גבורות - סיפורי החיים של בני ה 80 - מועצה אזורית מטה אשר עמותת הותיק גליל מערבי

יהודית (ג’ודי) גרוסמן / גשר הזיו

עגנו בחיפה ביום ההולדת שלי... בלודז' פולין, שלושה ימים אחרי שההורים שלי חזרו מברית 18.12.1945 נולדתי ב המועצות, שם שהו במשך המלחמה. בלודז' אבא שלי פעל כפעיל של תנועת ה"בריחה", ועזר ליהודים לברוח מפולין לצ'כוסלובקיה, משם ברחו לאוסטריה והגיעו למחנה עקורים. לאחר מספר חודשים גם המשפחה שלנו ברחה מפולין והגענו למחנה העקורים טראונשטיין באוסטריה. לא ידוע לי כמה זמן היינו שם, אבל משם עברנו ובזמן הזה נולד אחי, 1951 לעיירה "בד הומברג", בגרמניה. גרנו שם עד סוף שנת .23.6.1947 ראובן, בתאריך הגיע "הקונגרס היהודי הקנדי" עם ממשלת קנדה להסכם שאִפשר 1951 בשנת הפלגנו 1951 לפליטים יהודים בלי ספונסורים אישיים להגר לקנדה. בסוף דצמבר שלי באנייה. הגענו ל"האליפקס", 6 מגרמניה לקנדה. אני ציינתי את יום ההולדת ה- . שם עברנו את כל הבירוקרטיה והבדיקות ולאחר מכן 1952 קנדה, בתחילת ינואר נסענו ברכבת לעיר טורונטו. משפחות. לכל משפחה 15-20 בטורונטו גרנו בהתחלה בבניין של הקונגרס. גרו שם כ היה חדר, והיו מטבח ושירותים משותפים. גרנו שם עד שאבא שלי מצא עבודה קבועה ואז שכרנו דירה (קומה שנייה בבית פרטי) בבית של זוג יהודי מבוגר. , שובצתי בשכבה העליונה של גן הילדים כי לא דיברתי 6 למרות שהייתי כבר בת כבר דיברתי אנגלית שוטפת 1952 אנגלית. בתחילת שנת הלימודים בספטמבר והתחלתי בכתה א'. כשהגעתי לכתה ד' החליטו להעביר אותי לכתה ה' בגלל גילי

- 27 –