גבורות - סיפורי החיים של בני ה 80 - מועצה אזורית מטה אשר עמותת הותיק גליל מערבי

עזבו אחרי שקניה קיבלה עצמאות, הייתה התדרדרות גדולה בחוות ומל עזר לשקם אותן. הוא גם הקים מחדש לול תרנגולות באדמות של הנשיא. עוף היה מצרך יקר בקניה. הבשר העיקרי שם היה בקר וחזיר. היו לנו חיים טובים מאד בקניה. היה נהוג להעסיק עובדי בית (לתת פרנסה למקומיים) והייתה לנו עובדת בית והיה לי גם אוטו משלי עם נהג . כיוון שהייתה לנו הכנסה טובה במונחים של קניה, יכולנו לשלוח את הילדים לבתי ספר אנגליים טובים (גלעד היה בגן) ויכולנו לטייל הרבה. ה"סאפאריים" היו ה"דובדבן בקצפת" של השהייה בקניה. ראינו המון חבלי ארץ וחיות. היו ממש חוויות. ביקרנו גם במוזיאון קניה בניירובי, שם מוצג מספר גדול של הממצאים האנתרופולוגיים שנמצאו בקניה (חלק נמצאו גם במה שעכשיו טנזניה, כי כל האזור היה תחת השליטה של הבריטים). גם הכרנו שם בן משפחת ליקי, משפחה מפורסמת של אנתרופולוגים. כנראה זה מה שגרם לבני הגדול, (חקר paleoanthropology ארי, ללמוד אנתרופולוגיה ואחר כך פליאואנתרופולוגיה (( כל המינים העתיקים, לא רק פרימטים). כעת הוא פרופסור מן המניין באוניברסיטה בארה"ב. . בעלי עבד כמרכז משק ואחר כך גזבר, ואני חזרתי 1984 חזרנו לארץ ולגשר הזיו בשנת . אז עברתי לעבוד בספריה בקיבוץ וגם יצאתי 1994 לעבוד בבית הארחה עד שנת , 1997 לקורס ספרניות במכללת לוינסקי. כשקיצצו לי את השעות בספריה בסוף עברתי לעבוד ב"בית לוחמי הגיטאות" כמתרגמת. בהתחלה תרגמתי חומרים חינוכיים מעברית לאנגלית, ואז המשכתי לתרגם גם חומר ארכיוני מעברית לאנגלית. לפעמים גם תרגמתי מאנגלית ושפות אחרות לעברית. גם תרגמתי נאומים, התכתבויות וכו' מעברית לאנגלית. גילו שבעלי חולה במלנומה. הוא המשיך לחיות עם זה עם מעקבים עד 2008 בשנת , אז גילו שהמחלה נכנסה לגופו (קודם היה רק בעור) וניתחו אותו. הניתוח 2012 שנת לא ממש הצליח ואני סיימתי אז את עבודתי במוזיאון והתחלתי לעבוד בארכיון בקיבוץ. , המשיך 2015 הציעו לו להשתתף בניסוי של תרופה ביולוגית. הוא היה בסדר עד מרץ .2015 להתדרדר ונפטר ביולי אני עכשיו גמלאית בקיבוץ ומתנדבת בספריה ובחנות היד שנייה "שנילה". אני גם לומדת ב"יהל", מתעמלת ומשתדלת להיות עסוקה. אני טסה כל שנה לארה"ב כי יש לי שם בן ומשפחתו. כל הבנים התחתנו, משפחה אחת גרה בקיבוץ כברי והשנייה בהרצליה. אחרי סיום לימודיו באוניברסיטה עסק עמית, הבן בקבוץ כברי, בחינוך בלתי פורמלי. כעת הוא עובד בחקלאות כמדלל בננות. גלעד, הבן בהרצליה, למד תקשורת ועבד כעיתונאי מספר שנים ואז עבר להיות דובר. כעת הוא דובר "הצלב האדום הבינלאומי" בישראל.

- 29 –