עיתון - לשון. כנס "לשון ראשון" ה 18 לשפה העברית

המילים הפשוטות

3-5.2.25 | שני-רביעי | ה’-ז’ בשבט תשפ“ה | לשפה העברית 18 - כנס “לשון ראשון“ ה

בכּיף

עשר

מה הולך?

תודיע כשאתה מגיע

חיים שלי בלב

בא לי

המילים הפשוטות הימים שאנו חווים מאז השבעה באוקטובר מלאים במילים גדולות. חלקן טובות ומעודדות, חלקן קשות. גבורה. ניצחון. חרדה. הפקרה. עסקה. אחדות. תקווה. המילים האלה ממלאות את התקשורת, את נאומי הפוליטיקאים והמפגינים, את משרדי הפרסום והיחצנים. אבל אלה לא המילים המשמשות אותנו ביום-יום, בשיחת ארוחת הערב, בווטסאפ, במשחקי ילדים, בשיחות חיזור ואהבה. מה נשמע? מה קורה? מה הולך? בא לי. הכי טוב. בכיף. פיצה. חומוס. המבורגר. קר. חם. לקחת מעיל? לקחת מטרייה? בוקר טוב. לילה טוב. מאת: ד"ר רוביק רוזנטל

היי. ביי. אהלן. ופה ושם גם 'שלום', כי המילה הזו גדולה עלינו היום. ענק. עשר. ככה ככה. לא משהו. תצלצל. תכתבי. תודיע כשאתה מגיע. קפה? תה? אני רק מים. סדרה מהממת. בשמחה. למה לא. איזה יפה זה. ניפגש בגן מאיר. או בגן האם. או בגן הפעמון. מישהו ראה את המשקפיים שלי? אוהב. מתגעגע. אוהבת אותך. חיים שלי בלב. מילים פשוטות שרוקמות את שגרת היום הפשוט, מבטאות רגשות פשוטים, ואינן מבדילות בין איש לאישה, בין דתי לחילוני, בין יהודי לערבי. תנו למילים הפשוטות לנצח את המילים הגדולות.

אולם מרכזי | היכל התרבות מאיר ניצן 20:30 | 3.2 | יום שני | "כל המילים הפשוטות", מופע ייחודי בהפקת מקור

3-5.2.25 | שני-רביעי | ה’-ז’ בשבט תשפ“ה | לשפה העברית 18 - כנס “לשון ראשון“ ה

אזרחים ואזרחיות, אורחות ואורחים יקרים, ,"18- ברוכים הבאים לכנס "לשון ראשון ה חגיגת העברית היחידה מסוגה בישראל. גם השנה ייפגשו בראשון לציון, בירת העברית, אמנים, מרצים, סופרים ואנשי רוח, שהופכים את המילים לקסם מתחדש, מלא בצבעים ורבדים. במהלך שלושה ימים נגלה מחדש את השפה שלנו, שיודעת להיות רצינית וגם מצחיקה, גבוהה וגם נמוכה, ובעיקר מרגשת ונוגעת. בימים טעונים וכואבים, כשהלב עדיין מדמם והשפה העברית הפכה לנרדפת, כשהאנטישמיות מרימה את ראשה המכוער בחלק מהמקומות בעולם - כנס השפה העברית מבטא את שורשיות השפה שלנו, בת האלמוות. היא כאן כדי להישאר לעד.

הפקת המקור "כל המילים הפשוטות" תוקדש הפעם למילים הכי ישראליות. המילים נבחרו במשאל שערכה האקדמיה ללשון, שלשמחתנו חברה אלינו שנה, בשיתוף פעולה ייחודי ומבורך. בערב, שכל כולו כישרונות, 18 לראשונה מזה להיטים ומילים אהובות, ישולבו קטעי וידאו של גיבורי השעה. על במת ההיכל יופיעו שלומי שבת, אילנית, מיקי ושירה גבריאלוב, זהבה בן וליהי טולדנו. בצל צלקות השבעה באוקטובר יתקיים מושב מרגש בשילוב סופרים, חוקרים ואנשי מקצוע, שיאיר את תפקידה המרפא והמשקם של השפה בימי משבר ועצב עמוק. מי ייתן ובקרוב נוכל לשוב ולחקור מילים שמחות, אופטימיות ומלאות תקווה. אני רוצה להודות לחברה העירונית לתרבות, ספורט ונופש, אשר מצליחה להפוך את הכנס לנכס תרבותי משמעותי ומרתק. תודה לכל נציגי המילה הכתובה, אלה המאירים יחד אתנו את העברית במלוא יופייה. במיוחד תודה לכם, אוהבי השפה. היענותכם מדרבנת אותנו להמשיך לשמר את המחויבות העמוקה של ראשון לציון לשורשיה של העברית - ולחגוג יחד את שעתה היפה. ראש העירייה רז קינסטליך, שלכם,

2025 פרס ראש העירייה ליצירתיות בשפה העברית ע"ש מאיר אריאל לעדי קיסר

: נימוקי ועדת השופטים המשוררת עדי קיסר מציגה בשירתה קול חדש בשירה העברית ובלשון העברית כאחד. שירתה היא מיזוג מרתק בין סטריאוטיפים של עברית יומיומית עם עברית אינטלקטואלית, המוגש בטון אירוני מודע לעצמו. מרכיבים מרכזיים בשירתה הם הזהותי והמגדרי. קיסר מדובבת את השפה המזרחית, התימנית, של הסבתא והופכת אותה לעברית עכשווית מתריסה ורעננה, המבקשת לחצות גבולות ולחבר בין לבן לשחור, בין הקול המזרחי לבין הקול הפמיניסטי. קיסר מציגה אופציה של עברית היברידית, חוצה גבולות, "ארס פואטית" במובן הכפול של המילה: מצד אחד, העיסוק במהותה העצמית של השירה, ומצד שני, ההתייחסות לדימוי "הערס" ו"הערסית" כדימוי מקטין ומתריס ביומיום הישראלי. בכתיבתה הופכת המילה המלוכלכת לכאורה למילת ביקורת כאובה, המבליטה את האלימות של אלה שמשתמשים בה, כדי למחוק את האחר. קיסר מעצימה את הקול הזה, וכך מציבה מראה אמתית מאד מול החברה הכללית. "אני המזרחית / שאתם לא מזכירים / שיודעת לדקלם את כל השירים / של זוהר ארגוב / וקוראת אלבר קאמי ובולגקוב / מערבבת הכל לאט לאט....../ האדים המרעילים את השמיים כחול לבן / שלכם / מה תעשו לי?" בזכות סגולותיה אלה, ובשל תרומתה יוצאת הדופן לשפה העברית, אנו מוצאים אותה ראויה ביותר לקבל את פרס ראש העיריה ראשון לציון ללשון העברית על שם מאיר אריאל. ברכות לזוכה, וברכות לקהל הקוראים שנחשף לשירתה המרגשת. חברי ועדת השיפוט פרס ראש העירייה ע"ש מאיר אריאל: יו"ר ועדת השיפוט, חוקר ספרות משווה וחוקר תרבות תקשורת | ד"ר דוד גורביץ מנכ"ל החברה העירונית לתרבות ספורט ונופש | אלי פולק סופר ונשיא האגודה הישראלית לחקר שפה וחברה | ד"ר רוביק רוזנטל סופר, היסטוריון, חוקר מחשבת ישראל ומחנך ישראלי | ד"ר מוטי זעירא בספרות עברית מאוניברסיטת בן גוריון M.A חוקרת שירה עברית | דנית נומה

יניר סלע צילום:

חברי ועדת ההיגוי לפרס ראש העירייה ע"ש מאיר אריאל: יו"ר ועדת ההיגוי, חברת מועצת העיר | מעיין פלח שדה מנכ"ל החברה העירונית לתרבות ספורט ונופש | אלי פולק מנהלת חטיבת תרבות ומנהלת כנס 'לשון ראשון' | טלי צ’רנר ראש מינהל חינוך | אטי אדר

יועץ אקדמי לכנס 'לשון ראשון' | ד"ר רוביק רוזנטל יועץ משפטי, החברה העירונית | עו"ד נתי רוזנצוויג

2

3-5.2.25 | שני-רביעי | ה’-ז’ בשבט תשפ“ה | לשפה העברית 18 - כנס “לשון ראשון“ ה

יחד בשביל העברית

מאת: נשיא האקדמיה ללשון העברית, פרופ' אהרן ממן

אנו מודים מקרב לב לחברה העירונית ראשון לציון ולעיריית ראשון לציון על שיתוף הפעולה החשוב. האקדמיה ללשון העברית בכנס "לשון ראשון"

האקדמיה ללשון העברית שותפה השנה בכנס "לשון ראשון" – כינוס שהוא אבן שואבת לשוחרי לשוננו. אנו מברכים בחום על השותפות הזאת, ורואים בה הזדמנות לחזק את הקשר עם הציבור, להעמיק את השיח על השפה, ולטפח את העברית כנכס תרבותי יקר ערך, המאחד את כולנו. השפה העברית איננה רק כלי לתקשורת. היא לב ליבה של תרבותנו – בספרות, בעיתונות, בתיאטרון, בקולנוע ובמוזיקה, וגם בהסכתים וברשתות החברתיות. היא

משקפת את זהותנו ואת עברנו, את מציאות חיינו היום וגם את חלומותינו לעתיד. היא חוט מקשר בין דורות, בין קהילות ובין תפוצות, והיא מחברת אותנו למורשת עשירה ומפוארת. לפי המסורת היהודית העולם נברא בדיבור, ככתוב במסכת אבות: "בעשרה מאמרות נברא העולם". ואומנם בכוחה של שפה ליצור מציאות; היא משפיעה על התרבות הסובבת וגם מושפעת ממנה. ייחודו של כנס "לשון ראשון" שאינו מצמצם עצמו לעיסוק בהיבטיה הבלשניים והדקדוקיים של השפה, אלא הוא פורש יריעה רחבת היקף, ועוסק בלשון בהקשריה התרבותיים והחברתיים – שפת חיים של הפרט ושל הכלל. השנה חברו נציגי האקדמיה ללשון העברית לצוות המארגן של הכינוס, ויחד נבחר הנושא המרכזי שלו: המילים הפשוטות. ב ַַּתקופה המורכבת, הקשה והמטלטלת שאנו מצויים בה, ראינו לנכון לשוב יחד אל המילים היסודיות והאהובות – אבני הבניין של ביתנו המשותף בארצנו הנפלאה, שעדיין נקנית בייסורין. תוכנית הכינוס השנה עשירה ומגוונת מאוד, והיא נוגעת בשלל נושאים: כוחה של שפה לרפא, תרבות השיח בישראל, עברית בין־דורית, לשון סדרות הטלוויזיה ועוד.

מתוך עמוד הפייסבוק של האקדמיה ללשון העברית | איור: מאיה ברק

כמה עובדות מעניינות על הסדרה "הצבי": . למרות שהסדרה כולה מתרחשת בירושלים, היא לא צולמה שם. הסדרה צולמה 1 בזכרון יעקב, עכו, רמלה ובמנזר בית ג'מאל. . היוצרת והבימאית של הסדרה, קרן מרגלית, אינה דוברת רוסית כלל. היא כתבה את 2 הסדרה בעברית, ותרגמה אותה לרוסית. בעבודת הבימוי נעזרה קרן במנהלת תסריט דוברת רוסית, ובעצות של מתרגמים רבים. . השחקניות נטע רוט (איטה) ומיכל שטמלר (חיה) למדו את הטקסטים ברוסית מבלי 3 שהכירו את השפה. נטע רוט הגיעה לאודישן כשבפיה רוסית שוטפת שאותה למדה לצורך האודישן, והפתיעה את כל הצוות. . הדמות של נטע רוט, איטה, אוכלת לאורך כל הסדרה. האכילה אפשרה לנטע לתרץ 4 שיבושים של מילים ברוסית שאותן לא הצליחה לבטא כראוי. . השחקנית פולינה ויטורגן המשחקת את סוניה היא שחקנית רוסית ממוצא יהודי. 5 היא מתגוררת ברוסיה, ואינה דוברת עברית כלל. כשהגיעה לארץ לצורך הצילומים לסדרה היא עברה לגור עם נטע רוט, וככה יכלו שתיהן לתרגל את הרוסית והעברית אחת של השנייה. פולינה משתייכת למשפחת שחקנים מוכרת ברוסיה - גם אביה וגם סבה שחקנים ידועים. , בעדת האשכנזים בירושלים, נשים רבות 19- . כפי שמסופר בסדרה, במאה ה 6 נפטרו בשעת לידה, או ילדו עוברים מתים. רבני העדה האשימו נשים צעירות שבגלל היותן פרוצות ומופקרות מתו הנשים והעוברים, הרשיעו אותן בבית הדין של העדה האשכנזית, והענישו אותן במלקות ובעונשים מחרידים אחרים. ) ממחלת 1922 בדצמבר 16( . אליעזר בן יהודה נפטר בירושלים בכ"ו בכסלו תרפ"ג 7 השחפת. קברו על הר הזיתים מגודר עד היום בסורגים שחורים וגבוהים, כי חברה קדישא סירבה לקבור אותו משום שנחשב כופר.

מאז ימי "ניקוי ראש" ועד "מה שתגידו", היוצרים והמובילים של השידור הציבורי הבינו תמיד שהטלוויזיה היא הרבה יותר מבידור. היא מעבדה לשונית, מקום שבו השפה הישראלית נולדת מחדש. "זהו זה!", אשר בשנות השמונים הכניסה למילון מילים וביטויים שהפכו לנכסי צאן ברזל של התרבות הישראלית, מוכיחה היום בגלגולה החדש שאפשר לחדש גם את מה שכבר חודש. כוכבה שביט ושותפיה ל"קופה ראשית" מוסיפים גוונים חדשים לשפה העברית המתחדשת. השידור הציבורי ממשיך להוביל, לא רק כמראה של השפה, אלא כמעצב מתמיד שלה. לא לשכוח: העברית תמיד הייתה ותישאר הכוכבת האמיתית. בן־יהודה פינת כוכבה שביט

אודיטוריום | היכל התרבות מאיר ניצן | 20:00 | 4.2 | יום שלישי | בן־יהודה פינת כוכבה שביט : איך כותבים סדרות בעברית

3

3-5.2.25 | שני-רביעי | ה’-ז’ בשבט תשפ“ה | לשפה העברית 18 - כנס “לשון ראשון“ ה

איך ישראלים מדברים

סמי מיכאל ז״ל

רחל מיכאל יונה צילום:

אסף סעדון ד”ר מאת:

השיחה הישראלית מאופיינת בניגודים. יש בה דוגריות ישירה ובוטה, ניסיון לדבר תכל'ס ואורגינל, שנתקלת בשמרנות וזהירות במיוחד בכל הקשור ליחסים בין העדות, מיניות ופוליטיקה. יש הטוענים שהסיבה לשמרנות היא מקורה של העברית העכשווית, התנ"ך, אם כי כדי להתגבר על בעיה זו היא מאמצת ביטויים לועזיים רבים לצורך מתן הכשר. אחרת, מדוע 'פאק' ו'שיט' נשמעים בסדר, לעומת 'זין' ו'חרא' הצורמים? ניגוד נוסף נוגע לז'רגון צבאי נוקשה החודר לדיבור היומיומי, וגורם לדוברים להישמע בעלי ביטחון עצמי ("חד-משמעית") מול הססנות הגוברת בכל פעם שהמלה "כאילו" חוזרת על עצמה שוב ושוב. וכן, גם הכמיהה לפשטות, לדיבור היוצא מהלב, מתרסקת על דלת משרדה של הבירוקרטיה המסורבלת, הדורשת מאתנו להמתין במקום לחכות, מבטיחה לתת לנו מענה במקום פתרון, ובמקום להזכיר לנו מתעקשת לתזכר אותנו. הניגודים האלה הופכים את השיחה הישראלית למגרש משחקים בו כולנו ילדים המתלהבים מהצעצועים שלנו. השנה האחרונה סייעה להמחיש את הניגודיות המשחקית של השיחה הישראלית. המילה 'חוסן' ביקשה לבטא עמידות נפשית, והשימוש בו גבר ככל שנדמה היה שהמורל הלאומי מצוי בשפל. המלה 'מחבקים' התנוססה על שלל שלטי חוצות מטעם ארגונים שונים, שהבטיחו חיבוק מטאפורי לקבוצות שהמלחמה הפרידה ביניהם לבין אהוביהן. 'מתמודדים' הפכה לתשובה נפוצה לשאלה "מה שלומך?", כי לענות "טוב" זה שקרי ו"רע" נשמע דרמטי (כלומר "מוריד") מדי. המתח שבין הניגודים יוצר משמעות אפילו באמצעות ביטויים המבטאים ביקורת חריפה, כמו באמצעות הביטוי "הפקרה" המניח שבימים כתיקונם יש מי ששומר עלינו, או לחילופין תמימוּת כמו בדקלום של שיר פופולרי שהפך להמנון הכולל את המילים "תמיד יהיה לי רק טוב", שלעתים נשמע כאילו נלקח מתוך דיבורו הפנימי של אדם המאמין בכוחה של השפה החיובית לשנות מציאות עגומה לדבר טוב ("ועוד יותר טוב...").

הטלפון צלצל. קראו לי לגשת. סמי מיכאל רצה לדבר איתי. תיארתי לי שהוא קרא את הביקורת שלי על "מים נושקים למים". אכן. "אמרתי לעצמי, הבן-אדם הזה הוא אח שלי", אמר לי סמי בטלפון. וכי תיתכן מחמאה גדולה מזאת? מיד מצאנו את החיבורים: חיפה, עולם מהנדסי המים שילדותי מפולשת בו, הדברים שקרו לישראליות מימי התום של בניית ארץ, חברה ומדינה של צדק וטוב שיופץ בעולם, ועד כל מה שקרה לאחר מכן ועדיין קורה. , לפני שנות דור. אחריה באו 2001 השיחה הזאת הייתה בשנת , דרך 1992 פגישות. את הסופר הכרתי מזמן, בעיקר משנת "ויקטוריה", רומן שעסקתי בו באחד המאמרים הראשונים שלי בעיתונות, בעיתון "שישי" המנוח. הרומן נתן לי תירוץ טוב לדבר על יהודי עיראק, על שפתם, על הקשת הפוליטית העשירה שסמי כה היטיב לתאר, על מבנה המשפחה היהודית בגדדית, ועוד. אבל זה היה הסופר. את האיש פגשתי בעיקר דרך חיפה עירנו, דרך הזיכרונות והתמונות, המראות והרגעים שהיינו שותפים להם, כשברקע אח נוסף, שלא זכיתי להכיר אישית: אמיל חביבי. רשת של מקומות, היכרויות, ואזורי ממשק ונשיקה. כי כזה היה סמי מיכאל, נוגע ללב, כן, ישיר, נדיב. וכך נשקו המים למים, מרבד לוחך, מלוח, רך, מלא קצף, מים של חוף הכרמל, מים של השירות ההידרולוגי, מי חיים של חוכמה ואנושיות של ידיים חמות. מאת: ד”ר יורם מלצר סופר, בלשן, מתרגם ועורך כתב העת ”אלכסון” גם המים נשקו בין בגדאד ל"חצוצרה בוואדי": מחווה לסמי מיכאל ז"ל אודיטוריום | היכל התרבות מאיר ניצן | 17:30 | 4.2 | יום שלישי

איור: נגה קאופמן מתוך עמוד הפייסבוק של האקדמיה ללשון העברית

"מה קורה, חיים שלי?" – איך ישראלים משוחחים אודיטוריום | היכל התרבות מאיר ניצן | 17:30 | 3.2 | יום שני

4

3-5.2.25 | שני-רביעי | ה’-ז’ בשבט תשפ“ה | לשפה העברית 18 - כנס “לשון ראשון“ ה

תושבות, תושבים ואורחי הכנס, יוצא לדרך וסוחף 18- כנס "לשון ראשון" ה אחריו כמדי שנה אנשי אקדמיה ושוחרי שפה מכל רחבי הארץ. ראשון לציון, העיר שבה העברית קמה לתחייה, היא המקום הטבעי לארח בו את אירוע הדגל שעושה כבוד לשפה, מגן על אוצרותיה ומפתיע כל פעם מחדש. אז מהן המילים הישראליות ביותר? כיצד שינתה מהפכת הדיגיטל את השיח הבינאישי? איך משפיעה הטלוויזיה על שפת דבר עידן מזרחי סגן ראש העיר ומחזיק תיק תרבות

אצל מי נמצא העט אוריה מבורך היא מחברת שותפה של הספר "יום אחד באוקטובר", יחד עם יאיר אגמון, ועורכת ראשית בהוצאת מגיד. מאת: אוריה מבורך

הספר "יום אחד באוקטובר- ארבעים גיבורים, ארבעים סיפורים", מביא את סיפורם של גיבורים וגיבורות מהשבעה באוקטובר, בגוף ראשון. שי-לי עטרי, אחת מהגיבורות שסיפוריהן מופיע בספר, תושבת כפר עזה, איבדה את בעלה יהב

היומיום? מה הקשר בין שפה, חינוך ויצירתיות? ומיהו היוצר שהותיר חותם מיוחד, ויזכה השנה בפרס ראש העירייה ע"ש מאיר אריאל ליצירתיות לשונית? את התשובות לשאלות אלה, ולעוד רבות נוספות, תוכלו לקבל מאנשי אקדמיה, יוצרים ואנשי רוח במהלך שלושה ימים גדושים במופעים, מושבים מקצועיים ותכנים, שהותאמו במיוחד לקהל אוהבי העברית. בהפקת המקור נחזור אל שורשי השפה ואל מילות היסוד שמחברות בין כולנו; יהודה פוליקר יחבר בין המילים והלחנים שהפכו לחלק מפסקול חיינו; נורית ודילן גפן יפגשו את חוקרי השפה בשיח בין דורי מרתק; מושב ייחודי יוקדש לזכרו של הסופר סמי מיכאל ז"ל, שהלך לעולמו לפני שנה; שיתוף פעולה עם תאגיד השידור כאן יספק הצצה אל אחורי הקלעים של עולם הסדרות הטלוויזיוניות והשפעתן על שפת היומיום; חוקרים וסופרים יפתחו צוהר אל עולמם הלשוני המרתק של הילדים; וחובבי חידות ההיגיון ייפגשו לערב של פיצוחים וחידודי לשון. אני רוצה להודות לכל מי שהפיק, יצר, תרם ונטל חלק בהפיכת כנס השפה לעוגן תרבותי חשוב ומשפיע. וכמובן, תודה גדולה לאוהבי העברית מהעיר ומחוצה לה. היענותכם עוזרת לנו להמשיך במסורת המיוחדת הזו. שלכם, סגן רה"ע ומחזיק תיק תרבות עידן מזרחי, מהי מילת השנה שלכם בעברית? אילנית

שנרצח על ידי המחבלים בעת שניסה להגן עליה ועל בתם התינוקת. "חבר טוב שלי שאל אותי לפני כמה ימים, "תגידי שי־לי, אם את היית יכולה להיות מישהי אחרת, שלא היו קורים לה כל הדברים האלה, אם היית יכולה לחיות חיים אחרים, היית עושה את זה? היית מתחלפת איתה?", וחשבתי על זה שנייה, אבל אז אמרתי לו, "לא. הייתי מעדיפה לחוות את הכאב הזה עוד שישים אלף פעמים". "כי אם הייתי מישהי אחרת לא הייתי פוגשת את יהב, ולא הייתי חווה איתו שלוש עשרה שנים כאלה מדהימות, גדולות מהחיים. אם הייתי מישהי אחרת לא הייתי זוכה לסיפור אהבה כזה. הייתי יכולה להעביר חיים שלמים בלי להרגיש כזאת אהבה. לא משנה כמה נורא מה שעברתי, אני עדיין מודה שחוויתי את זה. אני עדיין בהכרת תודה. אני בהודיה על זה שראיתי אותו, עומד שם, עם הפנס הצהוב הזה, כזה מוכשר ויפה תואר, אני בהודיה על זה שפגשתי את הנשמה שלו, כששיחקנו את רומיאו ויוליה בניסן נתיב. שזיהיתי שם בתוך העיניים שלו בית. הייתה לי אהבה גדולה. גדולה מהחיים. יש לי ילדה וקוראים לה שייה. זה הסיפור שלי בעולם הזה." ("יום אחד באוקטובר- ארבעים .)30 ' גיבורים, ארבעים סיפורים", עמ הסיפור של שי-לי עטרי היה עבורי אחד הסיפורים הקשים ביותר בספר. במהלך העבודה עליו מצאתי את עצמי סוגרת שוב ושוב את מסך המחשב, לא מסוגלת להמשיך. כשקראתי לבסוף את שתי הפסקאות האלו, בהן בוחרת שי-לי לסיים את סיפורה, חשתי הארה עצומה. לא ידעתי להסביר לעצמי מה בדיוק טלטל אותי כל כך, מה פשר האור הבוהק שזורח על המילים הללו. פניתי לשי-לי, אולי היא תוכל תעזור לי להבין. שי-לי הסבירה לי שמה שקורה כאן זה אקט של "בחירה בסיפור שלי". היא הסבירה לי שבמשך כל אותו יום, הדברים קרו לה. הם נעשו לה. הם נכפו עליה, על יהב, ועל שיה. באותו יום ארור, השליטה על חייה ניטלה ממנה. באותו יום היא הושלכה לתוך מציאות שעוצבה בידי חיות אדם, מציאות שאף אחד לא היה מעלה בדעתו לבחור בה. והנה באה שי-לי, ובאקט חתרני מאין כמוהו, העשוי כולו ממילים, מחליטה לבחור מחדש בחיים הללו, כולל באותו יום שחור. שי-לי מחזירה לעצמה את השליטה על הסיפור שלה. היא מתמקמת בתפקיד המעצבת של חייה, והיא בוחרת בהם, שוב, בדיוק כפי שהם. בשבעה באוקטובר חיות אדם לקחו את העט, וכתבו לה פרק שהיא לא הסכימה לו. במילותיה, שי-לי לוקחת חזרה את העט, חותמת על הפרק הזה את שמה, בגאווה, באהבה, ומתחילה לכתוב בעצמה את הפרק הבא. מילים מרפאות: שפת הנפש בימים של משבר אודיטוריום | היכל התרבות מאיר ניצן | 17:30 | 5.2 | יום רביעי

אחווה - זו המילה שבחרתי. שנה קשה עברנו, שנה של פילוג ועוינות. כל שאיפתי היא להגיע לאחווה בעם, ואני מנסה בעזרת שיריי לעשות זאת.

צילום: אוהד אלימלך

זהבה בן

בית - היא מאוד ישראלית בעיניי, כי היא לא רק מתארת מקום מגורים, אלא גם את התחושה של שייכות, משפחתיות וחום.

ליהי טולדנו

צילום: ערן לוי

רגישות - בחרתי במילה 'רגישות' כי הוא דרושה היום מאוד בישראל. הרגישות היא קו דק שיש ללכת סביבו, לומר דבר מה בעל ערך, בלי לדרוך על פצעים רבים מדי.

מיקי גבריאלוב

צילום: עמית בן נון

אמן - בחרתי במילה 'אמן', כי "זו מילה שכולם מקדשים איתה מודים איתה ומתנחמים בה.

שלומי שבת

צילום: אילן בשור

יחד - בחרתי במילה 'יחד', כי זו המילה היחידה שלא צריך להבין אותה - מרגישים אותה.

צילום: יניר סלע

5

3-5.2.25 | שני-רביעי | ה’-ז’ בשבט תשפ“ה | לשפה העברית 18 - כנס “לשון ראשון“ ה

"אימא, תשמיכי אותי!" תהליך רכישת השפה בקרב ילדים מלא בהמצאות מתוקות ומפתיעות. בני האנוש הקטנים מתנסים בלשון ומגלים את חוקיה, ואגב כך יוצרים מילים חדשות, משחקים בַַּצלילים ובַַמשמעויות וחושפים בפנינו את הסתכלותם המקורית על העולם. כבר בשנות השלושים של המאה הקודמת התפעלו לשונאים מהברקות ששמעו מפי זאטוטי התקופה: 'מזלגית' למזלג קטן, 'מַַבָָּטיים' למשקפיים, 'התבננתי' במשמעות 'אכלתי בננה', 'מכתבן' לדוור, ואפילו 'שוטרית' לשפה האנגלית – כי בימים ההם השוטרים היחידים בארץ היו שוטרי המנדט הבריטי. ליכולתם להבין את מבנה השפה וליישמו. בבואנו לנתח את ה"טעויות" שלהם נגלה שיש בהן היגיון: כמו 'נעליים' טבעי להם לומר 'סנדליים'; ומכיוון שהמילה 'ביצה' מסתיימת בצורן נקבה – טבעי להם לומר 'ביצות' ולא 'ביצים'. במושב "ילדי דור האלפא: שפת ילדים בעולם משתנה" נפתח צוהר לעולמם הלשוני של הילדים ונשאל: איך מתעצבת לשונם? מה הופך אותם למחדשים יצירתיים כל כך? ואיך כדאי לכתוב להם? איתי ישתתפו במושב סופרת הילדים האהובה מאירה ברנע־גולדנברג, אסף ושרית כץ יוצרי המיזם "ילדים הם התסריטאים הטובים בעולם", דקלה אברבנאל – חוקרת לשון ומרצה במרכז התרבות וההדרכה של האקדמיה ללשון העברית ושני מלמד ניצן – יוצרת הגרסה החדשה של "שכונת חיים" ב"כאן חינוכית". האקדמיה ללשון העברית מאת: ד"ר תמר קציר, מתוך המיזם "ילדים הם התסריטאים הטובים בעולם" ילדים מחדשים כל העת, ובייחוד בולטת נטייתם ליצור פעלים משמות עצם, כמו 'להשׂמיך' (לכסות בשמיכה) או 'לשרוול' (להכניס יד לשרוול). פעמים רבות נדמה לנו שהם טועים, אך כל "טעות" כזו היא שלב טבעי בהתפתחותם הלשונית – עדות

הורה: סבינה רובן בשארי

הורה: הדר כהן יחיאלי

הורה: מירב רביץ מושל

הורה: אסף אפרתי

הורה: לימור ביזו’

הורה: גלית חבשוש

הורה: שירי רשף פלד

הורה: אסף כץ

אודיטוריום | היכל התרבות מאיר ניצן | 20:00 | 5.2 | יום רביעי | ילדי דור האלפא: שפת ילדים בעולם משתנה

6

18 - תשבץ היגיון מבית כנס ההגיונריה ה המגדיר לפצחן מאת: ליאור ליאני 3-5.2.25 | שני-רביעי | ה’-ז’ בשבט תשפ“ה | לשפה העברית 18 - כנס “לשון ראשון“ ה מאוזן: )7( . הקומיקאי דילג על דרגת תא"ל 1 )5( . נסענו באופניים או במכונית חצי כבדה 7

)5( ! . לא מכניסים למשפט בירה 9 )5( . סופר הולנדי עטוי מקטורן 10 )3( . אם תחזיר מנה אחרונה תקבל מנה ראשונה 11 )4( ) . השוק בבאר שבע (מ 12 )4( . בין שתי האצבעות אפשר לקבל מתנה שלמה 14 )3( . מטבע לשון שנמצא במטבע מצדו השני 15 )5( ) . בארה"ב מבקשים שתהיה טוב לבוש (מ) (ש 17 )5( . היה נשיא בנק ובורסה 18 )5( . יש לו כתמים ודהה לו הברק – צריך להכניס אותו לדלי 20 )7( . נותנים כתובת של יוצאי גרמניה 21 מאונך: )4( ? . איזה כלי תחבורה יגרום לגמל הצעיר להתהפך 2 )5( ) . מציבים ארגון מחתרת נגד מטוסים, אבל זה לא מועיל (מ 3 )5( . תרופה נגד דיכאון שהתקבלה מדינה ועלמה 4 )6( . גרוני הוא צבעוני 5 )4,5( . המדינה השישית מתועדת בקלטת חדשה 6 )5,4( . התשבצאי שבקברו יכול להתהפך 8 )6( ? . איפה אפשר למצוא ניסים בתשבצי היגיון 13 )5( . נרד מהצפון או נעלה מהמזרח 15 )5( נכנס בקפטן נבחרת ישראל 6 ' . קפטן נבחרת ישראל מס 16 )4( . אחד מהחבר'ה גנב קוף 19

תודות: אולם מרכזי | היכל התרבות מאיר ניצן | 20:30 | 4.2 | יום שלישי |18- ההגיונריה ה Facebook חפשו הגיונריה ב- higayon1@gmail.com לפרטים ולהרשמה: ראש עיריית ראשון לציון | רז קינסטליך סגן ראש העירייה ומחזיק תיק תרבות | עידן מזרחי מנכ''ל העירייה | דורון מילברג מנכ''ל החברה העירונית | אלי פולק האקדמיה ללשון העברית: המנכ"לית | דורית לרר

חבר ועדת השיפוט לפרס ראש העירייה: יו"ר וועדת השיפוט, חוקר ספרות משווה | דוד גורביץ וחוקר תרבות ותקשורת מנכ"ל החברה העירונית | אלי פולק סופר ונשיא האגודה הישראלית | ד''ר רוביק רוזנטל לחקר שפה וחברה סופר, היסטוריון, חוקר מחשבת | ד''ר מוטי זעירא ישראל ומחנך ישראלי חוקרת שירה עברית | דנית נומה בספרות עברית מאוניברסיטת בן גוריון M.A מנהלת הכנס ורכזת הוועדה | טלי צ'רנר BRAND LAND מיתוג ופרסום הכנס | שגיא יהוד מ " בע ' חברת דיגיסטייג | קמפיין דיגיטלי אביב לוסקי, נעמה בן פזי, מאיה דדון אתר אינטרנט וצילום | אבי קקון

המדור לקשרי קהל | תליק כרמון המזכירות המדעית | ד"ר תמר קציר הרשתות החברתיות | ניבה יצחקי

הפקת החברה העירונית ראשון לציון – חטיבת תרבות: מנהלת חטיבת תרבות ומנהלת הכנס | טלי צ'רנר

תודה לעובדי החברה העירונית: סמנכ''ל כספים | שלומי חיים חשבת | ' אפרת חגג תודות לעובדי עיריית ראשון לציון: דוברת העירייה | מוריה מלכה ראש מטה ראש העירייה | הדר חתן אטיאס מנהלת לשכת ראש העירייה | חנה ממן

ניהול אומנותי ותוכן | רתם חן יועץ אקדמי | ד''ר רוביק רוזנטל יחסי ציבור | שלומית עמיר הפקה ראשית | לילך עומר מפיקה בפועל | עלמה מאיר הפקה אומנותית ותחקיר | שני חן הפקה טכנית | איציק ברוש ניהול אדמיניסטרטיבי | סיון שטיין פסח מזכירת הפקה ופרסום | אלינור חיים וקנין ניהול תקציב | מיכל שם טוב

חברי וועדת היגוי פרס ראש העירייה ע"ש מאיר אריאל: יו"ר וועדת היגוי הפרס, חברת מועצת | מעין פלח שדה העיר, מחזיקת תיק עיר חכמה וחדשנות, פיתוח הון אנושי מנכ"ל החברה העירונית | אלי פולק ראש מנהל חינוך | אטי אדר סופר ונשיא האגודה הישראלית | ד''ר רוביק רוזנטל לחקר שפה וחברה יועץ משפטי, החברה העירונית | עו"ד נתי רוזנצוויג

7

לשפה העברית 18 - כנס "לשון ראשון" ה הפקות מקור | מושבים מקצועיים | דיונים ומפגשים 3-5.2.25 | שני-רביעי | ה'-ז' בשבט תשפ”ה בשיתוף האקדמיה ללשון העברית

שנים 18 לכנס השפה

המילים הפשוטות

18 - ההגיונריה ה 20:30 | 4.2 שלישי | אולם מרכזי

3.2 | יום שני "מה קורה, חיים שלי?"- איך ישראלים משוחחים 17:30 | 3.2 שני | אודיטוריום

ְּׁנ ִָָׁתִיש ֶׁׁלחוְֹבְֵבֵית ַּּש ְׁׁבְּּצֵֵיהַַהִִגָּּיוֹן ה ַַכ ֶֶּּנֶס ה ַַש

מופעים של חידות לקהל, תשבצי היגיון, שעשועים ופרסים עורך ומנחה: ליאור ליאני אומנים אורחים: מופע שנות השנונים

ישראלים אוהבים לדבר, לפטפט, להתכתב. מהי בעצם "שיחה ישראלית"? מה היא מספרת על האופי הישראלי? האם דור המדינה ודור שנות האלפיים מדברים אלה עם אלה באותה דרך, ואם לא, מה השתנה? אומרים שאנחנו שונאים נימוסים וגינונים – זה טוב או רע? איך השפיעו מהפכת הדיגיטל והרשתות החברתיות על השיח הבין־אישי? עורך ומנחה המושב: ד"ר רוביק רוזנטל – בלשן, מילונאי והיועץ האקדמי של הכנס. משתתפים: ד"ר אסף סעדון – בעל הטור "מילים רעות" בעיתון הארץ ד"ר מיכה גודמן – סופר, הוגה דעות, וחוקר של המחשבה היהודית והישראלית והצמד סבתא – נכד נורית ודילן גפן – משתתפי ההסכת המצליח "מעניין לי ת'סבתא" בשיח בין־דורי

צילום: ג'ני פפרמן

צילום: אריק סולטן

5.2 | יום רביעי מילים מרפאות: שפת הנפש בימים של משבר 17:30 | 5.2 רביעי | אודיטוריום

צילום: יונית שילר

צילום: גל שבתאי

"כל המילים הפשוטות", מופע ייחודי בהפקת מקור 20:30 | 3.2 שני | אולם מרכזי פרס ראש העירייה ע"ש מאיר אריאל במעמד ראש העירייה מר רז קינסטליך הפקת מקור

השנה שחלפה מאז אירועי שבעה באוקטובר הותירה פצעים מדממים בנפשם של ישראלים רבים. מעגלי הכאב מתרחבים ממשפחות החטופים והחללים אל שורדי הטבח ופצועי המלחמה ואל המפונים מבתיהם בצפון ובדרום. האם יש לשפה יכולת לטפל ולהקל ואולי אף לרפא את מעגלי הכאב האלה? מה תפקידם של אנשי המקצוע, הסופרים ואנשי הלשון? עורכת ומנחת המושב: ד"ר שירי דניאלס – המנהלת המקצועית הארצית של ער"ן וראשת התוכנית לתואר שני בייעוץ חינוכי, המכללה למנהל. משתתפים: פרופ' יורם יובל – פסיכיאטר, חוקר מוח, סופר ומרצה אוריה מבורך – סופרת, עורכת ומרצה, ממחברי הספר "יום אחד באוקטובר" רועי ליס – פסיכולוג חינוכי, מחבר ספר הילדים "אדם ודייגו ביער המחשבות המפחידות"

הערב ייפתח בטקס הענקת פרס ראש העיר על יצירתיות בשפה העברית על שם מאיר אריאל. "כל המילים הפשוטות" – הפקת מקור שתוקדש למילים הכי ישראליות: אהבה, בית, אימא, געגוע. בזה אחר זה יעלו על במת ההיכל שלומי שבת, אילנית, מיקי גבריאלוב, זהבה בן, ליהי טולדנו ושירה גבריאלוב ויבצעו מקבץ להיטים הכוללים את המילים האהובות עלינו. בערב ישולבו קטעי וידאו ובהם הבחירות של גיבורי השעה למילים הכי ישראליות.

צילום: עמית בן נון

צילום: ערן לוי

צילום: אוהד אלימלך

צילום: דיגיסטייג׳ תל אביב

צילום: יניר סלע

צילום: נוי ארקובי

צילום: אילן בשור

)‘ -ב ‘ (סדר המשתתפים לפי א

משתתפים: שלומי שבת | שירה גבריאלוב | מיקי גבריאלוב | ליהי טולדנו | זהבה בן | אילנית ניהול מוזיקלי: חיים אסנר

דור האלפא: שפת ילדים בעולם משתנה 20:00 | 5.2 רביעי | אודיטוריום

4.2 | יום שלישי בין בגדאד ל"חצוצרה בוואדי": מחווה לסמי מיכאל ז”ל 17:30 | 4.2 שלישי | אודיטוריום

איך מתעצבת לשונם של ילדים? מהיכן הם שואבים את הידע הלשוני? מה הופך את הילדים למחדשי מילים ויוצרי שפה? איך כותבים לילדים ואיך כתבו להם בעבר? עורכת ומנחה: ד"ר תמר קציר מהמזכירות האקדמית של האקדמיה ללשון העברית משתתפים: מאירה ברנע־גולדנברג – מחברת סדרת ספרי הילדים המצליחה והאהובה "כראמל" אסף ושרית כץ – יוצרי המיזם "ילדים הם התסריטאים הטובים בעולם" דקלה אברבנאל – חוקרת לשון ומרצה במרכז התרבות וההדרכה של האקדמיה ללשון העברית שני מלמד ניצן – יוצרת הגרסה החדשה של "שכונת חיים " העולה ב"כאן חינוכית"

סמי מיכאל, שהלך לעולמו לפני כשנה, היה סופר יוצא דופן. הוא נתן קול ליוצאי עדות המזרח אבל בז לתווית "סופר מזרחי". הוא פיענח ביצירות ספרות נפלאות את עולמם של נשים ומהגרים, וחיבר בין יהודים לערבים ביצירתו ובחייו. נדוּן יחד בתרומתו של סמי מיכאל לספרות, לחברה הישראלית ולשפה העברית. עורך ומנחה המושב: ד"ר רוביק רוזנטל – בלשן, מילונאי והיועץ האקדמי של הכנס. משתתפים: חנה אזולאי הספרי – שחקנית ששיחקה בהצגה "חצוצרה בוואדי" רוני סומק – משורר, סופר ובן דודו של סמי מיכאל פרופ' יוסי יונה – חוקר, פילוסוף, גיסו של סמי מיכאל ד"ר יורם מלצר – חבר האקדמיה ללשון העברית, סופר, מתרגם, בלשן וידיד ותיק של סמי מיכאל

צילום: ליה יפה

צילום: יעל הרמן

מופע מיוחד לכנס

"דברים שרציתי לומר" - מופע חשמלי 20:30 | 5.2 רביעי | אולם מרכזי

צילום: מאיר אזולאי

יהודה פוליקר "דברים שרציתי לומר" – יהודה פוליקר, מהיוצרים והזמרים החשובים והמשפיעים בישראל, במופע המחבר בין השפה והמילים ובין המוזיקה שהפכה חלק בלתי נפרד מפסקול חיינו. יהודה פוליקר, מגדולי האומנים בישראל, במופע להיטים משובח, המשלב בין גיטרות ובוזוקי, מקצבים יווניים- ים תיכוניים ולהיטי רוק. במופע מבצע פוליקר את להיטיו הגדולים מן הרפרטואר העצום שלו, החל מ"בנזין" דרך "עיניים שלי", כל אלבומי הסולו וקלאסיקות מהמוזיקה היוונית. אמיר פינטו - כלי הקשה | עם פוליקר על הבמה: אסף רייז – תופים שמוליק שמיר – גיטרות | יוני פוליקר – גיטרות ובוזוקי ניקי- כינור | עמית הראל– קלידים ואקורדיון | יונתן לויטל – בס אורית שלום / יעלי ארז / מירב סימן טוב - שירה וקולות.

צילום: ליאורה סומק

צילום: נורית מלצר - פדון

בן - יהודה פינת כוכבה שביט: איך כותבים סדרות בעברית 20:00 | 4.2 שלישי | אודיטוריום

הטלוויזיה הישראלית ובראשה תאגיד השידור "כאן" יצרה סדרות מעולות שזכו לאהבת הקהל ולפרסים בארץ ובעולם. סדרות הטלוויזיה הן היום מרכיב בתפריט הפנאי של כולנו. במושב נעמיק במרכיב הלשוני של הסדרות השונות, בליווי קטעי וידאו: איך עובד תסריטאי? איך מעצבים שפה ייחודית לדמויות ולתקופה? מה בין השפה של סדרת "הצבי" לזו של "קופה ראשית"? המושב עוצב בשיתוף אנשי תאגיד "כאן". עורכת ומנחת המושב: נטלי מרכוס – יוצרת, תסריטאית ובמאית ישראלית, "היהודים באים" משתתפים: לירז צ'רכי – שחקנית וזמרת, שיחקה בסדרה "טהרן" ד"ר נטע דן – חוקרת באקדמיה ללשון העברית ויועצת הלשון של הסדרה "הצבי" ניר ברגר – תסריטאי יוצר וכותב הסדרה "המפקדת"

צילום: שי פרנקו

צילום: גיא רוז

צילום: ליאור כתר

DFFB צילום:

צילום: יעל הרמן

חפשו בגוגל “לשון ראשון“ * 3701 : לרכישת כרטיסים למופעים וכרטיסים למושבים במחיר מוזל

ט.ל.ח – הנהלת הכנס שומרת את הזכות לשינויים בתכנית