זיכרונות על מפה לבנה / שונמית (נמי) דותן
יחד ישבו בכיתה, יחד הלכו לתנועת הנוער, השתתפו במחנה קיץ בעכו והשיטו סירות בים מבלי שידעו לשחות. גם לאחר שבגרו הקפידו לשמור על קשר קרוב. כיום דעותיהם הפוליטיות שונות, לעיתים אפילו הפוכות, גדעון נוטה ימינה בדעותיו וברוח הבית ממנו בא וגרשון בעל דעות שמאלניות, בעקבות בית הוריו והחינוך שספג. הם ממשיכים להתווכח בלהט ועם זאת שומרים על הקשר היקר כל כך. שנים, לקה אביו בליבו. המשפחה הקטנה נכנסה 13 לפני שמלאו לגדעון לחרדה קשה וגדעון הצעיר, שהיה רחוק מהדת, פנה אל האלוהים בתפילה להבראת אביו. התפילות כנראה הואילו, וגם הרופאים תרמו את חלקם בריפוי - ומצבו של האב השתפר. האירוע הדרמטי הותיר את חותמו והשפיע על קשריו של גדעון עם אלוהים. הוא נותר אמנם חילוני, אך המשיך לראות את אלוהים ככתובת במצבי קיצון.
אצל ההורים התחדדה התחושה שהזמן קצר, וכדאי למהר ולצייד את הבן במקצוע לחיים, שיעמיד אותו על הרגליים כבוגר עצמאי. גדעון הסכים לתוכנית תובענית ועם סיום לימודיו בבית הספר היסודי נרשם לבית הספר היוקרתי אורט טכניקום בגבעתיים, במגמה להנדסת מכונות. כעבור שש שנות לימוד אינטנסיביות סיים עם תואר הנדסאי. בית הספר היה מרוחק מהבית, מה שדרש השכמה מוקדמת, נסיעה בשני 8-9- אוטובוסים והתייצבות בזמן ל שעות לימוד עמוסות. בחזרתו הביתה כמעט לפנות ערב, עוד ציפו לתלמיד השקדן שיעורי בית מרובים. זה היה מחיר כבד עבור נער צעיר, אך גדעון
1960
60
Made with FlippingBook - professional solution for displaying marketing and sales documents online