גבורות - סיפורי החיים של בני ה 80 - מועצה אזורית מטה אשר עמותת הותיק גליל מערבי
את החופה שלנו בקיבוץ.
ושנה לפני פרישתי הרשמית לפנסיה, עליתי ארצה. לא 63 , בגיל 2008 במרץ הצטערתי על הצעד הזה לרגע. למרות שחוויתי מלחמה כאזרחית ישראלית/שוויצרית (כיום יש לי אזרחות כפולה), מעולם לא שקלתי לחפש מקום מבטחים בשוויץ ולעזוב את ישראל שוב בגלל מלחמה נוספת. כשעזבתי את שוויץ, אמרתי לבנותיי שאם יקרה לי משהו, אני רוצה שזה יקרה בישראל. לדור הצעיר של היום אני יכולה להציע רק עצה אחת: שאפו להפוך את החלומות והמשאלות שלכם למציאות ולהשיג את המטרות שלכם. למדו שפות; זה מועיל מאוד בקריירה שלכם ובטיולים, זה יביא לכם סיפוק רב. בעזרת 2024 יתר על כן, אני מפנה אתכם לביוגרפיה שלי, שכתבתי בעברית בשנת ביוגרפית ומעצבת גרפית, ומאז תרגמתי אותה לגרמנית באמצעות בינה מלאכותית. ניתן לשאול מהספרייה בעין המפרץ.
- 86 –
Made with FlippingBook flipbook maker