עיתון - לשון. כנס "לשון ראשון" ה 14 לשפה העברית

עברית בסגר

הפעילות מתבצעת בתמיכת משרד התרבות והספורט

9 - 1 1 . 2 . 2 1 | ש ל י ש י ע ד ח מ י ש י | כ " ז - כ " ט ב ש ב ט ת ש פ " א | ל ש פ ה ה ע ב ר י ת 1 4 - כ נ ס “ ל ש ו ן ר א ש ו ן “ ה

האם השפה באמת מחברת בינינו? מאת ד"ר רוביק רוזנטל

קשות בכנסת ובתקשורת בין נציגי המפלגות. השפה החרדית ושפת החילונים עמוסות בקודים ובאסוציאציות המרחיקים יותר מאשר מקרבים. דוברי המחאה המזרחית משתמשים במונחים ובטיעונים המקוממים את הצד האחר במחלוקת. ליהודים ולערבים מערכות מושגים מתנגשות, שלא לדבר על השפות השונות, הערבית והעברית. בענייניםאלה נעסוק במושב מיוחד בכנס "לשון . מרים פרץ, אם שכולה שהפכה 14- ראשון" ה לסמל מאמינה בשפה מאחדת, בעוד ב. מיכאל, פובליציסט וסטיריקאי חד לשון רואה באור אחד אתמקור השסעים בחברה ואתהאפשרות שהשפה תגשר עליהם. אבי בניהו, שעבד לצד פוליטיקאים רבים ישפוך אור על שפתם.

במקום לאחות אותם. לכך יש להוסיף שנת בחירות קולנית, וממשלה שבה היה המפריד רב מן המשותף. לכאורה, השפה העברית אמורה לסייע באיחוי הקרעים ולקרב בין הקבוצותהשונות. הרי שפה נועדה לחבר בין בני אדם, לאפשר להם לתקשר. השפה מצליחה למלא את התפקיד הזה בזכות העובדהשלמילים ישמשמעותהמוכרת לדוברי השפה. כולנו יודעים מהם פה ואוזן, הר ועמק, אהבהוקנאה,ממשלהוכנסת. ובכלזאת,מסתבר שלשפה אין רק תפקיד מקרב ומאחד, אלא גם תפקיד המחריף מחלוקות. לכל צד במחלוקת ובשסעים יששפהמשלו המשרתתאתאמונתו ואת ערכיו. הדבר בא לידי ביטוי בקרבות לשון

החברה הישראלית עמוסה כבר מימי היישוב והעליות הראשונות בשסעים ובמחלוקות ממינים שונים. השסע הפוליטי יוצר קבוצות בעם הניצבות לקרבות על רעיונות ועל מנהיגים. השסע בין חרדים, דתיים לאומיים וחילונים יוצר קרע בחברה כולה ולעיתים בתוך המשפחה. השסע העדתי ניזוןמעוולותהעבר,אבלמסרבלהיעלם. השסע בין אזרחים יהודים וערבים מלווה את המדינה מאז קמה. שסעים ומחלוקות כאלה יש גם במדינות וחברות אחרות, אבל דומה שבישראל הצפופה והדינמית הם מדממים וחריפים. תקופה הקורונה, שבה יש לכל בית ישראל מלחמה משותפת נגד וירוס קטלני ועקשן, החריפה במקרים רבים את השסעים

אריק סולטן צילום:

סיון פארג׳ צילום:

שידור חי מהיכל התרבות מאיר ניצן | 20:30 | 11.2 | יום חמישי | שפה משסעת –שפה מאחדת

ה פ ק ו ת מ ק ו ר | מ ו ש ב י ם מ ק צ ו ע י י ם | ל ש פ ה ה ע ב ר י ת : ד י ו נ י ם ו מ פ ג ש י ם 1 4 - כ נ ס “ ל ש ו ן ר א ש ו ן “ ה

היא השפה שלנו מדורי דורות: מתעדכנת ומסתגלת למצבים חדשים, לובשת ופושטת צורות וצלילים ומערבבת בין ישן לחדש, בין עברי ללועזי, בין עממי לרפואי. ובכל הזמן הזה, גם כשהיא משתנה, ממשיכה השפה – כמו בית, כמו עוגן - לשאת על כתפיה את האחריות: לאחד את העם תחת כנפיה, ללפף סביבו את שורשיה, ולשמש כדבק מגע המחבר בין תרבות, אנשים וערכים. גם השנה נארח במהלך ימי הכנס את מיטב היוצרים והכותבים, אנשי רוח, אקדמיה, חינוך ותקשורת, סופרים וצלמים, מוזיקאים וסטנדאפיסטים, שיגישו עושר צבעוני של דרכי ביטוי, יאירו את כוחו המרפא של ההומור, ויציגו את עוצמתן של מילים – מרוממות ומרגשות, מחברות ומשסעות ובעיקר מעוררות השראה. אני רוצה להודות לחברה העירונית ראשון לציון על ההפקה יוצאת הדופן בתנאים לא שגרתיים, ועל הנחישות לשמר את הכנס כאחד מעוגני התרבות החשובים בארץ. תודה גם לכל שותפינו למסע, העושים כבוד לשפה של כולנו. תודה לכם, הצופים, הבוחרים לחגוג אתנו שנה אחר שנה את חג העברית בבירת העברית. שמרו על עצמכם, ומי ייתן ובקרוב נשוב לשגרת חיינו ונפגש בשפע של אירועי תרבות. ראש העירייה רז קינסטליך, שלכם,

תושבים ואורחים יקרים, למרות מגבלות הקורונה החלטנו לדבוק במסורת הנמשכת בגאווה רבה שנה, ולקיים את כנס השפה 14 מזה העברית באירועים מקוונים, שיועברו בשידור חי מהיכל התרבות ע"ש מאיר ניצן בראשון לציון. הכנס, שיעמוד בסימן "עברית בסגר", ישפוך אור על האתגרים המורכבים שבפניהם ניצבנו בשנה החולפת. מציאות חדשה ולא מוכרת טפחה על פנינו ואילצה אותנו לאמץ שפות

חדשות בכל תחומי החיים: לשמור על ריחוק חברתי, ללמד מרחוק, לעבוד מהבית, לאמץ את הזום, למצוא דרכים חדשות לקיים את עולם התרבות, ולהתנהל בעולם של חוסר ודאות. כשם שהמדינה השתנתה לנו, כך גם העברית: היא ינקה מכל ההתרחשויות, בדקה גבולות, וכמו תמיד, ניערה את האבק ויצאה למסע של התחדשות. כך נכנסו לשגרת חיינו מונחים עכשוויים שהשתלטו על סדר היום: הבידוד והמטוש, הקפסולה והעקומה, הריסון המהודק, החיסון הראשון, הסגר השני, הגל השלישי. כי כזאת

2021 פרס ראש העירייה ליצירתיות בשפה העברית ע"ש מאיר אריאל לאהוד בנאי

פרס אריאל ניתן השנה לאהוד בנאי. אהוד בנאי הוא אחד היוצרים המרתקים והמשפיעים במוזיקה ובתרבות כבר עשרות שנים. את מעמדו קנה בעבודה קשה, בכישרון ענק ובשירים הבוקעים את הנפש. בנאי ממשיך את מסורת הטרובדורים של ידידו מאיר אריאל, שאת מותו ביכה בשיר "בלוז כנעני". בנאי משלב קול חם ולחנים מתנגנים עם טקסטים נוקבים ומדויקים. שורות שכתב נשארו עד היום בפנתיאון. "הקשיבי אל העפרוני", אמר לאהובתו. לאימו שר, "מהרי נא והניחי על ליבי תחבושת". הוא ידע לצעוד עם האחים עולי אתיופיה, "המוליכים את עלבונם ברגל אל העיר", ולחושאתסבלו של האחר, הפועל הפלסטיני הבונה את הארץ. בנאי הוא מאמין יהודי כואב. אחרי מות אריאל שאתו ישב על דף גמרא כתב: "היהדותהופכת להיותקרדום חפירה ביד קנאים, ומצד שני ננטשת לאנחות על ידי רבים וטובים". אהוד בנאי הפליא ן". ֶ נגוויץ' אוף דה היברו מ ֶ ה ל ֶ לכתוב בעברית, שהיא כדבריו "ד בנאי הוא אמן שפת המוזיקה הישראלית, ואנחנו גאים להעניק לו את פרס ראש העירייה ליצירתיות בשפה .2021 העברית ע"ש מאיר אריאל

גבריאל בהרליה צילום:

יו"ר חבר השופטים הוא ד"ר רוביק רוזנטל. חבר השופטים של הפרס הסופר אפרים סידון | כולל את מנכ"ל החברה העירונית אלי פולק התסריטאי והבימאי גלעד אמיליו שנקר | הבלשנית פרופסור דורית רביד רכזת הועדה טלי צ'רנר

2

ה פ ק ו ת מ ק ו ר | מ ו ש ב י ם מ ק צ ו ע י י ם | ל ש פ ה ה ע ב ר י ת : ד י ו נ י ם ו מ פ ג ש י ם 1 4 - כ נ ס “ ל ש ו ן ר א ש ו ן “ ה

להתמודד יחד באמצעות הומור וצחוק

מאת פרופ' אריה סובר

שלו עם בני אדם אחרים, ובכך להקל על מצבו. פלטפורמות תקשורתיות כגון אינסטגרם, פייסבוק, טוויטר, יוטיוב, רדיו, טלוויזיה ועיתונות דיגיטלית ומודפסת, משרתים את הצורך של הציבור להיות בקשר ולחלוק דעות, תחושות ורגשות. הפקת תוצרים הומוריסטיים באמצעות הפלטפורמות הללו, מזמינה כל אחד ואחת להצטרף לקבוצה חברתית גדולה, סוג של "מדורת שבט," שמקלה על כולנו להתמודד נפשית עם המצב הקשה, ועל כך נאמר "צרת רבים חצי נחמה". השנה האחרונה, שתירשם בדפי ההיסטוריה כשנת מגפת הקורונה, באה לידי ביטוי באופן הומוריסטי באמצעי התקשורת. ים, סרטונים, בדיחות ִ מ ֵ בתקופה זו אנו נחשפים לקריקטורות, מ ותוכניות סאטיריות לרוב, שחלקם מתייחסים באופן הומוריסטי למגפה. יוצרים מכל התחומים: קומיקאים, שחקנים, וכותבי תוכן, משתפים את דרך ההתמודדות ההומוריסטית שלהם עם מציאות יוצאת-הדופן שנפלה על כולנו כרעם ביום בהיר.

יה השפה העברית בארץ ישראל. ָ ח ְ אליעזר בן יהודה ידוע כמ מה שפחות ידוע הוא שבן יהודה הינו הראשון שהעלה בעיתונו ) ידיעה הומוריסטית- 29 ' עמ 1902 השקפה (גיליון פברואר סאטירית, וזו למרבה הפלא עסקה גם היא במגפה, הלא היא מגפת הקדחת שהתפשטה בארץ ישראל. וזו כותרתה: "שישו ושמחו בהקדחת". בידיעה נכתב שהרופא, פרופ' לפלר, מומחה למחלת הסרטן ממליץ להרכיב חיסון למחלת הקדחת ולתת אותו לכל בני האדם כדי שלא יחלו בסרטן, שהיא מחלה קשה מהקדחת. על כך כותב העיתון "ומה מאושרים אנו תושבי ארץ ישראל, כי יש לנו ברוך השם קדחת די והותר, גם בלי שנדביק עצמנו בה". הומור וצחוק הם חלק בלתי נפרד מאישיותו של האדם. הם מהווים אמצעי להתמודדות עם מצבים יוצאי-דופן, ובמיוחד עם מצבים קשים. הצחוק הוא השסתום דרכו נפרק לחץ נפשי שנוצר כתוצאה מהמצב. מצביםיוצאי-דופןקשיםמהוויםמצעפורהלצמיחתהומור. כשהמצב קשה, האדם נוטה לשתף את התחושות והרגשות

@MISMAS כמעט כולנו כבר נחשפנו בשנה האחרונה לאחד מהמשפטים של עידו גרינברג אישקריאייטיב ודיגיטל, הוגה #משפט - אחד - ביום, שכבשאת הרשת עם ביטויים מוכרים, ועכשיו המשפטים המנצחים שלנו @MISMAS - של - #המשפטים

שידור חי מהיכל התרבות מאיר ניצן | 18:00 | 11.2 | יום חמישי | לפחות נצחק על המצב אור דנון צילום:

3

ה פ ק ו ת מ ק ו ר | מ ו ש ב י ם מ ק צ ו ע י י ם | ל ש פ ה ה ע ב ר י ת : ד י ו נ י ם ו מ פ ג ש י ם 1 4 - כ נ ס “ ל ש ו ן ר א ש ו ן “ ה

כותבת אהבה כותבת לכבוד מושב המחווה למירית הררי ז"ל אורית מרלין-רוזנצוייג

"מתי החלטת שאת רוצה לשתף את העולם במחלתך, חייך, רגשותייך", שאלתי אותה. הררי חייכה אליי את החיוך היפה שלה. "מלכתחילה היה לי ברור שזה לא סוד. אף פעם לא הסתרתי שום דבר בחיי. הדרך הכי טובה להתמודד עם דברים היא לחשוף אותם. לחלוק עם כולם את הסודות והבעיות שלי זה פטנט נהדר. את מקבלת הרבה פידבקים. כולם תומכים בך, רוצים להגיד לך, את מקסימה. למה להשאיר את זה עם עצמי?" אלפי אנשים שיתפו את הפוסט הראשון שלה. אני חושבת שהוא נגע בכולם, ובעיקר בנשים בנות הדור שלה, נשות הג׳אגלינג, הנשים שמנסות להחזיק את כל הכדורים, להיות כל הזמן מושלמות. ואין שום צורך, היא ניסתה לומר לי. מותר לנו להגיד מה שאנחנו רוצות ולהיות נאמנות לעצמנו. "כשהתחלתי להיות כל כך אהובה, חשבתי שאולי קיבלתי את התכונותשל אבא שלי", היא אמרה לי. "הוא אמר תמיד אמת לאנשים בפרצוף ובכל זאת כולם אהבו אותו. מה היה בו ומה יש בי. מצאתי את התשובה: האותנטיות. הוא היה האדם הכי אמיתי שיש בעולם. גם אני כמוהו. אני כותבת את מה שאני מתכוונת, ואין לי איזה רצון שיאהבו אותי. אני לא עושה שום דבר בשביל אהבת העולם. ככל שיותר התבגרתי ובטחתי בעצמי, הרשיתי לעצמי להיות יותר אותנטית. זה היה הדגל שלי".

זה היה הפוסט הכי מרגש של אותה שנה. כאשר פרסמה מירית הררי , יום הסרטן הבינלאומי, היא 2019 בפברואר 3- את דבר מחלתה, ב בחרה לכתובאותו אלקהל העוקביםשלה ברשתותהחברתיות. ממנה אליהם בדיבור ישיר, ללא מתווכים, היא הצהירה שהיא "מפסיקה לחשוב על כולם, ובעיקר משילה מעצמי את הצורך להיות מושלמת בכל דבר שאני עושה". בהמשך הוסיפה, "אני לא יודעת עוד כמה זמן נותר לי, אבל אני יודעת היום איך אני רוצה לחיות אותו .... אל תחכו למחלה כדי לחיות את הבחירות הנכונות לכם, אל תחכו למכה כדי להתעורר". מירית לא תיארה לעצמה שתהפוך בתוך ימים ספורים לאחת הנשים האהובות במדינה. מי שנחבאה כל השנים מאחורי הקלעים הפכה לדמות ציבורית, שקהל עצום של אנשים גומע בצמא את דבריה. אנשים רצו לשמוע מה יש לה לומר, והשתוקקו לקרוא איך עוברים עליה הימים כשהיא מתמודדת עם מחלה במצב סופני. הררי, כאישה החזקה ומעוררת ההשראה כפי שהייתה, שיתפה את עוקביה בפרטים הכי קטנים, בעצב שלה, בכאב, וגם בתקווה וברגעים הקטנים של השמחה. פגשתי את מירית הררי לראיון האחרון שלה 2020 בספטמבר שפורסם בראש השנה ב"לאשה". צילמנו בביתה. "בואי נשב בקפה דנדי", היא צחקה אליי מעברו השני של הקו, ולא ידעתי שאני אפגוש אישה שתשנה את חיי. כשהיא נכנסה אל בית הקפה, מוארת ומחייכת חיוך רחב כל העיניים הופנו אליה, וחברים מקומיים נאספו סביבה כדי לדבר. בתקופה שעברה מרגע גילוי המחלה ועד פגישתנו, הררי חלקה עם עשרות אלפי עוקביה את תובנותיה על העולם ועל הזמן החולף. היא נתנה להם כוח, וקיבלה מהם כוח בחזרה. מה יש בשפה שעוזר לנו להירפא? גם בטיפול הפסיכולוגי הקלאסי יושב מטופל מול איש מקצוע, ושפה הופכת ביניהם לכלי הטיפול העיקרי. עצם הדיבור על חוויות חיינו, העכשוויות והלשעבריות, משחרר אותנו מפצעים, נותן לנו כלים להבין איך נוכל לעזור לעצמנו, איך נוכל להינצל. עידן הרשתות החברתיות יצר מהפכה: אנחנו כבר לאמדבריםעםאנשי מקצוע רק בחדרי חדרים. אנחנו יכולים לדבר עם העולם כולו. לכתוב את שעל ליבנו ולקבל אהבה בחזרה. הררי הייתה מלכת הלבבות של הרשתות החברתיות רק מעצם כוח השיתוף של מחלתה וחייה, הנסיעות לחו"ל בין הטיפולים, וטיפולי הכימותרפיה שנהגה לתת להם מספרים. "אנחנו קודם כל צינור", היא אמרה לי כששאלתי אותה על הבחירה שלה לכתוב על עצמה, "אם נבין שלא באנו להעביר שבעים שנה וללכת, אלא כי יש משהו שאנחנו צריכים לעשות. להעביר טוב, להעביר רעיונות, להעביר איזה מודל".

שידור חי מהיכל התרבות מאיר ניצן | 20:30 | 9.2 | יוםשלישי | שפה ככלי מרפא

4

ה פ ק ו ת מ ק ו ר | מ ו ש ב י ם מ ק צ ו ע י י ם | ל ש פ ה ה ע ב ר י ת : ד י ו נ י ם ו מ פ ג ש י ם 1 4 - כ נ ס “ ל ש ו ן ר א ש ו ן “ ה

לא קשה ולא רך. נא להכיר: נתן זך מאת ד"ר רוביק רוזנטל 1930 - 2020 כ נ ס השפה העב ר י ת מצד י ע ל נ ת ן ז ך

וציטוט משולש: "אנוש כחציר ימיו/ ימיו כחציר/ ימי אנוש כחציר/ ימיו ... / אדם לעמל יולד/ יולד לעמל/ אדם יולד לעמל/ יולד. ... ובני רשף יגביהו עוף/ יגביהו בני רשף". השיר שוזר שלוש מטבעות לשון, הראשונה מתהלים ואחריה שני ביטויים ברצף באיוב. הציטוט המשולש מצביע על אחד הדפוסים החוזרים שוב ושוב בשיריו של זך: משפט החוזר כמה פעמים כמוטיב המוביל את השיר, ומעניק לו ניגון מיוחד. כך בשיר הידוע "מתה אשתו של המורה למתמטיקה שלי", שבו המשפט הזה חוזר שוב ושוב. בדרך כלל סדר המילים משתנה. שינוי הסדר יוצר אפקט חדש, הדגשה חדשה, אבל המשמעות נותרת על כנה, והמשפט מובן לקורא.

המשורר נתן זך, שהלך לעולמו , קנה מקום ייחודי 2020 בשלהי שנת בתולדות השירה העברית, ואוהבים רבים. יששמגלים בנתן זך יסודותשל "שירת דיבור", בעברית מדוברת. כמו קודמו יהודה עמיחי זו אינה קביעה מדויקת. שפתו של זך אינה עברית מדוברת, אלא עברית מדברת, עברית שאנחנו קולטים אותה כאילו מישהו משוחח אתנו. הדיבור השיחתי הזה מתמצה בשורה שממנה אומץ שמה של אסופת השירים האחרונה שלו, "רגע אחד שקט בבקשה./ אנא. אני רוצה/ לומר דבר מה". נתן זך לא היה רק משורר שהתמקד ביצירתו, אלא גם הטביע חותם בשאלות שהעסיקו את עולם הספרות: מהי השירה העברית הראויה. יהודה עמיחי כתב שירה שהייתה שונה מאוד משירת הדור של אלתרמן ושלונסקי. זך לא הסתפק בכך, אלא יצא במאמר

"להלל את היופי המופלא הזה שאין דופי ולהלל/ את מי שעשה אותו יפה להלל". "ירדתי לרחוב להתהלך/ והייתי הולך ומסתבך/ מסתבך מסתבך והולך". "שאול שומע מוסיקה/ מוסיקה שומע שאול". "אני רומנטיקן מר מאוד./ כשאני עם עצמי, אני רומנטיקן חם מאוד./ כשאני עם אחרים, אני רומנטיקן קר מאוד". משחק הצלילים בין רומנטיקן לבין קר-מר-חם מעניק לשיר הקצר הזה סגולה של יהלום מלוטש. "כך בעולם, וכך, כך וכך/ חיים כאן. כך וגם כך. לא קשה ולא רך. נא להכיר: נתן/ זך. נעים מאוד." וכמובן, השיר שמתי כספי העניק לו חיים מוזיקליים: "כלבלב הו בי די בם בם", שבו משחק זך עם ההברות של 'הו בי די בם בם' ומלהטט בהם. זך אהב את השפה הפשוטה, אבל כאב את מה שראה כהידרדרות לשפה ענייה. במאמר שהופיע בכתב העת "פנים" הוא כותב: "דבר-מה לא טוב קרה לה לעברית בדרכה מבית המרקחת או היכלו של הפה המפיק מרגליות, אל הרחוב והשוק ואף אל שפת העיתון. אישאינו ממליץלהחליףאתה'יאללה-ביי' ב'צפראטבא' הארמית. אבל במה חטאו ה'שלום', ה'להתראות' וה'להשתמע'? האם גם זה מסימניו של תהליך השלום התקוע?" זך הלך לעולמו לאחר שנים שבהם שקע וקולו לא נשמע. אבל השירה שלו היא נכס צאן ברזל של התרבות העברית החדשה.

ובהופעות שונות נגד השירה האלתרמנית, תפיסת המקצב, החרוז וגם תכני השירה. הוא פיתח דרכים משלו. הפשטות והכתיבה האינטואיטיבית שלו הביאו גם לכך ששירים רבים שלו הולחנו, והם מוכרים היטב ומושרים במסגרות רבות. זך לא הרבה בחידושי מילים, ונמנע מהתחכמויות. שני סימני היכר לשוניים של זך ראויים לתשומת לב. האחד הוא ההתייחסות החוזרת ונשנית של זך, משורר חילוני לכל דבר, לפסוקי תנ"ך ולמקורות מסורתיים מאוחרים יותר, לעיתים באבק אירוניה ובמנה גדושה של ספקנות. הנה כמה דוגמאות. "הדרך המיוחדת/ האופיינית לפלא/ בה לא יתקון המעוות". בעקבות קהלת. "כחול אשר על שפת הים. והרי אין שם מילה על מים. ובפירוש/ מדובר שם על זרע". בעקבות ההבטחה לאברהם. "מה טובו לילות החורף/ בחברת ספר וכוס תה". בעקבות "מה טובו אוהליך יעקב", נאום הגבר שתום העין בלעם. "לא טוב היות האדם לבדו/ אבל הוא לבדו בין כה וכה". בעקבות הנימוק האלוהי ליצירת האישה. "והוא לבדו יודע/ שגם אם יתמהמה/ בוא יבוא". בעקבות העיקר הי"ב של הרמב"ם, על ביאת המשיח. "טליתא קומי, אני מבקש/ את אדם אינטליגנטי, קומי". אזכור הסיפור מן הברית החדשה, עם קריצה.

5

ה פ ק ו ת מ ק ו ר | מ ו ש ב י ם מ ק צ ו ע י י ם | ל ש פ ה ה ע ב ר י ת : ד י ו נ י ם ו מ פ ג ש י ם 1 4 - כ נ ס “ ל ש ו ן ר א ש ו ן “ ה

"השפה א י נ נ ה מתארת ע ו לם , אלא י ו צרת ע ו לם" (מתוך ספר היצירה המיוחס לאברהם אבינו)- השפה העברית לא עוצרת, גם בסגר

הזמר והיוצר אליעד משתף בקצרה – "יצירה בתקופת קורונה" , אליעד משתף את קוראי העיתון באופן 14- לכבוד כנס השפה ה בלעדי על השנה האחרונה וכיצד השפיעה התקופה ומגבלותיה על היצירה ועל החיים האישיים שלו. השנה תיקח חלק בכנס שיתקיים בדיגיטל, כאשר בפעם האחרונה שהשתתפת בכנס בהיכל התרבות ראשון לציון פגשת את הקהל הרב פנים מול פנים... מה קורה בחייםשל יוצר וזמר בתקופת הקורונה? נתחיל במשהו טוב? "כיף מאוד שיש יותר זמן אולפן, זמן לעבודה על שירים, להספיק דברים שאי אפשר להגיע אליהם בדרך כלל. התפנה לי זמן להתמקד ביצירה, גם בעברית וגם באנגלית. מבחינה מקצועית, הזמן בהחלט אפשר לי ליצור הרבה, יחד עם זאת אני כרגע בתקופה שאני רק מוציא, וכשמוציאים, חייבים גם להכניס... אני אדם שאוהב לצאת, לפגוש אנשים, להופיע מול קהל, לשמוע את הרחוב – לחיות. מזה אני מקבל השראה ועל זה אני גם כותב את השירים: מתוך המפגש עם אנשים ברחוב ובהופעה, עולים דברים כל פעם. ועכשיו – אין הופעות, אין את הוייב של הקהל, אליו אני מתגעגע מאוד. כשאני מגיע לאולפן אחרי הופעה, זה שונה מאוד מלהגיע לאולפן מהבית שוב ושוב. אני כותב על החיים ולא בא לי לכתוב שירים של 'רע לי', כשאני רוצה לעודד בזמן הזה. בנוסף, יש לי שירים מוכנים, שאני מת לשחרר אותם כבר, אבל אין מסיבות ואירועים – כך שזה לא העיתוי הנכון עדיין. בחיים האישיים שלי, כמובן שיש יותר זמן עם המשפחה, זמן עם החברה שלי, וגם פה עולה קושי גדול – אני רוצה לשבת עם ההורים שלי, ולא עם מסכה בריחוק ובפחד. אמנם יש יותר זמן, אבל אנחנו לא יכולים להיות יחד עם ההורים בזמן סגר, וכשאנו יחד אנחנו צריכים לעטותמסכות, ומאוד קשה לי לא לחבק ולא לנשק אותם. מעדיף את השגרה". איך המעבר לחיים בדיגיטל? "הקריירה המוזיקלית שלי התחילה בדיגיטל – פרצתי ביוטיוב, ושם היה המדד להצלחת השירים שהוצאתי – יש צפיות ושולחים הודעות, יש פידבק מהקהל. גם עכשיו השירים זוכים לצפיות רבות. אני משתדל לעשות דברים ויראליים, ממקום שחשוב לי שאנשים ייהנו, שיהיה להם כיף ומה לראות ולשמוע. ולמרות כל זה, כדי שזה 'יתפוצץ', חייב את ההופעות. חסר לי נורא השטח, רדיו ואינטרנט זה מדהים, אבל אני מתגעגע להופעות. החוויה היא שונה לגמרי כשאנשים רואים אותך בהופעה חיה, בלייב שומעים ורואים אחרת, איש בקהל. 5,000 יש אינטימיות גם עם מחכה לפגוש את כולכם בכנס השנה, ומקווה שנשוב להיפגש פנים מול פנים שוב במהרה!"

דבר סורין גנות

,14- בכנס "לשון ראשון" ה ראשון לציון ממשיכה לשמר בגאווה את שורשיה העתיקים של השפה העברית, אשר נזרעה וצמחה בין רחובות עירנו הנפלאה: מבית הספר העברי הראשון בארץ ובעולם "חביב", הגן העברי הראשון וכמובן גם בית העם העברי הראשון אשר .1987 קם בשנת מראשית ימיה ועד לימי

קורונה ראשון לציון ממשיכה להוביל ולשאת בגאווה את תואר עיר התרבות של ישראל. גם בשנה מאתגרת זאת, בה עולם התרבות עצר בחריקה רועמת, אנחנו בחברה העירונית ראשון לציון, ממשיכים לפעול בכל כוחנו כדי להמשיך ולשמור על גחלת התרבות ולחגוג את השפה העברית בכנס, אשר עומד השנה בסימן "עברית בסגר". התאמנו את אופי האירועים למגבלות התקופה, כך שהכנס השנה ישודר בדיגיטל, וכולכםתוכלו לצפות בפאנלים מרתקים הבוחנים את השפעתהשלהתקופהעלהשפההעברית, עםמיטבאנשי האקדמיה, מרצים, אנשי רוח, חוקרים, סופרים, יוצרים וזמרים – אשר אהבת השפה העברית מחברת בין כולם. גם השנה ממשיך הכנס לחזק את החיבור ההדוק בין השפה העברית לבין העיר ותושביה עם משתתפים תושבי העיר, פעילויות ייעודיות בבתי הספר ומושב מיוחד למורים ולמדריכים לעברית מבתי ספר בעיר ומחוצה לה. כמו כן ידונו ביצירה עברית בזמן קורונה, שפה ככלי מרפא ואיך אפשר בלי הומור טוב כדי ש"לפחות נצחק על המצב". גםהשנה ישמקוםלילדים, עםהצגהבשידורחי מהיכלהתרבותמאיר ניצן – "מילה טובה". ואם במילה טובה עסקינן, בעת בה אנו ניצבים כולם מול המגיפה המביאה איתה את שלל אתגריה וקשייה, נבחן את השפה בה אנחנו בוחרים להשתמש – האם מילותינו מחברות ומפייסות בין קבוצות ואנשים או מפרידות ופוגעות? גם בנושא חשוב זה נעסוק בכנס.

צילום פרטי מתוך האינסטגרם

6

ה פ ק ו ת מ ק ו ר | מ ו ש ב י ם מ ק צ ו ע י י ם | ל ש פ ה ה ע ב ר י ת : ד י ו נ י ם ו מ פ ג ש י ם 1 4 - כ נ ס “ ל ש ו ן ר א ש ו ן “ ה

הוראת עברית בימי קורונה תר ו מת " לשו ן ראשו ן " למער כת הח י נ ו ך בע י ר מאת ד"ר עליזה עמיר ותומר בוזמן

ההוראה מרחוק, שנכפתה על המורים בעקבות סגירת מרחבי הלמידה בכיתות ובבית־הספר, זימנה למערכת החינוך אתגרים חינוכיים ופדגוגיים בכלל ואתגרים חברתיים ורגשיים בפרט. דוּבר פחות על אתגרים בתחום האוריינות והוראת השפה. אם נתבונן בעבודתם של המורה ותלמידיו נראה שיותר מתמיד התלמידים נאלצים להתמודד בתקופה זו עם למידה עצמאית הכוללת בין היתר את אופנויות השפה: הקריאה, הכתיבה, הדיבור וההאזנה. על התלמידים להתמודד עם דיבור פומבי בזום, לעיתים עוד בטרם נבנתה התקשורת הבין־האישית בין המורה לבין התלמיד (אל לנו לשכוח שיש תלמידים שכמעט לא פגשו את המורים שלהם פנים אל פנים). יתר־על־כן הזום מקשה מאוד על ניהול דיונים מעמיקים. גם לכתיבה יש מקום של כבוד בלמידה מרחוק, אולם התלמידים אינם מיומנים בהקלדה במעבדי התמלילים ובכתיבה לצורכי למידה בהוראה מרחוק. הם אומנם יודעים להקליד מסרונים בצ'אט, בווטסאפ או בשאר הרשתות החברתיות, אך הם אינם מיומנים בכתיבה נרחבת. נוסף על כך, אי־אפשר להתעלם מהמעבר מהטקסט המודפס, הלינארי לטקסט הדיגיטלי, מרובה הרבדים. במעבר הזה על התלמיד לנוע בין שכבותשונותשל תוכן, להיות בקיא בטקסטים רב־היצגיים ולהתמודד עם מיומנויות של מיזוג מידע ברמות שונות. האתגרים הללו יכולים להיות גם הזדמנות. ההזדמנות שאנו רואים בתקופה זאת נובעת ועולה מתוך תפיסה רחבה של אוריינות הקריאה שעברה שינויים מרחיקי לכת בעשרים השנים האחרונות. כיום הגדרת האוריינות כוללת את המודעות לאופן שבו התלמיד מבין אתהטקסט הדבור והכתוב, הדיגיטלי והמודפס ואת המודעות לתהליכי הוויסות וניהול הלמידה. ובהתאם לכך – יותר מאי־פעם תפקידו של המורה הוא לפתח את המודעות המטה־קוגניטיבית של התלמיד, דהיינו את ההבנה שהלמידה נעשית באמצעות פעולות ובאמצעות החשיבה על הפעולות הללו. אנו מייחלים ליום שבו תחלוף קורונה מן העולם. כשזה יקרה נעמוד נוכח האתגר העצום בהטמעתם של עקרונות הוראת השפה בכלי תקשוב, של אותם ניצנים שצמחו בתקופה זו ויכולים לפרוח לתפארה בהמשך.

הוא מנהל תחום הדעת (מפמ"ר) עברית בחינוך תומר בוזמן בתמונה משמאל: העל־יסודי במשרד החינוך. -משרד החינוך–הפיקוח על הוראת העברית; ד"ר עליזה עמיר בתמונה מימין: " אחוה " המכללה האקדמית ן!/ ׁ ַ יש ּ ִ ל ת ַ ן!/ א ׁ ַ יש ּ ִ ל ת ַ ב/ א ֹ ק ֲ ע ַ ינוּ י ִ ח ָ ב/ א ֹ ק ֲ ע ַ ינוּ י ִ ח ָ א ן דּוֹן! ּ ָ ין ד ּ ִ ל/ ד ֵ צ ְ ל ַ צ ְ מוֹן מ ֲ ע ּ ַ פ ַ ל/ ה ֵ צ ְ ל ַ צ ְ מוֹן מ ֲ ע ּ ַ פ ַ ה לשיר נולדו נוסחים רבים, והמפורסם בהם הוא "אחינו הנהג": ר!/ ֵ ה ַ ע מ ַ ר! ס ֵ ה ַ ע מ ַ ג,/ ס ָ ה ַ נּ ַ ינוּ ה ִ ח ָ ג, א ָ ה ַ נּ ַ ינוּ ה ִ ח ָ א ר! ֵ ה ַ ע מ ַ ךָ/ ס ֶ יג ִ שּׂ ַ ה ְ ים ל ִ יךָ/ רוֹצ ֶ ר ֲ ח ַ ים א ִ פ ְ רוֹד ט!/ ַ א ְ ע ל ַ ט! ס ַ א ְ ע ל ַ ג,/ ס ָ ה ַ נּ ַ ינוּ ה ִ ח ָ ג, א ָ ה ַ נּ ַ ינוּ ה ִ ח ָ א ט! ַ א ְ ע ל ַ ר/ ס ֵ ךָ שׁוֹט ְ ר אוֹת ֹ צ ֲ ע ַ ר/ י ֵ ה ַ ע מ ַ סּ ִ ם תּ ִ א ר!/ ֵ ה ַ ע מ ַ ר! ס ֵ ה ַ ע מ ַ ג,/ ס ָ ה ַ נּ ַ ינוּ ה ִ ח ָ ג, א ָ ה ַ נּ ַ ינוּ ה ִ ח ָ א ר! ֵ ה ַ ע מ ַ ט/ ס ָ לּ ַ ךָ ס ְ מּ ִ ה מ ֶ שׂ ֲ ע ַ ט/ נ ַ א ְ ע ל ַ סּ ִ ם תּ ִ א מערכת החינוך ו"לשון ראשון" משתפים השנה פעולה במיזם מיוחד: שירי העלייה הראשונה והשנייה בעלייה הראשונה נוסדו המושבות הראשונות, וביניהן ראשון לציון. השירים ליוו את המפעל הציוני בגולה ובארץ, את חלוצי המושבות וההתיישבות ואת תלמידי בתי הספר והגנים. השירים זכו ללחנים סוחפים, ורבים מהם מושמעים ומלהיבים עד היום. לצורך המיזם הכין ד"ר רוביק רוזנטל שירים. 17 שירון בן המיזם מאפשר למורים, בעיקר בכיתות ג'-ד', ללמד את השירים, ובשיתוף המורים למוזיקה לשיר עם התלמידים, ובמפגשי זום אף לשתף את ההורים בבית. השירים מלמדים על רוח התקופה, וזו הזדמנות לשמוע וללמוד על ראשית הציונות. לכל שיר מצורף מידע על השיר, ולחלק מהשירים סיפורים משעשעים המעשירים את המפגש עם השירים. דוגמה אחת מן השירון היא השיר "אחינו יעקב", המוכר פנתה הגננת 1899 היום בשם "אחינו הנהג". בשנת הראשונה מראשון לציון אסתר שפירא אל המורה המפורסם דוד יודילוביץ וביקשה שיתרגם עבור הילדים שירים משפות שונות לעברית, כך שתוכל לשיר עם הילדים וללמד אותם את המילים. יודילוביץ' נענה לגננת אסתר, ותרגם את השיר ה ז'ק" – אחינו ז'ק – לעברית בשם "אחינו ֶ ר ֶ ר ְ הצרפתי "פ יעקב", ומכאן החל השיר להתגלגל בארץ.

מירב בראוטבר פסט צילום:

7

ה פ ק ו ת מ ק ו ר | מ ו ש ב י ם מ ק צ ו ע י י ם | ל ש פ ה ה ע ב ר י ת : ד י ו נ י ם ו מ פ ג ש י ם 1 4 - כ נ ס “ ל ש ו ן ר א ש ו ן “ ה מבעד לעדשה: ישראל בצל הקורונה

זיו קורן צילום:

צלם העיתונות והדוקו זיו קורן רגיל לתעד זירות מלחמה. בשנה האחרונה יצא אל קו החזית של המלחמה בקורונה – בתי החולים ברחבי הארץ, ותיעד במצלמתו אינספור רגעים, קטנים כגדולים, שהתרחשו בימים יוצאי הדופן האלו. חלקםקורעי לב, חלקםמעלים חיוך ורובם ככולם מרגשים עד מאוד

ZOOM רוני סומק

ל ר' ֶ ה שׁ ָ 'מ ָ יג ִ פּ ַ ל ה ַ ים ע ִ בּ ֻ דּ ַ ת ה ֶ ר א ֵ י סוֹפ ִ נ ֲ א א ֵ י קוֹר ִ נ ֲ א ֶ יר שׁ ִ שׁ ְ ה ל ָ יב ִ שׁ ְ ק ַ מּ ַ ה י"ב ה ָ תּ ִ כּ ִ מ ט. ֶ ל ָ י בּ ֵ ל ֲ ע ַ ל נ ַ ע ה ָ יצ ִ מ ְ ח ֶ ד ה ַ י ְ ת ל ֶ צ ֶ בּ ְ שׁ ִ מּ ַ ה ט' בּ ָ מּוֹר ַ ה ק ֵ יּ ַ ד ְ ה ל ָ ת ְ סּ ִ נּ ֶ שׁ ְ אל כּ ֹ מ ְ ן שׂ ִ י ַ ל ע ַ ע ֵ ה מ ָ ר ֲ ע ַ שׂ בּוֹת. ַ כּוּשׁ גּ ִ נ ְ בּ ר ֵ ח יוֹת ָ פּ ֻ ט ְ ה י' מ ֶ מּוֹר ַ ל ה ֶ ן שׁ ָ ק ָ זּ ַ ה ג ְ בּוּר ְ מ ֶ ס ְ י לוּק ֵ נּ ַ גּ ִ מ בּוּק. ִ ה ח ָ ו ָ י ח' שׁ ֵ כּ ְ ר ִ ל בּ ַ ה ע ָ תוּל ֲ ח ַ ה ְ ו ה ָ ר ְ ב ֶ ח ַ ר בּ ֵ ב ָ ה הוּא ח ָ צ ְ ל ֻ ח ַ י ה ִ ל פּ ַ ד' ע חוֹר ָ א ֵ ים מ ִ ח ָ ר ְ ל פּ ַ ט ְ ר ַ ג ֲ א ַ ע, וּב ַ ב ֶ טּ ַ ת ה ַ נ ָ ג ֲ ה ַ ל ף. ֹ ט ְ ק ִ ר ל ָ תּ ֻ מּ ֶ ה שׁ ֶ לּ ֵ ת א ֶ ה א ֶ ה ַ ז ְ י מ ִ נ ֲ א יא ִ ה ְ ר, ו ֹ ח ָ ל ק' הוּא שׁ ֶ ף שׁ ְ גּוֹל ַ ר ה ֶ ד ֶ ו ְ ס ה, ָ יק ִ תּ ַ ית ע ִ קוֹט ְ ה ס ָ ד ָ ל ָ בּ ִ ב מ ֵ עוֹר ְ ה ל ָ דּוֹמ י ִ ר ְ שׁ ִ נּ ַ ף ה ַ א ָ ת ה ֶ ין א ִ ט ְ ק ַ -תּ' לֹא תּ ֶ אי שׁ ַ ו ְ ל ַ ה ְ ו הּ. ָ ם אוֹת ֵ ךְ הוֹל ָ ל כּ ָ כּ ֶ שׁ ף: ַ א ַ ן ה ַ י ְ נ ִ ע ְ וּב ל ֶ לוֹם שׁ ֲ ח ַ ל פ' הוּא ה ֶ ה שׁ ֶ ז יטוֹת ִ רוֹד ְ פ ַ א ָ י ה ֵ ר ָ יּ ַ צ שׁ ָ מּ ֻ נ ְ ל נ' מ ֶ שׁ ה. ָ מ ֵ ל ְ צ ַ מּ ַ י ל ַ דּ ִ רוֹב מ ָ ל ה' ק ֶ שׁ ְ ו ה ָ מוּנ ְ ה תּ ָ בּ ַ כ ְ מּ ֶ ה שׁ ָ רוֹנ ֲ ח ַ א ָ ם ה ַ יא גּ ִ ה א ֵ לּ ַ מ ְ ת ִ מּ ַ ךְ ה ָ ס ָ ד מ ַ ב ְ סוֹת ל ְ אוֹם נוֹג ְ ת ִ י פּ ַ ינ ֵ ע ְ ו ד. ָ יּוֹת שׁוֹקוֹל ִ בּ ֻ ק ְ בּ

זיו קורן צילום:

בנימין אדם צילום:

20:30|10.2| יוםרביעי | יצירהעבריתבזמןקורונה בשידור חי מהיכל התרבות מאיר ניצן

8

ה פ ק ו ת מ ק ו ר | מ ו ש ב י ם מ ק צ ו ע י י ם | ל ש פ ה ה ע ב ר י ת : ד י ו נ י ם ו מ פ ג ש י ם 1 4 - כ נ ס “ ל ש ו ן ר א ש ו ן “ ה

9.2 | יום שלישי

שפה ככלי מרפא: 20:30 | 9.2

הצגת ילדים "מילה טובה" שידור חי 11:00 | 9.2 שידור נוסף 17:00

מושב מחווה למירית הררי ז"ל הכתיבה ככלי של יצירה, כוח בורא ומרפא. הכתיבה משחררת, יוצרת חוויית גילוי והפכה למקור השראה לאלפי ישראליים ד"ר רוביק רוזנטל עורך ומנחה: אבי רוזנבלום, אליעד, דידי הררי, משתתפים: ד"ר דפנה מיתר, פרופ' עמיה ליבליך

צילום: בני כהן

צילום: אריק סולטן צילום: ערן לוי

10.2 | יום רביעי

יצירה עברית בזמן קורונה: 20:30 | 10.2 פרס ראש העירייה על שם מאיר אריאל

בהשתתפות ראש העיריה מר רז קינסטליך

מושב מורים ומדריכים: 17:00 | 10.2

יוצרים בעברית מתחומי תרבות מגוונים מספרים, שרים ומקריאים על תקופת היצירה שלהם בזמן קורונה וכיצד תקופה זו פיתחה את היצירה אורית מרלין-רוזנצוייג עורכת ומנחה: אתגר קרת, זיו קורן, חנן בן ארי, מיכל ועדי ניסני משתתפים:

מפגששנתי למדריכים ולמורים לעברית בשיתוף מנהל החינוך נושא המפגש – כוחה של מילה משתתפים: אתגר קרת, מיכל שומר, ד"ר עליזה עמיר, תומר בוזמן

צילום: בנימין אדם

צילום: עמי ורדי

צילום: עמי ורדי

צילום: מירב בראוטבר פסט

צילום: אורטל לביא נקיי

11.2 | יום חמישי

שפה משסעת – שפה מאחדת: 20:30 | 11.2

לצחוק בעברית - לפחות נצחק על המצב: 18:00 | 11.2

התרופה הטובה ביותר היא צחוק – בטח בעברית! בכל מדיה אפשרית אנו רואים את טובי אנשי הבידור מעלים קטעי וידאו קומיים שלהם בניסיונות להתמודד עם המצב החדששנכפה עלינו פרופ' אריה סובר עורך ומנחה: , רותם אבוהב )MISMAS( דוד ליפשיץ, עידו גרינברג משתתפים:

מילים רבות נזרקות ברחבי המדיות – מלטפות ופוצעות, מאחדות ומשסעות בנו, כמדינה, כעם. נעמוד על אופיים השונה של שתי השפות ד"ר רוביק רוזנטל עורך ומנחה: אבי בניהו, ב. מיכאל, מרים פרץ משתתפים:

צילום: אביבית גרא

צילום: סיון פארג׳

צילום: אור דנון

צילום: אריק סולטן

ט.ל.ח – הנהלת הכנס שומרת את הזכות לשינויים בתכנית

(סדר המשתתפים לפי א‘-ב‘)

ראש עיריית ראשון לציון | רז קינסטליך מ"מ ראש העירייה ומחזיקת תיק חינוך ותרבות | עו"ד ליאל אבן זהר מ"מ יושב ראש דירקטוריון החברה העירונית | עו"ד סורין גנות מנכ''ל העירייה | דודי גיל מנכ''ל החברה העירונית | אלי פולק מנהלת אגף תרבות ומנהלת הכנס | טלי צ'רנר ועדת היגוי עירונית: מ"מ יושב ראש דירקטוריון החברה העירונית ויו"ר הוועדה | סורין גנות מנכ''ל החברה העירונית | אלי פולק מנהלת אגף תרבות ומנהלת הכנס | טלי צ'רנר ייעוץ אקדמי לכנס | ד"ר רוביק רוזנטל דוברת העירייה | מוריה מלכה יחסי ציבור הכנס | שלומית עמיר מנהלת אגף משאבי חינוך באגף החינוך | שוש אבטליון תודות:

הפקת החברה העירונית ראשון לציון – אגף תרבות: הפקה בפועל | דנה ששון סרלין, נטע אמיתי ייעוץ אומנותי ועריכת | דנית נומה, בשמת בר חן תוכן ניהול פרסום | לימור מאור ניהול אדמיניסטרטיבי | אלינור חיים

חברי פרס ראש העירייה ע"ש מאיר אריאל: ראש עיריית ראשון לציון | רז קינסטליך חברת מועצת העיר, מחזיקת | מעין פלח שדה תיק עיר חכמה וחדשנות, פיתוח הון אנושי מנכ"ל החברה העירונית | אלי פולק ד''ר רוביק רוזנטל ראש מנהל חינוך | אטי אדר ד''ר עליזה עמיר עו"ד נתי רוזנצווייג מנהלת אגף תרבות ומנהלת הכנס | טלי צ'רנר חבר ועדת השיפוט לפרס ראש העירייה: יו''ר הועדה | ד''ר רוביק רוזנטל מנכ"ל החברה העירונית | אלי פולק פרופ' דורית רביד גלעד אמיליו שנקר אפרים סידון רכזת הועדה | טלי צ'רנר

תודות לעובדי היכל התרבותמאיר ניצן ראשון לציון: מוקי פלגי חגית מור

אילן יחזקאל יורם בנסדון

פז קרופרו רונן ששון עידן פרנס גולן אהרון זוהר גובוזוב Brandland מיתוג ופרסום הכנס | שגיא יהוד חברת דייס מרקטינג | קמפיין דיגיטלי אתר אינטרנט וצילום | אבי קקון תודות למשרד התרבות והספורט

ניהול תקציב | מיכל שם טוב מעקב ובקרה | איתי עדיני

סמנכ''ל כספים | תודה לשלומי חיים תודות לעובדי עיריית ראשון לציון: ראש מטה ראש העירייה | ירין קרן ע. ראש העירייה | הדר חתן אטיאס מנהלת לשכת ראש העירייה | חנה ממן ע. דוברת העירייה | יניב אוחנה מנהלת פרסום ניו מדיה | תהילה דוקנוביץ

9

ההרשמה למושבי הכנס בחינם ומותנית ברישום מראש >> לחצו כאן והבטיחו מקומכם