא לומדים מן ההיסטוריה. זו הטרגדיה האמיתית"...

5

תיאטרון החאן