עיתון - לשון. כנס "לשון ראשון" ה 14 לשפה העברית

ה פ ק ו ת מ ק ו ר | מ ו ש ב י ם מ ק צ ו ע י י ם | ל ש פ ה ה ע ב ר י ת : ד י ו נ י ם ו מ פ ג ש י ם 1 4 - כ נ ס “ ל ש ו ן ר א ש ו ן “ ה

הוראת עברית בימי קורונה תר ו מת " לשו ן ראשו ן " למער כת הח י נ ו ך בע י ר מאת ד"ר עליזה עמיר ותומר בוזמן

ההוראה מרחוק, שנכפתה על המורים בעקבות סגירת מרחבי הלמידה בכיתות ובבית־הספר, זימנה למערכת החינוך אתגרים חינוכיים ופדגוגיים בכלל ואתגרים חברתיים ורגשיים בפרט. דוּבר פחות על אתגרים בתחום האוריינות והוראת השפה. אם נתבונן בעבודתם של המורה ותלמידיו נראה שיותר מתמיד התלמידים נאלצים להתמודד בתקופה זו עם למידה עצמאית הכוללת בין היתר את אופנויות השפה: הקריאה, הכתיבה, הדיבור וההאזנה. על התלמידים להתמודד עם דיבור פומבי בזום, לעיתים עוד בטרם נבנתה התקשורת הבין־האישית בין המורה לבין התלמיד (אל לנו לשכוח שיש תלמידים שכמעט לא פגשו את המורים שלהם פנים אל פנים). יתר־על־כן הזום מקשה מאוד על ניהול דיונים מעמיקים. גם לכתיבה יש מקום של כבוד בלמידה מרחוק, אולם התלמידים אינם מיומנים בהקלדה במעבדי התמלילים ובכתיבה לצורכי למידה בהוראה מרחוק. הם אומנם יודעים להקליד מסרונים בצ'אט, בווטסאפ או בשאר הרשתות החברתיות, אך הם אינם מיומנים בכתיבה נרחבת. נוסף על כך, אי־אפשר להתעלם מהמעבר מהטקסט המודפס, הלינארי לטקסט הדיגיטלי, מרובה הרבדים. במעבר הזה על התלמיד לנוע בין שכבותשונותשל תוכן, להיות בקיא בטקסטים רב־היצגיים ולהתמודד עם מיומנויות של מיזוג מידע ברמות שונות. האתגרים הללו יכולים להיות גם הזדמנות. ההזדמנות שאנו רואים בתקופה זאת נובעת ועולה מתוך תפיסה רחבה של אוריינות הקריאה שעברה שינויים מרחיקי לכת בעשרים השנים האחרונות. כיום הגדרת האוריינות כוללת את המודעות לאופן שבו התלמיד מבין אתהטקסט הדבור והכתוב, הדיגיטלי והמודפס ואת המודעות לתהליכי הוויסות וניהול הלמידה. ובהתאם לכך – יותר מאי־פעם תפקידו של המורה הוא לפתח את המודעות המטה־קוגניטיבית של התלמיד, דהיינו את ההבנה שהלמידה נעשית באמצעות פעולות ובאמצעות החשיבה על הפעולות הללו. אנו מייחלים ליום שבו תחלוף קורונה מן העולם. כשזה יקרה נעמוד נוכח האתגר העצום בהטמעתם של עקרונות הוראת השפה בכלי תקשוב, של אותם ניצנים שצמחו בתקופה זו ויכולים לפרוח לתפארה בהמשך.

הוא מנהל תחום הדעת (מפמ"ר) עברית בחינוך תומר בוזמן בתמונה משמאל: העל־יסודי במשרד החינוך. -משרד החינוך–הפיקוח על הוראת העברית; ד"ר עליזה עמיר בתמונה מימין: " אחוה " המכללה האקדמית ן!/ ׁ ַ יש ּ ִ ל ת ַ ן!/ א ׁ ַ יש ּ ִ ל ת ַ ב/ א ֹ ק ֲ ע ַ ינוּ י ִ ח ָ ב/ א ֹ ק ֲ ע ַ ינוּ י ִ ח ָ א ן דּוֹן! ּ ָ ין ד ּ ִ ל/ ד ֵ צ ְ ל ַ צ ְ מוֹן מ ֲ ע ּ ַ פ ַ ל/ ה ֵ צ ְ ל ַ צ ְ מוֹן מ ֲ ע ּ ַ פ ַ ה לשיר נולדו נוסחים רבים, והמפורסם בהם הוא "אחינו הנהג": ר!/ ֵ ה ַ ע מ ַ ר! ס ֵ ה ַ ע מ ַ ג,/ ס ָ ה ַ נּ ַ ינוּ ה ִ ח ָ ג, א ָ ה ַ נּ ַ ינוּ ה ִ ח ָ א ר! ֵ ה ַ ע מ ַ ךָ/ ס ֶ יג ִ שּׂ ַ ה ְ ים ל ִ יךָ/ רוֹצ ֶ ר ֲ ח ַ ים א ִ פ ְ רוֹד ט!/ ַ א ְ ע ל ַ ט! ס ַ א ְ ע ל ַ ג,/ ס ָ ה ַ נּ ַ ינוּ ה ִ ח ָ ג, א ָ ה ַ נּ ַ ינוּ ה ִ ח ָ א ט! ַ א ְ ע ל ַ ר/ ס ֵ ךָ שׁוֹט ְ ר אוֹת ֹ צ ֲ ע ַ ר/ י ֵ ה ַ ע מ ַ סּ ִ ם תּ ִ א ר!/ ֵ ה ַ ע מ ַ ר! ס ֵ ה ַ ע מ ַ ג,/ ס ָ ה ַ נּ ַ ינוּ ה ִ ח ָ ג, א ָ ה ַ נּ ַ ינוּ ה ִ ח ָ א ר! ֵ ה ַ ע מ ַ ט/ ס ָ לּ ַ ךָ ס ְ מּ ִ ה מ ֶ שׂ ֲ ע ַ ט/ נ ַ א ְ ע ל ַ סּ ִ ם תּ ִ א מערכת החינוך ו"לשון ראשון" משתפים השנה פעולה במיזם מיוחד: שירי העלייה הראשונה והשנייה בעלייה הראשונה נוסדו המושבות הראשונות, וביניהן ראשון לציון. השירים ליוו את המפעל הציוני בגולה ובארץ, את חלוצי המושבות וההתיישבות ואת תלמידי בתי הספר והגנים. השירים זכו ללחנים סוחפים, ורבים מהם מושמעים ומלהיבים עד היום. לצורך המיזם הכין ד"ר רוביק רוזנטל שירים. 17 שירון בן המיזם מאפשר למורים, בעיקר בכיתות ג'-ד', ללמד את השירים, ובשיתוף המורים למוזיקה לשיר עם התלמידים, ובמפגשי זום אף לשתף את ההורים בבית. השירים מלמדים על רוח התקופה, וזו הזדמנות לשמוע וללמוד על ראשית הציונות. לכל שיר מצורף מידע על השיר, ולחלק מהשירים סיפורים משעשעים המעשירים את המפגש עם השירים. דוגמה אחת מן השירון היא השיר "אחינו יעקב", המוכר פנתה הגננת 1899 היום בשם "אחינו הנהג". בשנת הראשונה מראשון לציון אסתר שפירא אל המורה המפורסם דוד יודילוביץ וביקשה שיתרגם עבור הילדים שירים משפות שונות לעברית, כך שתוכל לשיר עם הילדים וללמד אותם את המילים. יודילוביץ' נענה לגננת אסתר, ותרגם את השיר ה ז'ק" – אחינו ז'ק – לעברית בשם "אחינו ֶ ר ֶ ר ְ הצרפתי "פ יעקב", ומכאן החל השיר להתגלגל בארץ.

מירב בראוטבר פסט צילום:

7