החאן - תעלולי סקפן

עלה לראשונה על ידי מולייר על תעלולי סקפן המחזה בפאריס. באותן Palais Royal (24.5.1671) - בימת ה השנים היה מולייר בשיא יכולתו המקצועית: מחזאי ושחקן דגול, מנהל להקת התיאטרון של המלך לואי .14- ה טרטיף, דון ז'ואן, המיזנטרופ חלק ניכר ממחזותיו החשובים: היו כבר נחלת העבר. הקמצן ו הקומדיה החדשה, פארסה מובהקת, התקבלה, אם כן, בהפתעה על ידי מעריציו המשכילים של מולייר ובראשם שכותב: Boileau חברו בשק המגוחך שבו מתעטף סקאפן אינני מזהה את מחברו של המיזנטרופ הם לא רק יצירה קלילה, אלא עיבוד תעלולי סקפן ואמנם מאת טרנטיוס, והעתק פורמיו ישיר של הקומדיה הרומית סגנונם של מוריו הראשונים של מולייר, שחקני הקומדיה דל ארטה, מהם למד רבות בתחילת דרכו, כאשר שב שנות נדידה. קיימת 12 לפאריס מהדרום עם להקתו בתום (Jean-Baptiste( אף סברה לפיה סבו היה לוקח את נכדו בהיותו נער לצפות בהצגותיהם של Poquelin=Molière האיטלקים. מה הביא את איש התיאטרון המהולל לחזור כביכול יועדו להיות מעין תעלולי סקפן לצעדיו הראשונים? נכון ש "מנה ראשונה" המקדימה מחזה מרכזי, ומולייר חיבר את הקומדיה בחיפזון. היא גם לא זכתה בהצלחה מיוחדת - , אבל אז החלה הקריירה 1673- עד אחרי מותו של מולייר ב שלא ירד מהבמה עד היום. אין תעלולי סקפן המזהירה של הדבר מפתיע מכיוון שבנוסף לאלתורים שנונים, פנטומימה ומצבים קומיים מבריקים הכלולים בתוכו, המחזה מעיד גם הפעם על ייחודו של מולייר האמן הבשל. עלילת הקומדיה פשוטה. שני צעירים מאוהבים בשתי צעירות, אבל לאבותיהם יש תכניות אחרות. סקפן, המשרת הממולח, נכנס לפעולה ומצליח כצפוי לגבור על הזקנים הפתיים בעזרת תחבולות מגוונות, ובסופו של דבר מתאחדים שני זוגות האוהבים בהתאם לכללי הקומדיה הקלאסית ולשמחת הצופים. אולם לאמיתו של דבר הקומדיה כולה סובבת סביב סקפן המנצח בוירטואוזיות על יתר הדמויות. סקפן היווה אחת מאותן הדמויות ביצירות מולייר הזוכה לחופש מוחלט. כל הקומדיות של מולייר בנויות סביב עימות בין עולם ממסדי וסמכותי של מבוגרים לבין דור צ עיר השואף לחופש. אבל ישנה קטגוריה נוספת, מיוחדת במינה: העוזרים הנאמנים, הממונים על האושר, המתירים את הסבך עד לפתרונו הרצוי. ייחודם של העוזרים בקומדיה של מולייר הוא לא רק שנינותם. עוצמתם נובעת מהעובדה שהם אינם מעורבים בדרמה המתחוללת. הם חופשיים רגשית, הם אינם שייכים לעולם החברתי המציאותי כביכול של העלילה, הם שייכים לעולם הקומי בלבד. ומכאן החרות, הבלתי מוגבלת כמעט וחוצפתם הגדולה. סקפן במובן זה מתעלה על עצמו כאשר בתמונה המרכזית של המחזה הוא מבקש לנקום בז'רונט הזקן על ההשפלה שספג ממנו, ומכה אותו מכות נמרצות. הוא אכן מסתכן בעץ התליה על תעוזתו, אבל כצפוי -

ניצל... בכך הוא מהפכן המקדים את פיגארו ! , האוניברסיטה העברית פרופ' תרז מלאכי

7