עיתון - לשון. כנס "לשון ראשון" ה 13 לשפה העברית

תער ו כ ות אמנ ות | מופעים | ערב י מקו ר | מושב ים מקצ ועי ים | לשפה העבר ית: ד י ו נ ים ו מפגשים 13 - כ נס “לשו ן ראשו ן “ ה

סיפורי מילים, והפעם: מילים ושפה תרומת "לשון ראשון" למערכת החינוך בעיר: שלושים סיפורי מילים, העוסקים בשפה, בדיבור ובלימוד מאת ד"ר רוביק רוזנטל לכל מילה יש סיפור, ולמילים בשפה העברית יש סיפור מעניין במיוחד. המילים מובילות אותנו לאורך הדורות, משפת התנ"ך ועד השפה העכשווית ביותר. בעברית יש משפחות של מילים שלהן שורש משותף. מילים בעברית לובשות ופושטות משמעות. סיפורים על אודות מילים הקשורות בדיבור ובשפה. 30 מוגשים לילדי בתי הספר של ראשון לציון 13- לכבוד כנס "לשון ראשון" ה בכל סיפור כזה מוצגים גלגוליה של המילה, מילים הקרובות אליה, צירופי לשון שבהן היא משתלבת ועוד. כמה דוגמאות, בקיצור.

ראשון יש מספרים רגילים שבאמצעותם אנחנו מונים כל דבר: אחת, שתיים, עשר, מאתיים, אלף. ויש מספרים שבאמצעותם אנחנו יוצרים סדר: ראשון, שני, עשירי. למספרים האלה קוראים "מספרים סודרים". "ראשון" הוא המספר הסודר המתאים לספר הראשון: אחד, או אחת. הוא מופיע פעמים, ויש לו תפקידים שונים. ראשון הוא מה שבא לפני דבר אחר, 140 בתנ"ך ם ֶ כ ָ אשׁוֹן הוּא ל ִ בזמן או במקום. בסיפור יציאת מצרים נאמר על חודש ניסן: "ר ה". במשנה מופיע הביטוי "אדם הראשון", האדם שלפי האגדה חי ָֽ נ ָ שּׁ ַ י ה ֵ שׁ ְ ד ָ ח ְ ל בגן העדן. "ראשון" הוא גם הדבר החשוב ביותר. מעניין שדווקא בספר בראשית, שם מופיעים יום שני, שלישי וכדומה, היום הראשון נקרא "יום אחד". המקור של המילה "ראשון" הוא הראש, ראשו של האדם. זאת מפני שהראש הוא האיבר הגבוה, האיבר שנמצא מעל כל יתר האיברים. לכן אדם שנמצא מעל לאחרים בתפקיד שהוא ממלא נקרא "ראש": ראש הממשלה, ראש העירייה, ובעבר ראש בית אב או ראשהגולה, האישהחשוב בגולה מסוימת. לפני כמהשנים אשה". אדם או מוסד ֹ הוחלטשכאשר אדם העומד בראשהוא אשה, היא תיקרא "ר אשי". הקשר הזה בין איבר בגוף לבין משמעות חדשה שאיננה ָ מרכזי נקרא גם "ר קשורה בגוף מקובל מאוד בעברית ובשפות אחרות. לשון ושפה הם איבר, אבל גם השם של תחום הדיבור. "לב" הוא גם כינוי לרגשות בכלל, "יד ימינו" של אדם הוא עוזר קרוב ונאמן. המילה "ראשון" משמשת בתחומים רבים. "גוף ראשון" הוא כאשר אדם או כמה אנשים מדברים על עצמם: אני, אנחנו. "כינור ראשון" הוא הכינור המוביל בתזמורת, וגם כינוי לאדם מוביל במוסד או תנועה. כאשר מטפלים באדם פצוע או שנתקף במחלה הוא מקבל מיד "עזרה ראשונה". לספרי התנ"ך שמואל, שופטים ומלכים קוראים "נביאים ראשונים". וכאשר דבר מה מגיע לפני כולם אומרים שהוא "הסנונית הראשונה". מי שלומד מתמטיקה יודע מה זה "מספר ראשוני": מספר שאפשר לחלק אותו רק בעצמו ובאחד. וכמובן, המילה ראשון מופיעה גם בשם העיר ראשון לציון, בעקבות הנביא ן". הראשון לציון הוא גם ֵ תּ ֶ ר א ֵ שּׂ ַ ב ְ ם מ ַ ל ָ ירוּשׁ ִ ל ְ ם, ו ָ נּ ִ ה ה ֵ נּ ִ יּוֹן ה ִ צ ְ אשׁוֹן ל ִ ישעיהו: "ר שמו של הרב הראשי האשכנזי במדינת ישראל.

לשון הלשון היא איבר חשוב בגוף. היא מאפשרת לנו לדבר, לאכול, ויש לה תפקידים נוספים. אבל למילה הזו משמעות נוספת, והיא מופיעה כבר בתנ"ך. לשון היא שפה. כלומר, היא מערכת רחבה מאוד של מילים, של כללי דקדוק, של צלילים וקולות שמשמשת קבוצה של בני אדם: עם, או שבט נידח, או מדינה. לפעמים היא משמשת עמים רבים או מדינות רבות, כמו האנגלית או הספרדית. ולפעמים מדברים בה מעט מאוד בני אדם. מדוע קיבלה המערכת הזו את השם "לשון"? מפני שהלשון היא אחד האיברים החשובים כשאנחנו מדברים. בלי לשון אי אפשר לדבר. הקשר הזה מופיע גם בשפות , שהיא גם לשון בגוף וגםשפה. בלטיניתהמילה tongue אחרות. באנגליתהמילה היא היא לינגווה, ולכן ישמושג חשוב: לינגווה פרנקה, לשון שבה מדברים בני עמיםשונים, וכך הם יכולים להבין אלה את אלה. הקשר הזה בין איבר בגוף לבין משמעות חדשה מקובל מאוד בעברית ובשפות אחרות. "ראש" הוא גם מנהיג או מוביל, "לב" הוא גם כינוי לרגשות בכלל, "יד ימינו" של אדם הוא עוזר קרוב ונאמן. יש הרבה ביטויים העוסקים בשפה שבהם משתמשים במילה הזו, "לשון". "לשון נופל על לשון" אלה משפטים שבהם מילים דומות קרובות זו לזו ומבלבלות אותנו. "לשון הרע" היא רכילות או הוצאת דיבה על מישהו, והיא נחשבת חטא ביהדות. בספר משלי כתוב "מוות וחיים ביד לשון", כלומר, הדברים שאנחנו אומרים יכולים לחרוץ גורלות של אנשים אחרים. על מי שאינו מצליח לומר מה שהוא חושב אומרים שהוא "בלע את הלשון", וכאשר אדם אומר משהו ומתכוון להפך אומרים שהוא מדבר ב"לשון סגי נהור", כלומר, הוא רואה עיוור ואומר "הוא רואה מצוין". השפה העברית מחולקת לתקופות. לתקופה של התנ"ך קוראים "לשון המקרא", לתקופת המשנה והתלמוד – "לשון חכמים". חכמי התלמוד חששו שהשפה העברית תיעלם בגולה ולכן הכריזו שהשפה העברית היא "לשון קודש", ואסור לשנות אותה או להשתמש בה בדיבור יומיומי. התקופה שבה בן יהודה וחבריו חידשו את השפה נקראת "תחיית הלשון". אנשים רבים עוסקים בשפה העברית. כאשר הם חוקרים את השפה בצורה מדעית הם נקראים בלשנים. המילה "בלשן" התגלגלה משמו של אדם המופיע בספרים עזרא לשונות. לאנשים העוסקים 70 שן, שעליו אמרו אחר כך שידע ְ ל ִ ונחמיה בשם מרדכי ב אים. ָ בשפה בציבור הרחב, מלמדים אותה או כותבים עליה אנו קוראים לשונ ויש גם פועל שנוצר מהמילה לשון: להלשין, כלומר, לספר על מעשים או דברים שאמר ." ָ תּ ְ מ ָֽ אשׁ ְ ךָ ו ְ ל ֶ לּ ַ ק ְ ן־י ֶ יו, פּ ָ נ ֹ ד ֲ ל־א ֶ ד א ֶ ב ֶ ן ע ֵ שׁ ְ ל ַ אדם כדי להזיק לו. בספר משלי נכתב: "אל־תּ ברכה יהודית עתיקה אומרת: "ולמלשינים אל תהי תקווה".

כנס בעיר ראשון לציון מתקיים כבר שלוש עשרה שנים כנס "לשון ראשון". הכנס הזה עוסק בשפההעברית. בכלשנהמתקיימיםאירועים רביםהקשורים בשפההעברית. הכנס הזה מיוחד לראשון לציון, ואין עוד עיר בישראל שמקיימת כנס דומה. ס" היאמילהחדשה. כנסהואאירועשבו מתקיימיםמפגשים והרצאות ֶ נ ֶ המילה "כּ בנושא מסוים. לפעמים כנס הוא חד פעמי, ולפעמים, כמו בראשון לציון, הוא חוזר כל שנה, או כל תקופת זמן מסוימת. המילה "כנס" מזכירה מילה מאוד דומה: "כינוס". כינוס אינה חדשה, היא מופיעה בתלמוד ופירושה איסוף של משהו יחד. למשל, אוסף דברים שכתב סופר מסוים נקרא "כינוס". כנס וכינוס הן היום מילים נרדפות, אבל לפעמים כינוס הוא דבר שונה, למשל, כשמכריזים על "כינוס דחוף של מועצת הביטחון". המילים כנס וכינוס הן מאותו שורש: כנ"ס. את השורש הזה אנחנו מכירים היטב. כשאנחנו באים למקום מסוים אנחנו "נכנסים" אליו, או שמישהו "מכניס" אותנו אליו. במוסדות רבים יש שלט "כניסה", וכשאסור להיכנס לכביש מאחד הצדדים, מציבים בו תמרור של עיגול אדום שפירושו "אין כניסה". הכסף או התשלום שאנחנו מקבלים תמורת העבודה שלנו או מוצרים שאנחנו מוכרים אנחנו קוראים "הכנסות", כי הם נכנסות לחשבון שלנו. ויש עוד מילה מעניינת בשורש הזה: רוֹ". ָ שׂ ְ ל־בּ ַ שׁ ע ַ בּ ְ ל ִ ד י ַ י־ב ֵ ס ְ נ ְ כ ִ מכנסיים. המילה הזו מופיעה בתנ"ך, בספר ויקרא: "וּמ מדוע הבגד הזה נקרא כך? כי אנחנו מכניסים לתוכו את הרגליים. בתקופת הבית השני הקימו בישראל מוסד מרכזי: "כנסת הגדולה". הוא נקרא כך כי אליה התכנסו כל החכמים כדי להחליט החלטות משותפת. למקום שאליו באו אנשים להתפלל קראו אז, כמו היום, "בית כנסת". כאשר קמה מדינת ישראל החליטו לקרוא למוסד הקובע חוקים ומרכיב את הממשלה "כנסת", בעקבות הכנסת הגדולה של פעם. גם המילה "כנסייה" היא באותו שורש: מקום שאליו מתכנסים כדי להתפלל. בעבר כנסיות היו מקום שבו התכנסו יהודים יחד. היום המילה הזו מתייחסת לבית תפילה נוצרי.

סיפרתי את סיפור חיי ן כא הזמר ויליד שכונת נחלת יהודה למד יגאל בשן ז"ל בראשון לציון, ש “ בילדותו בבית הספר היסודי ע חיים ברנר בעיר.

אדם צובר זיכרונות כמו נמלים בחדשי הקיץ בחדשי הקיץ כמו חגב בעת הקיץ - ויש שאדם שר והחגב בחורף שר לפתחים לטעום מזיכרונות העונה העונה האהובה שבשירו ממנו חמקה

ראש העירייה, מר רז קינסטליך: יגאל היה דמות משמעותית בעיצוב “ פני התרבות בישראל. שיריו היפים ויצירותיו הם חלק מפסקול חיינו, ובכל פעם כשנשמע אותם יעלה על פנינו חיוך. וכך אמר יגאל: "כולנו נוסטלגיים. אין דבר שעשה לך טוב בילדות או בהתבגרות, שאתה לא מחייך או מתרגש כשאתה נזכר בו. במובן הזה, אני נוסטלגי כמו כולם".

שיתוף פעולה ראשון וייחודי עם האמנית והיוצרת הדיגיטאלית שירה ברזילי "קוקטית". תנועה וקווים מינימליסטיים שייווצרו ויקבלו חיים בלייב, תוך כדי המוזיקה, על הבמה במופע "אם בלשונות" - אברהם טל מארח את גידי גוב

באדיבות המשפחה צילום:

5