החאן - בדמי ימיה

6 !% (! $ 6 ( 6(!'% 6 %2* %' 6 %2 * (054% ( %4

סיפור אהבתם של עקביה ולאה משפיע עמוקות על תרצה, והוא משתלב עם סיפור התבגרותה שלה, ומתוכה צומחת התאהבותה במזל. מעניין ביותר להתבונן בסגנונו של עקביה מזל הצעיר, המשכיל ובעל הציפיות הספרותיות, בעל הנפש הרומנטית היפה השואפת אל הנאצל, מעצב את חייו באמצעות חיבורם את סיפורי המקרא. הסגנון הזה חושף אותו במלוא יומרנותו ההתבגרותית הספוגה רגשי גדלות. ברור מכך שסגנונה של תרצה בסיפורה, שגם הוא מוגדר כ"זיכרונות", נובע מסגנונו של עקביה ועשוי במתכונתו. ולאחר ההיכרות עם כתביו המועתקים על ידי מינטשי, מוחשת היטב הזיקה הסגנונית העמוקה שבין עקביה לבין לאה, וברור כי הם עצבו את כל חייהם באותו עולם ססגוני וטקסי: מטקס הקידושים הפרטי שעשו לאה ומזל על טבעת ה"מזרח" ששימשה להם טבעת קידושים, ועל "חוט השני" של שערה התולה את ה"מזרח"; ועד מותה של לאה, מוות שהיה מעשה של כניסה אל תוך הכתבים ואל עולמם באמצעות הנשימה.

הדברים הללו אינם באים כדי להמשיך ולאפיין את סגנונו של הסיפור, אלא כדי להראות שהספרותיות של תרצה, כישרונה הרבה וסגנונה ההדור, אינם אלא פניו החיצוניים של מהלך נפשי סבוך וטרגי: תרצה אינה נשבית בחיי אמה שהוחתמו בה בסצנת המוות, אלא היא נשבית ; סיפור רומנטי של משורר ענוג ונערה שחלתה ב"מחלת סיפור בהיותם הלב". אהובה בטוח שמחלתה אינה אלא מחלת האהבה שלה, והוא בז לאביה שדאג לנישואיה עם אדם אמיד. כניסתה של תרצה אל תולדות אהבתה של אמה, היא כניסה אל תוך סיפור בחיים, ממש כפי שאמה עשתה, בחייה ובמותה. בחירת הסגנון הזה היא יותר מבחירת מילים, אין זה אומר שהמסע . היא בחירה להיות בתם של לאה ועקביה מזל כי בעקבות אמה הוא מעשה בדיוני. כלל וכלל לא. אלא שגם חיי הנפש וגם תנועת האהבה עשויים זה כבר במתכונת של סיפור. ומסעה של מסע לא רק אל ה"מה תרצה הוא מן העמוקים שניתן לעשות, כי הוא היה?" אלא גם אל סודות ההתהוות של ה"אני".

... המרתק בניסיונה של תרצה לחיות באמצעות האהבה את חייה של אמה הוא שלמרות שיש בו המשך ברור של . ניסיונה, בהיותו תהליך חי, חזק וספונטני יש בו גם מרד גדול מעשי האם וקבלה עמוקה של ערך האהבה של האם, של חיי אמה, ויש בו סירוב לעולם הדיכאון והמחלה שבתוכם גדלה. תיקון לחלוטין, פועל בחייה של תרצה כ התאהבותה של תרצה היא מהלך שבו נערה מנסה לבחור את בן זוגה בעצמה, לא מתוך שידוך הכפוי עליה. יש בהתאהבות הזאת התעקשות גדולה על עצם הבחירה. אבל גם הבחירה הזאת מוארת באור אירוני. תרצה הנישאת לעקביה מזל אינה מוצאת אמנם בן זוג מאושר המוצא את תיקונו בה, ואינה מוצאת בו כלל את המשכו של הסיפור שנקטע בנישואיה של אמה לאביה. היא מוצאת בו אדם אציל נפש, עצוב ועדין, הדומה במידה רבה לאביה. מורכבותו הבלתי רגילה של הסיפור עולה עוד יותר כשמביטים שוב בפתיחתו ובשאלות העולות ממנה? מדוע הלכה תרצה בדרך הזאת? מה היא חיפשה במסע אדיפוס שלה, הרצוף קשיים ומבחנים, שבו כמו ברחה מהוריה אל חיק הוריה? ברור מאוד כי הכוח המניע, הדחף הארוטי, החיוני והיצרי כל כך של מעשיה, הוא חיפוש אחר אמה האהובה שהיתה נעדרת בחייה כבמותה, ויש בו אפילו ניסיון מרתק להיות אמה;

14