החאן - תהלה

י עגנון ” ש : מאת

ר ג נ י מ ו א ב ד י ו ו י י ד : ר ו י א

תהלה

מאת: ש"י עגנון

2

עיבוד למחזה: שחר פנקס בימוי: שיר גולדברג תפאורה: נטשה טוכמן-פוליאק

ששון חזם מנהל טכני וייצור: עדנה טוויג מנהלת הצגה: נועם פלג , עוזר במאי ומנהל הפקה: עינת סנדרוביץ’ ייצור אביזרים: יעל אילן צילומים: פולי ברינר, תוכנייה: נוטלסטודיו עיצוב תוכנייה: גולדפינגר תקשורת ואסטרטגיה יחסי ציבור: דייוויד באומינגר כרזה ושער התוכנייה: תודות: עיריית ירושלים - יוסי שרעבי, שמי אמסלם, מילכה בורנשטיין, נאוה דיסנצ'יק קרן ירושלים - דני מימראן, אייל שר עיבוד לסיפור הידוע מאת ש"י עגנון. תהלה, סיפור מסע המתאר את חיפושו של סופר אחד, אחר משמעות בחייו. לאחר שהייה ממשוכת בחו"ל, שב הסופר לירושלים. המפגש המחודש עם העיר ועם המתגוררים בתוכה מותיר אותו חסר שקט. באחד הימים הוא פוגש באקראי בתהלה, זקנה צדקת. בין השניים נקשרת שיחה והיא מעוררת את סקרנותו. לאחר פגישה זו, נפגש הסופר עם אנשים שונים בירושלים - חכם ירושלמי ורבנית זקנה המתגוררים גם הם גרים בעיר העתיקה. מפגשים אלו מעוררים את השאלה אודות הקשר בין העבר להווה ואודות משמעות מפגש פשוט בין אנשים. כשהסופר ייתקל שוב בתהלה הוא יתחיל לתמוה האם יד נעלמה היא המכוונת את השניים להיפגש או שמא הצורך שלהם זה בזו? אט אט ייחשף לסיפור עברה של תהלה עד שלבסוף תתגלה המהות האמיתית של החיבור בין השניים, אשר עיקרו גאולה.

תלבושות: מאור צבר מוסיקה: דניאל סלומון

תאורה: רוני כהן

עיצוב בובות: אמירה פנקס הדרכת בובות: עופר עמרם ייעוץ - נוסח, שפה ודיבור: נגה יתומי משתתפים: יהויכין פרידלנדר

יואב היימן תמר אלקן

פרופ' ניצה בן דב, אילת ליבר - בית עגנון ייעוץ לבובות: גילי קוזין-אולמר, עדי מלחין

משך ההצגה: כשעה (ללא הפסקה) 2012 ביולי 30 : הצגה ראשונה

3

שמואל יוסף (ש"י) עגנון 1970 בפברואר 17 , - י”א באדר א’ תש”ל 1887 באוגוסט 8 , י”ח באב תרמ”ז , בשם שמואל 1887 , נולד בבוצ'אץ' שבגליציה בשנת 1966 חתן פרס נובל לספרות לשנת עלה לארץ והתיישב ביפו ופרסם את סיפורו הראשון בעברית 1908 יוסף צ'צ'קס. בשנת 1924 - - "עגונות", בעקבותיו שינה את שמו לעגנון. לאחר ארבע שנים נסע לגרמניה וב שב ארצה וקבע את מגוריו בירושלים עד לסוף ימיו. במשך עשרות שנות יצירה פרסם עגנון מאות סיפורי מופת, את הרומנים הגדולים של הספרות העברית במאה העשרים וכן ספרי כינוס וזיכרון רבים. בסיפוריו עוסק עגנון במתח ובקיטוב של הקיום היהודי המודרני, תוך התבוננות מעמיקה בנפש האדם, בכתיבה, במעשה האמנות ובמציאות המשתנה. לשונו רבת הרבדים, השואבת משפת חכמים, סגנונו המלוטש והאירוניה וההומור הידועים של עגנון מייחדים את כתיבתו ומעניקים לו את מקומו הבולט בספרות העברית ובתרבות היהודית המתחדשת.

4

לה ִ תה , עם שובו של עגנון 1950 לה' פורסם לראשונה במאסף "דבר" בשנת ִ הסיפור 'תה לירושלים לאחר מלחמת השחרור. עלילת הסיפור מתרחשת בירושלים של ימי שלטון לה. מאוחר יותר יצא הסיפור בכרך "עד הנה", והוא ִ המנדט הבריטי וגיבורתו היא תה נחשב לאחד מסיפורי המופת שנכתבו בספרות העברית החדשה, ואף ל "סיפור קודש" כפי שכינה אותו פרופ' אליעזר שביד.

לה ִ כתב היד של תה

באדיבות בית עגנון, ירושלים

5

נטשה טוכמן-פוליאק - תפאורה ) וזוכת מלגה על 2007( בעלת תואר שני בהצטיינות בעיצוב במה בחוג לאמנות התיאטרון באוניברסיטת תל-אביב ). שמשה כאסיסטנטית למעצבים רוני תורן, אנה חרושצ’ובה, 2005( הישגים ראויים להערכה בחוג לאמנות התיאטרון (האקדמיה למוסיקה ע”ש בוכמן- דון ג’ובאני במבי פרידמן ורוני כרמל. בין עבודותיה: תפאורה ותלבושות לאופרה (בי”ס ניסן נתיב ירושלים), תפאורה עבור פסטיבל תיאטרון קצר הנפש הטובה מסצ’ואן מהטה), תפאורה ותלבושות (אוניברסיטת תל-אביב). אהבתה של פדרה, הצילו, תזוזה, מוריס שימל ,)2011 , (צוותא ). זוכת פרס הבימאית המבטיחה 2005( בימאית, בוגרת תואר שני בבימוי, הפקולטה לאמנויות, אוניברסיטת תל אביב , צ’כיה, על אותה encounter 2007 ) ופרס היצירה המקורית בפסטיבל 2006( היי יפה בפסטיבל ישראל על ההצגה (האקדמיה האופרה דון ג’ובאני (פסטיבל ישראל, תיאטרון הקאמרי), אבא שלי לא ציפור הצגה. בין עבודותיה: קונצרט החליל (תיאטרון תמונע), חושים (אנסמבל הרצליה), בשר גבירותי ורבותי למוסיקה ע”ש בוכמן-מהטה), .)2006 (פסטיבל עכו Walk(wo)man (פסטיבל ישראל), היי יפה (התזמורת הפילהרמונית הישראלית), מאור צבר - תלבושות ). במהלך לימודיו 2003( מעצב תלבושות לבמה, בוגר תואר ראשון במסלול לעיצוב אפנה ואמנויות הבמה בשנקר זכה בפרס סטנלי הלר לעיצוב מצטיין ובמלגה על עיצוב תלבושות מטעם קרן שרת לסטודנטים מצטיינים. זכה בפרס מעצב השנה לעיצוב בהצגת ילדים. עיצב עבודות לתיאטרון הבימה, לאופרה הישראלית, לתיאטרון חיפה, לאנסמבל הרצליה, ולפסטיבל ישראל. דניאל סלומון - מוסיקה  אחד המוסיקאים המוערכים ביותר בתעשיית המוסיקה הישראלית, זוכה פרס נוצת הזהב של אקו”ם למלחין השנה. פסנתרן, מפיק מוסיקלי, מעבד, מתזמר, וזמר הוציא בעשור האחרון ארבעה אלבומי סולו מצליחים וכתב מוסיקה לתיאטרון קולנוע וטלווזיה. רוני כהן - תאורה  מנהל מחלקת התאורה בתיאטרון החאן. מעצב תאורה להצגות בתיאטרונים השונים בארץ. בין עבודותיו בתיאטרון דון קישוט, הבתולה מלודמיר, השיבה למידבר, מילה של אהבה, מלחמה על הבית, האשליה, הקמצן, אושר, החאן: החיים הם חלום, הקיץ, מצליחים, אותלו, אהובת הדרקון, הנסיכה האמריקאית, הקסם הגדול, גן הדובדבנים, הלילה בפרס התיאטרון הישראלי, זכה בקטגורית השנים-עשר, אוכלים, מולי סוויני, חוקר פרטי, משחק של אהבה ומזל. הנסיכה על ההצגה: 2009 ובשנת הקיץ על ההצגה: 2006-7 , בשנת האשליה על ההצגה: 2003-4 מעצב התאורה ב האמריקאית. אמירה פנקס - עיצוב בובות אמירה פנקס - בוגרת בצלאל במסלול עיצוב תכשיטים. למדה פיסול במדרשה לאמנות בת-ים, אצל ישעיהו אפשטיין .)2011 (פסטיבל ישראל אבא שלי לא ציפור . עיצבה בובות להצגה 1974-1986 ז”ל. לימדה בבצלאל בין השנים שחר פנקס - עיבוד למחזה  (בשיתוף עם שי פיטובסקי, ארץ חדשה בוגרת תואר שני בבימוי, הפקולטה לאמנויות, אוניברסיטת תל-אביב. כתיבה: פרסאוס ומדוזה (פסטיבל ישראל), אבא שלי לא ציפור (אנסמבל הרצליה), בשר גבירותי ורבותי תיאטרון הבימה), .)2006 (בשיתוף עם שיר גולדברג ומשה פרלשטיין, פסטיבל עכו Walk(no)man (המשכן לאמנויות חיפה), דרמטורגית בתיאטרון הבימה. שיר גולדברג  - בימוי

6

7

“מאור פניה שלום וחיבת קולה נחת רוח"

תמר אלקן בוגרת הסטודיו למשחק מיסודו של יורם לוינשטיין. שיחקה בהצגות בתיאטרון ערבי עברי, בתיאטרון נוצר, בתיאטרון גשר, בתיאטרון, בתיאטרון מדיטק ובתיאטרון אורנה פורת. (פאניה). גיא אוני בקולנוע: בפסטיבל 2011 פרס שחקנית השנה . מלגת גיא אוני הקולנוע בחיפה על הצטיינות קרן שרת. שחקנית להקת תיאטרון החאן. בימים חוקר פרטי אלו משחקת בהצגות: (ליזט). משחק של אהבה ומזל (תמר),

“זקנה אחת היתה בירושלים. זקנה נאה שכמותה לא ראיתם מימכם. צדקת היתה וחכמה היתה וחננית היתה וענוותנית היתה. אור עיניה חסד ורחמים וקמטי פניה ברכה ושלום. אלמלא שאין הנשים יכולות להדמות למלאכים הייתי מדמה אותה למלאך אלקים ועוד זאת היתה בה. זריזות של עלמות. אלמלא בגדי זקונה שעליה לא ניכר בה שמץ זיקנות." לה". ִ כך פותח אחד מספורי עגנון המושלמים ביותר, הסיפור “תה המשורר מבליט שתהלה היתה נאה, כן שומעים אנו על חינניותה, על “זריזות של עלמות". כל אלה הם סימני יופי חיצוניים שמקרינים לה! אבל אין לנו ספק בדבר: אותה צדקת ִ גם את יפי נשמתה של תה לה היתה יפה מאוד בצעירותה. יופי גופני מוחשי זה ניתן לנו מיד ִ תה עם קריאת המשפט הראשון של הסיפור. ראויה לתשומת לב העובדה, שעגנון מפתח באותו סיפור בהרחבה את הניגוד בין הזקן - הישן- נושן לבין החדש. היופי האמיתי שבהווה מבוסס על היופי שהיה. באירוניה מדבר המשורר על “החידוש" ועל “החידושים" ב"תהלה". כמו בסיפורים אחרים, כגון ב"המשל ובנמשל”. “מאחר שבכניסתי חידש חידוש גדול העלה לפני את חידושו. ומחידוש זה לחידוש אחר. ביציאתי ביקשתי לשאול אותו, זקנה זו שהראתה לי את הדרך מי היא. שמאור פניה שלום וחיבת קולה נחת רוח. אבל כלום אפשר להפסיק חכם בשעה שהוא מערה את חידושיו". אין ספק: כל הפסקה בנויה על הקוטביות “חידוש" - “זקנה". “החידוש" הוא הוא מגוחך, נעדר חשיבות ויופי, הזקנה היא נאה, יפה, “מאור פניה שלום וחיבת קולה נחת רוח". להלן קוראים אנו: "אין לבקש מן המחדשים שיהיו עושים מעשים לה נאמר: “...יפה כוח עיניה מכל ִ גמורים". אבל על עיניה של תה הבטחותיה של אנגליא". עוד דבר חשוב על תפיסת מושג היופי אצל עגנון אנו לומדים מפי לה: "ומתוך שנהגתי קימוץ בדיבור נשתייר לי אוצר של דיבורים". ִ תה האם אין המשורר מגלה כאן אחד מסודות היופי שבסיפוריו, את אמנות השתיקה? לה, סדריה למופת, דיבורה המאופק, זריזותה, ִ ובכן: נקיונה של תה מידותיה, עליזותה העילאית- כל אלה הם סימני יופיה שהוא גם יופי לה היא דמות ריאלית, נעלה, אשה שהיא התגלמותו ִ גופני-חיצוני. תה של היופי האידיאלי. ליופיה יש מסורת. היא היא, אבל היא גם סמל, סמל לכנסת ישראל, שכל היופי גנוז בזקנתה, אולם יופיה מקרין גם בהווה, למי שמסוגל לראותו. לה אפשר להסיק על תפיסת יופיה של ִ מיופיה המיוחד של תה היהדות אצל עגנון... השלמות שבדמותה מעידה על מעינותיה שמלפנים, בטרם נתפצלו והתפוררו ערכי החיים. , מסות “היופי הנשגב של היהדות אצל עגנון" , מתוך ברוך קורצוויל על סיפורי ש"י עגנון, הוצאת שוקן כל הזכויות שמורות להוצאת שוקן ©

8

יהויכין פרידלנדר בוגר הסטודיו למשחק בהנהלת ניסן נתיב. השתתף בהצגות בתיאטרון הקאמרי, בתיאטרון בית ליסין, בתיאטרון חיפה ובסרטים ובסדרות בקולנוע ובטלוויזיה.שחקן להקת תיאטרון החאן. בימים אלו משחק אהובת (מר ז'אק), הקמצן בהצגות: תעלולי סקפן (שחקן, דרקון), הדרקון ה ֶ סט ֶ (פ הלילה השנים-עשר ט), ְ 'רוֹנ ֵ (ז (אחאב). אוכלים השוטה),

יואב היימן בוגר הסטודיו למשחק בהנהלת ניסן . זכה במלגות קרן שרת 1998 , נתיב . שיחק 2007 ,1999 ,1998 לשנים בסרטים ובסדרות בקולנוע ובטלוויזיה. שחקן להקת תיאטרון החאן. בימים (קליאנט), הקמצן אלו משחק בהצגות: תעלולי סקפן (אבא), אהובת הדרקון (פרנק סוויני), מולי סוויני (אוקטב), משחק של אהבה (מלצר), חוקר פרטי (ארלקין). ומזל

9

דני וייס מנכ"ל: מיכאל גורביץ' מנהל אמנותי:

רות דיסקין, ויקטור הראל, יוסי הראל, גורי זילכה, אבי חפץ, עמוס אונגר - יו"ר, חברי הועד המנהל: רות חשין, מיכה טל, שרה ליסובסקי, דני מימראן, מרק סופר, יון פדר, ד"ר רענן קופ, יובל קורן, דני קליין, פרופ' אלי רוזיק, אילן רומן, ניסן רז, יקיר שגב, יהודית שלוי, אורי שרף

הלל שטיינברגר (יו"ר), בני בן צבי, אלי פלג, יוסי שובל חברי ועדת ביקורת: ד"ר מרים יחיל-וקס דרמטורגית: פרופ' נורית יערי יועצת אמנותית: שחקני להקת תיאטרון החאן:

איתי זבולון, שמרית לוסטיג, כרמית מסילתי-קפלן, , יואב היימן, אריאל וולף , תמר אלקן, לירון ברנס, אורית גל ויטלי פרידלנד, יהויכין פרידלנדר, עירית פשטן, אריה צ'רנר, נילי רוגל, ניר רון, ארז שפריר , אבי פניני יוסי עיני, לאורה רבלין, יונתן מילר, אודי רוטשילד אורטל אבנעים, פלורנס בלוך, שחקנים להצגה: צוות תיאטרון החאן: ששון חזם; מנהל טכני וייצור: דפנה לוטן; מנהלת שיווק: ברטה שטרית; חשבת ומנהלת אדמניסטרטיבית: עוזרת מנהל אמנותי ועורכת אירית בלומנפלד; מנהלת מכירות חוץ ומחלקה חינוכית: רוני כהן; מנהל תאורה: עדנה טוויג, יפה ניהול הפקה: נוֹש; ֶ נעמה א עוזרת מנכ"ל ומזכירת התיאטרון: פולי ברינר; פרסומים ותוכניות: מנהל במה: קרן ברק; מנויים: מרינה ברייטר; הנהלת חשבונות: ענת פלנקר; אירועים ויחסי ציבור: פרידמן; מיכאל טכנאי קול: עידן הרזון, יונתן לוי, לי לוריאן, מרטין קנטור, אוריאל רוף; תאורנים: עסאם אל-שריף; חאלד עוזר אחזקה ועובד במה: יהודה ספקטור, אנטון קוצ'ר, ואדים קיסלב; עובדי במה: אבבו, איתן כהן; איפור, פיאות ותפירה: לאה יוחנן, אלכסנדרה אחנוב, לי טפרברג, אלינור זילברמן; הלבשה ואביזרים: חמדאן; נועה גדול, יוסי זינגר, מיכל רבינוביץ'; אחראי קופה: דנה סוחולוצקי; מפקחת טלמרקטינג: סופי מולדבסקי; אורי אדלמן, מעיין איבינדר, מעיין אטייה, דיילים: נסים אגאי; קניין: מיכל תמרי; מזל בן-זקרי, יעל בר, קופאים: סדרן: הילה קסטל, הדס שלייפר; , מיכל נוימן , יעל אלטוביה, דניאל גיל, חמוטל סדן, ארי טפרברג, לי טפרברג , אילה כהן, אלגרה שטרית (אחראית) סימה בן משה עובדות הבית: יעקב מוזס; עו"ד עמי פולמן יועץ משפטי: רו"ח יאיר אלון מבקר פנים: אגודת ידידי תיאטרון החאן: אגודת ידידי תיאטרון החאן הוקמה במטרה להבטיח את המשך קיומו של התיאטרון, לעודד את העשייה התרבותית והאמנותית המפוארת שלו ולבסס את מעמדו הציבורי. חברי אגודת הידידים מוזמנים להצגות הבכורה החגיגיות ולקבלות הפנים שלאחריהן, נחשפים בפני העשייה התיאטרלית, נפגשים עם יוצרים ומוזמנים לאירועים מיוחדים. חברות באגודת הידידים כרוכה בתרומה שנתית לתיאטרון. poli@khan.co.il אנו שמחים לגייס ידידים נוספים. להתקשרות: חברי אגודת הידידים: שוחרים נורית בירן-לאור, ליאורה גולדמן, דברה ולואיס גרבר, רבקה ורפאל האפט, רות ומישאל חשין, דורית ומיכאל מנדלסון, ג'ואנה ואברהם קושניר, דורותי וגובי קרטס, מיכל ויובל רכבי, גאולה ואליעזר שמואלי עמיתים רונית ואפי אברמזון, מיכל ועמוס אונגר, יעל ורמי ארז, רות וג'ו בורמן, אליהו בן טובים, בברלי וניר ברקת, נורית ואהל וגבריאל הרמן, ציפי ודן זיסקינד, רנה ומאיר חת, ישראלה ומנחם לוסטיגמן, נורית ואלי שיפמן, לסלי סבה וורדה שיפר, שלומית ופלג רדי, מיכה שגריר, נורית ואלי שיפמן, אליס ומשה שלוי, תחיה וישראל שצמן ידידים אורה ויעקב אחימאיר, ויקי אנג'ל, עליזה אשד, דורית ויחזקאל ביניש, יורם בליזובסקי, ניצה בן-אלישר, רובי ובניה בן-נון, צילה בן-שחל, מאיר בסן, אראלה ומרדכי בר-און, נעה וישראל בר גיל, רות ברמן, תמי גוטמן, דינה ויורם גרינשפן, דגנית וטל דיליאן, רחל וייס, מירה וינשטין, סימון ולירו, יורם, זיו ומיה גילון, נחמה חסון, אבי ונעמי חפץ, איטה ילין, עמוס ודבי יפה, ארנה ואדוארד כהן, מוקי כהן, עמליה כהן, רעיה ואביעד כהנא, חנה כלפון, הלה וחיים לי-רן, דינה ושלמה מור יוסף, גיורא מורג, לינסיה מצנר, עזי סיון וציפי נגב, תחיה והרי ספיר, שרה עצמון, יונה ואריה פינסון, לינה פישר, ברוריה פרסבורגר, נעמי ודוד קאסוטו, יהודית קרפ, אילנה ואביגדור רביד, תמי ויהודה רוה, ציפי ואילן רומן (יו"ר), זיוה רותם, בתיה רקם, אורנה וצלי רשף, תמר שילה, דורית וחגי שמואלי, תמר שנהר, נעמי ויהודה שפירא, אביבה ויואל שר, תמי ואורי שרף

מיסודה של הקרן לירושלים בתמיכת הני גסטטנר, ובסיוע משרד התרבות והספורט ועיריית ירושלים 10

"שעת החסד" מתוך "אלה היו ימי חסד" מתוך: 37 , הוצאת שוקן / ירושלים ותל אביב, עמוד יהודה עמיחי מאת כל הזכויות שמורות להוצאת שוקן ©

11

93541 , ירושלים 2 להזמנת כרטיסים והצגות: מחלקת מכירות, דוד רמז 02-6733095 : , פקס 02-6303600 :' טל www.khan.co.il //החאן.קום http