החאן - תעלולי סקפן

תרגומיו של נתן אלתרמן לבמה העברית לתרגומי מחזות יש מקום נכבד ואף מכריע בכלל תרגומיו של נתן אלתרמן. פעמיים הוענק לו פרס שאול טשרניחובסקי לתרגומי 1946- מופת ובשתי הפעמים הוא זכה בו על תרגומי מחזות: ב מאת ויליאם נשי וינדזור העליזות מאת ז'ן רסין ו פדרה על תרגום על תרגום שנים עשר מחזות של מולייר. 1967- שקספיר, ושנית ב אלתרמן פנה לעסוק בתרגום בגיל צעיר למדי, שעה שהיה עדיין , בשובו לארץ- 1932 בתחילת דרכו הספרותית והעיתונאית. בקיץ ישראל מצרפת עם סיום לימודיו לתואר אגרונום, ימים מעטים

שנה, כבר היה בעל כישורים להצלחה בתחום היצירה הזה, שהתמיד לעסוק 22 לפני שמלאו לו בו עד סוף ימיו: ידיעת שפות, השכלה רחבה ושליטה יצירתית בלשון העברית. בידיעת הלשון העברית החיה היה אלתרמן יוצא דופן בדורו, כי היה המשורר הראשון בעל שיעור קומה במאה העשרים שדיבר עברית מינקותו. אביו, יצחק אלטרמן, היה מייסדו של גן ילדים עברי, שבו 'הכל נאמר והושר ונלמד' בעברית. נתן ואחותו לאה למדו בגן הזה ואביהם דיבר עימם עברית גם בבית. אידיש שמע מפי סבתו וגם מפי קרובי משפחה וידידים. האם בלקה דברה גם רוסית. לאלתרמן היו אם כן שלוש שפות 'אם', והוא ידע לקרוא בשלושתן. כשהגיע לגימנסיה העברית בקישינב, למד שם גם צרפתית, גרמנית וקצת לטינית. לימוד השפה הרשמית, הרומנית, היה קלוש ולא הותיר , התקבל אלתרמן למחזור 1925 אצלו משקע כלשהו. לאחר שעלתה משפחתו לארץ-ישראל בשנת הי"ז של גימנסיה 'הרצליה', שם למד אנגלית, צרפתית וערבית. הודות לשהותו הממושכת בצרפת ), העמיק אלתרמן את ידיעותיו בלשון 1932 - 1929( לצורך לימודיו, שנה בפאריס ושנתיים בנאנסי הצרפתית ובספרותה וזיקתו לתרבות צרפת האריכה ימים. החקלאות של ארץ-ישראל לא זכתה ליהנות מפרי לימודיו בצרפת, אך הספרות העברית זכתה. אלתרמן קרא הרבה מאוד בלשונות שידע: ספרות יפה, דברי הגות, ספרות מחקר וביקורת, עיתונים וכתבי עת. עד סוף ימיו נהג לקרוא באורח קבוע, נוסף על עיתונים יומיים, שבועונים וכתבי עת עבריים אחרים, גם עיתונים יומיים וכתבי עת צרפתיים, אנגליים ורוסיים. חיים גמזו, שגר עם אלתרמן בחדר אחד בפאריס, סיפר למנחם דורמן: 'קראתי הרבה והחלפנו בינינו ספרים. באותה תקופה גילינו קודם כל את הקלאסיקה הצרפתית. קראנו את בלזק ואת סטנדל... קראנו גם שירה... יש שנתן היה קורא בקול רם קטע משיר, אבל מפסיק מיד, כאילו הוא מתבייש לקרוא שירה בפומבי'. אלתרמן תרגם מכל השפות שידע: אידיש, גרמנית, רוסית, צרפתית ואנגלית. תרגום ושכתוב היו חלק גדול מן העבודה העיתונאית שממנה התפרנס אלתרמן לאחר שנואש מהשכר שקיבל כפועל חקלאי. מלבד עבודות התרגום השגרתיות שעשה לפרנסתו תרגם אלתרמן, גם לא על מנת לקבל שכר, תרגומים אמנותיים של סיפורת ובעיקר של שירה, אך חלקן של סוגות אלה בכלל תרגומיו אינו רב. תרומתו העיקרית של אלתרמן לספרות העברית בהעתקת יצירות מלועזית היא תרגום טקסטים דרמטיים שנועדו להיות מוצגים בתיאטרון. מכיוון שהתפרנס מכתיבתו, תרגם אלתרמן מחזות לפי הזמנה, על פי בחירתם של התיאטרונים שפנו אליו. לא הייתה זו פרנסתו העיקרית אלא תוספת מזדמנת. התנסותו הראשונה של אלתרמן בתרגום טקסטים לבמה הייתה בתיאטרון 'המטאטא', שם התבקש .1933 לתרגם מאידיש מערכונים של יצחק נוז'יק, שהוזמן ל'מטאטא' בתור במאי וסופר בתחילת נוז'יק שמע עברית, אך דיבר וכתב אידיש. שמו של אלתרמן לא נקרא על התרגומים האלה והם לא ראו אור בדפוס, ולפיכך לא ניתן לקבוע במדויק מתי החל לעסוק במלאכה הזאת וכמה ממערכוניו של נוז'יק תרגם. לאלתרמן, מתרגם המחזות הווירטואוזי לעתיד לבוא, הייתה זו התנסות חשובה. ב'מטאטא' הוא למד כיצד לתרגם טקסטים שנועדו להישמע ולא להיקרא, טקסטים שנוח לשחקנים להגותם. גם בלי שנקרא שמו של אלתרמן על התרגומים שתרגם ל'מטאטא', עשתה לה השמועה כנפיים - הקהילייה האמנותית בארץ-ישראל של שנות השלושים של המאה העשרים הייתה קטנה וכולם ישבו באותם בתי הקפה - ולא עבר זמן רב עד שהזמינו תיאטרון 'אהל' לתרגם עבורו מחזה, את ). בשנה זו נשא אלתרמן לאישה את השחקנית רחל 1935- מאת פרנץ מולנאר (בכורה ב ליליאום מרכוס, ותרגומים אחדים לבמה שעשה בתקופה הזאת קשורים בפעילותה התיאטרונית. רחל וארע לה מה שארע למספר לא מבוטל של שחקנים 1934 מרכוס הגיעה לארץ-ישראל בשנת אחרים - היא נדחתה על ידי תיאטרון 'הבימה' ועל ידי תיאטרון 'אהל', שלא קבלו לקהלם שחקנים חדשים. מכיוון שהיה זה גורלם של שחקנים רבים אחרים, מוכשרים ובעלי יוזמה, ייסדו 'הנידחים' להקות תיאטרון משלהם.

9